חזון אחרית המנדט: האגודה שקבעה את סגנונה העיצובי של ירושלים

    התערוכה ''פרו ג'רוזלם'' מציגה את סיפורה הנשכח של האגודה שהרכיבו הבריטים מנציגי כל הדתות לפני 100 שנים בדיוק, ושואלת: מה לדעתכם צריך לשמר בירושלים?

    ענת ציגלמן

    |

    13.06.18 | 09:11

    לחצו PLAY למסע בזמן ובתערוכה ''פרו ג'רוזלם - מאה שנים של שימור''
    צילום: ניצן דרור | עריכה: שחר ברקת
    ''האגודה למען ירושלים'', שהקימו הבריטים והחלטותיה נטמעו בחוקי התכנון העירוניים, ניסחה עקרונות כמו ציפוי הבניינים באבן ירושלמית ואיסור על כריתת עצי זית. בתמונה סמלים שעיצבו לפעולותיה טל סופיה, זוהר קורן ועידן עם שלם, כולל גרסה חדשה ללוגו האגודה (במרכז השורה התחתונה) (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)
    ''האגודה למען ירושלים'', שהקימו הבריטים והחלטותיה נטמעו בחוקי התכנון העירוניים, ניסחה עקרונות כמו ציפוי הבניינים באבן ירושלמית ואיסור על כריתת עצי זית. בתמונה סמלים שעיצבו לפעולותיה טל סופיה, זוהר קורן ועידן עם שלם, כולל גרסה חדשה ללוגו האגודה (במרכז השורה התחתונה) (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)
    מתוך התערוכה בשבוע העיצוב ירושלים. מיצג משחקי מתאר את האיזון העדין הנדרש כשדנים בשאלה ''מה לשמר בירושלים'': מבנים איקוניים ברחבי העיר תורגמו לקוביות עץ, וכשמסירים אחד מהם מתערער שיווי המשקל של הבסיס עליו הם עומדים (צילום: דור קדמי)
    מתוך התערוכה בשבוע העיצוב ירושלים. מיצג משחקי מתאר את האיזון העדין הנדרש כשדנים בשאלה ''מה לשמר בירושלים'': מבנים איקוניים ברחבי העיר תורגמו לקוביות עץ, וכשמסירים אחד מהם מתערער שיווי המשקל של הבסיס עליו הם עומדים (צילום: דור קדמי)

    סיקור שבוע העיצוב ירושלים - בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

     

    "יותר מכול זקוקה העיר הקדושה לאחדות. היא מבקשת שולחן עגול, שסביבו יועדו בני כל הגזעים והדתות, ישכחו לרגע את עצמם ואת מריבותיהם הקטנות ויחשבו אך ורק על העיר הקדושה ועל משמעותה לאנושות כולה", כתב המושל הבריטי הראשון של ירושלים, סר רונלד סטורס, בספר הזכרונות שלו.

     

    כתב, וגם פעל: באביב 1918 הוא הקים את ''האגודה למען ירושלים'' (Pro-Jerusalem Society), כדי להגדיר את החזון העיצובי של העיר, ואת עקרונות השימור שלה. בהתאם לרעיון שתיאר בפסקה כאן למעלה, סטורס הרכיב את האגודה מראשי הקהילות השונות בעיר – אנשי דת, רוח ומעשה, מהמופתי המוסלמי וראש העיר נשאשיבי, דרך הפטריארך היווני וראש הקהילה הפרנציסקנית ועד אליעזר בן יהודה והרופא דוד אידר. כך הבטיח שכל החלטותיה יתקבלו מתוך החלטה משותפת, ולא באופן חד צדדי.

     

    סטורס הזמין את האדריכל הבריטי צ'ארלס רוברט אשבי כדי שישמש יועץ אזרחי מקצועי ומזכיר האגודה. אשבי עיצב את הלוגו שלה (שילוב של מגן דוד, צלבים וסהר), הגדיר מבנים לשימור וסיכם את פעילותה המפורטת בספר עב כרס.

     

    ספר האגודה, עם הלוגו שמשלב את סמליהן של שלוש הדתות. בסוף הכתבה לינק לספר בשלמותו (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)
      ספר האגודה, עם הלוגו שמשלב את סמליהן של שלוש הדתות. בסוף הכתבה לינק לספר בשלמותו(כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)

       

      האגודה קיבלה כמה מההחלטות המזוהות ביותר עם ירושלים עד היום: החובה לכסות את כל בנייני העיר באבן, למשל. או הדרישה לבקש אישור לכל שינוי במבנים היסטוריים. היא ניסחה עקרונות עיצוביים לכרזות הממשל ולשלטי הרחובות, קבעה שהעיר העתיקה תוקף בטבעת של צמחייה ירוקה, שיקמה את מגדל דוד, בנתה את טיילת החומות ואסרה על כריתת עצי זית. בעקבות החלטותיה אף הוזמנו שלוש משפחות אומן ארמניות להשתקע בירושלים, משום שהקישוטיות של הקרמיקה הארמנית נראתה לחברי האגודה מתאימה לסגנונה של העיר העתיקה.

       

      חוקי העזר העירוניים הופצו בעיצוב אחיד: כאן כרזה האוסרת על כריתת עצי זית, אלה וחרוב, באנגלית, צרפתית, עברית וערבית (צילום: ארכיון העיר ירושלים - עיריית ירושלים; הסריקות באדיבות מגדל דוד)
        חוקי העזר העירוניים הופצו בעיצוב אחיד: כאן כרזה האוסרת על כריתת עצי זית, אלה וחרוב, באנגלית, צרפתית, עברית וערבית(צילום: ארכיון העיר ירושלים - עיריית ירושלים; הסריקות באדיבות מגדל דוד)

         

        האגודה פעלה שנים ספורות ופורקה סופית עם עזיבתו של סטורס את ירושלים לתפקידו הבא, אך החלטותיה נטמעו בחוקי תכנון עירוניים התקפים עד היום. פעילותה קצרת הימים עיצבה את מראיה של ירושלים והשפיעה עליה עמוקות, אך אם מעולם לא שמעתם עליה – אין פלא. אפילו בעירייה מכירים רק מעטים את סיפורה, כך מעידות שלוש האוצרות של התערוכה ''פרו ג'רוזלם, מאה שנים של שימור'', המוצגת בבית הנסן במסגרת שבוע העיצוב ירושלים.

         

        אלכסנדרה טופז, הדר פורת וקרן קינברג הן שלוש אדריכליות שמכירות היטב את העיר וההיסטוריה שלה; כשפנו אליהן ראשי שבוע העיצוב והציגו בפניהן את הנושא שנבחר כבסיס לאירוע השנה – שימור ושמרנות – הרגישו שזו הזדמנות להציג את סיפורה של האגודה לקהל הרחב.

         

        "הספר שמסכם את פעולותיה של האגודה למען ירושלים הוא הבסיס של התערוכה, הוא המניפסט", אומרת קינברג. ''על כריכתו מוטבע הלוגו שעיצב לה אשבי, אלמנט גרפי משגע שמורכב מהסמלים של שלוש הדתות, משולבים ביחד. כלומר, שלוש הדתות יכולות להתאחד למען מטרה משותפת''.

         

        עבר, הווה ועתיד בשלושה חדרים

        התערוכה נחלקת לשלושה חלקים. בכניסה אליה שולחן ארוך, שעליו מוצגים אלמנטים המזוהים עם ירושלים במאה השנים האחרונות: ממזכרות ומפות תיירים המדגישות את טיילת החומות והטבעת הירוקה המקיפה את העיר העתיקה, דרך שלטי רחוב מעוטרים וכלי קרמיקה ארמניים ועד הספר עצמו ותמונות היסטוריות.

         

        פריטים היסטוריים. האגודה החליטה לעודד מלאכות יד מסורתיות מקומיות - וגם להזמין לירושלים את אומני הקרמיקה הארמניים (צילום: דור קדמי)
          פריטים היסטוריים. האגודה החליטה לעודד מלאכות יד מסורתיות מקומיות - וגם להזמין לירושלים את אומני הקרמיקה הארמניים(צילום: דור קדמי)

           

          בשני חדרים אחרים הוזמנו ששה מעצבים (או סטודיות) לתת את הפרשנות שלהם לפעולותיה של האגודה ולהציג חזון למאה השנים הבאות של העיר. סטודיו מג'נטה, למשל, בודד מתוך הקרמיקה הארמנית סמלים קישוטיים ועיצב אותם מחדש. בנוסף עיצב מכסי ביוב למדרכות העיר; עודד בן יהודה השתמש בעקרונות שקבעה האגודה לכרזות חוקי העזר העירוניים כדי לנסח את חוקיה של ירושלים כפי שהוא חולם אותה, שאותם עיצב טיפוגרפית בארבע שפות והטביע בלוחות פרספקס שחורים; אליעד מיכלי ואביאור זאדה מציגים קיר שעליו 90 דוגמאות לאבן ירושלמית חדשה, כזו שאפשר לייצר מחומרים ממוחזרים, כדי לצמצם את החציבה באבן הטבעית ואת הפגיעה בנוף; סטודיו גרוטסקה שאב השראה מלוגו האגודה, והציג על מסכים מעין קליידוסקופ ממרכיבי זהותה השונים של העיר.

