רננה רז: "יש הרבה אנשים שלא מאמינים שישראל מתייבשת"

לא מזמן הרצתה רננה רז בפני אנשי צבא; שעה וחצי על עולם הריקוד והאמנות, בלי שום קשר לקמפיין שלה לרשות המים. בסוף ההרצאה היה לקהל זמן לשאלות, ואז מישהו הצביע. "הוא אמר, אני מחפש אותך מ־2008, כשעלה הקמפיין הראשון", היא נזכרת, "רציתי להגיד לך שהכל קונספירציה, ישראל לא מתייבשת".

התייבשת באותו רגע?

"קצת. ממש ראיתי איך כל השנים האלה הוא חיכה לפגוש אותי וצבר מטען רגשי. הוא אמר שכל העניין הזה של בצורת הוא שקר, ורק רוצים לקחת מהאזרחים יותר כסף. אנשים התחילו לצעוק עליו, מה אתה רוצה ממנה. עניתי בנימוס, ובסוף גם הצטלמנו ביחד".

מבאס?

"לא. אני מבינה את זה. יש הרבה אנשים שלא מאמינים, וזה קשור לחוסר אמון כללי שיש לאזרחים בישראל בממסד, והרבה מזה בצדק. אני לא מאשימה אותם. זה היה רגע כזה שבו קלטתי שלא משנה מה אעשה, יש אנשים שבשבילם אני נציבת רשות המים. בסדר, אני לוקחת את זה בפרופורציות".

את הפרופורציות שלה לחיים קיבלה רננה רז (40), רקדנית ואמנית רב תחומית, נשואה ואם לשניים (עומר, בת שבע, ומורי, בן שנתיים) לפני קצת יותר משנתיים. זה קרה כשהייתה בחודש השמיני להיריון השני שלה, ועומר אושפזה בבית חולים במצב קשה. חיידק אלים התגלה בדמה, והיא שכבה שבועיים בבית החולים דנה לילדים, מחוברת למכשירים. "הבת שלי הייתה במצב של חיים או מוות", מספרת רז, "את שומעת כל החיים את הקלישאות שהעיקר הבריאות, אבל כשאת באמת חווה את זה, זה עושה את ההבדל. אני זוכרת רגעים שלי עם עצמי, אומרת, 'תזכרי את הרגע הזה'. לא ידעתי קודם שהדבר הכי חשוב הוא הבריאות? ידעתי. אבל לעוצמה שבה חוויתי את זה היה אימפקט גדול".

מה הבנת אחרי שבתך החלימה?

"שום דבר בחיים לא מספיק חשוב, חוץ מלחיות את החיים בצורה מלאה ולהיות מאושר. הבנתי שחשוב לחיות חיים טובים עם האנשים שאתה אוהב. מה חושבים עליך ומה אתה חושב שהשגת או לא, זה מרוץ שאנחנו נמצאים בו, והוא לא חשוב. אנחנו חיים בעידן שבו התודעה כל הזמן עובדת על ה'חוסר' ולא על מה שיש. גם בקמפיין לרשות המים אני אומרת, 'בואו נסתכל על חצי הכוס הריקה', וזה משפט מאוד קשה. בחיים צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. אני מסתכלת על הילדים שלי ואומרת, 'כל זמן שאנחנו בריאים, יש לנו הכל'.

"אני מסתכלת על הילדים שלי ואומרת, 'כל זמן שאנחנו בריאים, יש לנו הכל'(צילום: רונן פדידה, סגנון: דור מרדכי)

"טקסט שכל אחד צריך לשמוע"

לא מזמן, כשהתארחה בתוכנית בוקר כדי לקדם את קמפיין המים, נאלצה להסביר שהיא לא באמת קמה בבוקר ועובדת בלסגור לאנשים את הברזים בבית (וגם לא עובדת בחברת החשמל, שבפרסומות שלה השתתפה לפני כמה שנים).

בשלוש השנים האחרונות היא מופיעה עם יצירה שלה, "השימוע", שעוסקת בפרשת פיטוריו של המורה אדם ורטה, בעקבות תלונתה של תלמידתו ספיר סבח למשרד החינוך, על כך שאמר לתלמידיו שצה"ל הוא צבא לא מוסרי. אור מורן, בן זוגה של רז, השמיע לה לילה אחד לפני השינה את הקלטת השימוע של ורטה מול ועדה של רשת החינוך אורט, הקלטה שעלתה לרשת. רז חשבה שצריך לעשות עם זה משהו. כך נולדה ההצגה שבה ארבעה שחקנים, כולל רז, משחזרים את השימוע כפי שנערך במציאות. הגיבור המרכזי הוא הטקסט.

"נדהמתי מהפער בין הכותרות ובין מה שהתרחש במציאות, ובפער הזה אנחנו חיים, כי אנחנו צורכים את הידע דרך הכותרות ואין לנו זמן ליותר מזה. אבל המציאות מורכבת, ואם אתה לא מתאמן בלהכיל מורכבות, אתה מתנוון. חשבתי שכל אזרח במדינה צריך להקשיב לטקסט הזה מההתחלה ועד הסוף, אבל מה הסיכוי שאנשים ילחצו מבחירה פליי ויאזינו 80 דקות?"

