הרבה מעבר לציונים: כך תכיני לילדך את התעודה החשובה לו באמת

סוף השנה הגיע ואיתו התעודות. הציפיה לראות את המספר הנכון לצד המקצוע הנלמד או ההערה המתאימה, הוא רצון לגיטימי. זה בסדר לרצות שהילד יחווה הצלחה בבית הספר על שלל מקצועות הלימוד בו; זה בסדר ליהנות ולהתפעל מציון טוב שקיבל שם, אבל מה עם המיומנויות שעליהן אין ציון? מקצועות שלא נלמדים בבית הספר? מה עם לשקף לו את מה שאנחנו ההורים פוגשים מהצד, בהתבוננות בו ובדרך שעשה השנה, כדי שיוכל לציין לעצמו נקודות חוזק שעליהן אין מבחן או ציון?

לפוסטים הקודמים של אמא מאמנת:

• למה אני כותבת רק לאמהות?
• חוג אמא: מתי בפעם האחרונה נפגשתם באמת עם הילד שלכם?
• בררו לפני שאתם מתערבים ושופטים: "ילדים, אתם רבים או משחקים?"
• חינוך? זה לא מה שילדי המאה ה-21 צריכים לקבל מהוריהם
  

אז את לא חייבת לחכות לתעודה מבית הספר. את יכולה להכין לו תעודה משלך. מה יהיה בה? יהיו בה מיומנויות שהילד שלך למד ואין עליהן ציון בבית הספר, וכדי שאלה לא יהיו מילים ריקות, וכדי שהמילים בתעודה יהפכו להיות משהו שהילד יכול להאמין לו, להתחבר אליו, להאמין שהוא באמת כזה, זה לא מספיק שתכתבי כמה מילים, אלא חשוב שתתני דוגמאות קונקרטיות שבהן ראית אותו עושה שימוש במיומנויות האלה במהלך השנה האחרונה.

הנה כמה אפשרויות, מיומנויות, ערכים ויתרונות ששווה שהילד שלך ידע על עצמו:

1. פתרון בעיות

ספרי לו שהוא מצטיין בפתרון בעיות: הזכירי לו שתיים או שלוש בעיות שמצא להן פתרון בעצמו, מתוכו. חברי לו את היכולת הזו לנחישות שלו, לזה שהוא לא מוותר בקלות, אלא מנסה ומנסה כדי להגדיל את הסיכוי שיצליח. ספרי לו שבסביבה חסרת הוודאות שבה הוא גדל, שתי המיומנויות האלה, היכולת לפתור בעיות והנחישות, מגדילות את הסיכוי שלו להשיג דברים בחייו, כילד וגם כמבוגר.

2. תחומי עניין אישיים

ספרי לו שציונים זה חשוב, אבל לצדם חשוב שיהיו לו תחומי עניין אישיים, כאלה שיוצאים מתוך תשוקה גדולה שלו, מתוך סקרנות לחקור ולהיות לומד עצמאי. ספרי לו שינסה למצוא בכל שיעור ותחום דעת את המקום שמעניין אותו, עזרי לו לחפש וגם למצוא את המוטיבציה הפנימית שלו ללמידה והראי לו היכן ראית אותו מעמיק במשהו שמעניין אותו. ספרי לו איפה ראית אותו הופך ולומד במשהו באופן יסודי. ספרי לו כמה חשוב להעמיק במשהו שמעניין אותנו, להיות יסודיים רק כי משהו, כל משהו, מעניין אותנו.

3. אמפתיה וחברות טובה

החמיאי לו על החבר הטוב שהוא, על איך הוא עזר להוא ואירח את ההיא. על זה שכשההוא נפל הוא מיד ניגש להציע עזרה וכוס מים, על כמה אכפת לו מהאחר ואיך הוא מרגיש. ספרי לו שקוראים לזה אמפתיה והוסיפי מדוע היא חשובה, בדור הזה שכולם אומרים שנעדר אמפתיה לחלוטין.

תעודה מהאמא המאמנת של מיה

4. יצירתיות

ספרי לו שראית שהוא יצירתי, שהוא חושב בצורות מגוונות סביב נושאים דומים, שהוא מצליח להפתיע אותך ביכולת שלו לחשוב באופן פתוח, לכל מיני כיוונים. הראי לו דוגמא לחשיבה עצמאית וביקורתית שהפעיל; ספרי לו כמה חשוב להפעיל שיקול דעת עצמאי וכמה זה עדיף על פני חשיבת עדר; כתבי לו שם בתעודה, שאם הוא מתחיל מגיל כל כך צעיר, הוא יזדקק לה לחשיבה העצמאית והביקורתית מאוד בגיל ההתבגרות שלו.

5. יוזמה

החמיאי לו על יוזמה שלקח בבית או בבית הספר, על איך שחשב עליה ואז הפך אותה למציאות נוכחת, על איך שהצליח לרתום אליו את המורה או את החברים לכיתה. ספרי לו שבחיים, אם אתה רוצה משהו, אתה יכול לעשות ויש בכוחך לפעול כדי שהוא יקרה.

6. מאמץ והשקעה

ספרי לו שראית אותו מתאמץ ומשקיע, שראית אותו מתכונן להכתבה, אז פחות משנה כמה הוא קיבל בה או במבחנים, כי אם ימשיך להתאמץ ולהשקיע, אם יפעל באסטרטגיות שונות ללמידה, הוא ירוויח ניסיון וכך ילמד שבחיים, לפעמים צריך להתנסות בכל מיני צורות ועצם ההתנסות מהווה כשלעצמה למידה משמעותית.

7. שיתוף פעולה

צייני בפניו את כל הפעמים בהן ראית אותו עובד בשיתוף פעולה, מקשיב, מקבל דעות שונות משלו, ושומר על הקול המיוחד שלו בתוך דיאלוג. ספרי לו שראית אותו מתאמן באחת המיומנויות החשובות של העידן הזה, כי רק שיתוף פעולה בין אנשים מוליד את ההמצאות הגדולות של המאה הזו.

8. אומץ

הזכירי לו את כל הפעמים השנה (טוב נו, לא את כולן, אבל לפחות שתיים-שלוש שאת זוכרת) שראית אותו אמיץ. תכתבי לו בתעודה הזו שאת מכינה לו, שאומץ הוא לא היעדר הפחד, כי אם הוא לא פוחד, הוא לא נדרש להיות אמיץ. הזכירי לו את הפעמים שעל אף החשש או הפחד, הוא הסכים לנסות ולהתנסות ובכל התגבר על חשש ולמד על עצמו משהו חדש השנה.

עוד תעודה שאמא מתאמנת הכינה לבנה, ושלחה לי לראות

9. הדברים ה"קטנים"

נסי לזכור אם פעם הוא סיפר לך איך העסיק את עצמו בהפסקה, על איזה מעשה נדיב או מחווה שעשה עבור ילד אחר מהכיתה, או ילד צעיר ממנו. אפילו כתבי לו כמה משמעותית העובדה שהוא מקפיד לומר בוקר טוב כל כך נעים לשומר בפתח בית הספר.

10. החוזקות שלו

אני משאירה סעיף אחד פתוח, אישי, שבו תוכלי לחשוב על החוזקות הספציפיות של הילד שאליו את כותבת את התעודה. מהו ״כוח העל״ שלו? הוא מצחיק ויש לו חוש הומור? הוא ממציא קסמים מעניינים? יש לו כישרון ציור או ריקוד? הוא יודע להתנסח ברהיטות? יש לו ידיים שמתקנות כל דבר שהתקלקל? יש לו חוש אסתטי מפותח או חוש לעיצוב או להתאמת צבעים? מה זה? מה זה הדבר הזה שאת רואה ומזהה בו והוא שלו, ואין עליו מבחן או ציון בסוף השנה?

ועוד כמה דברים חשובים:

בבקשה אל תאמרי לו שאת גאה בו, אל תתלי את ההתנהגויות שלו בכך שהן מסבות לך גאווה, או הנאה. הוא פועל ככה עבורו ועבור המטרות שלו. אל תייצרי אצלו את הרצון לספק את גאוותך. התעודה הזו תפקידה לשמר ולהדגיש את המוטיבציה הפנימית של הילד שלך, את הרצון שלו להשתפר ואת היכולות שכבר יש לו, את החוזקות שבהן הוא משקיע. היא לא במקום התעודה והציונים שכבר קיבל. אלא לצדם.

צילומי תדמית אפרת לקט: תמי גלאור, איפור חן צארום. צולם בחווה האורגנית - טור סיני. 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

אפרת לקט, אמא לשניים, מחברת הספר "אמא מאמנת", ממקימי בית הספר המונטסורי בכפר הירוק, מרצה בארץ ובעולם ומכשירה אמהות להיות המאמנות של ילדי המאה ה-21.

• ליצירת קשר עם אפרת .
• לאתר של אפרת .
• לספר של אמא מאמנת .