ברחוב בן גמליאל ביפו, בין בניינים אקלקטיים מוזנחים ובתי מלאכה ותיקים, מתבלטת חזית משופצת, שכולה זכוכית שקופה ממוסגרת בעץ בהיר. מאחוריה נשקף אולם עבודה גדול, שנראה כמו נגרייה משודרגת. זהו בית MOLET החדש, בית לרעיון שמטפחים כבר כמה שנים בהתמדה ארי ליברסון, אלי סער ואסף עציון. אדריכל ושני מעצבי מוצר, שאליהם הצטרפה המעצבת הגרפית חולי ליברסון. יחד הם מבקשים להציע דרך אלטרנטיבית, ירוקה ומקומית יותר, לייצור ולרכישת רהיטים. את החזון הירוק הם מורידים לקרקע באמצעות הפעילות המרכזית של המקום – סדנאות עבודה בעץ ממוחזר.
הכל התחיל כשארי ליברסון, אדריכל צעיר מבואנוס איירס, נרשם לתחרות עיצוב רהיטים עבור הפבלות, שכונות העוני בדרום אמריקה. חומר הגלם שאיתו התבקשו המשתתפים לעבוד היה משטחי עץ להעמסה, שיצאו משימוש. מחומר הגלם הזה יצרו ליברסון וחבריו את המוצר הראשון: מערכת מדפים מודולרית, גלגולו הראשון של הרעיון, שממנו נגזר גם השם MOLET – שמשמעו modular your pallet. ב-2013 ליברסון עלה עם משפחתו הצעירה ארצה, וכאן התחיל הפרק השני והעכשווי של היוזמה.
הוא הכיר את אלי סער ואסף עציון, מעצבים תעשייתיים צעירים, שיחד עם 11 מחבריהם ללימודים, כולם בוגרים טריים של המכון הטכנולוגי בחולון, הקימו במחסן נטוש ביפו את ''סטודיוס'', מקום עבודה משותף, שבו עשו את תחילת דרכם העצמאית. "ארי הגיע אלינו ב-2014, הציג את פרויקט מיחזור המשטחים, והחל בינינו קשר חברי ומקצועי", מספר סער. "את המשטחים האלו אפשר למצוא בכל העולם, זרוקים לאחר שסיימו את שימושם. הם נמצאים במחסנים, בנמלים, בקונטיינרים. זו שיטה בינלאומית של אריזה, ולכן יכולנו להתחבר לרעיון באופן מיידי, בלי שנדרשה לו התאמה מקומית".
מאז הם אוספים את המשטחים המשומשים מהרחוב. יש מספיק בשביל כולם, הם מציינים: "יש מחסנים שאנחנו יודעים באיזה יום בשבוע הם זורקים את המשטחים, ומגיעים לאסוף אותם. או אתרי בנייה בסביבה, שהקבלן קורא לנו בכל פעם שיש לו משטחים שמיועדים לזריקה".
תחילת הדרך: סדנאות DIY
השותפות הראשונה שלהם היתה סדנאות DIY ב''סטודיה'' בשכונת נגה. "התחלנו מסדנאות של שלושה מפגשים'', מספר ליברסון, "כשהרעיון הוא שאנשים ירכשו מיומנות בסיסית, יוכלו לאסוף בעצמם את חומר הגלם מהרחוב, ולהמשיך לעצב ולייצר בבית".
עם סגירת ''סטודיה'' ופיזור חבורת ''סטודיוס'' הם עברו לחלל נפרד והמשיכו לפתח את הסדנאות. במקביל הרחיבו את תחומי הפעילות והחלו לעסוק בעיצוב פנים ובעיצוב מוצר – פריטי ריהוט מוכנים שעיצבו מהמשטחים ומגיעים באריזות קרטון שטוחות. בשלב הזה הצטרפה אליהם הגרפיקאית חולי ליברסון (אחותו של ארי), שאחראית על התקשורת החזותית של הסטודיו.
לפני שנתיים הרגישו שבשל הזמן לקפיצת מדרגה נוספת. "כשהסדנאות עבדו טוב, החלטנו לשים דגש על מוצרים נוספים, והתחלנו לדבר על ה-Molet house כקונספט. הבנו שהסטודיו שלנו יהיה קטן מדי והתחלנו לחפש מקום חדש בשכונה. היה ברור שנישאר ביפו, כי כאן התחלנו וזה הבית שלנו כבר עשר שנים. אנחנו חיים את השינוי שקורה כאן בחמש שנים האחרונות".
הם מצאו מחסן ריק לא רחוק מהשוק היווני, גדול מספיק כדי להכיל את כל תחומי הפעילות שלהם. את עבודות הבינוי בתהליך השיפוץ עשה קבלן מקצועי, אך את המחיצות, הרצפה, החלונות והרהיטים הם ייצרו והרכיבו בעצמם, כשהם מתבססים על המשטחים כחומר גלם, היכן שרק היה אפשר.
להוריד את המלים הגבוהות לקרקע
את בית מולט הם מתארים כמרכז שיעסוק במיחדוש, קיימות, מיחזור ועיצוב. חשוב להם להדגיש שהמטרה העיקרית היא להפוך את המלים הגבוהות האלו למשהו שאפשר לממש באופן עצמאי ומיידי.
קומת הקרקע היא סדנת עבודה גדולה, מאובזרת בשולחנות נגרים וכל כלי העבודה הנדרשים. כאן מתקיימות הסדנאות, וגם נבנים מוצרי החברה. בהמשך מתוכננים אולם תצוגה ובית קפה קטן, שישיק לרחוב.
בקומת גלריה פתוחה המשקיפה אל הסדנא מוקם הסטודיו לעיצוב פנים ומוצר של מולט. היום מונה קבוצת העובדים במקום שלושה אדריכלים, חמישה מעצבי מוצר וגרפיקאית. בנוסף יושב כאן מותג הצעצועים KIPOD של המעצבת אלכס חייקין, ויש אפילו כמה עמדות עבודה להשכרה (''אנחנו מחפשים שוכרים שלא צריכים מקום דומם וסטרילי'', הם מזהירים).
שלושת תחומי הפעילות – סדנאות, עיצוב פנים ועיצוב מוצר – משלימים אלה את אלה, והרעיון המשותף, של שילוב בין עיצוב למלאכה ולמיחזור, מקשר ביניהם. "הבנו שאפשר לחבר הכל. עיצוב זה לא רק חנויות יקרות", מסביר ליברסון, שאחראי על תחום עיצוב הפנים. בין הפרויקטים שהם חתומים עליהם עד כה נמצאת חנות המותגים הסקנדינביים belle & su ברחוב שינקין, והסניף החיפאי של רשת הנעליים שופרא.
תחום עיצוב המוצר התחיל מערכות מודולריות של מדפים, עם הוראות להרכבה עצמית, מאוירות בחן רב. הרעיון מרפרר לאריזות השטוחות המוכרות של ''איקאה'', רק שהמוצרים של מולט עשויים עץ מלא, ממוחזר ומקומי. היום הערכות כוללות גם ספסלים, שרפרפים ושולחנות צד, שמשלבים את המשטחים עם חומרים נוספים.
הסדנאות מתקיימות בפורמטים שונים, שמתאימים ליחידים, למשפחות או לימי גיבוש של חברות. מכולן יוצאים עם פריט גמור, שמעוצב ומורכב מחומר הגלם של המשטחים. "אין לנו כוונה שהמוצר הסופי יראה גולמי כמו המשטח", מסביר עציון, שאחראי על הסדנאות, "הרעיון הוא להשתמש בעץ הממוחזר במקום בעץ חדש, ולתת ללקוח כלים בסיסיים שאיתם הוא יוכל להמשיך בבית. באים אלינו אנשים שמעולם לא נגעו בעץ ובכלי עבודה ולא מאמינים למה שיוצא להם אחרי חמש שעות. מעבר לכך, זה כמו טיפול – ניתוק מוחלט מהטלפון וריכוז בעבודת כפיים אמיתית ויצירתית, משהו שכבר כמעט לא קורה לנו היום".
בנוסף הם מעבירים סדנאות במעונות של אלו''ט ובפנימיות לילדים, בשיתוף פעולה עם חברות מממנות. "אנחנו מגיעים ועושים רשימה של כל המוצרים שהצוות זקוק להם", מסביר סער. "לאחר מכן יוצרים קשר עם חברות שתורמות את עלות הפרויקט, ועובדיהן באים לעשות את הסדנא במקום, מעין יום פעילות לחברה עם ערך מוסף, שבסופו מוצרים שיש בהם צורך אמיתי".
לפרויקט שקרוב במיוחד ללבם הם קוראים "כיבוש עירוני": פינות עירוניות שמשהו קטן ויומיומי חסר בהן, תוספות שמחוללות שינוי קטן לתושבי השכונה. כך התקינו על ספסלי העירייה בשכונת נגה הסמוכה לסטודיו מגש עץ קטן, שעליו אפשר להניח כוס קפה, למשל. על ספסלי הבטון הם הוסיפו קרש עץ לישיבה נעימה יותר בימי החורף, ועל הצוק מול חוף ימה של יפו התקינו ספסלי עץ, שהעירייה פינתה אחרי שבועיים. "אנחנו מעדיפים לשווק את עצמנו בצורה כזו", הם מסבירים. "המטרה שלנו להדגים איך חומר הגלם מתאים בכל רמה – מחנויות מושקעות ועד הספסל ברחוב. זה חלק מהכוח שלנו, שאנחנו רוצים לתת לעיר".
מה אתם מתכננים לעתיד?
"להפוך את בית מולט למרכז ידע של עבודה בחומרים ממוחזרים. התוכנית היא שיהיו עוד סניפים בארץ: אנחנו רוצים להגיע עם הסדנאות לכל ארבע הערים הגדולות, ולעשות דווקא סדנאות אורבניות, פחות לאנשים שגרים במושב.
"חוץ מזה אנחנו רוצים להמשיך ולשנות לאנשים את החשיבה בהקשר של רכישת רהיטים. להיות יותר מקומיים, לשאול מאיפה זה בא, מה החומר, מי ייצר? להראות שאפשר לייצר רהיטים בלי ללכת לנגר או לאיקאה, רהיטים ברמה גבוהה – גם מחומרים שנחשבים נחותים".
