למרות הרחבת זמני השהיה עם האב, בית המשפט לא אישר בעבר להפחית מזונות. צילום אילוסטציה (צילום: Shutterstock)
בשבוע שעבר הצליח אב שנלחם כבר זמן רב על זכויותיו, להפחית את סכום המזונות אשר נקבע לפני שנים בבית המשפט. הפסיקה התאפשרה בבית משפט לענייני משפחה, בזכות פסיקה קודמת, של בית המשפט העליון, מלפני קרוב לשנה, עליה כתבתי כבר כאן בעבר. רגע לפני שאספר על אותו אב, שהצליח לשנות את סכום המזונות אותו הוא משלם, אחזור רגע לאחור, לפסק הדין של העליון.
שינוי בתהליך
לפני קרוב לשנה נפל דבר בישראל. בית המשפט העליון נתן פסק דין אשר שינה את המצב המשפטי שהיה קיים בארץ במשך עשרות שנים, וקבע כי החובה לשאת במזונותיהם של ילדים מגיל 6 ואילך תחול באופן שוויוני על שני ההורים, בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ולחלוקת זמני שהותם עם הילדים.
ביום שלאחר פרסומו של פסק הדין לא הפסיק הטלפון במשרדי לצלצל. כל הגברים אותם ייצגתי לאורך שנות עבודתי, פנו אלי וביקשו לדעת האם משמעו של פסק הדין החדש הוא ביטול דמי המזונות אותם הם משלמים או לפחות בחינתם מחדש לאור העקרונות שנקבעו בפסק הדין. הסברתי לכל הפונים כי בית המשפט העליון נמנע מנקיטת עמדה בסוגיית השלכת שינוי ההלכה על תיקים שכבר הסתיימו, ובכך הותיר ציבור גדול של אבות, ושל אמהות, במצב של חוסר וודאות.
בנסיבות אלה, נאלצו אבות גרושים רבים להמתין ולראות כיצד ייושם פסק דינו של בית המשפט העליון על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, וזאת על מנת שלא לכלות לשווא את זמנם וכספם בניהול תביעה חסרת סיכוי להפחתת מזונות.
ואכן, עד מהרה, התברר כי בתי המשפט לענייני משפחה אינם מתייחסים לפסק דינו של ביהמ"ש העליון כאל שינוי נסיבות אשר הצדיק, כשלעצמו, הפחתת מזונות בתיקים סגורים. אמנם היו מבין השופטים כאלו שקיבלו תביעות להפחתת מזונות שהתבססו על שינויי נסיבות קלים יחסית, אשר ברגיל לא היה בהם כדי לפתוח מחדש את סוגיית המזונות, ופסקו מזונות מופחתים בהתאם להלכה החדשה.
עם זאת, התביעות להפחתת מזונות אשר הוגשו על בסיס שינוי המצב המשפטי בלבד בעקבות פסק הדין החדש, מבלי להצביע על שינוי הנסיבות העובדתיות, נדחו. שופטים רבים אף עשו הבחנה בין מקרים בהם ניתן פסק דין על ידי ביהמ"ש בעניין המזונות לבין מקרים בהם הגיעו הצדדים להסכם, וקבעו שבמקרים של הסכם אין מקום לאפשר דיון מחודש בסוגיית המזונות, כיוון שההסכם מבטא מכלול שיקולים והסכמות ולכן שינוי אלמנט אחד בלבד מתוך ההסכם יפגע בכוונות הצדדים ובהסתמכותם.
פסק דין ראשון לשינוי
ממש לפני מספר ימים, ניתן, לראשונה בישראל, על ידי כבוד השופט עובד אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, פסק דין חסר תקדים ולפיו מהווה פסק דינו של ביהמ"ש העליון כשלעצמו שינוי נסיבות אשר מצדיק דיון מחדש בסוגיית המזונות בתיקים סגורים. כבוד השופט אליאס אף קבע כי אין הבדל בעניין זה בין תיקים שהסתיימו בפסק דין לתיקים שהסתיימו בהסכם.
במקרה שנדון, מדובר בזוג הורים לשני ילדים (בת 8 ובן 6), אשר מזה שנים ארוכות מתנהל ביניהם סכסוך עקוב מדם. הצדדים הגיעו להסכם לראשונה בסוף שנת 2013, לאחר שהאם הגישה תביעות נגד האב.
חצי שנה לאחר אישור ההסכם, ביקשה האם לעזוב את אזור השרון, בו התגוררו הצדדים, ולעבור להתגורר עם שני הילדים בתל אביב. האב התנגד בכל תוקף למעבר וביקש כי הילדים יעברו למשמורתו. בסופו של דבר, הליך משפטי זה הסתיים בהסכם בו נתן האב את הסכמתו למעבר, בתמורה להרחבת זמני השהות של הילדים אצלו: פעמיים בשבוע, כולל לינה, וכל סוף שבוע שני מיום ו' ועד יום א' בבוקר.
עם זאת, התחייב האב שלא להגיש תביעה להפחתת מזונות או למשמורת משותפת על בסיס מעבר האם עם הילדים לתל אביב והרחבת זמני שהות הילדים עמו. משמורת הילדים נותרה אצל האם, וסכום המזונות נותר בעינו – 6,500 שקל לשני ילדים. נראה שגם לאחר אישור ההסכם השני לא חל כל שיפור במצב יחסיהם של הצדדים וכבוד השופט אליאס מתאר אותם כמי שאינם מסוגלים להסכים בשום נושא הנוגע לילדיהם, ולו הפעוט ביותר.
בנסיבות אלה, בחר האב לפתוח בסבב שלישי של תביעות, במסגרתן עתר לקביעת משמורת משותפת ולהפחתת מזונות. את תביעתו להפחתת מזונות ביסס האב גם על שינוי המצב המשפטי בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון וגם על מספר שינויים עובדתיים: הוא נישא בשנית, נולדה לו בת, ובקרוב צפויה להיוולד לו בת נוספת, אביו נפטר והוא נאלץ לתמוך כלכלית באמו, והוצאות החינוך של הילדים נמוכות משהיה צפוי במועד עריכת ההסכם המקורי.
כבוד השופט אליאס דחה את כל טענותיו של האב לשינוי נסיבות עובדתי, למעט הטענה בעניין הוצאות החינוך, אולם קבע, לראשונה, כי פסק דינו של ביהמ"ש העליון מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות שמצדיק הפחתת מזונות, וזאת למרות שהצדדים הגיעו להסכם.
בשורה חדשה לאבות הגרושים?
אמנם פסק דין זה איננו פסק דין של ביהמ"ש העליון, המהווה הלכה המחייבת את כל שופטי ביהמ"ש למשפחה, ואפילו לא פסק דין מנחה של ביהמ"ש המחוזי, וגם כעת רשאי כל שופט משפחה לפרש את פסק דינו של ביהמ"ש העליון כראות עיניו. עם זאת, עצם מתן פסק דין ברוח זו, עשוי לעודד שופטים נוספים אשר תפיסת עולמם קרובה לזו של כבוד השופט אליאס לתת גם הם פסקי דין המקבלים תביעות להפחתת מזונות על בסיס שינוי המצב המשפטי בלבד, מבלי לדרוש שינוי נסיבות עובדתי.
אכן, כפי שמציין גם כבוד השופט אליאס בפסק דינו, פתיחת פתח לדיון מחודש בכל תיקי המזונות הסגורים עלולה להכביד מאוד על המערכת המשפטית, העמוסה ממילא לעייפה, אולם ספק אם שיקול מערכתי זה יכול להצדיק את חוסר השוויון הקיצוני העלול להיווצר בין אבות אשר חויבו במזונות ילדים יום לפני שינוי ההלכה לבין אבות שחויבו במזונות יום לאחריו.
כפי שהבהרתי ללקוחות הרבים שפנו אלי לאחר מתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון, אני לא סבורה שבכל תיק שהסתיים יש מקום להגיש בקשה להפחתת מזונות, ופסק דינו של כבוד השופט אליאס לא משנה את המלצתי זו. ראשית, יש להביא בחשבון את העובדה שעצם הפנייה לבית המשפט והפתיחה המחודשת בהליכים משפטיים בין הצדדים, עלולה בסבירות גבוהה ביותר לגרום נזק חמור לבני המשפחה כולם, ובעיקר לילדים.
זוגות אשר הסכסוך ביניהם דעך זה מכבר ויחסיהם עלו על פסים של תקשורת חיובית ושיתוף פעולה, עלולים למצוא עצמם שוב בעימות חריף, אשר יגרום מצוקה נפשית קשה וטראומה נוספת לילדיהם. שיקול זה, כשלעצמו, עשוי להוביל אבות מסוימים שלא להגיש תביעה להפחתת מזונות, וזאת בעיקר במקרים בהם הפרוטה מצויה בכיסם ויש ביכולתם להמשיך ולשלם את המזונות, תוך שמירה על רמת חיים גבוהה או לפחות סבירה.
במקרים אחרים, אין הצדקה משפטית או מוסרית להפחתת המזונות, וזאת למשל כאשר המזונות שנקבעו היו נמוכים מלכתחילה והילדים מבלים את רובו המוחלט של הזמן אצל אמם ו/או שהכנסת האם נמוכה משמעותית מהכנסת האב. במקרים אלה, הפחתת המזונות תוביל להטלת נטל מוגדל, ובלתי הוגן על שכמה של האם, ולעתים אף תביא אותה לכדי עוני וקושי של ממש לכלכל את הילדים בעת שהותם עמה.
עם זאת, במקרים רבים בהם טיפלתי, חלוקת זמני השהות שוויונית או קרוב לכך, וכך גם יכולותיהם הכלכליות של הצדדים. מדובר במקרים של אבות אשר מעורבותם בחיי ילדים גדולה לא פחות מזו של האם, הן מבחינת הנשיאה בנטל הפיזי והרגשי, והן מבחינת הנשיאה בנטל הכלכלי. במקרים אלה לא הייתה לטעמי הצדקה מוסרית, מלכתחילה, לפסיקת מזונות, ובוודאי שלא יכולה להיות הצדקה מוסרית להותרת המזונות על כנם לאחר שינוי המצב המשפטי. כולי תקווה כי עבור אבות אלה יהיה פסק דינו של כבוד השופט אליאס הסנונית המבשרת את בוא האביב.
עורכת דין לענייני משפחה בעלת משרד עצמאי. עוסקת בגירושים, הסכמי ממון, אימוץ והסכמי הורות, צוואות עזבונות ואפוטרופסות. מאמינה שתפקידו של עורך הדין בתחום דיני המשפחה הוא להעביר את הלקוח לצדו השני של הנהר הסוער הנקרא סכסוך משפחתי כשהוא בריא ושלם. מדובר במסע מפרך והקשר שנוצר במהלכו עם האנשים אותם יש לי הזכות ללוות היא הדבר שגורם לי לקום כל בוקר בשמחה לעבודה.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.
