זה לא סביון, זה מג'ד אל-כרום: וילה שהשאירה את השכנים בתדהמה

"לא אכפת לי מה שאת עושה, רק שיהיה Wow", אמר בעל הבית לאדריכלית מייסא חדאד-ברברנה (33) כשמסר לה את העבודה ושני כרטיסי אשראי, והעניק לה יד חופשית בהחלטות על עיצוב בית משפחתו במג'ד אל-כרום בגליל.

הבית שהוקם על חלקת המשפחה בחלקו הדרומי של היישוב, סמוך לכביש עכו-צפת ומול כרמיאל, מייצג שינויים שחלו במגזר הערבי בשנים האחרונות. בשונה משני הדורות הקודמים, דור הנכבה ודור הממשל הצבאי, שחסכו וצברו את כספם ובחרו לגור בבתים קטנים ונטולי עיצוב, הדור החדש מחפש נוחות מרבית, ואפילו מבקש ליצור אפקט שיותיר את השכנים בתחרות קשה. יש לציין כי לא מדובר ביישוב יוקרה, אלא במועצה מקומית עם כ-15 אלף תושבים, שמדורגת במקום נמוך למדי באשכול הסוציו-אקונומי, ולכן ההשקעה הזו בולטת עוד יותר.

בני משפחת מנאע בסלון. מימין: האדריכלית מייסא חדאד-ברבנה (צילום: עמרי טלמור)

הטרנד של שימוש בזהב הוא אחד מעקרונות העיצוב העיקריים בבית, ואפקט ה"וואוו" מדגים פה עוד טרנד משמעותי ברחבי המגזר. לצד הראוותנות, יש כאן גם ראייה לעתיד הרחוק. הבית מתנשא לגובה שלוש קומות מעל קומת מרתף, ומשפחת מנאע, על חמשת ילדיה, מצטמצמת בקומה אחת בלבד. שתי הקומות העליונות שמורות לשניים מהבנים, והמרתף שמור לבריכה ואולי גם לקולנוע ביתי. התענוג, אגב, עלה לבעל הבית כ-3.5 מיליון שקלים.

"הלקוחות סומכים על המעצב"

את הבית תיכנן במקור האדריכל עזיז מנאע, והמשפחה התגוררה בו במשך שש שנים, אך לא חשה בנוח. הם עברו להתגורר אצל הורי הבעל והחלו בשיפוץ יסודי. לאחר התלבטויות שבמהלכן החליפו אדריכלים ומעצבים, בחרו במייסא חדאד-ברבנה, בוגרת הטכניון ותושבת שפרעם, המתמחה בעיצוב פנים.

בשלוש השנים האחרונות הספיקה האדריכלית הצעירה לעצב לא פחות מ-47 דירות ובתי עסק, בהם אולם שמחות, וכולם במגזר הערבי, בעיקר באזור הגליל. היא מציינת לטובה את הלקוחות שמתגוררים ביישובים כמו מג'ד אל-כרום וכאבול: "הם סומכים על המעצב, נותנים לו המון כבוד, וגם אם יש להם דעה שונה אז הם מעירים בכבוד, זו חוויה אחרת לגמרי".

מדרך כניסה מזכוכית על חלוקי נחל

הדירה של משפחת מנאע, שהתמקמה כאן בקיץ האחרון, מתפרשת על פני 280 מטרים רבועים (מתוך 360 המטרים הרבועים הבנויים), לצידה גינה בשטח של כ-100 מטרים רבועים, שבשוליה מבנה מעוגל המיועד לאירועים, וחדר סנוקר מרווח בשטח של כ-80 מטרים רבועים.

מבואת הכניסה לקומת מגורי המשפחה(צילום: עמרי טלמור)

הכניסה לדירה היא דרך דלת דו-כנפית גדולה, שהמדרך בחלקה החיצוני מורכב מפלטות זכוכית מעל חלוקי נחל לבנים. בחלקה הפנימי של הכניסה נחשף גרם מדרגות מעוגל. שני עמודים מחופים בפסיפס מוזהב מובילים שמאלה אל הסלון המרכזי ואזור האכילה. אזור המגורים צמוד גם הוא ונמצא מימין, אבל נסתר מהעין.

פרישת החדרים בקומה שונה באופן מהותי מהפרישה המקובלת במגזר היהודי. ההורים וחמשת ילדיהם מצטופפים בשלושה חדרי שינה לא גדולים, בעוד ששאר שטח הדירה נחלק בין שלושה סלונים שלכל אחד ייעוד שונה לאירוח ולשהייה.

לכל סלון ייעוד משלו

מבין הסלונים, חדר המשפחה הוא הנעים והחמים ביותר. חדר מלבני מלא בספות ובקוביות מרופדות, שהילדים אוהבים לשכב עליהן כשהם צופים במסך הטלויזיה הענק. בארונות הנסתרים שמורים המשחקים וכל שאר החפצים, כך שהחדר מצליח להיראות מסודר. כמו בשאר חלקי הבית, גם כאן שילבה האדריכלית פסלים קטנים, ברובם מוזהבים. הצבר המוזהב, שנרכש בחנות "גלרי עוקל" בשפרעם, אהוב בזכות צורתו על כל בני הבית.

פינת אוכל בגינה(צילום: עמרי טלמור)

בצד השני של הדירה נמצא הסלון המרשים ביותר, זה שנועד לפגישות עסקים של בעל הבית. לכן הוא ממוקם סמוך לדלת הכניסה, מעט במנותק משאר החדרים, ומעוצב באופן אינטימי ואלגנטי. לדברי האדריכלית, ההשראה לעיצובו באה מבנייה כפרית אמריקאית, המוצאת את ביטויה בקורות מוזהבות החוצות את תקרת החדר. הריהוט, כמו בכל הבית, נרכש באיטליה.

הקיר המרכזי בחדר מורכב מגופי תאורה אנכיים שכוסו במשרביות מעוצבות, וביניהם ויטרינות שבהן מוצגים פסל צבי מוזהב, בקבוקי בושם גדולים ומגש מוזהב - כולם נרכשו באינטרנט או בשפרעם.

הבריקים, בהשפעת המגזר היהודי

בחלק המרכזי של הדירה נמצאים מטבח, פינת אוכל וסלון אירוח. המטבח קטן ופתוח לסלון ולפינת האוכל (מטבחון נוסף נמצא מאחורי מחיצה). המטבח מורכב ממשטח אבן גרניט (חברת פרביטל), את הקירות מכסים ארונות לבנים, והמרווחים ביניהם מכוסים באבן טבעית בדוגמת לבנים (בריקים) - טרנד אהוב נוסף במגזר, שלטענת האדריכלית מקורו בהשפעת העיצוב במגזר היהודי.

המטבח, ובו דלת אל המטבח האחורי(צילום: עמרי טלמור)

פינת האוכל מודגשת במוזאיקה צבעונית סגולה - צבע שחוזר גם בריפוד המושבים לצד שולחן האוכל, וחדר עמוק גם אל הסלון, המתאפיין בפתיחות ובסגנון ערבי, עם פתחי החלונות המסתיימים בקשתות מחודדות שעליהם סוגרים וילונות קטיפה סגולים.

בהתאם לסגנון השולט בדירה, גם כאן בולט על רצפת השיש הבוהקת, ריהוט איטלקי, מהקולקציה שעיצב באופן מוגזם ג'וזפה ויגאנו (יבוא: אליתה ליוינג). אלה פרטי הריהוט היקרים ששולבו בבית. מרכיב נוסף שמושך תשומת לב בסלון הוא קמין בהזמנה אישית, המורכב מפס זכוכית הנמתח כמעט לכל אורך החדר וזועק יוקרה.

הברז של פיליפ סטארק

את עיקר תשומת הלב באזור המרכזי  מושכת פינה לשטיפת הידיים, המוארת היטב. כאן בחרה האדריכלית בברז של המעצב פיליפ סטארק - ברז המורכב מגוף זכוכית שקוף, ועם הפעלתו נוצרת מערבולת קטנה שקשה להתיק את העין ממנה. מחירו המקורי של הברז 17 אלף שקלים (אך בעל הבית התערב, מספרת האדריכלית, והוריד אותו לכמעט שליש).

ברז הזכוכית של פיליפ סטארק בפינת שטיפת הידיים(צילום: עמרי טלמור)

צמוד לכל אלה חדר שירותי אורחים שקירותיו מכוסים בקרמיקה מוזהבת ובאבן טבעית - גם היא מוזהבת - שמחירה הוא כ-1,200 שקלים למטר רבוע.

בספא של ההורים(צילום: עמרי טלמור)

למרות ריבוי החדרים המתאפיינים בשימושים דומים, טוענים בני הזוג כי כולם בשימוש ועונים על צרכיהם. מסתמן שכל בני המשפחה אוהבים את חדר המשפחה יותר מכל חדר אחר, "כי שם אנחנו קרובים אחד לשני", כפי שהם אומרים.

צבע אחד לכל חדר שינה

ההורים החליטו שמהעיצוב הקודם של הבית הם לא לוקחים דבר. לכן, אפילו את את המצעים נתנו לאדריכלית לבחור, ולהעמיד בארונות המתאימים. בחדרי השינה, שלכל אחד מהם חדר רחצה צמוד, שולט צבע אחד בכל חדר. אצל ההורים זה לבן, אצל הילדות ורוד-פוקסיה, ואצל הבנים - ירוק זית.

בחדר השינה של הבנים(צילום: עמרי טלמור)

הטפט בחדר הוורוד - דוגמה אוריינטלית(צילום: עמרי טלמור)

לכל ילדה עיצבה האדריכלית מיטת אפיריון, כדי לשמור על פרטיות מסוימת, ומעל לכל מיטה תלוי שמה של הילדה. את הקירות מכסה טפט שעיצבה במיוחד לחדר עם אורנמנטיקה מזרחית, גם היא בפוקסיה.

הספ"א: להציץ מהמיטה למקלחת

החדר האינטימי ביותר מתגלה באגף, שאותו ההורים והאדריכלית מכנים "ספא". זהו חדר בשטח של כ-50 מטרים רבועים המנותק מהדירה, ומצוי בחלק משטח הקומה העליונה. רק להורים יש רשות לעלות אליו. ה"ספא" הוא חדר עגול שבמרכזו מיטה עגולה ומעליה נברשת מודרנית, שעיצבה ויצרה האדריכלית במיוחד לחדר הזה. בצמוד למיטה יש חדר רחצה מפנק במיוחד, הכולל ג'קוזי ותא מקלחת שאליו יכולים להיכנס גם שבעה אנשים. בין המיטה לבין חדר הרחצה מפריד קמין שקוף המתנשא לגובה, ומאפשר למי שנותר שוכב במיטה להציץ על המתרחש במקלחת השקופה.

הסלונים החיצוניים: אירועים, ארוחות וסנוקר

שני סלונים נוספים מצויים מחוץ לדירה: אחד, שתוכנן במקור לשמש כמחסן, נמצא ממש בצמוד, ומארח אנשים שאין עניין שייכנסו לאזור המגורים. הוא עשיר בריהוט גינה, ובולט בו משטח שיש גרניט איטלקי כתום ומרהיב (יבוא: פרביטל). בחדר הזה נערכים ימי הולדת ואירועים גדולים. הסלון החיצוני השני נמצא בקצה החצר, ונועד בעיקר לתחביבו של בעל הבית - סנוקר - אך גם כדי לזמן אורחים לארוחות "על האש", כולל ישיבה מרווחת על ספות מול מסך טלוויזיה גדול.

בגינה: מלקטים צמחי תבלין

בגינה הגדולה הצמודה יש אלמנט גדול ורגוע של מים - מפל שטוח עם חלוקי נחל שחורים, הבולטים היטב על רקע הדשא הסינתטי הירוק-זרחני. "הגינה לא אופיינית למגזר", אומרת חדאד-ברבנה. "במגזר מאוד אוהבים להשתמש בפרחים מפלסטיק, כאן רק הדשא סינתטי".

חצר גדולה עם דשא סינטטי וגינת תבלינים טבעית (צילום: עמרי טלמור)

בבתים השכנים, שעד לאחרונה לא כללו גינות נוי, החלו, לדברי האדריכלית, להופיע השפעות דומות שמנביטות התחלות של גינות, כי ככה זה כאן: מסתכלים על הדשא (הסינתטי) של השכן, ורוצים גם. בפינת הגינה, שהיא המקום השני הכי אהוב בבית, יצרה האדריכלית ערוגת צמחי תבלין, שהתקבלה בשמחה על ידי בעלי הבית. הם מלקטים ממנה את התוספות הנדרשות לתיבול המאכלים, במיוחד לדגים שהם צולים על הגריל שניצב במרכז הגינה. בעלת הבית אוהבת לשבת בגינה, ליהנות מהצמחייה, מהשקט ומהאוויר הגלילי הנעים.

"הלקוחות מחפשים להרשים"

האדריכלית מייסא חדאד-ברבנה נולדה בשפרעם. היא דוברת שבע שפות. לאחר שסיימה את הסטאז' במשרד אדריכלים תל אביבי ב-2011, נסעה לפורטוגל ושם עבדה במשרד ממשלתי המתמחה בחידוש מוסדות חינוך. במקביל הצטרפה לצמד אדריכליות והשתתפה בתכנון פרויקטים בספרד ובאיטליה. לאחר שנתיים חזרה לארץ, התחתנה ונסעה לשנתיים נוספות לפנמה, שם עבדה כמעצבת פנים. לשפרעם חזרה נשואה ואמא לילדה, והחליטה לפתוח עסק עצמאי.

האדריכלית חדאד-ברבנה(צילום: עמרי טלמור)

הבחירה לעבוד במגזר הערבי נובעת, לדבריה, מהקרבה המנטלית. "יותר קל להתמודד עם העבודה ועם הלקוחות כשאתה בא מהמגזר עצמו", היא מסבירה. "ההתנהלות בבית, היחסים בין הפרטי ובין הציבורי והכרת הצרכים השונים הם כבר עניין שאני מכירה ויודעת איך להתמודד אתו". בשונה מעיצוב דירות במגזר היהודי, שבו, לדבריה, הדירות דומות זו לזו בסגנונן העקרוני, במגזר הערבי התכנון מאתגר יותר. "יצא לי לעשות כבר כמה דברים לגמרי משוגעים", היא אומרת, "כי הלקוחות כל הזמן מחפשים להרשים. הם רואים את העיצובים החדשים בטלוויזיה שמשודרת ממרוקו, לבנון וסעודיה ורוצים גם".  

היכנסו למאות בתים יפים מעוררי השראה:

 

גם הדירה בגבעתיים נמצאת שם. לחצו (צילום: איתי בנית)

 

• גינון: מחמוד שמעון
• מזרקה: כחול עמוק - ניר תורג'מן
• נגרות: ח'אלד אבריק וג'מאל שעבאן
• קמינים ומיזוג אוויר: לואי ח'לאילה
• חשמל: עאטף ח'לאילה
• גבס: סומעה עבודות גבס, אימאן ח'לאילה
• אינסטלציה: נמר מוסא
• שיש ומדרגות: עלי אלדיב
• ריצוף וחיפויים מיוחדים: ראמי ח'לאילה
• ריצוף ומוצרים משלימים: סמיר טנוס, נגב, אלוני
• בריקים: מאסטרו קרמיקה
• ריהוט: אליתה ליוינג, רהיטי הצפון, מילגה רמת ישי
• דלתות: רשפים
• צמחייה: משתלת יגור
• תאורה: אורות 2000, סטודיו שרון מאור עיצוב גופי תאורה ואהילים
• אקססוריז: גאלרי עוקל ו-Jemma