סיקור שבוע העיצוב ירושלים - בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים
"יותר מכול זקוקה העיר הקדושה לאחדות. היא מבקשת שולחן עגול, שסביבו יועדו בני כל הגזעים והדתות, ישכחו לרגע את עצמם ואת מריבותיהם הקטנות ויחשבו אך ורק על העיר הקדושה ועל משמעותה לאנושות כולה", כתב המושל הבריטי הראשון של ירושלים, סר רונלד סטורס, בספר הזכרונות שלו.
כתב, וגם פעל: באביב 1918 הוא הקים את ''האגודה למען ירושלים'' (Pro-Jerusalem Society), כדי להגדיר את החזון העיצובי של העיר, ואת עקרונות השימור שלה. בהתאם לרעיון שתיאר בפסקה כאן למעלה, סטורס הרכיב את האגודה מראשי הקהילות השונות בעיר – אנשי דת, רוח ומעשה, מהמופתי המוסלמי וראש העיר נשאשיבי, דרך הפטריארך היווני וראש הקהילה הפרנציסקנית ועד אליעזר בן יהודה והרופא דוד אידר. כך הבטיח שכל החלטותיה יתקבלו מתוך החלטה משותפת, ולא באופן חד צדדי.
סטורס הזמין את האדריכל הבריטי צ'ארלס רוברט אשבי כדי שישמש יועץ אזרחי מקצועי ומזכיר האגודה. אשבי עיצב את הלוגו שלה (שילוב של מגן דוד, צלבים וסהר), הגדיר מבנים לשימור וסיכם את פעילותה המפורטת בספר עב כרס.
האגודה קיבלה כמה מההחלטות המזוהות ביותר עם ירושלים עד היום: החובה לכסות את כל בנייני העיר באבן, למשל. או הדרישה לבקש אישור לכל שינוי במבנים היסטוריים. היא ניסחה עקרונות עיצוביים לכרזות הממשל ולשלטי הרחובות, קבעה שהעיר העתיקה תוקף בטבעת של צמחייה ירוקה, שיקמה את מגדל דוד, בנתה את טיילת החומות ואסרה על כריתת עצי זית. בעקבות החלטותיה אף הוזמנו שלוש משפחות אומן ארמניות להשתקע בירושלים, משום שהקישוטיות של הקרמיקה הארמנית נראתה לחברי האגודה מתאימה לסגנונה של העיר העתיקה.
האגודה פעלה שנים ספורות ופורקה סופית עם עזיבתו של סטורס את ירושלים לתפקידו הבא, אך החלטותיה נטמעו בחוקי תכנון עירוניים התקפים עד היום. פעילותה קצרת הימים עיצבה את מראיה של ירושלים והשפיעה עליה עמוקות, אך אם מעולם לא שמעתם עליה – אין פלא. אפילו בעירייה מכירים רק מעטים את סיפורה, כך מעידות שלוש האוצרות של התערוכה ''פרו ג'רוזלם, מאה שנים של שימור'', המוצגת בבית הנסן במסגרת שבוע העיצוב ירושלים.
אלכסנדרה טופז, הדר פורת וקרן קינברג הן שלוש אדריכליות שמכירות היטב את העיר וההיסטוריה שלה; כשפנו אליהן ראשי שבוע העיצוב והציגו בפניהן את הנושא שנבחר כבסיס לאירוע השנה – שימור ושמרנות – הרגישו שזו הזדמנות להציג את סיפורה של האגודה לקהל הרחב.
"הספר שמסכם את פעולותיה של האגודה למען ירושלים הוא הבסיס של התערוכה, הוא המניפסט", אומרת קינברג. ''על כריכתו מוטבע הלוגו שעיצב לה אשבי, אלמנט גרפי משגע שמורכב מהסמלים של שלוש הדתות, משולבים ביחד. כלומר, שלוש הדתות יכולות להתאחד למען מטרה משותפת''.
עבר, הווה ועתיד בשלושה חדרים
התערוכה נחלקת לשלושה חלקים. בכניסה אליה שולחן ארוך, שעליו מוצגים אלמנטים המזוהים עם ירושלים במאה השנים האחרונות: ממזכרות ומפות תיירים המדגישות את טיילת החומות והטבעת הירוקה המקיפה את העיר העתיקה, דרך שלטי רחוב מעוטרים וכלי קרמיקה ארמניים ועד הספר עצמו ותמונות היסטוריות.
