אופירה אסייג: 'בארה"ב יש אופרה וינפרי, בישראל יש אופירה אסייג'

עם אייל ברקוביץ' בתוכנית "אופירה וברקוביץ'"(צילום: רונן אקרמן)

חיים רביבו, איש עסקים, שחקן נבחרת ישראל לשעבר

חיים רביבו(צילום: גדי קבלו)

אם היית שרת הספורט, מה הם שלושת הדברים הראשונים שהיית עושה?

"דבר ראשון, הייתי ממנה את אייל ברקוביץ' למאמן נבחרת ישראל, לא רק כי הוא חבר שלי. הוא צריך להיות מאמן הנבחרת מכמה סיבות: הוא גדול שחקני נבחרת ישראל, יש לו פאשן מטורף למקצוע וכל מה שעשו עד

היום לא הצליח, אז תנו לו צ'אנס. הוא גבר שבגברים, ומה שצריך לעשות הוא יעשה. אין לו פוליטיקה, ואיתו שחקני הכדורגל המצוינים שלנו יגיעו למונדיאל. לא נותנים לו את התפקיד כי מפחדים מהאישיות שלו.

"דבר שני, הייתי מוזילה משמעותית את מחירי הכרטיסים למשחקים. תמלאו את האצטדיונים, תביאו משפחות, תסתכלו מה קורה באירופה, משפחות שלמות הולכות למשחק ביחד. זו תרבות. חלק מהחיים".

"הייתי מוזילה משמעותית את מחירי הכרטיסים למשחקים. זו תרבות, חלק מהחיים"(צילום: דניאל אלסטר, סטיילינג: גילי אלגבי)

"שלישית, הייתי ממנה צוות ישראלי, כחול־לבן משלנו, לא מאמינה בצוות זר, לאתר את הכישרונות הבאים של המדינה בספורט. יש לנו בעיה בנבחרת ישראל בכדורסל, בנבחרת ישראל בכדורגל, בעיה בטניס. אין היום כלום בטניס, לא נעים להגיד, אין מחליפה לשחר פאר. זה עצוב. אני לא יודעת מה מירי רגב עושה במשרד התרבות והספורט. כנראה חוץ משמלה ויחסי ציבור גרועים, היא לא עושה כלום".

יוסי בניון, מכוכבי נבחרת ישראל, קשר התקפי במכבי פתח־תקווה

יוסי בניון(צילום: גיל נחושתן)

שנינו גדלנו יחד בדימונה, מה את זוכרת מהמקום והאם את מרגישה שהיו לך אותן הזדמנויות כמו לילדים ממרכז הארץ?

"אין יום שאני לא מספרת לילדים שלי על הילדות שלי בדימונה. דימונה הייתה פשוטה, אבל הפשטות הייתה הדבר המושלם בה. היום העיר התרחבה, זה עולם אחר. אני עוד זוכרת אותך, יוסי, בגיל שש, הולך ברגל לאצטדיון עם התיק, זה משהו שאני לא אשכח לעולם. ההורים שלנו היו חברים והיינו אומרים, זה הבן של דודו. היום אתה יוסי בניון!"

"הדברים שעברתי כילדה עיצבו את מי שאני. הייתי ילדה עצמאית שהלכה לגן חובה לבד ברגל. אמילי, הבת שלי, תהיה באוגוסט בת תשע, ואני לא מסוגלת לתת לה ללכת לבד לבית הספר ובחזרה. אני בחששות, למרות

שהעצמאות הזו עיצבה אותי. אני זוכרת שכשרק עברתי לתל־אביב לא מצאתי את הדרך חזרה הביתה, הלכתי לתחנת המשטרה וביקשתי עזרה".

"האם הרגשתי ילדת פריפריה? אף פעם לא הייתי ב'רגשי', אבל בוודאי שהרגשתי שאני צריכה לפלס לעצמי את הדרך יותר מכל אחת אחרת. לא באתי עם אילן יוחסין, אבל באתי עם בית שנתן לי הרבה כוח, חום ואהבה ובעיקר, ביטחון עצמי.

איתי שכטר, חלוץ מכבי תל־אביב

איתי שכטר(צילום: עוז מועלם)

איזה מרואיין את חולמת להביא לתוכנית שלך ושל אייל ברקוביץ' ועוד לא הצלחת?

"ביבי ושרה נתניהו. שרה לא רוצה כי אני מבינה שהיא כועסת עליי שהטרדתי בצורה מטורפת את יאיר בטלפון, לחצתי SEND ו־END המון פעמים, חייגתי וניתקתי. ביבי לא בא כי העברתי עליו ביקורת. הם עוד יבואו, אני לא מודאגת. מה ששלי, יגיע עד אליי בזמן ובמקום הנכון. את שרה הייתי רוצה לשאול למה ביבי מפחד ממנה. אני לא מצליחה להבין, אם בעלך חשוב לך, קחי צעד אחורה. בכל מקרה, לא משנה אם אני ימנית או שמאלנית, בחודש האחרון ביבי עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר".

"את שרה הייתי רוצה לשאול למה ביבי מפחד ממנה"(צילום: דניאל אלסטר, סטיילינג: גילי אלגבי)

"את מירי רגב גם ניסיתי להביא לתוכנית, אבל הדוברים והכוורת שלה לא מעבירים לה את המסר ממני בצורה מדויקת, מחממים אותה וגורמים לה נזק. היא אישה שהצליחה בצבא ודבררה יפה את צה"ל. היום השם שלה לא הולך לפניה, וחבל".

"אגב, הזמנתי גם את דורין אטיאס (אסייג כינתה אותה בשידור "גרגמל בנשמה", אמ"ר), אבל היא לא רוצה לבוא. למשל, נניח שהשרשרת שאת עונדת היא לא משהו לדעתי, ואם היא הייתה מכסף, זה היה יותר מתאים.

לגיטימי, נכון? אבל אם הייתי אומרת שזו שרשרת מגעילה מאזרבייג'ן עם גוף של עגלה, וכאלה מילים שהאוזן לא יכולה לשמוע? רציתי להציב לה מראה. בואי, אני וברקוביץ' לא בדיוק מתקיני מזוזות. אני לא רבנית והוא לא המחליף של שמעון בר יוחאי. אין לי עניין לפגוע בה. היא עושה עבודה מקצועית אבל יחד עם זאת מאוד אישית, מעליבה ופוגענית, ושתחיה עם זה".  

אבי נמני, איש עסקים, לשעבר קפטן מכבי תל־אביב ונבחרת ישראל

אבי נמני(צילום: תומריקו)

איפה את רואה את עצמך בשנת 2030?

"אבי נמני, אתה חבר טוב שעזר לי מאוד בחיים. אפשר לומר עליך שאתה אחד שלא חייבים להיות איתו בקשר יום־יום, אבל כשאת צריכה, הוא יענה לך. הוא מקושר ומחובר. מלך. אם אלוהים אוהב אותי, תהיה לי עוד ילדה, ושמה בישראל יהיה אלי. אני ממש רוצה עוד ילד. מבחינה מקצועית, יש אופרה וינפרי בארצות־הברית ויש אופירה בישראל. נראה לאן זה ילך".  

ועוד שלוש שאלות בוערות שאף כדורגלן לא שאל, אז שאלנו בעצמנו

1. באמת רצית להיות פונדקאית לילד הבא של אייל גולן או שזו הייתה בדיחה?

"זו ממש לא הייתה בדיחה, אבל זה עבר. גילי בעלי לא הבין מה אני אומרת וקצת כעס. זהו, נקסט".

2. מתי תשלימי עם אלי אוחנה?

"השלמתי עם אלי אוחנה לפני שנתיים. זה לא פורסם. הוא היה אצלי בבית והכנתי לו לאכול והייתה בינינו יותר משיחה אחת. לא היה לי קל להעביר עליו ביקורת. זו אחת הבעיות שלי כשאני צריכה לכתוב על מישהו שאני

אוהבת. הוא נעלב כשקראתי לו טמע כשארקדי גאידמק, אז הבעלים של בית"ר ירושלים, ניהל איתו משא ומתן על תפקיד המאמן. חמש שנים לא דיברנו. אלי טביב ועמוס לוזון וגם עדי גלסקה, אשתו של אוחנה, פייסו בינינו. לא היה קל. עדיין יש ריחוק. אוחנה זו נקודה כואבת".

3. את בקשר עם ארקדי גאידמק, שנחשב בעבר לאחד מחברייך?

"אני רואה אותו בשכונה. הוא בא לבקר את הבת שלו והילדים שלה. אני לא שוכחת אף אחד בחיים שלי".

הריאיון המלא עם אופירה אסייג בגיליון החדש של "לאשה", עכשיו בדוכנים