ענבר בת ה-14: "רוצה להיות הבת הראשונה שתשרת בשייטת 13"

יותר ויותר בנות שחולמות על "שירות משמעותי" מצטרפות לקורסי כושר קרבי בתיכון ואפילו לפניו: "אנחנו כשירות בדיוק כמו הבנים". ומה חושבות על כך האימהות שלהן?

ענבר גורדון (14): "הבנים בקורס קצת התנשאו, עד שגילו: אנחנו לא פחות טובות מהם" (צילום: אבי רוקח)
ענבר גורדון (14): "הבנים בקורס קצת התנשאו, עד שגילו: אנחנו לא פחות טובות מהם" (צילום: אבי רוקח)
גל מועלם (22): "יצא לי להיות במצבים מסכני חיים, השליכו לעברי אבנים ורימונים, אבל זה רק חישל אותי"  (צילום: דנה קופל)
גל מועלם (22): "יצא לי להיות במצבים מסכני חיים, השליכו לעברי אבנים ורימונים, אבל זה רק חישל אותי" (צילום: דנה קופל)

בגיל 12, בזמן שבנות רבות בגילה פנטזו על חגיגת הבת מצווה שלהן, חלמה ענבר גורדון על משהו שונה בתכלית: להירשם לקורס "כושר קרבי" שמכין בני נוער ליחידות קרביות בצבא. היום, אחרי כשנה וחצי בקורס, לגורדון יש פנטזיה חדשה: לא רק לשרת כלוחמת ביחידה קרבית, אלא בכזאת שעדיין סגורה בפני בנות. "החלום שלי הוא לשרת כלוחמת בשייטת 13", היא מכריזה. "אני חושבת שבנות לא נופלות מבנים. הן כשירות בדיוק כמוהם, וזו צריכה להיות החלטה שלהן אם הן רוצות להילחם ואיפה. הייתי רוצה להיות הבת הראשונה שתשרת כלוחמת ביחידה המובחרת הזאת".

 

גורדון (14), מקיבוץ גלאון, היא בת זקונים לאיש פיתוח עסקי ומנהלת קהילת הקיבוץ. אחיה הבכור (20) הוא חייל שמשרת ביחידה הקרבית 669, אחותה (19) חיילת קרבית ביחידת "אריות הים", ויש לה עוד אח: תיכוניסט (15) שלומד בקורס "כושר קרבי", וחולם כמובן על שירות בהתאם.

"בנות כשירות לשרת בדיוק כמו בנים, וזו צריכה להיות החלטה שלהן אם הן רוצות להילחם ואיפה"

 

"ההורים שלי הכירו בחיל הים", היא מספרת. "אבא שלי היה סגן מפקד ספינה ואמא שלי קצינה. שניהם אוהבים את המדינה וחינכו אותנו לתרום לה. כשאחי הגדול היה בן 12 הוא נרשם לקורס 'כושר קרבי' והדביק את כולנו בחיידק. ראינו עד כמה הוא נהנה ואיך אורח החיים שלו השתנה לטובה. הקורס לא כולל רק פעילות גופנית: הוא מחדיר ערכים, מלמד לבנות לוח זמנים, ובעיקר מוכיח שאין דבר בלתי אפשרי. בשנה הראשונה שלי בקורס הייתי בקבוצה שרובה בנים. בהתחלה הם קצת התנשאו, אלא שאז הם ראו שאנחנו לא פחות טובות מהם: שיש דברים שהם חזקים בהם יותר (כפיפות שמיכה), אבל יש דברים שבהם הבנות יותר חזקות (תרגילי בטן). השנה אני בקבוצה של בנות בלבד, אבל עדיין מתאמנת לפעמים עם הבנים. בגלל שאני רוצה לשרת ביחידה קרבית, אני רוצה להתרגל להיות לצדם ולהוכיח שאני כשירה בדיוק כמוהם".

 

ענבר גורדון. "ההורים שלי הכירו בחיל הים: אבא היה סגן מפקד ספינה, ואמא שלי קצינה" (צילום: אבי רוקח)
    ענבר גורדון. "ההורים שלי הכירו בחיל הים: אבא היה סגן מפקד ספינה, ואמא שלי קצינה"(צילום: אבי רוקח)

     

     

    קרביים מכיתה א'

     

    מכיוון שהצבא הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, אפשר למצוא לא מעט בתי ספר וקורסים שמטרתם להכשיר בני נוער לשירות. חלקם מיועדים לבנים בלבד, חלקם לבנים ולבנות. אחד מבתי הספר הדוגלים בשילוב בין המינים הוא "כושר קרבי דגני" של דור דגני, יוצא יחידת "אגוז", מדריך כושר מוסמך וקואצ'ר לילדים ולנוער.

     

    בית הספר, שהוקם ב־2014, כולל 18 קבוצות מגילאים שונים ברחבי הארץ. חמש קבוצות הן של בנות בלבד (כ־15 בכל קבוצה). הקורס מתקיים פעמיים בשבוע (גם בחופש הגדול), ונכללים בו תרגילי כושר, קרב מגע, לימודי מורשת ועוד. "אחרי הצבא למדתי קואצ'ינג אצל אלון גל והתמחיתי במתבגרים", מספר דגני. "רציתי להקים עסק שמשלב את האהבות שלי: צבא, כושר וחינוך. היה לי חשוב שנוסף על כושר, אעבוד עם הילדים על דימוי עצמי, שיפור תחושת מסוגלות, עבודת צוות ומנהיגות אישית".

     

    אבל למה לחבר את כל זה לצבא?

    "כי בצה"ל יש המון ערכים שאפשר לקחת ולהשריש בחיים: עמידה בזמנים, משמעת עצמית, יכולת לקבל סמכות. בית הספר כולל קורס כושר לכיתות נמוכות - א' עד ו' - שם באמת אנחנו לא מדברים על הצבא. בכיתות הגבוהות יותר רוב תלמידי הקורס רוצים ללכת לקרבי".

    "בצה"ל יש המון ערכים שאפשר לקחת ולהשריש בחיים: עמידה בזמנים, משמעת עצמית, יכולת לקבל סמכות"

     

    כמה מהם משיגים את המטרה?

    "כל החניכים שלנו שרצו להתגייס לקרבי הגיעו לשם. לגבי הבנות, כל מי שרצתה קרבי, התקבלה ליחידה שרצתה".

     

    אחת מהן היא גל מועלם (22) מרמת־גן, שהשתחררה מהצבא לפני חצי שנה אחרי שלוש שנים כרס"פית פלוגתית ביחידת "קרקל". "אני לא באה מבית עם שושלת קרבית מפוארת", היא אומרת. "אני בת בכורה לאבא שהיה שק"מיסט ואמא ששירתה כפקידה, אבל תמיד אהבתי ספורט והיה לי חשוב לעשות שירות משמעותי. כשקיבלתי את המנילה, ראיתי שיש לי אפשרות ל'לוחמה התנדבותית'. ביררתי והחלטתי שאני הכי רוצה להתקבל לגדוד קרקל כלוחמת חי"ר - גם בגלל שהיחידה משלבת בנים ובנות בזמן ההכשרה והשירות המבצעי, וגם בגלל שיש בה מסלול רחב לתפקידים פיקודיים".

     

    אבל למה להירשם לקורס כושר קרבי לפני הצבא, לא עדיף חופש?

    "מעבר לשיפור הכושר, חשבתי שקורס כזה יכין אותי לצבא בהרבה פרמטרים. אני מרגישה שבזכותו הגעתי לאן שרציתי. עוד בשלב המיונים הוכחתי למפקדים כישורים שרכשתי בקורס, כמו קשירת חבלים, סחיבת אלונקות, הכרת מונחים צבאיים. היה לי יתרון על הרבה בנות אחרות. הקורס לימד אותי לבטא את עצמי וחיזק לי את הביטחון העצמי והמנהיגות".

     

    במבט לאחור, היה שווה לשרת בקרבי?

    "לגמרי. זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי. הוכחתי לעצמי כמה אני שווה ושאני לא שונה או פחותה מגבר. יצא לי להיות במצבים מסכני חיים - השליכו לעברי אבנים ורימונים - אבל זה רק ביגר וחישל אותי. היום אני יודעת שאני מסוגלת לעשות הכל ולא פוחדת מכלום".

     

    גל מועלם. "אני בת בכורה לאבא שהיה שק"מיסט ואמא ששירתה כפקידה, אבל תמיד אהבתי ספורט והיה לי חשוב לעשות שירות משמעותי" (צילום: דנה קופל)
      גל מועלם. "אני בת בכורה לאבא שהיה שק"מיסט ואמא ששירתה כפקידה, אבל תמיד אהבתי ספורט והיה לי חשוב לעשות שירות משמעותי"(צילום: דנה קופל)

       

      מילה של אמא

       

      בעוד הלוחמות הצעירות מרוצות, ההורים לא תמיד חשים אותו דבר. מירב גורדון, אמה של ענבר, פחות שבעת רצון מהשאיפות של בתה. "חינכתי את הילדים שלי שהם יכולים להגשים כל מה שהם רוצים, ושבת יכולה לעשות הכל בדיוק כמו בן", היא אומרת. "אבל לא כיוונתי את זה דווקא לצבא. פעם הייתי בטוחה שהילדים שלי לא ישרתו בצבא, שלא יהיה צורך".

      "חינכתי את הילדים שלי שבת יכולה לעשות הכל בדיוק כמו בן, אבל לא כיוונתי את זה דווקא לצבא"

       

      איך קרה ששני הילדים הגדולים שלך משרתים כרגע בקרבי והשניים הקטנים מכוונים לשם?

      "הבן הבכור שלי הגיע לקורס במקרה. הוא חיפש חוג ספורט והמליצו לו על דגני. הוא למד ביולוגיה, פיזיקה ומתמטיקה במכון ויצמן והיה ברור לנו שילך ל־8200. בכלל לא חשבנו על קרבי. לקראת גיל 18 הוא אמר שהוא רוצה ללכת לגיבוש סיירות, התקבל ל־669, ומאז ולא עניין אותו שום דבר אחר".

       

      "ברור לי שהקורס שינה את דעתו. בעלי אומר שצריך לתרום למדינה הכי טוב שאפשר, ושאם אתה מתאים לקרבי אתה צריך לשרת בקרבי. אני, לעומת זאת, הייתי מעדיפה שילדיי ישרתו במקום פחות מלחיץ. אבל אם הייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור, לא הייתי מונעת מהם ללכת לקורס. מעבר לכושר, הוא נתן להם המון דברים טובים: ביטחון עצמי, יכולת לפרגן לאחר, התמודדות עם קשיים וחוסר הצלחה. ואצל הבנות: הידיעה שהן יכולות לעשות הכל כמו בנים. אלה כישורים שאין לי ספק שישמשו אותן היטב בחיים".

       

       

       

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד