כשנפרדו זו מזו, בתום תחרות מיס יוניברס בלאס־וגאס, לא שיערו אדר גנדלסמן, נערת ישראל לשנת 2017, ושרה עידאן, מיס עיראק של אותה שנה, כי ישובו וייפגשו כעבור שבעה חודשים. "הייתי בטוחה שנתראה מתישהו, אבל חשבתי שזה יהיה בארצות־הברית. לא העליתי בדעתי שניפגש דווקא בירושלים", אומרת עידאן.
תזכורת: בנובמבר האחרון נפגשו השתיים בתחרות מיס יוניברס, והעלו סלפי משותף לחשבונות האינסטגרם שלהן. הצילום, שהתפרסם בתקשורת הבינלאומית, גרר ביקורת חריפה בעיראק, מולדתה של עידאן, הוביל לאיומי רצח עליה ועל משפחתה ואילץ את הוריה לעזוב את ארצם ולהגר למדינה אחרת שאותה אינה חושפת, מחשש לשלומם.
אבל עידאן לא נתנה לביקורת לעצור אותה, ובשבוע שעבר הגיעה לביקור בישראל. מאחורי הביקור הזה, שאפשר לכנותו "היסטורי", עומדת ד"ר אביטל ליבוביץ', מנכ"לית הוועד היהודי־האמריקאי (AJC). היא הזמינה את עידאן לשאת נאום בפורום השנתי הגלובלי שהתקיים לראשונה בישראל, בהשתתפות יותר מ־1,500 נציגים מהעולם - בהם קנצלר אוסטריה, ראש ממשלת בולגריה ומנהיג ארגון מוסלמי גדול, שהגיע מאינדונזיה.
צפו בשרה ואדר בכנס
הריאיון המשותף עם עידאן וגנדלסמן התקיים יומיים לפני הנאום של עידאן בוועידה. כששאלתי אותה איך היא, כמוסלמית עיראקית, מרגישה בכינוס שרובו ככולו עוסק בתכנים יהודיים, ענתה: "בשבילי זה כבוד. התפקיד שלי כאישה, כמוסלמית, כעיראקית וכערבייה הוא לנצל את ההזדמנות שניתנה לי ולהגיד בפומבי את מה שאני מאמינה בו. ההשתתפות בתחרות מיס יוניברס אפשרה לי להשמיע את קולי. אנשים מקשיבים לי, ואני אביא את הקשר שלי ושל אדר כמסר של חברות ואהבה ללא תנאי, ואומר שהגיע הזמן לחפש דרכים חדשות כדי לדחוף את הממשלות לדבר זו עם זו וסוף־סוף להגשים את השלום בין ישראל לפלסטינים ולארצות ערב. תארו לכם מצב נורמלי, שבו היהודים יהיו חופשיים להסתובב בכל ארץ ערבית, לבחירתם, ושערבים מכל ארצות ערב יוכלו ליהנות מהחופים הנהדרים בישראל. אין סיבה שזה לא יקרה".
גנדלסמן מחזקת את דבריה: "היא צודקת בהחלט. גם כשנפגשנו בלאס־וגאס, בתחרות, דיברנו הרבה על כך שחייב להיות שלום בין כולנו. עובדה, לא היה אפילו רגע אחד שבו הרגשנו שאנחנו באות מארצות אויבות. פשוט היינו שתי צעירות שמצאו עניין משותף זו בזו ונעשו חברות".
הסלפי שעורר סערה
מבגדד לאריזונה
שרה עידאן (28) היא ילידת בגדד, בת למשפחה מוסלמית, ונמנעת מלהרחיב עליה את המידע, מחשש שיבולע לה. לדבריה, הייתה ילדה צמאת דעת ועצמאית. "האמריקאים הגיעו לעיראק בעקבות המלחמה שבה הופל סדאם חוסיין, וכשהייתי בת 13 החלטתי ללמוד אנגלית כדי לגלות את העולם. עשיתי את זה בעזרת טייפ, מוזיקה מערבית ומילון. בכל פעם ששמעתי מילה שאיני מבינה, פתחתי את המילון וחיפשתי את הפירוש. כשהייתי בת 18, עם סיום התיכון לבנות, הצטרפתי לצבא האמריקאי. זה בהחלט היה יוצא דופן".
איך ההורים שלך קיבלו את זה?
"הם לא עודדו אותי, אבל הייתי מאוד דעתנית והבהרתי להם שאלה חיי - גישה לא מקובלת לגבי בנות בעיראק, והם קיבלו את זה. עבדתי כחצי שנה בתפקידי אבטחה ושמירה, ובהמשך צורפתי כמתרגמת למשרד צבאי שאנשיו היו אחראים לכוחות האמריקאיים בעיראק ובאפגניסטן.
"כעבור שנה, כשהכוחות עמדו לעזוב, המפקד שלי, שהיה בעל השפעה בצבא, דאג שאקבל אשרה לאמריקה ואצא יחד איתם. זו הייתה התוכנית שלי. בעצם, בשביל זה הצטרפתי לצבא האמריקאי. ידעתי שבעיראק אין לי עתיד".
אני מניחה שגם הפעם המשפחה שלך לא התלהבה מהרעיון.
"הם לא היו מאושרים, אבל לא יכלו לעצור אותי. שנים אחר כך אבא שלי התנצל ואמר שגרמתי להם לחוש הרבה גאווה".
ב־2009 הגיעה לארצות־הברית. בהתחלה לאריזונה, שם התגוררה מכרה ממולדתה, בהמשך עברה לטקסס ושנה אחר כך התיישבה בלוס־אנג'לס, שם היא מתגוררת גם כיום.
היא למדה במכון MI למוזיקה בהוליווד.
כשסיימה את לימודיה התחילה לנגן במועדוני ג'אז, ואז חלה תפנית בעלילה. "בארצות־הברית יש קהילה גדולה של עיראקים", מספרת עידאן. "ובדטרויט מישיגן, המכונה 'עיראק הקטנה', יזמו את תחרות מיס עיראק־אמריקה, שיועדה לבנות מהקהילה העיראקית־אמריקאית. אחותי המליצה שאירשם, ובתחרות, שהתקיימה ב־2016, זכיתי בתואר. זה היה נחמד, ואז הוזמנתי למצרים, לכתוב מוזיקה לסרט מצרי גדול, שבו גם שרתי. הייתי שם עד תחילת 2017 וחזרתי לארצות־הברית.
"בשנה שבה זכיתי בתואר 'מיס עיראק־אמריקה' התקיימה גם תחרות בבגדד, עיר הולדתי, ונבחרה מלכת היופי שהייתה אמורה להישלח כנציגת עיראק לתחרות מיס יוניברס. אבל אז התברר שהיא הייתה נשואה והתגרשה - מה שנוגד את תקנון התחרות. מנהלי תחרות מיס עיראק יצרו איתי קשר והציעו לי לייצג את מולדתי במיס יוניברס. מאחר שכבר לא היה זמן לארגן תחרות מלאה על כל שלביה, הם ביקשו שאגיע לעיראק כדי לפגוש אותי ולהחליט אם אני יכולה לייצג אותם. ואז שמו עליי את הכתר. כן, יש לי שני כתרים", היא צוחקת.
כשהגיעה עידאן לתחרות מיס יוניברס, בנובמבר 2017, היא הייתה הנציגה הראשונה מטעם עיראק זה 45 (!) שנה. "כולם התרגשו לקראתי", היא נזכרת, "משכתי הרבה תשומת לב".
לאותה תחרות בלאס־וגאס הגיעה גם נערת ישראל אדר גנדלסמן, אז חיילת בת 19 מאשקלון, שנשאה את התואר נערת ישראל (והיום חיילת רגע לפני שחרור, שמתכננת את צעדיה הראשונים כדוגמנית).
גנדלסמן ועידאן לא עלו לשלב הסופי, שאליו מגיעות 16 מועמדות. למחרת הכתרתה של מיס יוניברס הדרום־אפריקאית, עזבו 92 הנציגות את לאס־וגאס וחזרו לארצותיהן אחרי שבילו יחד חודש שלם. גנדלסמן חזרה לסיים את שירותה הצבאי ולזרועותיו של בן זוגה, ועידאן חזרה לארצות־הברית, ובינואר האחרון החלה להנחות בטלוויזיה תוכנית אירוח בשם "הוליווד עם שרה עידאן".
שרה, מה הרגשת כשעלית על מטוס אל על בדרך לישראל?
"לא ידעתי למה לצפות, היו לי רגשות מעורבים: התרגשות וחשש. בחדשות המצב כאן נראה מפחיד מאוד, והאמת שהייתי קצת מודאגת. שלא לדבר על אמא שלי, שתמיד דואגת. אבא, שהכיר יהודים־עיראקים בנעוריו, דווקא אמר לי שאני עושה דבר גדול, היה גאה בי והדגיש: 'את חייבת לדבר על שלום'. ואז בישראל ראיתי את אדר והרגשתי מאוד בטוחה. ידעתי שהכל יהיה בסדר".
