אי אפשר להתעלם מגוון ורוד הפודרה, ששוטף את עיצוב הפנים העולמי. כתבנו עליו בעצמנו. כמו כל טרנד, אין לו מקור נביעה אחד, אבל מי שקיבעה אותו סופית בתודעה היא מסעדת הבראסרי במרכז התרבות סקצ' בלונדון. אינדיה מהדבי עטפה אותה במאות מטרים של בד קטיפה ורוד, ובמשך כמה חודשים טובים המקום כיכב כמסעדה המצולמת ביותר באינסטגרם.
"צבע הילדות שלי היה מילקשייק תות", צוטטה לאחרונה מהדבי, מה שיכול להסביר את חיבתה לצבע הזה. היא נולדה ב-1962 בטהראן, לאב איראני ולאם מצרית. בראיון היא מספרת שסבתה הייתה אשת חברה ידועה בקהיר, האשה הראשונה במצרים שנהגה וששיחקה גולף. הוריה נפגשו בפריז והביאו לעולם חמישה ילדים. כשהייתה בת שנתיים קיבל האב מענק מהרווארד, והמשפחה עברה לארצות הברית. משם המשיכו לאירופה, כשבתחילה השתקעו בגרמניה ואחר כך בפרובאנס שבדרום צרפת. ב-40 השנים האחרונות מתגוררת מהדבי בפריז, ופעמיים בשנה היא מבקרת את אמה, שחזרה להתגורר בטהראן. קורות החיים שלה אקזוטיים וכך גם עיצוביה, שהם אקזוטיים אך לא "אתניים". אולי לכן קיבלו תארים כמו ''גלובליזם שיק''.
כאן בצילום ילדות שלה עם אמה, שמתגוררת בטהראן:
ובסטודיו שלה בפריז:
מהדבי היא אשה גבוהה ומרשימה, דוברת כמה שפות ומלאת ביטחון עצמי. היא למדה אדריכלות בצרפת, ועיצוב גרפי ותעשייתי בניו יורק. מעבר בין ארבע מדינות בשבע שנות ילדות היה חוויה מעצבת, סיפרה ל''ניו יורקר'' ("למדתי שאני יכולה לבטא את עצמי בדרכים שאינן שפה"). בסביבה פיזית משתנה, היא התמקמה בעולם הפנטזיה: "ארץ החלומות שלי. אני רוצה להיות מאושרת כשאני מעצבת, אני רוצה שהמפיקים שלי יהיו מאושרים, שהעובדות שלי יהיו מאושרות כשהן מוכרות ושהלקוח יהיה מאושר כשהוא קונה עיצוב שלי. בעצם, אולי שמחה תהיה מלה מדויקת יותר".
מתוך סדרת סרטונים על הקולקציה שעיצבה לרשת הכלבו monoprix:
פגשנו אותה לראיון קצר בשבוע העיצוב האחרון במילאנו, במשרדי חברת ''ביזאצה'' שמתמחה בפסיפסים ובחדרי רחצה (היבואן הישראלי הוא HeziBank). מהדבי עיצבה להם אמבטיה, כיור ומראה, שאותם הגדירה "בועה של צבע והומור, שקפצה מתוך ספר קומיקס לילדים". נוכחותה במילאנו הייתה רחבה השנה: חברת השטיחים ''גולרן'' הציגה את הקולקציה שמהדבי עיצבה תחת השם ''גן עדן'', וגלריה נילופר היוקרתית אף הפקידה בידיה את עיצוב המועדון האינטימי שפתחה, ''chez nina''.
המגוון הזה אופייני למפקדה של מהדבי, שמתפרשת על שלושה בניינים שונים ברחוב ''לאס קאס'' במרכז פריז – באחד מהם הסטודיו לעיצוב, בשני אולם תצוגה ובשלישי חנות. יש לה 20 עובדים, והם מעצבים מסעדות ומלונות בוטיק, רהיטים ושטיחים, חנויות, משרדים ובתי מגורים.
מה את הכי אוהבת לעצב?
"אין לי העדפה. אני אוהבת את המיקס, את קנה המידה השונה, אחרת אני משתעממת''.
ולמרות ההצלחה, מהדבי מעזה לדבר על אפליית נשים בתעשייה. בכמה הזדמנויות ביטאה את כעסה על מה שהיא רואה כהקטנה של נשים מעצבות. "באופן כללי אני מתרשמת שנשים מקבלות פרויקטים קטנים יותר מגברים", היא מסבירה. "אם על הפרק עומד פרויקט בוטיקי – יפנו אלי. אם על הפרק מלון גדול – יפנו למעצבים גברים".
כפי שהיא מסרבת להיכנס לקופסת "המעצבת הנשית", היא מסרבת לכל ניסיון אחר להכניס אותה לקופסה. האם איראן היא השראה בשבילך, שאלנו. "כמו כל מקום", השיבה. ''בטהראן אני מקבלת השראה מהכאוס. מדברים שבנויים בצורה לא קונבנציונלית. Mix and Match שכבות של אדריכלות שלא 'אמורות' להיות אחת ליד השנייה. זו מגה-פוליס, כמו קהיר, והיא מעניינת".
ובכל זאת, העיצוב שלך קשור לשורשים?
"אולי בדרך שבה אני מערבבת דפוסים וצבעים. אבל הרקע שלי וההיסטוריה שלי הם רב-תרבותיים".
חשבון האינסטגרם שלה פופולרי מאוד, עם 131 אלף עוקבים וממשיך לצבור עוד. בניגוד למעצבים מצליחים אחרים, היא לא נעזרת במומחי מדיה חברתית ומתחזקת את החשבון בעצמה. "זו דרך חדשה לתקשר", היא מסבירה את החיבור שלה לאינסטגרם. ''אני משתפת כל דבר שקשור לעבודה, לעתים נדירות אני בוחרת לשתף בתמונה אישית. אני מעצבת את הפיד שלי, אבל לא אובססיבית לגבי זה. יש לי בסך הכל 340 פוסטים".
לכל עיצוביה קו משותף – אלגנטי, מלטף וקטיפתי. הרהיטים עמוקים, עגולים ורכים. ניכר שמהדבי לא אוהבת שטוח, והיא בוודאי לא אדם של קווים (בניגוד למעצב המצליח אוקי סאטו מ''ננדו''), אלא של קימורים עשירים. הברנז'ה העיצובית מהללת אותה כווירטואוזית של צבע, שאותו היא חווה בצורה חושנית כטעם, מגע וריח. היא לא תגיד ירוק-מנטה אלא תדבר על מרווה, ועל ורוד פוקסיה היא תגיד ''פטל מעוך''.
באחרונה זכתה לתשומת לב רבה חנות הדגל של ''רד ולנטינו'', שעיצבה בלונדון. "העיצוב מבטא נשיות, נעורים, רומנטיקה, מרד ואקסצנטריות בחלל אחד", נומק הפרס שקיבלה מטעם מגזין Fram. הציצו בצילום. הוא מסביר את תשובתה לשאלתי האחרונה, מהו לדעתה הצבע הטרנדי הבא. כתום פסטלי בהיר, השיבה. ובמלותיה: "מנדרין au lait''. כמו תמיד אצלה, היא בחרה במאכלים כדי לתאר את הגוון המדויק.
לחצו על התמונה לעוד כתבות משבוע העיצוב מילאנו 2018:
