האם זו המתיקות של הגורים, האלגנטיות והסנוביות של הבוגרים או הפרווה הנעימה והגרגורים? ואולי זה שילוב של כולם ונעלם העולה על סך חלקיו של החתול. בכל אופן, מיליון מחקרים מראים כמה בריא מכל הבחינות לגדול בבית עם חיית מחמד, וגם אני נכנעתי והסכמתי לאמץ כלבה, לגדל אוגרים ואף דגים. לכן, ניתן להבין מדוע לא עזרו התחנונים והשכנועים וההבטחות של הילדים, אבל חתול אין לנו, ואנו מסתפקים בחתולים ספרותיים.
כולם ראו חתול: שיעור בפילוסופיה חתולית
כתב ואייר: ברנדן ונזל
תרגמה: רוני בק
הוצאת תכלת
כל ילד יודע איך עושה חתול ואיך הוא נראה, אבל הספר הזה מציג את החיה האהובה מנקודות מבטם של בעלי חיים שונים. הילד רואה בו חיית מחמד, והכלב צופה בו במנוסתו, והדבורה רואה אותו כציור פוינטיליסטי, והדג רואה אותו מטושטש מבעד לאקווריום וכן הלאה. כולם ראו את אותו חתול, אבל באופן אחר. באמצעות רעיון מבריק זה, היוצר מערער את תפיסת העולם שלנו על המציאות - משום שנקודת ההסתכלות שלנו איננה אובייקטיבית. הרי עד גיל מסוים אנחנו בטוחים שהעולם כולו סובב סביבנו (פרדיגמה שלרבים קשה לשחרר), וברור לנו שחתול הוא חתול, אז איך יתכן שאותו חתול נראה כל כך שונה מבעד לעיניים אחרות? הספר מציג את הרעיון הפילוסופי בצורה פשוטה ונגישה לגיל הרך.
האיורים הנהדרים משלבים טכניקות שונות, ומזכירים לי את היצירות של אריק קארל (הזחל הרעב), בצבעוניות הילדית אך הלא-ילדותית ובתפיסה של בעלי החיים. הספר זכה בעיטור מדליית קלדקוט היוקרתית לאיור ספרי ילדים. מתאים לגילאי 3-6 ולחובבי חתולים בכל גיל.
ג'ורג'י: עובדת על היחסים
מאת: דקלה קידר
איורים: אילנה זפרן
הוצאת כנרת זמורה ביתן
אביב לא אוהבת חתולים. לכן היא מופתעת וקצת כועסת על משפחתה שהחליטה לאמץ חתלתולה שאחיה מצא ברחוב, מבלי להתייעץ איתה. כך נפתח הספר שובה הלב, אשר מצליח לשלב נוסטלגיה ואהבת אדם (וחתול) במציאות עכשווית.
מי לא יבין את אביב, אשר נקלעה בניגוד לרצונה למערכת יחסים עם חתולה? בהתחלה היא חששנית וחשדנית, אבל אחרי שנחשדת בעצמה כי היא פוחדת מהחתולה, היא מחליטה לזייף את חיבתה לג'ורג'י, וכמובן שזה הופך בהדרגה לחברות אמת. דרך מערכת היחסים אנו מכירים את אביב, חבריה ומשפחתה, ועוקבים במתח כשהחתולה נעלמת ואחרי זמן רב חוזרת הביתה. או שאולי זו בכלל לא ג'ורג'י?
איוריה של אילנה זפרן מתכתבים עם הטקסט ומוסיפים לסיפור שפע של מידע והומור, וגורמים לקורא/ת לסיים את הקריאה עם רצון עז ללטף חתול. אפילו אם הם לא נמנים על חובבי חתולים. הספר זכה השנה (ובצדק) בפרס שרת התרבות לספר ילדים מצטיין ובפרס "הפנקס". מתאים לגילאי 7-10, מנוקד.
כראמל 3 – נער החידות: טעם של עוד
מאת: מאירה ברנע גולדברג
איורים: קרן מאי מטקלף
הוצאת כנרת זמורה ביתן
כראמל (במלרע), החתול הקשיש אך הצעיר ברוחו, חוזר בספר שלישי לסדרה המצליחה הנקראת על שמו. הפעם הוא מתפקד כמאמן אישי (קואצ'ר) - בהתחלה מלמד את אוסקר הכלבלב לשלוט בצרכיו, ובהמשך מאמץ את הילד החדש שמגיע לטירה – ויש, אחיינה של מילה. הוא מלמד אותו כישורים חברתיים ומשמש לו כחבר כאשר שאר ילדי החבורה העסוקים בענייניהם מנדים אותו.
זהו סיפור מותח, המתובל בהומור, על משפחה אלטרנטיבית, בלתי תלוי בזמן ובמקום, הדן בנושאים שמעסיקים ילדים מאז ולתמיד, כמו הצלחה בבית הספר, מיקום במשפחה, יחסים בין אישיים, תחרותיות והפעם עם תוספת של ילד גאון ומיוחד במינו, אשר מקבל תשומת לב ואהבה מהסופרת ומהקוראים. וכמובן, מכראמל עצמו. איורי הקומיקס החדים והשנונים של קרן מאי מטקלף, יגרמו לילדים להאיץ בקריאה כדי להגיע לסוף הפרק.
מאירה ב"ג פיצחה את המתכון הסודי לספר מצליח – גיבור מדליק, ילדים מעוררי הזדהות, קורט פנטזיה, 3 טיפות קסם הארי-פוטרי, ו-2 כפות רשע רואלד-דאליות. התוצאה נהדרת ומשאירה טעם של עוד. מתאים לגילאי 8-12.
חמשיר ספרותי עם גור אילני
סטארטאפיסט וסופר. פרסם עד כה שלושה ספרי ילדים. האחרון שבהם נקרא ״מונו הוא לא יצירת אמנות״ ובו קוקית מגלה שתערוכת הצילום (והמיצב) שאמה עמלה עליה במשך חודשים מבוססת כולה על הצעצועים והחפצים של קוקית עצמה. הוא מצפה ליציאתם לאור של עוד שני ספרים - מונו השלישי, ועוד ספר הרפתקה ומסתורין לנוער בשם הזמני ״פולי רוצה טלפון״. בנוסף, עובד על תסריט לסדרת ילדים.
גור מגדל בבית שתי חתולות שאימץ מהרחוב, ובילדותו גדל בבית עם גורי שועלים, גדיי יעלים, שפני סלע, צבועים ואפילו גורה נמרה אמיתית!
1. איזה ספר אהבת והשפיע עליך כילד?
אהבתי את "ביאטריצ׳ה" ו"לובנגולו מלך זולו" של נחום גוטמן, ספרים לא לגמרי לילדים, שהקסם שלהם היה עלילה לא שגרתית, הומור, איורים אומנותיים, מסע והרפתקאות. הגורם שאולי השפיע עלי יותר מכל הוא אי-המימוש, שהתבטא בסוף הפתוח והמעצבן של לובנגולו מלך זולו, שגרם לי להגות בו לא מעט.
2. אם היית דמות מסיפור – מי היית רוצה להיות?
כמובן שזה עכברוש המים מ״הרוח בערבי הנחל״ - קודם כל, הוא חיה ולא אדם. בנוסף, הוא גר במקום שהוא הכי אוהב ביקום - שפת הנחל. יש לו הכל. אפילו סירת משוטים, ולמרות זאת הוא יוצא להרפתקאות מסעירות ואפילו חבר מצוין.
3. האם הילדים שלך נותנים לך השראה לכתיבה?
הבת שלי בכלל לא נותנת לי השראה. לגמרי במקרה כל הספרים שכתבתי, כולל זה על נמרים, הם על בנות. אם כבר, אביגיל מפריעה לי - היא חכמה ויצירתית וכבר כתבה ספר ילדים שיצא לאור בהוצאה עצמית.
4. מה התגובה הכי מרגשת שקיבלת מילדים על ספרייך?
ילדה שחיה באנגליה התחפשה מכף רגל ועד ראש לקוקית גיבורת ספרי ״מונו הוא לא ארנב״, כולל תרמיל המסעות, מסכת החתול עטלף, כל שאר האביזרים וכמובן בובת מונו. כשקיבלתי את התמונות לא האמנתי, כי זו היתה בדיוק הילדה שדמיינתי כשכתבתי את הספר!
5. כשהיית ילד – מה רצית לעשות כשתהיה גדול?
הייתי די בהלם מכל האפשרויות - אהבתי לצייר, לכתוב, להמציא משחקים, לתכנת במחשב, ומאוחר יותר גם לשחק כדורגל, די אנד די ולבשל. אני די בטוח שהקטע של להיות סופר או לכתוב ספר שייצא לאור זה ג׳וק שנכנס לי לראש בשלב די מוקדם של החיים. אז החלק הזה התממש, אבל עכשיו אני עדיין מנסה להיות שחקן כדורגל מקצועי.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
מיה מיטב, כותבת לילדים ולנוער ('אמא, מה זה עושה?׳ ו"אני רוצה את המוצץ שלי!" בהוצאת דני ספרים, סדרת 'הבלוגר' בהוצאת כתר), נשואה ואמא לשלושה בנים.