בשני חדרים אחרים הוזמנו ששה מעצבים (או סטודיות) לתת את הפרשנות שלהם לפעולותיה של האגודה ולהציג חזון למאה השנים הבאות של העיר. סטודיו מג'נטה, למשל, בודד מתוך הקרמיקה הארמנית סמלים קישוטיים ועיצב אותם מחדש. בנוסף עיצב מכסי ביוב למדרכות העיר; עודד בן יהודה השתמש בעקרונות שקבעה האגודה לכרזות חוקי העזר העירוניים כדי לנסח את חוקיה של ירושלים כפי שהוא חולם אותה, שאותם עיצב טיפוגרפית בארבע שפות והטביע בלוחות פרספקס שחורים; אליעד מיכלי ואביאור זאדה מציגים קיר שעליו 90 דוגמאות לאבן ירושלמית חדשה, כזו שאפשר לייצר מחומרים ממוחזרים, כדי לצמצם את החציבה באבן הטבעית ואת הפגיעה בנוף; סטודיו גרוטסקה שאב השראה מלוגו האגודה, והציג על מסכים מעין קליידוסקופ ממרכיבי זהותה השונים של העיר.
בחדר האחרון מיצג משחקי שעיצב סטודיו מייג'ור מייג'ור מייג'ור, המדגים את האיזון העדין של ירושלים: מבנים איקוניים תורגמו למעין קוביות עץ שהונחו על שולחנות מתנדנדים, מוחזקים במשקולת של אבן ירושלמית. הסרה של אחד המבנים מערערת את שיווי המשקל של השולחן, כדי להמחיש את משקלן של ההחלטות על שימור או הריסה בעיר.
על הקירות סביב נתלו תשובותיהם של מאה מתושבי ירושלים – מאדריכל העיר ועד מוכר בעיר העתיקה – לשאלה ''מה אתה בוחר לשמר בירושלים''.
גם הקהל הרחב מוזמן לתת תשובות, בתערוכה או באתר שהוקם במיוחד למטרה זו. "אנחנו מזמינות את הציבור לחשוב מחדש ממה מורכבת העיר, ואולי למצוא איזון בין כל הדימויים והקהילות השונות, למען ירושלים'', אומרת קינברג. "אם הבריטים עשו את זה, אולי גם לעירייה יש סיכוי?''
ומה את היית בוחרת לשמר בירושלים?
"את עגלות הסחורות הייחודיות לעיר העתיקה של ירושלים, כמו אלה שמוכרים בהן בייגלה. לא ראיתי כאלה בשום מקום אחר בעולם, וממשיכים לייצר אותן באותה צורה. אני מקווה שלא ישנו אותן למשהו מודרני וחדש".
הערב (רביעי) בחמש וחצי יקיימו שלוש האוצרות סיור מודרך בתערוכה בבית הנסן, ובשבע וחצי יחל אירוע בשיתוף המרכז לעיצוב אורבני בירושלים (פרטים כאן). אחרי נעילת שבוע העיצוב, מחר (חמישי), תצומצם התערוכה לחדר אחד, שיישאר פתוח עד להודעה חדשה. וכל מי שמעוניין לתרום לדיון ולומר מה לדעתו ראוי לשמר בעיר, מוזמן להיכנס לאתר שהוקם במיוחד לשם כך, ולהפוך, ולו לרגע אחד, לחבר האגודה למען ירושלים, מודל 2018.
בספר האגודה במלואו אפשר לדפדף כאן:
- איפה: בית הנסן, ירושלים.
- אוצרות: אלכסנדרה טופז, הדר פורת וקרן קינברג.
- משתתפים: סטודיו מג'נטה, עודד בן יהודה, סטודיו גרוטסקה, רמי טריף, עפרי ליפשיץ צפרוני, אליעד מיכלי ואביאור זאדה, וסטודיו מייג'ור מייג'ור מייג'ור (יפתח גזית, אמיר ארגוב ושיר סניור).
- עיצוב גרפי: זוהר קורן, טל סופיה ועידן עם שלם.
סיקור שבוע העיצוב - בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים
