עד גיל 27 הספיק הדוגמן שון רוס לשבור חומות של גזענות, לנפץ סטריאוטיפים, סטיגמות ודעות קדומות, ולמתוח את גבולות היופי המקובלים בענף האופנה. רוס הוא דוגמן לבקן, אפרו-אמריקאי, הומו – שילוש שמסמן את ההפך מהבון טון האמריקאי שמנוהל על ידי גברים לבנים וסטרייטים. מאז התגלה ביוטיוב לפני כעשור, סלל רוס את דרכו בתחום האופנה אט-אט, מספק תשובה חיובית לשאלה שהוצבה בכותרת הכתבה של הניו יורק טיימס שהציגה אותו לראשונה בספטמבר 2008: "האם דוגמן לבקן יוביל למגוון רחב יותר של מראות על המסלול?"
כיום הוא דוגמן מוביל, שחקן, זמר ואקטיביסט בנושאים של לבקנות ולהט"ב. ברזומה שלו שערים והפקות אופנה למגזינים כמו ווג איטליה, GQ, פאקינג יאנג וסוויטס, תצוגות לשורה ארוכה של בתי אופנה, וקמפיינים למותגים כמו קנת' קול ו-H&M, שרוס מדגמן בימים אלו את קולקציית הגאווה הראשונה של החברה, שהושקה לרגל חודש הגאווה הבינלאומי.
"גדלתי באפ-סטייט ניו יורק והתחננתי לאמא שלי שתביא אותי ל-H&M", כתב רוס בחשבון האינסטגרם שלו בשבוע שעבר, "ראיתי את הקמפיינים שלהם ואיך הם הציגו מסלולי חיים שונים ואנשים מכל הגוונים. תמיד נאמר לי שאני שונה מאחרים סביבי, ושכדי להיות בקמפיין של H&M כדוגמן, אני צריך להיות יותר גברי כדי להתאים לציבור הרחב. ובכן, אני כאן עבורכם. גם אני יכול לעוף ולגעת בשמיים". במובן מסוים, זוהי סגירת מעגל עבור רוס, שבראיון ההוא לניו יורק טיימס סיפר שהוצמד לו הכינוי "השביל". "בהתחלה לא הבנתי מה זה, ואז למדתי שזה כינוי למישהו שהולך ראשון וסולל נתיב. עכשיו אני מתרגל לרעיון הזה".
לא הכול הלך חלק עבור רוס. הוא נולד בשכונת הברונקס בניו יורק, ולאורך כל ילדותו נאלץ להתמודד עם אלימות מילולית ופיזית שהופנתה כלפיו. "אנשים קראו לי 'אבקה', 'טיפקס', ובשמות שאתם לא רוצים לשמוע", סיפר לניו יורק טיימס. אמו ג'רלדין הוסיפה: "הילדים היו קוראים לו קספר, כמו רוח הרפאים המפורסמת".
בבית הספר גילה עניין מיוחד בריקוד, וסרטון שהעלה בגיל 17 ליוטיוב לכד את עיניהם של סקאוטרים מסוכנות הבוטיק Djamee. באותה שנה כבר כיכב בהפקות אופנה במגזינים Trace ,Another Magazine ובמודעת פרסומת לחברת גאפ. כדוגמן לבקן ראשון בענף האופנה, הוא מיתג את עצמו כקול עצמאי וזכה לתמיכה מסוימת – שאותה יגדירו הציניקנים כקוריוז בתחום שנהנה לזעזע ומחפש תמיד פנים מפתיעות.
אומנם בשנים האחרונות מנסה תחום האופנה לייצר חזות פתוחה יותר עם מגוון פנים, מידות וצבעים, אך נראה כי המותגים הגדולים לא מיהרו להחתים את רוס לקמפיינים. גם היום עיקר הנראות שלו היא בצילומים למגזיני אופנה, שם המראה הלא-מסחרי שלו לא מהווה איום על מדד ההכנסות. רוס, מצדו, לא מתכוון להפסיק להיאבק על מקומו.
"אני לא חושב שענף האופנה מקבל אנשים", אמר השבוע בראיון לערוץ הסטייל של יאהו, "אני עדיין מרגיש כאילו הצופים לא מכירים את הסיפור שלי, ולא יודעים כמה נלחמתי על ייצוג המראה השונה שרואים כיום בתקשורת. מצד שני, אני רואה את פירות העבודה שלי, ואיך תחום האופנה עשה כברת דרך כדי לקבל ולאהוב את האחר. צריך לזכור: להיות שונה זה דבר אחד, אבל להיראות שונה זאת כבר משימה אחרת. הבנתי שכדי להצליח אני לא צריך את האישור של אחרים, כי אף פעם לא אקבל אותו. לכן הכרחתי אנשים לראות אותי. כגבר הומו בתחום האופנה, אומרים לך להיות גברי או לפתח כתפיים רחבות – שני דברים שלא היו לי. הרוח שבי היתה נחושה יותר מכל גבר אחר עם גוף שרירי ושיער בכל מקום, ולא רציתי להשתנות בשביל אף אחד אחר. רציתי רק להיות אני".
______________________________________________________
ומה הסיפור האמיתי מאחורי "שמלת החיילים" של נטע ברזילי?
