במקרה שלא התעדכנתם, זה הזמן להגיד בשעה טובה: גיא גיאור (38) ולירן כוהנר (29), הזוג הכי בלונדיני ומתקתק בסביבה, עומדים להפוך להורים. התאריך המשוער הוא תחילת ספטמבר, ושניהם עמוק בהתרגשות.
איך עבר ההיריון עד כה?
גיאור: "לא היו לה בחילות ולא הקאות. האמת שלירן אפילו הפכה ליותר כיפית ממה שהייתה לפני ההיריון. בדרך כלל היא עייפה, הולכת לישון מוקדם. כשאני חוזר מהעבודה בלילה, היא כבר במיטה. עכשיו אפשר לצאת איתה עד שעות מאוחרות. היא הכי באנרגיות חיוביות".
כוהנר: "לפעמים אני מרגישה צורך להתנצל שאני מרגישה ככה, כי הרבה חברות שלי סובלות בהיריון. התופעה ההריונית היחידה מבחינתי היא שאני באמת ערנית יותר, ולדעתי זה נובע מההתרגשות והאדרנלין. טפו טפו, באמת שלא סבלתי משום תופעה לא נעימה. מה שנותר לי זה פשוט לאחל לכל אחת היריון כזה".
גיאור: "אני מרגיש שעבורי ההיריון מתחיל רק עכשיו".
כלומר?
גיאור: "זה דיבורים שוביניסטיים של גברים ואני מתנצל מראש, אבל אתן דוגמה: לפני כמה ימים עמדתי לצאת מהבית עם הקורקינט וחבשתי כובע. לירן אמרה: 'מה, אתה יוצא בלי קסדה?' חשוב לציין ש שלומית מלכה היא חברה מאוד טובה שלה וכולם יודעים מה קרה לה. אמרתי ללירן: 'זה בסדר. אני לא נוסע רחוק. זה שתי דקות מפה' ויצאתי. איך שיצאתי היא התחילה לבכות. ולא סתם לבכות: סצנת בכי מטורפת. בחיים לא ראיתי אותה ככה. הייתי בשוק. נכנסתי חזרה הביתה ולקחתי את הקסדה. נפגשתי עם חבר שלי שהוא כבר אבא וסיפרתי לו מה קרה. הוא אמר לי: 'תתרגל'".
כוהנר: "גיאצ'וק, באמת קשה לך? אתה כל הזמן אומר שאתה מעדיף אותי בהיריון".
גיאור: "נכון. חוץ מזה עד עכשיו באמת היית מדהימה. יש רק את זה. אה, וגם את נושא הצחוק".
הצחוק?
גיאור: "כן. הצחוק שלה השתנה לגמרי. זה לא לירן שצוחקת. זה צחוק ארוך כזה וקולני כמו של האחיינית הקטנה שלי. אבל זה בסדר, הבנתי שעוד מעט הרבה הולך להשתנות".
קיוויתם לבת או לבן?
כוהנר: "לי זה לא ממש שינה. מה שכן, אני זוכרת שביום שגילינו את מין העובר, אמא שלי הייתה איתנו בבדיקה. כשהרופא אמר שזו בת היא אמרה לו: 'אתה בטוח? אולי תבדוק שוב?' זה בגלל שהיא כל כך אוהבת את גיא והיא ידעה שהוא נורא רצה בן".
גיאור: "כבר הבנתי מחברים שלי ש'בת היא ילדה של אבא', אבל בהתחלה באמת רציתי בן. היה לי קל יותר לדמיין את עצמי עם ילד קטן מאשר עם ילדה. כי בן הוא גבר. אתה יכול להיות יותר סחבקי איתו. להגיד לו: 'יאללה, תפסיק לבכות'. בת היא נסיכה. כל השיח איתה שונה.
"בתור ילד היה לי המון כבוד לאבא שלי ואני זוכר שהייתי מוקיר כל דקה איתו. היינו נוסעים לאילת והייתי ער כל הדרך. בגיל שש יצאתי איתו לטיול ג'יפים, ישבתי לו על הברכיים, וככה למדתי לנהוג. חשבתי: 'זה מה שאני אעשה כשלי יהיה בן'. מצד שני, אני בן זקונים ויש לי שתי אחיות גדולות ממני. אני רואה את האחיות שלי ואותי ומבין שלהורים עדיף בת. אני מאוד אוהב את המשפחה שלי ותמיד עוזר כשצריך, אבל בניגוד לאחיות שלי, שמדברות עם ההורים פעמיים ביום, אני לא מתקשר כל הזמן".
לירן, גם סבתא שלך וגם אמא שלך זכו בתחרויות יופי מקומיות בראשון־לציון. ב־2007, כשזכית בתואר מלכת היופי , אמרת ל"לאשה": "לבת שתהיה לי יום אחד יש כנראה סיכויים טובים לזכות גם". את כבר בונה על כתר רביעי בארון המשפחתי?
כוהנר: "אוי, את רצינית? אני אמרתי את זה? וואו, איזה מזל שאנשים מתבגרים. אני יכולה להגיד לך שכל מה שמעניין אותי זה שהתינוקת רק תהיה בריאה ושלמה".
גיאור: "את צריכה להבין, גם אני וגם לירן חצי טורקים, ויש אצלנו קטע של אמונות טפלות. כל הזמן אומרים 'חמסה חמסה'. מרגע שלירן גילתה שהיא בהיריון היא בטח לא תדבר על זה שהילדה תהיה יפה, רק שתהיה בריאה. אגב, אותי פחות מעסיקה החיצוניות. מה שהרבה יותר מסקרן אותי לדעת זה איך תהיה ההתנהגות שלה. המניירות. למשל, אם היא תהיה היפראקטיבית, אז זה עליי".
יודעת איך תרצי ללדת?
"הייתי מאוד רוצה לידה טבעית, אבל רק כשאגיע לסיטואציה אחליט. בינתיים אני משתדלת לקרוא על הכל. גיא נגד תרופות, אבל הוא אמר לי: 'מבחינתי תיקחי אפידורל, כי אני לא יכול לראות אותך סובלת'".
גיאור, כזכור נטורופת בהכשרתו, אכן לא מסתיר את סלידתו מתרופות קונבנציונליות. תקופה מסוימת אחרי לימודיו עוד ניהל קליניקה וטיפל באנשים, עד שהבין שזה לא בשבילו ופרש ("לשבת כל היום בין ארבעה קירות לא התאים להיפראקטיביות שלי"). מה שכן, מאחר שנושא הבריאות קרוב מאוד ללבו, לפני ארבע שנים הוא נרתם להקמת עמותת "מהיום" שהקים מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל, ובראשה עומד פרופ' איתמר רז. "סוכרת זו מגיפה בישראל", אומר גיאור. "אחד משלושה ילדים סובל מהשמנת יתר, יותר מ־50 אחוז מהאוכלוסייה טרום־סוכרתיים. בנוסף, מספר השעות שמשרד החינוך מקצה לפעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בבתי ספר נמוך מאוד".
כיצד העמותה פועלת למניעת המגיפה?
"החלטנו לאמץ מודל שכבר קיים בפינלנד, ומטרתו להגיע לציבור מכל מעגלי החיים ולתקוף את הנושא מוניציפאלית. התחלנו באשדוד. עודדנו הקמת מקלחות במקומות עבודה בעיר כדי שאנשים יוכלו להגיע אליהם באופניים או ברגל; יצרנו חדרי אוכל בריאים, במכתבי הארנונה היה כתוב למה חשוב לאכול ירקות בחמישה צבעים ולמה חשוב לשתות מים; עוררנו מודעות והצלחנו להעלות את שיעורי המינויים במכוני כושר. אחר כך המשכנו לערים נוספות, כמו בני־ברק, יבנה ומודיעין.
כוהנר הצטרפה לאחרונה אף היא לשורות העמותה. "אנחנו עכשיו בתחילתו של תהליך שמנסה לתקוף את מגיפת הסוכרת והשמנת היתר בקרב ילדים", היא אומרת. "אנחנו מבינים שהשינוי צריך להגיע מגיל מאוד צעיר. בין היתר, אנחנו מפתחים דמות לילדים והצגה שתעסוק באורח חיים בריא. הדוגמה הכי טובה היא 'קריוס ובקטוס'. כשאת מספרת לילד את הסיפור הוא מצליח להבין היטב למה חשוב לצחצח שיניים, בעיקר אחרי שהוא אוכל דברים מתוקים. מבחינתי, העבודה בעמותה היא שילוב של כל הדברים שאני אוהבת: להיות על במה, לפנות לעולם הילדים ולהביא ערך מוסף. אם נצליח להביא לשינוי הכי קטן, אפילו רק אצל משפחה אחת או אצל ילד אחד, מבחינתנו עשינו את שלנו".
- הראיון המלא עם לירן כוהנר וגיא גיאור בגליון לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
