חוכמת הנודלס: אילן הייטנר ואשתו טיילו שנה כדי להציל את הזוגיות

אילן ('חוכמת הבייגלה'), ואלונה הרגישו שהנישואים תקועים, ויצאו לטייל עם ארבעת ילדיהם במזרח. יחד הם כתבו על זה ספר, ומסבירים איך ההתחזקות בדת תרמה לזוגיות

אילן, אלונה והילדים בטיול במזרח. "זה אִפשר לנו להיות רק עם עצמנו, בלי רעשי רקע" (צילום: אלבום פרטי)
אילן, אלונה והילדים בטיול במזרח. "זה אִפשר לנו להיות רק עם עצמנו, בלי רעשי רקע" (צילום: אלבום פרטי)
אלונה ואילן הייטנר. "בלי היהדות בפירוש לא היינו מצליחים לשרוד את הזוגיות שלנו" (צילום: דנה קופל)
אלונה ואילן הייטנר. "בלי היהדות בפירוש לא היינו מצליחים לשרוד את הזוגיות שלנו" (צילום: דנה קופל)

יום אחד, אשתו של אילן הייטנר הציבה בפניו אולטימטום: או שהם נוסעים עם ארבעת ילדיהם למשך שנה למזרח כדי להציל את הזוגיות שלהם, או שהם נפרדים. לאילן היו כל מיני דברים שהוא לא חיבב באשתו: שהיא נרדמת בפה פתוח, שהיא לא יודעת לקלף תפוז, שלוקח לה שעה להתארגן ובסוף היא גם שוכחת את הז'קט. פעם אחת הוא אפילו הגיע לבית חולים, כי היה משוכנע שחטף התקף לב בגללה. אבל הוא אהב אותה. אהב אותה מאוד. אז הוא הסכים.

 

זה סיפור המסגרת של ספרו החדש של אילן הייטנר "7,250" (הוצאת מודן), וזה פחות או יותר גם הסיפור האישי של הייטנר (47), מחבר רב המכר "חוכמת הבייגלה", ושל רעייתו זה עשור אלונה (44), מטפלת באמנות בהכשרתה והיום "אמא במשרה מלאה", שגם מתארחת בספר וזוכה להשמיע בו את קולה. "הספר בהחלט מבוסס על סיפור החיים שלנו", היא אומרת. "יש בריחות ימינה ושמאלה, אבל יש בו גרעין מאוד חזק של אמת. אני אדם מאוד פתוח, ואף פעם לא הרגשתי צורך להסתיר. כולנו חווים את אותם קשיים, רק שיש כאלה שמעדיפים לא לדבר על זה".

אלונה: לפני הטיול הרגשתי שאילן הרבה פעמים מאשים אותי בדברים שקורים לו. אמרתי לו: 'קח אחריות על החיים שלך. אני לא המקור לסבל'. זה השינוי הכי גדול שקרה. זה הנס שלנו

 

בשיחה עם בני הזוג, שחזרו בדיוק לפני שנה מהטיול הגדול שלהם, מתברר שגם דברים שנראים בדיוניים יותר בסיפור, כמו למשל החשש להתקף לב, המיני־צונאמי שתקף את המשפחה בזמן שישנו במלון, או אפילו צירוף המקרים ההזוי במסגרתו הייטנר נתקל באקסית שלו על המטוס לתאילנד - אכן התרחשו במציאות. "זו הייתה מישהי שהייתה פחות משמעותית עבורי מהדמות שכתבתי בספר", הוא אומר. "אבל כן פגשתי במטוס מישהי שיצאתי איתה בעבר".

 

לעומת כל אלה, מתברר שבמציאות אלונה לא באמת הייתה צריכה להציב לבעלה אולטימטום כדי שיארוז מזוודה. היא הציעה שהם יטוסו כדי שיוכלו לעבוד על הזוגיות שלהם, והוא זרם מיד. "זה לא שחשבנו שאם לא ניסע לטיול בהכרח ניפרד", היא מוסיפה, "אבל שנינו הרגשנו תקיעות מאוד גדולה. שמשהו כבר לא סוחב בזוגיות שלנו. לפני כן גרנו שנתיים בפרדס־חנה, והיה שם הרבה וייב סביב טיולים מהסוג הזה. הרבה אנשים מהיישוב כבר עשו את זה".

אילן: "אנחנו קוראים לפרדס־חנה 'הרציף', כי הרבה אנשים שמגיעים לשם הם כאלה שמחפשים את עצמם, ואחרי שהם לא מוצאים את עצמם גם שם, הם טסים. הבית הראשון ששכרנו בפרדס־חנה היה שייך לזוג שהקים בפייסבוק את הקבוצה 'משפחות מטיילות בעולם'".

 

אילו קשיים חוויתם בזוגיות שלכם?

אלונה: "לא הסכמנו על הרבה דברים שקשורים לילדים ולבית. הרגשתי שאילן פחות רואה אותי. אני עברתי הריונות צפופים, נשארתי בבית לגדל את הילדים, והרגשתי שהוא לא רואה עד כמה קשה לי. כל אחד מאיתנו היה שקוע בעולם שלו, עסק בקשיים שלו ולא ראה את הצד השני".

אלונה: "הרבה זוגות פשוט משלימים עם הקשיים וחיים כמו שותפים לעסק או לדירה. רק שלנו זה לא התאים. אנחנו גרידיים. אנחנו כל הזמן חושבים: 'איך משפרים את זה?'"

אילן: "אני באמת הייתי מרוכז בעצמי. אני כותב על זה הרבה בספר: מתי אתה מתחיל לאהוב? כשאתה נותן. לילדים שלך למשל, נורא ברור שאתה נותן להם בלי שאתה מצפה לקבל תמורה. אבל אצל בני זוג זה לא מובן מאליו. אתה רוצה לקבל מבת הזוג שלך, היא רוצה לקבל ממך, ואם אתה לא נותן אז היא לא נותנת וההיפך. הרעיון הוא שאתה צריך בעצם לתת כדי לאהוב".

אלונה: "אני חושבת שהרבה זוגות פשוט משלימים עם הקשיים. יש קטע בספר שבו אני מתארת איך אני יוצאת לספורט שלי בבוקר ואז חוזרת הביתה, מחליפה עם אילן כמה מילים, ואז הוא יוצא. המון זוגות חיים ככה, כמו שותפים לעסק או לדירה. רק שלנו זה לא התאים. אנחנו גרידיים. אנחנו מתעסקים בזה. כל הזמן חושבים: 'מה זה אומר?', 'איך משפרים את זה?'"

אילן: "אני אף פעם לא הערכתי זוגות שחיים ביחד 70 שנה. המטרה מבחינתי היא לאהוב 70 שנה. ולא רק לאהוב כמו שאהבת כשהתחתנת, אלא לאהוב יותר. בדיוק כמו שמיום ליום אתה אוהב יותר את הילד שלך. אני לא רוצה לשרוד, אני רוצה לגדול, להתפתח. ואם אני לא מרגיש את זה, אם אני עומד במקום, אז מבחינתי יש לנו בעיה".

 

"אני אף פעם לא הערכתי זוגות שחיים ביחד 70 שנה. המטרה מבחינתי היא לאהוב 70 שנה" (צילום: אלבום פרטי)
    "אני אף פעם לא הערכתי זוגות שחיים ביחד 70 שנה. המטרה מבחינתי היא לאהוב 70 שנה"(צילום: אלבום פרטי)

     

    שנה של התנזרות מסקס

     

    אילן נולד ברמת־השרון למורה לאנגלית ולמנכ"ל תדיראן לשעבר. לפני שחשב בכלל להפוך לסופר, הוא סיים תואר בכלכלה וכיוון למשרת מנכ"ל כמו אביו. אחרי שלא הצליח למצוא עבודה בתחום, החליט לכתוב על התחושות והחוויות שלו כרווק תל־אביבי. כך נולד הספר "חוכמת הבייגלה", שיצא ב־1998, זכה להצלחה היסטרית ובהמשך גם עובד לסרט קולנוע. מאז הייטנר התמסר לחלוטין למקצוע הכתיבה, והוציא עד היום שורה של רבי מכר, בהם "מלך החומוס ומלכת האמבטיה", "קציצות", "האידיוט המושלם" ו"האיש שלא רצה להיות קטן".

     

    למרות שמספריו מתקבל הרושם שהוא ידע לא מעט מערכות יחסים, הוא מצהיר שעד אשתו לא הייתה לו אף פעם חברה רצינית. "מהספרים הקודמים שלי אפשר לחשוב שהיו לי המון חברות", הוא אומר. "הרי כל ספר מוקדש למישהי אחרת. אבל כל קשר כזה נמשך לא יותר מחודשיים־שלושה. לפני אלונה אף פעם לא היה לי קשר ממשי, אף פעם לא גרתי עם מישהי".

     

    כשהגיע לגיל 35 כבר התייאש מלהתעורר בכל פעם לצד מישהי אחרת והשתוקק לזוגיות אמיתית. הוא התחיל ללמוד יוגה, התעורר כל יום בחמש בבוקר, ואף התנזר במשך שנה מסקס. "עד אז הרגשתי מעורפל", הוא מסביר. "כאילו לקחתי סמים. לא ראיתי את הדרך, וידעתי שאני חייב לעשות שינוי באורח החיים שלי כדי להרגיש בריא וצלול. הרי אי־אפשר להילחם בחושך בלי למצוא את האור. בגלל זה דאגתי להתעורר מוקדם, ללכת לישון מוקדם ולחיות כמה שיותר באור".

    אילן: "מהספרים הקודמים שלי אפשר לחשוב שהיו לי המון חברות, אבל כל קשר כזה נמשך לא יותר מחודשיים־שלושה. לפני אלונה אף פעם לא היה לי קשר ממשי"

     

    כעבור שנה הכיר את אלונה גוטמן, ילידת חולון, בארוחת ערב אצל חברים משותפים. "דיברתי עם בחור אחד, ואז אילן בא ונכנס לנו בשיחה", נזכרת אלונה. "לא אהבתי את זה, האמת. הרגשתי שהוא מפריע לנו".

    אילן: "היא פשוט הייתה דלוקה על אותו בחור".

    אלונה: "אחרי זה המארחת התקשרה ואמרה לי שהוא ביקש את הטלפון שלי. בהתחלה לא הסכמתי. הוא נראה לי רווק תל־אביבי טיפוסי, ולא התחשק לי מישהו כזה. אבל הוא לא ויתר, היא התקשרה שוב, ובסוף אמרתי שאין לי מה להפסיד".

     

    באחד הקטעים בספר אלונה מספרת שזמן קצר אחרי שהחלו לצאת, אילן שאל חכם בכולל: 'איך אני יודע שהיא האחת?' החכם ענה לו: 'אין אחת, אתה הופך אותה לאחת'".

     

    זה לא קצת מעליב? אילן פשוט כבר היה מיואש ורצה להתחתן, אז החליט להפוך אותך ל"אחת"?

    אלונה: "ממש לא. זה לא אומר שהוא לא נדלק עליי ולא התאהב בי. להפך. זה קרה דווקא בגלל שכל כך מצאתי חן בעיניו. זו גם בדיוק הסיבה שחודשיים אחרי שהתחלנו לצאת, כבר הלכנו לטיפול זוגי. דווקא כשלא מרגישים שזה זה, נורא קל לוותר. אבל גם אני וגם אילן הרגשנו שאנחנו רוצים את הקשר, והיה לנו חשוב לקבל כלים כדי שהוא יצליח".

    אילן: "כתבתי על זה שהלכנו לטיפול זוגי אחרי חודשיים גם ב'קציצות'. הרבה אנשים אמרו לי שעודדתי אותם לעשות דבר דומה. לפני כן הם חשבו שזו פדיחה. הרי אם לא מסתדרים ויש קשיים על ההתחלה, למה בכלל להישאר ביחד? למה להתחתן? אבל זו תמימות לחשוב שאפשר לנהל זוגיות בלי קשיים. כשאתה הולך לטיפול זה מעיד על רצון אמיתי: אתה מרגיש שנועדת להיות עם הפרטנר שלך וחשוב לך לעבוד על זה".

     

    לדברי השניים, הטיפול הזוגי בהחלט עזר, ובזכותו, תשעה חודשים אחרי שהכירו, כבר התייצבו מתחת לחופה. מאז גם הספיקו להביא לעולם ארבעה ילדים: מיכאל (עשר), אמיר (שמונה), ישי (שש) והללי (שלוש). עם זאת, גידול ארבעה ילדים שנולדו בהפרשים קטנים, קשיי הפרנסה וכפי שמסכמת אלונה "מרוץ החיים", גרמו להם להרגיש "סחוטים", "עייפים" ו"תקועים". רק שהפעם, במקום עוד טיפול זוגי, החליטו לשים פעמיהם למזרח.

     

    משפחת הייטנר בטיול (צילום: אלבום פרטי)
      משפחת הייטנר בטיול(צילום: אלבום פרטי)

       

      כן כוס התה שלנו

       

      עוד לפני שטסו, לאילן היה ברור שהמסע המשפחתי הזה יהפוך לספרו הבא. לשם כך פתח אתר באינטרנט, והתחייב למי שנרשם כמנוי לפרסם בו מדי שבוע פרק חדש. "רציתי לעזור במימון הנסיעה וגם לתרום למחויבות שלי לספר", הוא מסביר. "אני תמיד אומר בסדנאות הכתיבה שאני מעביר, שמקור ההשראה הכי גדול הוא לא ים, לא חופש ולא עצבות - אלא דד ליין".

       

      ואכן, מדי שבוע הקפיד לתעד את חוויות המשפחה בסדר כרונולוגי, כשהם נודדים מתאילנד לווייטנאם, סרי־לנקה והודו. הוא אמנם בחר לכנות את עצמו בספר גולן (כשם דמותו ב"חוכמת הבייגלה"), לאלונה נתן את השם עדי, וגם את ארבעת ילדיו כינה בשמות אחרים - אבל חלק גדול מהחוויות והאירועים, כאמור, אותנטיים לגמרי.

       

      בזמן שאילן כתב, גם אלונה חשה צורך להעלות את החוויות שלה על הכתב. "אחרי שקראתי מה שהיא כתבה נגנבתי", הוא מספר. "אמרתי לה: 'בואי נשלב חלק ממה שכתבת בספר'. תמיד בספרים שלי מושמע רק הצד של הגבר, וחשבתי שזו הזדמנות נהדרת לתת גם לאישה להשמיע את הצד שלה".

       

      הקטעים של אלונה מעודנים למדי, בעוד אילן, לעומת זאת, לא מפסיק להאשים אותה, לבקר את הקלמזיות שלה, מפנטז שהוא בוגד בה, ואם זה לא מספיק - מדמיין שהוא מתאלמן. "להיות אלמן זה סטארט־אפ גאוני", הוא כותב באחד הפרקים. "נשוי, אבל בלי אישה. בלי כל הבלגן של הגירושים. אני והילדים בשקט. לפני איזה שנתיים גילו לה כולסטרול גבוה ומיד נדלקתי. הבאתי הביתה כל יום בורקסים טריים, קניתי במעדנייה הכי טובה גבינות 90 אחוז שומן. אבל חוץ מזה שהיא העלתה עשרה קילו לא קרה כלום".

      אלונה: "אני דווקא חשבתי שזה נורא חמוד שבספר אילן מנסה להרוג אותי עם בורקסים. זה אגב לא קרה בחיים".

       

      אילן, זה באמת מה שעובר לבעלים בראש? אתם מפנטזים שאנחנו מתות?

      "אני חושב שכן, אבל ברגעים. לך לא היו רגעי קצה שבהם רצית לזרוק את הילד שלך מהחלון? אני אוהב להיות הקול הזה, שמוציא את הדברים החוצה. אני חושב שככל שאתה יותר אישי, ככה אתה יותר אוניברסלי. המחשבות האלה קיימות אצל כל אחד, אבל הרבה פעמים אנשים מרגישים לא בסדר שהם מדמיינים את זה. כשאני כותב את זה, זה יוצר תחושה של הקלה. גורם לאנשים להרגיש שהם בסדר, שהם לא לבד".

       

      "הטיול הוא לא תרופה" (צילום: אלבום פרטי)
        "הטיול הוא לא תרופה"(צילום: אלבום פרטי)

         

         

        כפי שאפשר לשער, בספרו של אילן, היחסים עם אשתו יודעים הרבה עליות ומורדות במהלך המסע. לאור העובדה שהריאיון הנוכחי נערך עם שניהם יחד, זה לא בדיוק יהיה ספוילר לדווח שהסיפור מסתיים בהפי־אנד. אחרי שחזרו מהטיול עברה המשפחה להתגורר בשכונת בבלי בתל־אביב, ושניהם טוענים שהטיול מאוד עזר וקירב ביניהם. "השהות הארוכה במזרח אִפשרה לנו להיות רק עם עצמנו", אומרת אלונה. "בלי חברים ומשפחה מסביב ובלי רעשי רקע. אם עד אז הרגשתי שאילן לא ממש רואה אותי, אז בטיול הוא נאלץ לראות אותי. גם הוא עצמו השתנה מאוד. הרבה פעמים הרגשתי שאני המנהלת של הבית, כשלא רציתי להיות בתפקיד הזה. בטיול אילן היה נורא מוביל. אני קצת נחתי בזמן שהוא אחז במושכות".

        אלונה: "לפני הטיול הרגשתי שאילן הרבה פעמים מאשים אותי בדברים שקורים לו. אמרתי לו: 'קח אחריות על החיים שלך. אני לא המקור לסבל'. זה השינוי הכי גדול שקרה. זה הנס שלנו"

         

        מה עוד השתנה?

        אלונה: "לפני הטיול הרגשתי שאילן הרבה פעמים מאשים אותי בדברים שקורים לו. אמרתי לו: 'קח אחריות על החיים שלך. אני לא המקור לסבל'. אני חושבת שזה השינוי הכי גדול שקרה. זה הנס שלנו. הוא הפסיק להאשים אותי ואני הפסקתי להאשים אותו".

         

        אז הייתם אומרים שהמתכון לזוגיות טובה הוא לטוס למזרח לשנה? לכתוב ביחד ספר? גם וגם?

        אילן: "לכתוב יחד ספר בטח לא. אלונה רצתה לקחת לי את כל הספר. כל הזמן התלוננה שהשארתי פרקים שלה על רצפת חדר העריכה. גם טיול הוא לא בהכרח התשובה. הטיול הוא לא תרופה. זה יותר הרצון לצאת לטיול, ואם יש רצון, אפשר לעשות הרבה דברים קיצוניים אחרים".

         

        מעבר לתיעוד המסע, שילב אילן בספרו החדש גם מיני תובנות על החיים. הרבה פעמים הוא כותב "חכם סיני אמר", למרות שגם בספר הוא מגלה שזה בעצם הכינוי שלו לרב. "אני אומר 'חכם סיני', כי אם אני אומר רב או רבי, מיד כולם נסגרים".

         

        כריכת הספר "7250"
          כריכת הספר "7250"

           

          בשנים האחרונות התקרבו אילן ואשתו לדת. הם החלו לשמור שבת, את הילדים שלהם רשמו לבית ספר דתי, ובשלב מסוים אילן החל לחבוש כיפה. "הרגשתי שהכיפה לא מתאימה לי, אבל לא בגלל מה שהיא מייצגת. זה יותר כמו בגד שאני מרגיש שלא יושב עליי טוב. אולי בעתיד אלך איתה שוב".

          אילן: "אחרי שפגשתי את אלונה הבנתי שאני צריך כלים שיעזרו לי לנהל זוגיות ומשפחה. חבר הזמין אותנו להרצאה על יהדות, ושנינו נדלקנו"

           

          כששואלים את בני הזוג אם הסוד לזוגיות טובה הוא חזרה בתשובה, הם נשמעים נחרצים. "בלי היהדות בפירוש לא היינו מצליחים לשרוד את הזוגיות שלנו", אומר אילן. "כל ההתקרבות שלי ליהדות החלה בעצם מתוך רצון לזוגיות. פניתי ליוגה מתוך רצון למצוא אהבה, ואחרי שפגשתי את אלונה הבנתי שאני צריך כלים חדשים שיעזרו לי לדעת איך לנהל זוגיות ומשפחה. זמן קצר אחרי שהכרנו, חבר משותף הזמין אותנו להרצאה על יהדות, ושנינו נדלקנו".

           

          אז איזו תובנה זוגית יש להם מעולם היהדות? בני הזוג מנדבים טיפ שהם עצמם מתרגלים וטוענים שעובד מצוין עבורם: לשתות יחד כל יום כוס תה. "זה הגיע מבית חב"ד, מהרב קנטור", אילן כותב באפילוג של הספר. "הוא סיפר לנו שמצב בריאותו של הרבי לא היה טוב. הרופאים עברו איתו על סדר היום שלו וניסו לפנות לו זמן למנוחה. הם ראו ביומן שלו שכל יום בערב יש לו משהו שאי־אפשר להזיזו או לקצרו. 'מה זה?' שאלו אותו, 'את זה נוריד'. הרבי ענה שאי־אפשר. זה כוס התה שלו עם אשתו. אז גם לנו יש כוס תה".

           

          אז כוס תה זו התשובה?

          אילן: "בהחלט. בזמן הזה שאני ואלונה שותים תה ביחד, אנחנו גם סוגרים טלפונים. זה מאלץ אותנו כל ערב לשבת יחד, לראות אחד את השנייה ולדבר בלי הפרעות. וכן, אם ממש לא סובלים תה, אפשר גם קפה".

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד