כשדניאלה אלי סול הייתה בחודש התשיעי עם התאומות שלה היא הרגישה שמשהו ממש לא בסדר. אבל כמו שקורה בהרבה סיפורים דומים, אף אחד לא לקח אותה ברצינות. "הם אמרו לי 'טוב, את בהיריון עם תאומות, ברור שלא יהיה לך נוח'", היא מספרת, "אבל שבועיים לפני התאריך שקבעו לי לניתוח קיסרי הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום. ידעתי שמשהו לא בסדר והכרחתי את הרופאים להקדים לי את הניתוח.
"לקחו אותי לקיסרי חירום ואחרי הלידה ממש לא יכולתי לנשום. עברו עוד יומיים עד שהבינו שהגוף שלי בקריסת מערכות - הריאות כמעט הפסיקו לתפקד, גם הכליות, והלב שלי היה בתפקוד של 20%. הייתה לי קרדיומיופתיה סביב לידה. הבהילו אותי לטיפול נמרץ ואמרו למשפחה שלי להתפלל שאעבור את הלילה. אחר כך הגבתי טוב לתרופות אבל אמרו שיש סיכוי שאשאר נכה. אני אמרתי לעצמי כל הזמן: אני אהיה בריאה, יהיה בסדר. הייתה לי ידיעה פנימית שככה זה יהיה".
הידיעה הפנימית היא זו שבסופו של דבר הובילה את דניאלה להפוך למטפלת שהיא היום: מבחוץ היא נראית כמו אישה רגילה לכל דבר, אבל המטופלים שלה מכנים אותה "מחוללת נסים", וגם כשאף אחד לא ממש מצליח להבין מה היא עושה, הם מדווחים פשוט על שינויים גדולים ומשמעותיים בחיים. היא מטפלת בשיטת "השער" שיצר יוחאי ישראלי, והייתה אחת המטפלות הראשונות לאמץ את השיטה. ואם היא לא הייתה מתקרבת למוות לפני 13 שנה, כשנולדו התאומות שלה, ייתכן מאוד ששום דבר מזה לא היה קורה.
לחסום את התדר
אלי סול, 46, נולדה בחיפה בשם חגית, אחות גדולה מבין שלושה. את השם היא שינתה אחרי השירות הצבאי מתוך תחושה שהוא כבד עליה. "קראו לי על שם חבר של אבא שלי שנהרג בצבא והרגשתי שהוא סוגר אותי. שיניתי לדניאל, ואחרי שמונה שנים, אחרי מה שקרה לי בלידה, הוספתי ה' בעצתה של הילרית שהלכתי אליה. היא נתנה לי אותיות והמליצה לי להרכיב מהן שם משפחה חדש, ואלי סול ממש מצא חן בעיניי, כי זה התחבר לי לריפוי לנשמה".
הצד הרוחני תמיד היה קיים אצלה – בתור ילדה רגישה מאוד נהגה לחלום חלומות שנטו להתגשם ולספק לה מידע על העתיד לקרות. "בגיל 20 אטמתי את היכולת הזאת לגמרי. הייתי אחרי השירות הצבאי, מדוכאת ואבודה, ופתאום הייתה לי חוויה אסטרלית (חוץ־גופית – ח.ג.) – שכבתי במיטה בלילה ופתאום הרגשתי שהנשמה שלי מתנתקת מהגוף ויכולתי לראות את עצמי מהתקרה. זה היה קרוב למוות ונלחצתי מזה מאוד. חשבתי שאני משתגעת. המשפחה שלי רצתה לאשפז אותי כי הם גם חשבו ככה. החלטתי שאני נועלת את הצד הזה בי – לא רוצה רוחניות בחיים. התחלתי לעבוד בסוכנות הביטוח של אבא שלי ואז טסתי לטייל בעולם, גרתי בטוקיו ובניו יורק, עבדתי בתיווך נדל"ן והמשך בהיי-טק, ואת כל הצד הזה שבי כיביתי לגמרי".
בגיל 32 עברה טיפולי הפריה וגילתה שהיא בהיריון עם תאומות. חוויית הכמעט־מוות שהגיעה בעקבות הלידה החזירה אותה בבת אחת למסלול הרוחני. "נלחמתי על החיים שלי שם, החלטתי שאני נשארת כאן, בשביל הבנות שלי", היא מספרת. "יצאתי מבית החולים אחרי שלושה שבועות, עם המון כדורים, והתחלתי שיקום לב, אבל יותר מזה, הבנתי שיש לי פה מסע, שאני חייבת לרפא את הלב הרגשי שלי כי יש שם משהו שסגרתי מאוד חזק ושאני כנראה לא רוצה לגעת בו. בזכות המסע הזה, אחרי חצי שנה כבר הייתי בריאה וחופשייה מכדורים, ואני נחשבת לנס רפואי".
לקבל את המסר
היא למדה מאסטר רייקי ותטא הילינג אצל יוחאי ישראלי, מה שלדבריה פתח מחדש את אותו תדר רוחני שכבה 12 שנה קודם לכן. כשהוא פיתח את שיטת השער היא הייתה בין התלמידות הראשונות שלו והתחילה לטפל. "הכל נפתח לי בתטא הילינג - התחלתי לקבל שוב את כל המסרים שקיבלתי בתור ילדה. התחברתי לתדר מאוד חזק, התחלתי פשוט לראות דברים, והרצון לטפל עלה והתחילו להגיע אלי אנשים. זה התחיל מפה לאוזן, ואחר כך מטפלת רוחנית בשם סוזנה, שהיא היום חברה טובה שלי, התחילה לשלוח לי מלא אנשים. היה לי חדר משחקים של הילדות, פיניתי את כל המשחקים ופתחתי קליניקה בבית. אחרי כמה שנים עזבתי את הסטארט־אפ לגמרי והתחלתי להתרכז רק בטיפול".
"השער" הוא שיטה להתפתחות עצמית מבוססת מיינדפולנס ועבודה אנרגטית שמתמקדת בשינוי דפוסים והסרת חסימות להשגת מטרות. היא מבטיחה טיפול שיטתי ומהיר שמסיר חסימות ומשחרר תקיעות בחיים. "בשער אנחנו מסתכלים על תת המודע והגוף בתור מערכת אחת", היא מסבירה. "כל התנגדות שיש לתת המודע שלנו לחוות משהו בחיים האלה, כמו אהבה, הצלחה ושלווה, מורגשת בגוף. בטיפול אנחנו מדברים אל הגוף: 'הראה לי איך היית מרגיש אם כך וכך היה קורה', ואנחנו עובדים עם ההתנגדות שעולה.
המטופלים שלה מגיעים אליה דווקא לא מעולמות הניו אייג', אלא אנשים "נורמטיביים" שמחפשים שינוי. "מגיעים אלי אנשים שרוצים למצוא זוגיות, שסובלים מדיכאונות, חרדות ופחדים. מגיעים אנשים במשברים או אנשים שרוצים למשוך מערכות יחסים מסוג אחר לחיים שלהם, וגם כאלה שמחפשים את הייעוד שלהם".
הטיפול מתחיל בשיחה של 20־25 דקות, שבמהלכה דניאלה מזהה את הדפוסים שחוזרים בחייו של המטופל ומקבלת מסרים בתקשור לגבי מי שיושב מולה, ואז המטופל או המטופלת עוברים למיטת הטיפולים ו"אנחנו מתחילים לעבוד", היא אומרת. "הטיפול שלי הוא למטרת ריפוי. אני לא אומרת מה העתיד, כי הכל פתוח והרשות נתונה. אני מראה למטופל: זו אפשרות הבחירה שיש לך כרגע, והיא מצומצמת בגלל כל מיני החלטות שהנשמה שלך קיבלה, אז בוא נרחיב את האפשרות הזאת.
"אחד הדברים שאני הכי אוהבת בשיטה הוא שהמטופל מאוד שותף לטיפול. זו לא רק אני, המטפלת עם האגו שרואה הכל. זה גם, ובעיקר, הוא. הוא שוכב על המיטה ועולים אצלו המון דברים - תמונות, זיכרונות, גלגולים קודמים. אנחנו מנקים כמה שאפשר כדי שהוא יחזור למהות האמיתית שלו. ההחלטות הנשמתיות האלה שמשחררים מאוד חזקות וגם הפידבק שמקבלים כל הזמן מהגוף, ובאיזשהו שלב המטופל מגיע למצב של ציפה ועובר ריפוי".
מה קורה, נשמה?
השיח על "נשמות", "תיקון" ו"ריפוי" עלול להרתיע את מי שלא מתחבר לעולמות הניו אייג', אבל ההסבר של דניאלה משכנע למדי: "הנשמה באה לעשות תיקון. גם אם היא לא באה עם החלטה, אז היא תעשה את ההחלטה בחיים האלה כדי לעשות את התיקון, ואז היא משחזרת דפוסים מגלגולים קודמים שבאים לידי ביטוי בחיים האלה. הגלגול שבו ההחלטה נולדה פחות חשוב, מה שחשוב הוא התיקון שהיא הגיעה לעשות. למשל, אם מישהי מחליטה שהיא לבד בעולם ושאף אחד לא אוהב אותה, בגלל טראומה או משהו שעשתה בגלגול קודם, זו ההחלטה שהנשמה שלה קיבלה ואת זה היא צריכה לתקן. היא לא תיתן לאף אחד לאהוב אותה והיא תישאר לבד. הריפוי מגיע כשאנחנו משנים את ההחלטה הזאת, משחררים אותה. אני בעצם עוזרת לנשמה לעשות את התיקון שלה יותר בקלות ועם הרבה פחות סבל וכאב".
השינויים שהמטופלים שלה חווים לא מסתכמים רק בפן הנפשי. "הרבה אנשים מגיעים למשל עם כאבי ראש כרוניים, ולאט־לאט זה משתחרר", היא מספרת. "הרבה אנשים גם מפחיתים במשקל, כי לפי התפיסה של השער, הגוף שלנו הוא תודעה שלבשה צורה, אז כשמשנים את התודעה, גם הגוף משתנה. ירידה במשקל היא לא ההתמחות שלי, אבל מטופלים פשוט ירדו במשקל במהלך הטיפולים, כי הייתה החלטה נשמתית שמשקל עודף מגן עלי, וכשמשחררים את זה, אפשר לרזות. גם אני עצמי ירדתי שבעה קילו".
כמה מפגשים מצריך הטיפול?
"אני לא מאמינה בטיפול אחד, אני מאמינה בתהליך. בדרך כלל אני אומרת עשרה. אפשר גם בחמישה, ואפילו בשלושה, אם למטופל יש נושא ספציפי לעבוד עליו, אבל אני מעדיפה שמישהו יבוא אלי לעשות תהליך משמעותי שיטמיע משהו. אצלי אף אחד לא מתחייב מראש, אני רוצה שתהיה בחירה חופשית – תחזור אלי כי אתה רוצה לבוא אלי".
אבל בטח יש כאלה שמתקשים.
"אנשים כל הזמן רוצים להבין דברים דרך השכל, אבל את השיטה הזאת מאוד קשה להבין דרך השכל. אני מאמינה במבחן התוצאה: אל תבוא אלי כדי לעוף, תבוא כדי לראות שדברים משתנים בחיים שלך - 'הייתי מאוד אובססיבי והיום אני הרבה פחות', 'היה לי קשה לקבל אהבה ושפע ופתאום דברים נפתחו לי', 'היה לי קשה למצוא דייט ועכשיו יש לי מבחר'. הכל מדויק, ומי שצריך להיות אצלי כמטופל יגיע, ומי שזה לא הזמן שלו, לא יגיע. היו לי מטופלים שהגיעו לטיפול אחד וחזרו רק אחרי שנה, ואמרו 'עכשיו אני מוכן לעשות את התהליך'".
כשהיא לא פוגשת מטופלים באחת משתי הקליניקות שלה (בתל אביב ובגני תקווה), היא מעבירה סדנאות לחברות גדולות. "אני רוצה להנגיש את השיטה הזאת לכל אדם, לא רק לכאלה שמגיעים לפסטיבלים של ניו אייג'. אני נותנת כלים של מיינדפולנס, תקשורת מקרבת, כלים שהם יכולים לתרגל, לעשות עבודה עם עצמם ולא להיות באוטומט. מטרת־העל שלי, בסופו של דבר, היא להפחית סבל של אנשים", היא אומרת. "אני מקווה להמשיך להתפתח כמטפלת, להעביר סדנאות וללמד איזושהי עבודה אנרגטית, כדי שאנשים יוכלו לטפל בעצמם ולרפא את עצמם, כי אני לא אוהבת שתלויים במטפל. אני חושבת שכל אחד צריך למצוא את הדרך לטפל בעצמו ולרפא את עצמו".
# # #
השער הפנימי שלי
חגית גינזבורג התנסתה בטיפול בשיטת השער וגילתה שאפשר לעקוף את השכל
העניין עם טיפולי ניו אייג' הוא כזה: את אף פעם לא באמת יודעת אם הם לא עובדים כי את, עם ההיגיון השכלי הנודניק שלך, מסרבת לאפשר להם לעבוד, או שפשוט אין דבר כזה אנרגיות, נשמה, גלגולים וכו'. ניסיתי לא מעט שיטות, כולן היו נעימות ומעניינות, אבל השינוי אף פעם לא היה הרה גורל כפי שהבטיחו לי. מקסימום הרגשתי קצת הקלה. המועקה הכללית תמיד חזרה.
לטיפול עם דניאלה הגעתי סקפטית אבל גם סקרנית: שמעתי עליה רבות מחברה טובה שהתחילה להגיע אליה, אבל לא האמנתי שלצוות על הנשמה שלי לשחרר כל מיני החלטות מטופשות שהיא לקחה באמת יעזור.
העניין הוא שההשפעה לא חלפה. משהו הלך והעמיק שם מטיפול לטיפול, ופתאום שמתי לב שאני מגיבה אחרת לדברים: פחות כאב, פחות עצב. דברים התחילו לזוז אצלי, בפנים ואז בחוץ, ולקח לי זמן להבין שזה קורה בזכות הטיפול.
קשה לתאר חוויה כל כך סובייקטיבית כמו טיפול בשיטת השער, וסביר להניח שהיא לא תתאים לכולם. אבל אם הראש שלכם פתוח מספיק לאפשרות הזאת, אל תלכו: רוצו.
# # #
4 צעדים בדרך לריפוי עצמי
מדיטציה
"שינוי מגיע דרך התמדה, תרגול והתמסרות לתהליך, והמדיטציה מאוד עוזרת לתהליך. המדיטציה מאוד מפחידה אנשים, אבל גם אני לא יכולה לעשות 20 דקות מדיטציה – אנשים אומרים, 'כשאני עושה מדיטציה, אני מתחיל לחשוב על הכביסה'. גם אני חושבת על הכביסה. אני פשוט כל הזמן מחזירה את עצמי. מדיטציה זה לא להיות מושלם אלא לטעות כל הזמן ולחזור. צריך לתרגל אותה 4־5 דקות ביום".
חמלה עצמית
"חמלה עצמית היא אחד הכלים היותר חזקים לריפוי, לדעתי. כל המחלות האוטואימוניות, למשל, נובעות מכך שהגוף תוקף את עצמו. למה הוא תוקף את עצמו? כי אנחנו כל הזמן תוקפים ושופטים את עצמנו. 'אני לא מספיק רזה', 'אני לא מספיק טובה'. בחמלה עצמית אנחנו לומדים להיות בחמלה כלפי עצמנו, ואז אנחנו גם יכולים להיות בחמלה כלפי האחר. ברגע שנחווה את הקבלה העצמית הזאת, דברים באמת נפתחים. כשאנחנו נמצאים בשיפוטיות, אנחנו בצמצום. כשאנחנו בקבלה, אנחנו מרחיבים".
הודיה
"נסו להודות מדי יום על חמישה דברים. ההודיה חשובה מאוד לתהליך, כי כשאנחנו נמצאים בהודיה אנחנו נפתחים כלפי היש ומעצימים אותו בחיינו".
התכוונות
"אחלו לעצמכם את היום שתרצו שיהיה לכם והתכווננו אליו. שבו במקום שקט, עצמו עיניים ואמרו לעצמכם: "אני זורע כוונה ליום מלא בקלילות, נינוחות ויצירה. אני מאחל לעצמי חיבור טוב ועמוק לאנשים שאפגוש היום".