           

          הפרויקט של אליעד מיכלי ואביאור זאדה: 90 דוגמאות של חומר גלם חדש מחומרים ממוחזרים, כתחליף לאבן טבעית (צילום: דור קדמי)
            הפרויקט של אליעד מיכלי ואביאור זאדה: 90 דוגמאות של חומר גלם חדש מחומרים ממוחזרים, כתחליף לאבן טבעית(צילום: דור קדמי)

             

            משמאל הכרזות האופטימיות של עודד בן יהודה, מימין מכסי הביוב המעוטרים של סטודיו מג'נטה (צילום: דור קדמי)
              משמאל הכרזות האופטימיות של עודד בן יהודה, מימין מכסי הביוב המעוטרים של סטודיו מג'נטה(צילום: דור קדמי)

               

              קליידוסקופ הזהויות הירושלמי, בעיצוב סטודיו גרוטסקה (צילום: דור קדמי)
                קליידוסקופ הזהויות הירושלמי, בעיצוב סטודיו גרוטסקה(צילום: דור קדמי)

                 

                בחדר האחרון מיצג משחקי שעיצב סטודיו מייג'ור מייג'ור מייג'ור, המדגים את האיזון העדין של ירושלים: מבנים איקוניים תורגמו למעין קוביות עץ שהונחו על שולחנות מתנדנדים, מוחזקים במשקולת של אבן ירושלמית. הסרה של אחד המבנים מערערת את שיווי המשקל של השולחן, כדי להמחיש את משקלן של ההחלטות על שימור או הריסה בעיר.

                 

                על הקירות סביב נתלו תשובותיהם של מאה מתושבי ירושלים – מאדריכל העיר ועד מוכר בעיר העתיקה – לשאלה ''מה אתה בוחר לשמר בירושלים''.

                 

                100 תשובות לשאלה ''מה היית בוחר לשמר בירושלים'' (צילום: דור קדמי)
                  100 תשובות לשאלה ''מה היית בוחר לשמר בירושלים''(צילום: דור קדמי)

                   

                  התשובה של אדריכל העיר עופר מנור: צמח הבת שבע, שניחוחו מלווה אותו מילדותו (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)
                    התשובה של אדריכל העיר עופר מנור: צמח הבת שבע, שניחוחו מלווה אותו מילדותו(כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)

                     

                    התשובה של אבו אדהם עכרמאוי: הכבישים המקיפים את העיר העתיקה ומבטיחים את מעבר הסחורות אליה (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)
                      התשובה של אבו אדהם עכרמאוי: הכבישים המקיפים את העיר העתיקה ומבטיחים את מעבר הסחורות אליה(כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)

                       

                      גם הקהל הרחב מוזמן לתת תשובות, בתערוכה או באתר שהוקם במיוחד למטרה זו. "אנחנו מזמינות את הציבור לחשוב מחדש ממה מורכבת העיר, ואולי למצוא איזון בין כל הדימויים והקהילות השונות, למען ירושלים'', אומרת קינברג. "אם הבריטים עשו את זה, אולי גם לעירייה יש סיכוי?''

                       

                      ומה את היית בוחרת לשמר בירושלים?

                       

                      "את עגלות הסחורות הייחודיות לעיר העתיקה של ירושלים, כמו אלה שמוכרים בהן בייגלה. לא ראיתי כאלה בשום מקום אחר בעולם, וממשיכים לייצר אותן באותה צורה. אני מקווה שלא ישנו אותן למשהו מודרני וחדש".

                       

                      הערב (רביעי) בחמש וחצי יקיימו שלוש האוצרות סיור מודרך בתערוכה בבית הנסן, ובשבע וחצי יחל אירוע בשיתוף המרכז לעיצוב אורבני בירושלים (פרטים כאן). אחרי נעילת שבוע העיצוב, מחר (חמישי), תצומצם התערוכה לחדר אחד, שיישאר פתוח עד להודעה חדשה. וכל מי שמעוניין לתרום לדיון ולומר מה לדעתו ראוי לשמר בעיר, מוזמן להיכנס לאתר שהוקם במיוחד לשם כך, ולהפוך, ולו לרגע אחד, לחבר האגודה למען ירושלים, מודל 2018.

                       

                      בספר האגודה במלואו אפשר לדפדף כאן:

                       

                       

                      • איפה: בית הנסן, ירושלים.
                      • אוצרות: אלכסנדרה טופז, הדר פורת וקרן קינברג.
                      • משתתפים: סטודיו מג'נטה, עודד בן יהודה, סטודיו גרוטסקה, רמי טריף, עפרי ליפשיץ צפרוני, אליעד מיכלי ואביאור זאדה, וסטודיו מייג'ור מייג'ור מייג'ור (יפתח גזית, אמיר ארגוב ושיר סניור). 
                      • עיצוב גרפי: זוהר קורן, טל סופיה ועידן עם שלם.

                       

                      לחצו על התמונה כדי להפוך לחברים באגודה למען ירושלים, מודל 2018 (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)
                      לחצו על התמונה כדי להפוך לחברים באגודה למען ירושלים, מודל 2018 (כרזה: באדיבות אוצרות התערוכה)

                       

                      סיקור שבוע העיצוב - בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

                       

                       
                      הצג:
                      כל התגובות לכתבה "חזון אחרית המנדט: האגודה שקבעה את סגנונה העיצובי של ירושלים"
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד