מי מכיר את הסמטה הנסתרת בלב ת''א? בעיקר מי שזכה להתגורר בה

שכונות יוקרה סגורות וקבוצות רכישה הן לא הברקה חדשה, מתברר, אלא וריאציה מעודכנת על תקדים תל אביבי ותיק, בן מאה שנים כמעט. סמטת שפ"ר היא שביל נחבא אל הכלים, באמצע הדרך בין שוק הכרמל למדרחוב נחלת בנימין. המתחם הזה הוקם ב-1921, ביוזמה של קבוצת עובדים בבנק "אנגלו-פלשתינה" (לימים "בנק לאומי"), שרכשו שלושה דונם וחילקו אותם ביניהם ל-10 מגרשים שבמרכזם עובר שביל, שבינתיים כוסה באספלט. בקצה השביל הוקמה כיכר עגולה קטנה, שהייתה אמורה להתקשט במזרקת מים אך בפועל הפכה למגרש חניה.

האדריכל יוסף טישלר תכנן את בתי המתחם עם דירות של שלושה וארבעה חדרים, וכל מגרש הוקף בגדר לבנים אוורירית ונמוכה שהסתירה גינות מטופחות. בהשראת חומות של ערים מבוצרות, עיצב טישלר את הבתים בסגנון אחיד עם גגות שטוחים וסיומת משוננת שנקראת "שיניות" (מלשון שיניים), שעליה חזר בכמה מהבתים שתכנן בתל אביב הקטנה.

השיניות של הבניין, שתכנן האדריכל יוסף טישלר(צילום: גדעון לוין)

הבית שטישלר תכנן בכיכר מגן דוד (אלנבי-הכרמל) בת''א

במאה שחלפה מאז, עברה השכונה תמורות משמעותיות וגם הזנחה איטית ומתמשכת. אך בעשור האחרון מורגשת התחדשות באזור שוק הכרמל ונחלת בנימין (שהופך מצדו לרחוב מלונות הבוטיק): חלק מהבתים הישנים עוברים שימור והרחבה, ואחרים נהרסים לטובת בניינים חדשים שמביאים לכאן אוכלוסייה חדשה, בחלקה בינלאומית, ורצוי כזו שתוכל לממן את החיים המתייקרים בתל אביב.

גם סמטת שפ"ר חווה את השינוי. שמונה מהבתים בה שרדו בשלמותם את המאה שחלפה, ושניים מהם עברו לאחרונה שיפוץ משמעותי מבלי לפגוע בצביונם המקורי. קבוצה של יזמים יהודים-צרפתים רכשו את שני המגרשים לפני שמונה שנים, וקיבלו אישור להרוס את הבניינים תוך שהם שומרים על החזית והחדרים הצמודים לה, לחפור בקרקע ולבנות ארבע קומות מעל קומת מרתף מגורים. היזמים שכרו את שירותיו של משרד האדריכלים "גל פלג", בבעלותם של בני הזוג עדי גל ועמיר פלג (אדריכלית אחראית: עדי שטרן), מי שתכננו קודם לכן לאחד היזמים את ביתו בהר אדר ועוד פרויקט ביפו.

העיר הלבנה? לא כאן

ניכר שהאדריכלים הקפידו לשמור על האווירה הישנה בסמטה, בין השאר בבחירת הגוונים של חזיתות הבניינים המחודשים. "הצבע הלבן לא היה שייך לתקופה", מבהיר פלג, כשאנחנו ניצבים בכיכר הקטנה שהבניין עוטף חלק ממנה. קומת הקרקע נצבעה בחום בהיר, והקומות העליונות החדשות טויחו בגוון אפור-כחול - גווני חול ופסטל שהיו אופייניים לסגנון האקלקטי בתל אביב של שנות ה-20. בשטח שבחזית הבניין יש גינה קטנה, שבה נשמר עץ התות הוותיק. חלק משטח הגינה הוא פרטי ושייך לדירת הקרקע, וחומת לבנים ששוחזרה לפי תמונות היסטוריות חוצצת בין הגינה לסמטה הציבורית.

חומת הלבנים שוחזרה לפי תמונות היסטוריות(צילום: גדעון לוין)

פעם היה כאן פשוט שביל שחצץ בין הבתים(צילום: גדעון לוין)

הסמטה השקטה מתחבאת בלב ליבה של ת''א(צילום: גדעון לוין)

פירוק הבתים חשף קירות רעועים שנבנו מלבני זיפזיף - חומר בנייה פופולרי באותן שנים, תערובת של חול, צדפים ומלט. את המרפסות החדשות, ששולבו בקומות העליונות, העירייה סירבה לאשר בשלבי התכנון המוקדמים. האדריכלים לא ויתרו: "פתחנו את הספר על עבודתו של טישלר (ספר מאת ברוך רביד בהוצאת "מרכז באוהאוס", מ"י), ראינו איך הבניינים שלו בנויים, כמו בכיכר מגן דוד, ושמנו לב שהיה אלמנט מרכזי בחזית שמשני צידיו היו מרפסות. הצגנו אותן לרישוי - והם הסכימו למרפסות".

לעומת פרטי הנגרות והפירזול ששוחזרו בחזית של קומת הקרקע, הפרטים שתכננו בקומות העליונות נקיים מעיטורים אך אינם זרים לאופי המקורי. גם בחזית האחורית, החדשה כולה, יצרו האדריכלים פתחים בהשראת הפתחים בחזית הראשית. תכנית הבניין חדשה לגמרי ומשלבת חדר מדרגות עם מעלית. הירידה לפרטים מורגשת: מרצפות מצוירות שפורקו מהבית שעמד כאן, מדרגות עם קירות מעוגלים, צביעת קירות בשני גוונים שונים ועוד.

מי גר בבית?

היזמים ניצלו את הקרקע היקרה: במגבלות השימור – שמצמצם את היקף הבנייה - השיגו 15 דירות בבניין המחודש. הדירות הקטנות הן בנות 50 מ"ר, כוללות שני חדרים ומושכרות ב-6,500 שקלים; דירות 80 מ"ר כוללות שלושה חדרים ומושכרות ב-9,000 שקלים. אליס, בת 19, גרה בקומת הקרקע בדירה שפונה לכיכר העגולה שבחזית. המטבח, פינת האוכל והסלון מרכיבים אזור ציבורי מעוגל, כהד לצורת הכיכר; קיר דקורטיבי המשמש גם לאחסון סוגר על החדר הגדול וחוצץ בינו לחדרי השינה והרחצה.

הדירה המעוצבת מסודרת למופת, ואליס המוקפדת, בשמלה שאפילו נראית תואמת בגווניה לקירות ולחזיתות הבניין, מקפצת בצרפתית בין החדרים. היא באה מפריז ללמוד תקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, כשהוריה מצטרפים אליה מדי פעם. "לגור בתל אביב זה ממש קוּל", היא מסבירה, "במיוחד באזור כאן שהוא דרומי למרכז, מאוד דינמי ומלא בבתים לשימור".

קיר דקורטיבי סוגר על האזור המרכזי בדירת הקרקע(צילום: גדעון לוין)

מעליה מתגוררות בשכירות אתי צאיג ובתה, מהבודדות במתחם שלא נולדו בארץ אחרת. צאיג היא מעצבת אופנה ובעלת המותג "גלביה", ואת דירתה היא עיצבה בעצמה במינימליזם קליל, בדומה לקולקציות החופשיות שהיא מעצבת. "ב-15 השנים האחרונות גרתי בבניין לשימור וחיפשתי דירה שתהיה בה אינטימיות ושאוהב אותה", היא מספרת כשהיא מתבוננת מבעד לחלון הגדול, מצביעה על מכוניתה החונה ומציינת שהיא בקושי מזיזה אותה. החנות שלה שוכנת במרחק הליכה, את כל הקניות היא עורכת בסביבה ובמיוחד בשוק הכרמל, וגם חוף הים קרוב הביתה.

האור הטבעי הוא נכס(צילום: גדעון לוין)

הפנטהאוז משתרע על פני כל הקומה העליונה והיה אמור להיות ביתו של אחד היזמים, והוא אמנם הספיק לגור כאן חצי שנה ולעצב בעצמו את גופי התאורה במטבח. הצעה נדיבה פינתה אותו מכאן (כיום הוא מתגורר בדירה אחרת בבניין), ואת המפתחות קיבלה משפחת קלמנוביץ שהגיעה מנוף ים.

"חיפשתי בית במרכז תל אביב במרחק הליכה לים", מספרת דבי קלמנוביץ, מטפלת באמנות, שרק לפני חודש עברה לגור כאן עם בעלה ושני ילדיהם המתבגרים. "בכלל לא הכרתי את האזור, אבל כשהתחלתי להכיר הבנתי שזה המקום". היא מציינת את האור הטבעי ואת עיצוב המרחב הדירתי כשני האלמנטים החביבים עליה במיוחד.

מארק אסדו ודבי קלמנוביץ במרפסת הדירה(צילום: גדעון לוין)

המרפסת מלווה את קו החזית המעוגל(צילום: גדעון לוין)

האדריכלים עמיר פלג ועדי גל, מתכנני הפרויקט(צילום: גדעון לוין)

לפנטהאוז (230 מ"ר) יש מרפסת צפונית גדולה (40 מ"ר), שמלווה מלמעלה את כל חזית הבניין ומעניקה מבט פתוח על הסמטה ועל גגות העיר. מאחר שבמרכז הקומה נמצא חדר המדרגות (המעלית נכנסת הישר לדירה), תכננו האדריכלים מסדרון-ארונות מעגלי שמקיף את חדר המדרגות ומקשר לכל חדרי הבית.

בשונה משתי הדירות התחתונות, העיצוב חמים. קלמנוביץ עיטרה את הקירות בציורים שרכשה בטיוליה בעולם, ואת המדפים גדשה במאות ספרי אמנות ופריטים שמספרים על עיסוקה ותחביביה. בחדרים פוגשים פרטי ריהוט צבעוניים ופרחוניים בעיצובו של מת'יו וויליאמסון, מבכירי המעצבים הבריטים העכשוויים. מהמטבח הגדול והמאוורר אפשר להשקיף אל הים, על מגדל שלום ועל בתי הסמטה, ומשטח שיש גדול מאפשר לערוך סביבו ארוחות גדולות. שולחן אוכל מעץ טבעי ניצב בסמוך ולצידו קוביות עץ לישיבה – עוד רכש של דבי, מאחת המדינות שבהן התגוררה פעם.

ומה עם האדריכל? בזמן שהתרשמנו מהפנטהאוז, סיפר פלג על כמיהתו הלא מושגת לגור יום אחד בדירה בבניין שהוא מתכנן. "אנחנו מחפשים דירה במרכז העיר ומוצאים שהדירות בבניינים לשימור הן מלאות נשמה", הוא מספר.

אז מדוע לא "תסתדר" מול היזם ותרכוש דירה על הנייר במחיר נוח יותר?

"זה לא אפשרי, כי אנחנו מרוויחים שלושה אחוזים ממחיר הדירה".

סמטת שפ"ר לא ממתינה שצמד האדריכלים ימצא לעצמו דירה. היא כבר שאבה אותם לפרויקט נוסף במגרש הסמוך, בפורמט דומה. בהמשך הסמטה התעורר עוד בעלים של קבוצת מגרשים, כדי לממש את זכויות הבנייה המותרות בהם. בתוך כמה שנים, המתחם המיקרוסקופי שמדגים את בועת הנדל"ן התל אביבית שמבעבעת מסביב, כבר ייראה אחרת לגמרי.

(תוכנית: גל פלג אדריכלים)

(תוכנית: גל פלג אדריכלים)

(צילום: גדעון לוין)

----------------------------------------------------------------

הבניין הוורוד בצומת הסואן בנחלת בנימין הפך למלון בוטיק. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

בכיפה הכסופה עושים מסאז'. לחצו לכתבה (צילום: תומריקו)