"אמבטיות זה משהו שלא עשיתי מעולם לפני שנולדו לי הילדים"(צילום: רונן פדידה, סגנון: דור מרדכי)

מי שלא נחשף עד היום ליצירה הפוליטית שלה, או לא קישר בין השם ובין הקמפיין, כנראה יעשה את זה עכשיו, בעקבות הציוץ שהעלתה בשבוע שעבר, ונהפך לוויראלי. רז הגיבה בטוויטר על תמונת הסלפי שיזם ח"כ אורן חזן עם חברי הקואליציה לאחר אישור חוק הלאום, וכתבה: "אני פנויה גם לקמפיין ׳ישראל מתביישת׳ אם מישהו בעניין".

תגובה לא ממש ממלכתית.

"הבעתי את מחאתי על עמדות הממשלה, שמדירות אוכלוסיות שלמות מהחברה הישראלית. זה ממלכתי בעיניי יותר ממה שהממשלה עושה".

אילו תגובות קיבלת?

"קיבלתי תמיכה ואהדה מהמון ישראלים, וגם תגובות נאצה בפייסבוק. אני מוחקת אותן. לא נעים, לא נורא. אני מרגישה שביטאתי משהו שהרבה חושבים ומפחדים להגיד".

למה לדעתך מפחדים?

"אנחנו חיים במרחב מחשבתי שהולך ומצטמצם, מי שלא מיישר קו עם השלטון מוצג כבוגד וזה גורם להפעלת צנזורה פנימית. הייתי שמחה אם זה היה מעשה שלא נתפס כאמיץ או חריג ושעוד אנשים יביעו את דעתם, זה טריוויאלי במדינה דמוקרטית".

לא חששת שזה יפגע בך בעתיד?

"אין לי שליטה על זה. אני מתפרנסת מהיצירה שלי, ולא חושבת שיש לזה השפעה על דברים שעשיתי בעשר אצבעות. אצטער אם מישהו ירגיש צורך לפגוע בפרנסה שלי, אבל המחיר של להיכנע לפחד גבוה יותר, ויהיה לי קשה לישון איתו בלילה".

"להישאר מוגנת אף פעם לא עניין אותי"(צילום: רונן פדידה, סגנון: דור מרדכי)

את מצליחה לחסוך במים, גם כשאת אמא לשניים? את עושה אמבטיות לילדים?

"אני עושה אמבטיות לילדים. מקלחת זה לא דבר שאת יכולה לעשות לתינוק. אני מכלכלת את צעדיי בתבונה, אימצתי את הטיפים של רשות המים. אבל בפירוש, אמבטיות זה משהו שלא עשיתי מעולם לפני שנולדו לי הילדים. גדלתי על תודעה שחבל על כל טיפה. רק כשהייתי בחו"ל, חשבתי שאפשר לדפוק אמבטיות (צוחקת)".

הקמפיין הזה שינה לך את הקריירה?

"כן, הציעו לי כל השנים כל מיני דברים שקשורים למים. כל מיני טייק־אוף על זה. נגיד, משהו כמו 'ישראל לא מתייבשת כי יש מלא ערוצים'. זה אף פעם לא היה מספיק מצחיק כדי שארגיש שכדאי לי לעשות את זה. וגם, אני חייבת להגיד, באמת עשיתי את הקמפיין נורא ברצינות. העמדה הזו, להיות בעולם הפרסום ולעשות משהו שאתה לא מתפתל ממנו, מאוד נדירה. לי חשוב לקרוא על דברים שאני עושה ולהבין את המנגנונים שאני פועלת בהם".

הקמפיין הקודם הציג אותך בפנים מתקלפות. ראית שם את עצמך בגרסתך המבוגרת?

"הלוואי שאתבגר ככה. הפנים המתקלפות היה דימוי מאוד חזק, ארטיסטי, לא משהו שאתה רואה בפרסומות. אנשים דיברו איתי על זה בזמנו, איך הסכמת לעשות את זה, איזה מפחיד. מבחינתי – להפך, זה נורא מצא חן בעיניי. זה הרגיש נועז. לא הייתה לי לשנייה איזו מחשבה, אוי ואבוי, אני לא אצא יפה. אולי כי החיים האמיתיים שלי הם מעולם האמנות. להישאר מוגנת אף פעם לא עניין אותי".

בעבר התראיינת ל"לאשה" בכתבה על היפרתימזיה , זיכרון יתר, וסיפרת שיש לך זיכרון יוצא דופן שגורם לך לזכור במדויק אירועים שקרו לפני שנים.

"אף פעם לא הלכתי לאבחון, אבל יש לי זיכרון טוב מאוד ברמה שאם תגידי לי עכשיו ינואר 2008, אני אתרכז רגע ואגיד לך מה קרה. זה כמו לשלוף תיקיות החוצה. אם אני עובדת עם רקדנים במשך חודש, ואם לא כתבתי בשום מקום את סיכום השעות שלהם, אני יכולה להתרכז ולדלות את המידע מכל חזרה, כמה שעות כל רקדן עשה".

• הראיון המלא עם רננה רז בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים