אין הסבר מדויק ואחיד לדיכאון המתפתח במהלך או אחרי הלידה. עם זאת, קיימים הסברים חלקיים שמצביעים על השינויים הגופניים וההורמונאליים שעוברים במהירות על גוף. לחלק מהנשים קשה יותר להסתגל לשינויים אלה, במיוחד כשיש ברקע מצב נפשי רגיש וכך עלולים להתפתח מצבים של דיכאון במהלך ואחרי הלידה.
הקשר בין דיכאון ורמת חרדה גבוהה לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההריון עצמו מבוסס היטב מבחינה מחקרית: למתח ולחרדה יש ביטויים גופניים שמשפיעים על האם ועל התינוק במידה שלא כומתה עדיין. עם זאת ברור שככל שהדיכאון משמעותי יותר ונובע ממצבי דחק משמעותיים יותר, כך יש יותר סיכוי להשפעה על העובר.
מחקר משנת 2006 ניסה למצוא את הגורמים לדיכאון ולחרדה בילדים בני עשר. המעקב התחיל עוד כשאימהותיהם היו בהריון בחודש רביעי ונמשך עד הגיעם לגיל 10. החוקרים מצאו כי חשיפה טרום לידתית לחרדה אימהית ודיכאון, בשילוב עם תזונה לא מספיקה בזמן ההריון, מנבאת הופעת חרדה ודיכאון אצל הילד בגיל עשר, ללא קשר להופעת דיכאון אימהי לאחר הלידה. ההסבר לממצא זה הוא שדיכאון וחרדה בזמן הריון משפיעים על הציר ההיפותלמי ועל המערכת הלימבית של העובר והופכים אותם לפגיעים יותר לדיכאון, לחרדה וסטרס בעתיד.
ערכי האסטרוגן והפרוגסטרון, הורמונים החיוניים לשגשוג רירית הרחם, חיזוק צוואר הרחם ואגירת מסת שומן, עולים בצורה דרמטית ומשפיעים על מצב הרוח והתיאבון של האישה. הורמון נוסף שרמתו עולה בצורה משמעותית הוא הקורטיזון (הידרוקורטיזון), שתפקידו הוא להתאים את גוף האישה להריון ולהגביר את רמות הסוכר בדם. יש לציין כי גם מצבי דיכאון, חרדה ופאניקה מעלים את רמתו.
ההשערה הקיימת היא שהירידה החדה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון, יכולה להסביר את תחושת הדכדוך המאפיינת את הימים הראשונים לאחר הלידה. גם השינויים ברמות הקורטיזון יכולים להשפיע על המצב הנפשי. בעת ירידה ברמות האסטרוגנים נצפות תופעות של חולשה, אפטיה, עייפות, מצב רוח דכאוני ותנודות קיצוניות במצב רוח, כפי שנצפה בתסמונת קדם וסתית ובדיכאון של גיל המעבר.
המוח הוא האיבר הרגיש ביותר להפרעות במערכת האנדוקרינית (ההורמונאלית). כך למשל, תופעות כגון דיכאון, חרדה ושינויי התנהגות מהוות לעתיים ביטויים ראשוניים של הפרעה הורמונאלית. מוליך עצבי בעל תפקיד מרכזי בהשפעה על מצב הרוח הוא הסרוטונין. הדעה הרווחת היא שבעיה כזאת או אחרת בסרוטונין היא חלק בלתי נפרד מההגדרה של דיכאון. מחקרים רבים מראים שחוסר איזון ברמות הסרוטונין יכול להשפיע על מצב הרוח, בצורה שיכולה להתפתח לדיכאון.
קיימת השפעה הדדית בין ההורמונים השחלתיים לבין מערכת העצבים המפרישה סרוטונין .השינויים שחלים על המערכת העצבית בעקבות השינויים ההורמונאליים שהוזכרו, יכולים גם הם להיות גורם המשפיע על הופעת הפרעות נפשיות לאחר לידה.
תזונת האם במהלך ההיריון וההנקה משפיעה על בריאות העובר והתינוק, לפיכך חשוב להקפיד שתהיה עשירה בוויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות שכן אחד מגורמי הסיכון לדיכאון במהלך ולאחר הלידה הינו כאמור תזונה לקויה.
תזונה החסרה ביוד, עלולה לפגוע בפעילות בלוטת התריס שממילא פגיעה בתקופה שלאחר הלידה ויכולה להוות אחד הגורמים לדיכאון. מומלץ לצרוך 200-150 מק"ג יוד ליום אם כי לא כדאי להגזים כי צריכה עודפת פוגעת גם היא בבלוטה.
גם מחסור בברזל בהריון עלול לגרום לנזקים, לאם ולעובר. הצורך המוגבר בברזל בהריון נובע בשל התפתחות העובר וגם מכיוון שנפח הדם בגוף האישה עולה בתקופה זו. רמת ברזל נמוכה עלולה לגרום לאנמיה בהריון, שפוגעת בכ-40% מהנשים. לפיכף יש המלצה גורפת לנטילת תוסף ברזל במינון של 30 מ"ג החל מהשליש השני של ההיריון. בנוסף לברזל מומלץ ליטול חומצה פולית במינון של 400 מק"ג ליום.
בעשור האחרון מתבהר הקשר בין חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 3 מסוג EPA ו- DHA) להתפתחות ותפקוד מערכת העצבים המרכזית. בנוסף להשפעה על בריאות הנפש, אומגה 3 היא קריטית להתפתחות העובר. מחקרים שונים מעידים כי במדינות בהן צורכים כמות גבוהה של שמן דגים (מקור מעולה ל אומגה 3), יש רמות נמוכות של דיכאון.
מחקר משנת 2013 מדגיש שאינדקס אומגה 3 נמוך בהריון הינו גורם סיכון אפשרי לדיכאון לאחר לידה. לאומגה מסוג DHA יש תפקיד חשוב בתאי המוח, שכן היא נמצאת במעטפת תא העצב, במיאלין ובסינפסה, ועל ידי כך מסייעת באיזון המעברים הכימיים והחשמליים במוח. כאשר הדיכאון נובע מחוסר ברמות המוליכים העצביים, הטמעת האומגה 3 במעטפות התאים עשויה לסייע.
עם זאת, מחקרים מראים שדווקא EPA ולא DHA אחראי ליעילות של אומגה 3 במקרים של דיכאון. היחס EPA:DHA המומלץ הינו 2:1 או 3:1 לטובת EPA.
הבעיה כיום היא שמרבית הנשים בישראל אינן מגיעות לכמות מספקת של אומגה 3 מהתזונה בלבד, בייחוד בהריון כאשר הכמות צריכה 'להספיק' גם עבור העובר המתפתח וגם עבור האם. לכן, אני ממליץ להקפיד על תזונה, לחפש את המידע הדרוש ואף להגיע לייעוץ מקצועי כדי לוודא שאין מחסור באותם ויטמינים, מינרלים ואומגה 3. אם בוחרים לצרוך אומגה 3 כתוסף, יש לשמור אותו בקירור, בשל הרגישות הגבוהה שלה לחמצון.
אם כן, אילו מאכלים עשויים לתמוך בשיפור מצב הרוח? צפו בסרטון וגלו:
ד"ר ברונו רוזן הוא מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופריון
