יומיים אחרי שהקסימה את הצופים בשעשועון The Wall, שבו השתתפה עם בתה סתיו, יצאה נאוה לוי־זקין (49), לנקות את הראש בסנפלינג במדבר יהודה. "שנייה אחרי השידור כבר היו לי מאות הודעות ווטסאפ. קיבלתי המון תגובות מאנשים שאני אפילו לא מכירה, וזה הכי ריגש אותי", היא אומרת. "הרצון של כל כך הרבה אנשים לפרגן על הזכייה שלנו ממש חימם את הלב. אנשים כתבו לי 'מגיע לך', ואני בחיים לא חשבתי שמגיע לי משהו. לא יכולתי להכיל את כל האהבה הזאת, אז יצאתי עם חברים למדבר והתנתקתי ליומיים מהטלפון".
מאיפה האומץ לעשות סנפלינג בגיל 49?
"התחלתי לפני שנה ובאמת נורא פחדתי. אמרתי: 'מה, בגילי?' וגם יש לי פחד גבהים מטורף. זה התחיל בלי כוונה, נסעתי עם קבוצת חברים של חברה שלי שעושים את זה שנים, התחלנו מסלול ובאמצע הדרך הייתה ירידה שהיה צריך לקחת בסנפלינג, 75 מטר גובה. אמרתי לעצמי: 'נאוה, את לא יכולה לחזור אחורה, אין מצב. אז עשיתי את זה ואפילו התאהבתי בזה. אני מאמינה שהכוח טמון בנו, אנחנו רק צריכים למצוא אותו".
נאוה ובתה סתיו (28) ריגשו את הצופים לפני כחודש כשסיפרו על הקשיים הכלכליים שהביאו אותן להשתתף בתוכנית, כדי להרוויח כסף שיאפשר להן בסיס לקבלת משכנתה לרכישת דירה בשביל האם. בסופו של דבר הן הצליחו לצבור לא פחות מ־550 אלף שקל, מהסכומים הגבוהים ביותר לזכייה בתוכנית טריוויה בטלוויזיה.
לשעשועון שמשודר ברשת 13 הן הגיעו במקרה: נאוה שמעה שמחפשים מועמדים וראתה בכך הזדמנות לשבור את מעגל השכירות שבו היא נתונה. לא היה לה ספק את מי היא לוקחת איתה, כי "אם ללכת לחידון טריוויה, אז רק
עם סתיו. היא ילדה חכמה מאין כמוה, קיבלה 730 בפסיכומטרי והיום היא מתכנתת מחשבים בחברת הייטק. אנחנו חברות כל כך טובות, לפעמים קשה לדעת מי פה האם ומי הבת. רוב הדברים המשמעותיים שעשיתי בחיים שלי, עשיתי בזכותה".
הבת, מצדה, העלתה מיד לאחר השידור פוסט מרגש, שבו פירטה את הנסיבות שהביאו אותה ואת אמה להשתתף בתוכנית: "לחשוף את הסיפור האישי של המשפחה שלי לא בא לי בקלות", כתבה בפוסט. "להורים שלי היה בית דפוס מצליח שאִפשר לנו רמת חיים גבוהה מאוד, אבל בשנת 2010, כשכל העולם עבר לדיגיטל, העסק המשפחתי פשט רגל. בבת אחת איבדנו את מקור הפרנסה היחידי שלנו, העסק נסגר, הבית עוקל וההורים שלי התגרשו... ראיתי איך אמא שלי לומדת לצמוח מתוך המשבר ולמשוך איתה את כולם למעלה. איך היא לא נותנת לעובדה שאיבדה ברגע בית, עבודה וחסכונות להוריד אותה למטה. ראיתי איך אישה שאיבדה הכל, חוזרת הביתה אחרי שעבדה בארבע עבודות, שמה מוזיקה ומתחילה לרקוד. הזכייה הזו, שבזכותה נוכל סוף־סוף לקנות לאמא שלי בית, היא רק חלק קטן מהפרס האמיתי בחיים שלי - אמא שלי".
איך סתיו הגיבה כשהצעת לה להשתתף?
"היא היססה, אבל כשהבינה שיש פה אופציה להתחלה של בית - ומבחינתי בית היה חלום שכבר לא יתגשם - היא השתכנעה. סתיו היא עוגן, ולא רק שלי. היא מתנדבת בפרויקט מהממ"ט, לעידוד נערות ללימודי מדעים במטרה להגדיל את מספר הנשים בהייטק, שעומד היום על 15 אחוז בלבד, והקימה יחד עם חברותיה את Women Techmakers Israel כדי לתמוך בנשים שכבר נמצאות בתעשייה למנף את עצמן ולשבור יחד את תקרת הזכוכית".
האמנת שתזכו?
"הייתה לי תחושה מאוד חזקה, ובכל מקרה מאוד נהנינו. הצילומים נערכו בפולין, עשינו שם סופשבוע מקסים ואפילו נתנו לנו כסף לבזבוזים. אני מודה לרשת ולכל צוות ההפקה של אנדימול על החוויה המדהימה".
אלופת הארץ בריצה
נאוה, מאמנת כושר אישית, היא גרושה ואם לשלושה: סתיו, כאמור, מתכנתת בחברת הייטק; קורל (24), שחקנית ומוזיקאית ויונתן (20), חייל בפיקוד העורף. היא נולדה וגדלה בשכונת סנהדריה בירושלים, בת שנייה מתוך חמישה ילדים, למדה בתיכון רנה קאסן, שירתה בפיקוד המרכז וכל השנים עסקה בספורט. "ספורט תמיד היה החיים שלי, הייתי בהפועל אסא באתלטיקה קלה ובגיל 16 לקחתי את אליפות הארץ במאה מטר, אבל כשהתחתנתי שמתי את זה בצד להרבה מאוד שנים וחזרתי לזה בגדול רק אחרי שהתגרשתי", היא מספרת.
את בעלה לשעבר, שהיה החבר הראשון שלה, הכירה בתיכון. לאחר נישואיהם עברו השניים לראשון־לציון, שם הקימו עסק לפרסום ובית דפוס בשם "דפי אביב". הוא ניהל את העסק, היא ניהלה את השיווק, אבל הטכנולוגיה החדשה בענף הדפוס והרשתות החברתיות, שמהוות פלטפורמה נוחה וזולה לפרסום לעסקים קטנים, ריסקה אותם
כלכלית ולפני עשר שנים הם פשטו את הרגל. "חיינו ברמה מאוד גבוהה, נסענו לחו"ל פעמיים בשנה, היו לנו אפילו יחידות נופש בארץ ובחו"ל, וברגע אחד איבדנו הכל", היא מספרת. "איבדנו את העסק, איבדנו את הבית במודיעין, אפילו את החסכונות ללימודים של הילדים נאלצנו לפתוח. הכל הלך, הכל נשטף. היינו כל כך למעלה, ולכן הנפילה הייתה כל כך קשה. השתדלנו להחזיר את כל החובות, ובדרך איבדנו את עצמנו. שלוש שנים אחרי זה התגרשנו".
הקריסה הכלכלית הביאה לגירושים?
"חשבתי על זה הרבה והגעתי למסקנה שלא. אם הסירה הייתה מספיק חזקה ולא היו בה כל כך הרבה חורים, היא הייתה עומדת בסערה. האופציה שלי הייתה להישטף בסערה ולהתרסק עם הילדים או לקפוץ למים עם הילדים ולנסות להציל אותם, למרות שלא היו לי אפילו משוטים. לא ראיתי את עצמי חזקה באותו זמן, פשוט לא הייתה לי ברירה, פעלתי מאינסטינקט. יצאתי מהבית עם שלושה ילדים ומזוודה".
איך הסתדרת?
"מצאתי את עצמי בלי עבודה, בלי מקצוע, חסרת אמצעים, עבדתי בכל עבודה שיש - כמורה, כמאמנת כושר, במשק בית. לפעמים עבדתי בארבע עבודות במקביל כדי להחזיק את המשפחה. יכולתי להיות האישה הכי אומללה שיש, אבל רציתי שלילדים שלי יהיה מודל לחיקוי של אמא שמחה שלא מוותרת. רוב האנשים מסביב בכלל לא ידעו בכמה עבודות אני עובדת, כי תמיד תמיד שידרתי אופטימיות, בלי בכי, בלי צער, רק רצתי קדימה".
איך הצלחת לשרוד?
"זה קל, זה עניין של החלטה. בראייה לאחור - עם כל מה שהיה לי לא ממש הייתי מאושרת גם קודם, למרות שחשבתי שכן. ביטלתי את האגו, הטינה והכעס וראיתי לנגד עיניי את המטרה. החלטתי להיות לביאה בשביל
הילדים שלי. לא הייתה אופציה להתפנק או לרחם על עצמי".
מי עזר לך?
"ברור שהמשפחה שלי עטפה אותנו והציעה גם עזרה כספית, אבל לא רציתי לקחת. רציתי להוכיח שאני מסוגלת, למרות שאיבדתי את הבית והמדינה לא ראתה אותי. הייתי עצמאית והמדינה לא רואה עצמאים, הם טובים רק בשביל לשלם, אבל לא בשביל לקבל. יכולנו לקנות כמה בתים בכסף ששילמנו למדינה, וכשקרסנו היינו לבד. אף אחד לא הושיט יד".
מה מצבך הכלכלי היום?
"היום אני עובדת רק באימון פרטי בדירה השכורה שלי במודיעין - הסלון הופך לחדר עבודה. אני מתפרנסת מזה בכבוד ואוהבת את מה שאני עושה. אני לומדת תזונה ובקרוב אשלב אימונים של כושר ותזונה".
ומה עם זוגיות?
"יש לי זוגיות כבר כמעט שנתיים עם בחור מקסים בשם יאיר יהב, עצמאי בתחום הציוד הרפואי. אנחנו משלימים אחד את השני ויש בינינו חברות אמיתית וכנה, וזה בדיוק מה שהיה חסר לי בנישואים שלי".
לילה במעצר
למובילי המחאה החברתית של 2011 היא מוכרת היטב. כמה ימים אחרי שהוקם המאהל ברוטשילד, הוקמו מאהלים דומים בכל רחבי הארץ, ובהם מאהל במודיעין שאליו הצטרפה, ובתוך זמן קצר הפכה לאחת ממנהיגותיו. "הייתי מאוד אקטיביסטית, כל יום אחרי העבודה הייתי מגיעה לשם וממשיכה עד הלילה. לא נחתי לרגע.
"הרגע המכונן מבחינתי היה כשהפגנו מול הבית של אייל גבאי, שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שגר ברעות. הוא הכניס אותנו אליו הביתה, כל אחד סיפר את הסיפור שלו ואני סיפרתי שאני אם חד־הורית, בעלת עסק שקרס כלכלית, ואמרתי שאני מרגישה שהתגרשתי גם מהמדינה, לא רק מבעלי.
"ברגע הזה הבנתי שאני לא רק מייצגת את עצמי, אלא את כל האמהות החד־הוריות. לקחתי את המגפון ליד ומאז לא הנחתי אותו. בחורף 2012, כשהמאהלים פורקו, יצאתי לעזור ל'מאהלי האין ברירה' בשכונת התקווה ובבת־ים, ונבחרתי לשדולה של הדיור הציבורי בכנסת. המחאה החברתית תרמה לי יותר ממה שאני תרמתי לה".
מה למשל?
"המחאה עיצבה את האישיות שלי. מהמקום הנמוך שאליו נקלעתי יצא ממני הכוח שטמון בי ולא ידעתי על קיומו. מצאתי את עצמי יוצאת ערב־ערב, אחרי שתי עבודות, ויושבת עם אמהות חד־הוריות ונערים בסיכון מכל הארץ, הייתי נוסעת להפגנות באוטובוסים, אפילו נעצרתי חמש פעמים, ופעם אחת נשברו לי צלעות בהפגנה שעשינו נגד
יוקר המחיה. האשימו אותי בתקיפת שוטרים ובניסיון לברוח ממעצר, הובילו אותי בזינזנה כשאני קשורה בידיים וברגליים, הרגשתי כמו פושעת. בסיוטים הכי גרועים שלי לא האמנתי שאמצא את עצמי נחקרת שעות תוך יחס מזלזל, ומעבירה לילה שלם בתא המעצר. בבוקר הגעתי לבית המשפט וקיבלתי צו הרחקה מההפגנות. כבר סימנו אותי באיזשהו מקום, אבל לא נבהלתי כי הבנתי שיש לי תפקיד בעולם הזה".
איזה תפקיד?
"תפקיד פוליטי. החלטתי לנצל את היכולות שלי לעשייה חברתית, נכנסתי לרשימה של חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין. לצערי, הרשימה קיבלה שישה מנדטים, ואני הייתי במקום השמיני ונשארתי בחוץ. כשגיליתי שלא נכנסתי למועצה, התחלתי ללמוד בבית ברל מדיניות ציבורית לתואר ראשון. בקרוב אני מסיימת את התואר ומקווה לעבור מספסל הלימודים לספסלי הכנסת".
באיזו מפלגה?
"אני עדיין לא סגורה על זה, הכיוון שלי הוא מפלגה חברתית".
לאור ההצלחה ב־The Wall, את שוקלת להשתתף בתוכניות ריאליטי נוספות?
"כן, למה לא? אני חושבת ש'המירוץ למיליון' מאוד מתאים לי, ולא אכפת לי ללכת גם ל'האח הגדול'. יש לי הרבה מסרים להעביר ואני יכולה לנגוע בהרבה אנשים. אני מאמינה שהקול שלי ימשיך להישמע".
