מחלות המין שכבר שנים לא שמענו את שמן, חוזרות אלינו ושיעור ההידבקות בהן רק הולך ועולה. לפי נתונים של משרד הבריאות, בשלוש השנים האחרונות נרשמה עלייה דרמטית בזיהומים המועברים במגע מיני: עלייה של 128 אחוז במספר מקרי מחלת העגבת; עלייה של 222 אחוז במספר המקרים של מחלת הזיבה; ועלייה של 138 אחוז במספר מקרי הכלמידיה.
בשלוש המחלות הללו קל מאוד להידבק, די לקיים יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג נגועים. עם זאת, גם קל יחסית לטפל בהן. "הבעיה העיקרית היא שאם לא מבצעים בדיקות קשה מאוד לאבחן אותן, ורבים ממשיכים לקיים יחסי מין לא מוגנים מבלי לדעת שהם נושאים את החיידק", אומר ד"ר אריה ישעיה, מומחה למחלות נשים, רופא בכיר בבית החולים בילינסון ויו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית. "הפסקנו לחשוש מהמחלות האלה כי חשבנו שהן נעלמו, אבל לצערנו אנחנו רואים עלייה של עשרות אחוזים בכל שנה בהידבקות. מאחר שלא בכל המקרים יש סימנים ברורים (כמו למשל, פצע שמעיד על הרפס), אנשים שנדבקו לא נבדקים, לא מטופלים ועם הזמן עלולים לסבול מתוצאות קשות ביותר".
מחלות המין השכיחות
זיבה (גונוריאה): מחלה חיידקית, הפוגעת בעיקר באיברי הרבייה, אבל עלולה לפגוע באיברים ריריים, כמו הלוע והעיניים. רוב הנדבקים יחושו בתוך יומיים־שלושה כאבים בזמן הטלת שתן ויסבלו מהפרשות מוגלה מן הפין והנרתיק ומדלקות ודימומים בצוואר הרחם ובפי הטבעת. אולם ישנם חולים שאצלם יופיעו התסמינים האלה כעבור כמה חודשים בלבד.
אם לא מטפלים: המחלה עלולה לגרום דלקת בחצוצרות או בבלוטת הערמונית ולעקרות, ולהתבטא גם בדלקת פרקים, דלקת שסתומי הלב וסיבוכים נוספים. בנוסף, אצל נשים הרות היא עלולה לגרום מומים בעובר (ובהם עיוורון).
עגבת (סיפיליס): מחלה חיידקית שמרבית תסמיניה מופיעים אחרי תקופת דגירה של שלושה שבועות. בשלב הראשון מופיעים בגוף כיבים דמויי מכתשים ונפיחות קלה של בלוטות הלימפה. הכיבים הללו, שלעתים נדמה כי הם מחלימים מעצמם, מכילים נוזל נגוע העלול גם הוא להדביק בעגבת. בהמשך החולים סובלים מחום, כאבי ראש, תסמיני הצטננות וכדומה, המקשים את האבחון (ניתן לאבחן בבדיקת נוגדנים).
אם לא מטפלים: העגבת נחשבת למחלה ערמומית. אם היא אינה מטופלת, היא עלולה לדגור בגוף במצב רדום ולהתפרץ כעבור חודשים ושנים, ואז לפגוע בבת אחת באיברים רבים, החל בעצמות ובעור וכלה במוח ובאבי העורקים. כמו כן, בנשים בהיריון, העגבת עלולה לגרום לעובר פגיעות חמורות ואף למותו מיד לאחר הלידה.
כלמידיה: מחלה חיידקית שיותר ממחצית הנבדקים בה אינם יודעים שנדבקו במחלה משום שאינם מפתחים תסמינים, אבל היא עלולה לפגוע באיברי המין ובעיניים, וכשהיא מתפשטת היא עלולה לגרום גם דלקת ריאות.
אם לא מטפלים: הכלמידיה עלולה לגרום דלקת באגן, דימומים מהנרתיק, דלקת ברחם, כאבים בעת קיום יחסי מין ועקרות. גברים עלולים לחוות הפרשות מהפין, כאבים בעת מתן שתן, דלקות באשך ועקרות. רופאים רבים ממליצים ליטול אנטיביוטיקה בכל מקרה של חשש להידבקות (אחרי קיום יחסי מין לא מוגנים עם בן זוג נגוע) משום שלעתים האבחנה אינה מדויקת.
פחות ישראלים מקיימים סקס מוגן
מסקר שערכה חברת נילסן עבור החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית (בקרב גברים ונשים חילונים יהודים בני 18 ומעלה) עולה כי רק 16 אחוז מהנשאלים מקפידים על שימוש קבוע בקונדום בעת קיום יחסי מין, ואילו 44 אחוז אינם משתמשים בקונדום כלל. מחצית מהנשאלים שאינם משתמשים בקונדום ציינו כי הם נשואים או מקיימים יחסי מין רק עם בן זוג אחד, כרבע מהם חשבו שאין צורך וכשמינית טענו כי קונדום פוגע בהנאתם ממין. נשים שנשאלו אם הן מקפידות שבני זוגן ישתמשו בקונדום אמרו כי אינן עושות זאת כשיש להן בן זוג קבוע.
עוד עולה מנתוני הסקר כי נעשה שימוש מועט באמצעי הגנה נגד מחלות מין, למרות שיותר מ־70 אחוז מהנשאלים שמעו על עגבת וזיבה, אבל נראה כי אין מודעות לקלות שבה אפשר להידבק בהן.
2־3 אחוזים בלבד ציינו שהם חוששים להידבק במחלות אלה, לעומת 85 אחוז שציינו כי הם חוששים להידבק באיידס. "אחרי הפחד הגדול שליווה את האיידס בשנות ה־90, הגיעה ההבנה שגם אם נדבקים היום ב־HIV זה לא גזר דין מוות, וזה גרם להתרופפות המשמעת, פחות מקפידים על התגוננות מפני מחלות מין", אומר ד"ר ישעיה. "כשאנחנו מנסים להבין למה אנשים לא מקיימים מין בטוח, מתברר שיש לזה קשר לעובדה שאנחנו מדינה של הגירה – שמגיעים אליה עולים גם ממדינות שבהן מחלות מין כמו עגבת וזיבה עדיין נפוצות מאוד ואין מודעות למלחמה בהן. בנוסף, בגלל העצירה בהתפשטות האיידס (עדיין מאובחנים חולים חדשים, אבל שיעורם לא עולה), אנשים רבים יותר נוטים לזלזל באפשרות להידבק".
מה אתה מציע לעשות?
"מאחר שמדובר במחלות קשות מאוד שלא תמיד יש להן תסמינים ברורים, חשוב לעורר מודעות לקיומן ולעובדה שהן נפוצות יותר מבעבר. רופאים בארצות־הברית מונחים לייעץ למטופלים שלהם להשתמש תמיד גם בגלולות וגם בקונדום, וכדאי שגם אנחנו נאמץ את הגישה הזו".
פרופ' ארנון כהן, מומחה ברפואת עור ומין, מנהל מחלקת מדידת איכות ומחקר וחבר בהנהלה הראשית של שירותי בריאות כללית, מאשר כי רופאים בהחלט רואים בשטח את העלייה בשיעורי ההידבקות במחלות מין. נתוני קופות החולים דומים לאלה של משרד הבריאות ומצביעים על עלייה תלולה במספר הנדבקים. "לצעירים יש הרגשה של ביטחון יתר", אומר פרופ' כהן, "בגלל הפתיחות בחברה בנוגע ליחסי מין. לטעמי, הכי יעיל יהיה להעלות את המודעות למחלות ברשתות החברתיות".
צעדי המניעה של משרד הבריאות
אייל בסון, דובר משרד הבריאות, תולה חלק מהנתונים שלפיהם יש עלייה בשכיחות מחלות מין, דווקא בעלייה במודעות למחלות ולאפשרות להיבדק. לדבריו, נדמה כי ישנם חולים רבים יותר, פשוט משום שקהלים שנמצאים בסיכון הולכים להיבדק. שלא כבעבר, מרפאות המין של משרד הבריאות הגבירו את פעילותן בזירות שונות, והבדיקות הפכו זולות ויעילות. כלומר, העלייה היא למעשה במספר הדיווחים.
עם זאת, לדברי בסון: "מחקרים שבוצעו במהלך העשור האחרון מעלים את האפשרות של קשר בין שינוי דפוסי ההתנהגות המינית ובין התחלואה במחלות מין. השימוש באפליקציות להיכרויות שמעודדות מפגשים בין בני זוג, הוא אחד מהסיבות שעשויות להסביר את העלייה בדיווחים על התחלואה במחלות מין".
מה הם הצעדים שנוקט משרד הבריאות לצמצום התופעה?
"משרד הבריאות עוקב אחר השינויים באופי התחלואה, דפוסי ההתנהגות והשינויים החברתיים, ומתאים את המסרים בהתאם לתמורות בדיווחים. משרד הבריאות מעביר מידע על התנהגות מינית בטוחה, כמו עידוד השימוש בקונדום בכל מגע מיני מזדמן, עידוד ביצוע בדיקות למחלות המועברות ביחסי מין, מתן מידע בנוגע לדרכי התקשרות עם המקומות המציעים בדיקות למחלות מין ועוד. הפרסום נעשה במשך כמה שבועות בכל שנה, וכולל הודעות למשתמשים, באנרים בולטים, קישוריות עם הפניה לאתרי מידע נוספים וסרטונים".
