"כשהתגייסתי היה לי פרופיל 64 בגלל אסתמה, שובצתי לפרקליטות הצבאית ועשיתי טירונות במחנה 80. נתנו לי שם להחזיק M16 משומן, כבד, מטונף – והתאהבתי. אני לא מסוגלת לשבת במשרד בין תשע לשש. השתגעתי, התחלתי לחטוף דיכאונות. אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות הכל כדי להגיע לקרבי, לתפקיד שבו אני יכולה לתרום הכי הרבה, ונלחמתי עד שהעלו לי את הפרופיל. במהלך השירות הצבאי אבא שלי נפטר מסרטן. כל המפקדים שלי באו לשבעה ואמרו לי: 'נו, אנחנו נותנים לך קיצור שירות, שעות נוחות. רק קחי'. אמרתי להם 'לא'. אני יושבת בשבעה, בוכה על אבא שלי ואומרת להם: 'אין מצב. אני עוברת לקרבי'".
"בסוף העלו לי את הפרופיל והעבירו אותי ליחידת 668, חילוץ והצלה, לתפקיד לוחמת. הייתי קשרית מג"ד, וזו הייתה תקופה בלתי נסבלת. לילות שלמים בכיתי: 'למה אני עושה את זה לעצמי, ועוד מוסיפה לעצמי זמן לשירות?' חבר שלי נפרד ממני כי הוא לא רצה חברה בקרבי. לא ראיתי בית. אבל זה חישל אותי ברמה שאני לא חושבת שיש משהו שיכול לשבור אותי עכשיו. רציתי להיות הרמטכ"לית! אין דבר, מזל שיש מילואים.
"שתדעי לך שגם בטינופת הכי גדולה, הייתי הכי מטופחת. מה, בגלל שאני בשטח אני לא יכולה להתייפות? אני חייבת לוותר על הנשיות שלי כי אני עוברת לקרבי? גם ככה הסטיגמה שרק בוצ'ות מתגייסות לקרבי מעצבנת ושגויה. כן, הייתי מגעילה ומסריחה בשטח, אבל עדיין שמרתי על הנשיות שלי".
"לפני ארבע שנים התחלתי להעלות תמונות שלי עם נשקים וזה התחיל להתגלגל. פתאום היו מלא תמונות שלי באתרים בחו"ל, בסין פרסמו תמונות שלי בטלוויזיה. חברת נשק ישראלית פנתה אליי דרך האינסטה וביקשה שאדגמן את הרובים שלה. אמרתי לעצמי: 'מה לדגמן עכשיו, רגע, רוצים שאני אצטלם עם נשק? מגניב'. לקחו אותי למחסן שיש בו את כל הנשקים שלהם, הרגשתי שאני בגן עדן. משם זה התגלגל. התחילו להטיס אותי לחו"ל לתערוכות, לשים צילומים שלי על פוסטרים ולוחות שנה, מבקשים ממני חתימות! זה מטורף. אני מגיעה לתערוכת נשק בארצות־הברית ואנשים מפקיסטן ניגשים אליי ואומרים: 'היי אורין ג'ולי, אני מכיר אותך'".
"יש באינסטגרם תגובות של הייטרים ופרי פלסטיין, וגם מאיימים עליי: 'אם תגיעי לווגאס, נרצח אותך, נאנוס אותך'. אבל אין בי פחד. להפך. אמרתי: 'בואו, נראה אתכם. יאללה'. כשאני פוגשת בתערוכות קניינים ממדינות אויב, הם מעריצים אותי. הם הכי חמודים ואני כולי: 'אוו, בואו נעשה שלום'.
"יש אנשים בחו"ל שחושבים שהרגתי 500 מחבלים ואני מסתובבת ברחובות עם סכין בחגורה. יש כאלה שבטוחים שאין לנו חוקי נשק, שכל אחד מסתובב עם נשק. אני מסבירה שיש לנו מלא הגבלות ושיורים רק במטווחים.
"כן, מתלהבים גם מזה שהייתי חיילת. אנחנו עוברות פה שירות צבאי שהוא כל כך זר לעיניים אחרות, שהם מיד נדלקים. גם אם אנחנו לא עושות שירות קרבי אנחנו מתחשלות, וגברים אמיתיים אוהבים נשים חזקות. אני עושה פרומושן למדינה שאני כל כך אוהבת ושנלחמתי למענה שלוש שנים, אני השגרירה הכי טובה של המדינה. אני כל הזמן במסע הסברה ואומרת: רוצים לצפות באמת על ישראל, תצפו בסרטון שלי".
"יש מלא גברים שכותבים לי: 'אני יורה יותר טוב ממך, אני יודע לתפעל את הנשק יותר טוב ממך'. ואני כזה: 'נשמה, אני מבינה שאני מאיימת עליך. אל תוכיח לי על ההתחלה שאתה כזה חלש'.
"איך שאני נכנסת למטווחים יש את אלה שקופצים עליי להצטלם איתי, ואז אני מרגישה כמו בר רפאלי, ויש את אלה שאומרים: 'בואי בואי, תראי איך אני יורה'. אדוני, תעזוב אותי! עוד חצי שעה באוטו אני אפילו לא אזכור אותך. אני מנסה להיות נחמדה, אבל הם לא תמיד נחמדים, הם לגמרי בקטע של: 'יש לי יותר ניסיון, הייתי בסיירת, הרגתי מחבלים'. זה לא מעניין אותי. אני לא מתחרה איתך. אם הם ממשיכים להציק, אני פשוט אומרת להם: 'טוב, לך יש יותר גדול. ניצחת'. כאילו שאם הם יראו לי שהם יורים יותר טוב ממני, אני אפול שדודה לרגליהם".
"אני יכולה ללכת ברחוב ומישהו ילך אחרי ולא יפסיק ללכת. זה קורה רק בישראל, ואני יש לי פה, אללה יסתור. אני פונה אליו: 'נשמה, בוא נשחרר, הכל טוב. ביי'. אני משדרת עוצמה, זה לא מאיים עליי. אם עכשיו מישהו ינסה לגעת בי, הוא יקבל כזה בוקס לפנים, אני מרחמת עליו. אני לומדת אִגרוף והגנה עצמית ומטיפה לזה באינסטה שלי: לכו ללמוד, גם אם תלמדו רק לא לקפוא במצבים כאלה. אני מייצגת דור של נשים שלא מתנצלות. ואני גם לא מתרגשת אם תקראו לי מכוערת ושמנה. מישהי כותבת לי: 'מה, איך היא יכולה להיות דוגמנית, הירכיים שלה נוגעות אחת בשנייה'. ביץ'! כי אני פאקינג סקסית.
"אני אדם מיני ואני לא מתביישת בזה. וזה יוצא בתמונות כי אני כזו. היה לי סרטון עם מלך זילברשלג, הדתי. אמר לי: 'אורין, תפסיקי להיות מינית'. בוא כפרה, אני לא יכולה להפסיק להיות מי שאני. ניסיתי הכל. חולצה ארוכה, סגורה. מכנסיים ארוכים. לאנשים היו טענות באינסטה שזה צמוד. צה"ל חולה עליי. בנוסף למילואים הקרביים שאני עושה (למשל, כשהעבירו את השגרירות האמריקאית לירושלים שירתי בעוטף ירושלים, מבחינתי זו הייתה חופשה), אני גם מרצה למלש"ביות, והייתה על זה ביקורת. מה אתם משווקים את זה כסקס? שחררו אותי נשמות. אני סקסית. אני מינית. אני מקדמת את הצבא בכל העולם, אני עושה מילואים ואני דוגמנית נשק. תתקדמו".
בשבוע שעבר פורסמה תמונה שלך מבלה עם אבנר נתניהו, הבן של ראש הממשלה. מה נהיה? אתם זוג?
"התקשורת מאוד אוהבת לנפח. אבנר ואני חברים טובים כבר המון זמן, ובסך הכל הלכתי לשתות איתו קפה. הוא אדם מקסים, אנחנו ידידים טובים ושם זה נגמר".
טוב, פגשת את שרה?
"וואו, עדיין לא. זה יהיה משהו מיוחד".
בפגישה איתה אולי תצטרכי לוותר על המכנסונים וחולצות הבטן.
"כן, הא? בשביל שרה אני מבטיחה להשתדל".
- הראיון המלא עם אורין ג'ולי בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
