שיעור ראשון בעצמאות: באיזה גיל התינוק בשל להירדם ללא עזרה?

מגיל צעיר יחסית אנחנו מנסים ללמד את התינוקות שלנו לעשות דברים לבד - להתהפך, לתפוס צעצוע, להכניס את המוצץ לפה ועם הזמן לאכול (אם אפשר לקרוא לזה ככה). אנו מחנכים אותם להיות עצמאיים ולדעת לעשות דברים עבור עצמם מבלי להיות תלויים בנו או בגורמים חיצוניים אחרים.

והאמת, אין תחושה מספקת יותר עבור הורה לראות את ילדו מצליח לעשות משהו בכוחות עצמו. כמובן שגם עבור אותו ילד או תינוק ההרגשה היא של הצלחה, תחושת מסוגלות אמיתית. אז למה דווקא בדבר כל כך בסיסי כמו שינה אנחנו עוזרים להם בהמון דרכים שונות ומגוונות? למה פה אנחנו לא סומכים עליהם ומלמדים אותם לעשות זאת באופן עצמאי?

לטורים הקודמים של סיגל:

• למען הזוגיות: כמה עצות מצילות נישואים לשינה טובה של תינוקות
• נמאס לכם לקום להכין בקבוק? כך תעברו בהדרגה לשנת לילה רצופה
• בכי, צעקות, כעס ותסכול? כך תהפכו את שעת ההשכבה לזמן קסום ונעים
  

רק נולדתי - תנו לישון בשקט

אני כמובן לא מדברת על ההתחלה. בשלושת החודשים הראשונים, התינוק שלכם זקוק לכם כדי להירדם. הוא לא יודע ולא יכול לעשות זאת לבד. רק לפני רגע יצא מהרחם החם, העוטף והמגן והוא זקוק לתחושות האלה גם בחוץ כדי להיות בטוח ולהצליח לישון. תנו לו מה שהוא צריך. ולא, הוא לא יתרגל לידיים.

בן שלושה חודשים: לא כדאי להתקבע

לאחר שלושת החודשים הראשונים צריך קצת יותר לשים לב איך ואיזו עזרה אנחנו מציעים לתינוק בכדי להירדם. בתקופה זו התינוק מתחיל לפתח עמידות לגורמי התלות שעד כה עזרו לו להירדם ואנחנו נראה הרדמות ארוכות יותר ולעתים מלוות בבכי רב. מה שאפשר לעשות הוא לנסות להציע דרכים שונות להירדמות. כלומר, גם ידיים, גם כדור, גם במיטה, אם הוא מאפשר ומוכן לנסות. זאת בכדי למנוע התקבעות של תלות אחת ספציפית ממנה קשה יותר להתנתק בהמשך.

חמישה חודשים: בשל להתחיל ללמוד

כשהתינוק מגיע לגיל חמישה חודשים, הוא בשל להתחיל ללמוד כיצד להירדם בכוחות עצמו. כמובן שגם כאן הוא זקוק לתמיכה, לליווי ולהכוונה שלכם. אני מאמינה שדרך חיובית מעודדת למידה בצורה טובה ומקבעת את הלמידה ואת ההרגלים שמגיעים איתה לטווח ארוך יותר. ובשל כך, אני לא מאמינה שיש לתת לילד לבכות או חלילה להתעלם מהבכי שלו כי בצורה זו הוא רק לומד שההורים לא נמצאים שם כדי לתת לו מענה ולהגיב לבכי שלו.

הסתגלות של ילד להירדמות עצמאית, צריכה להיעשות בצורה הדרגתית, שנותנת מענה תמידי ומיידי לבכי. אני ממליצה להכניס את הילד למיטה בהתאם לסימני העייפות שלו (חצי שעה מרגע שמראה סימני עייפות כבר צריך להיות במיטה), לאחר טקס שינה איכותי. בשלב הראשון יש ליידד את הילד עם המיטה וליצור לו חוויה חיובית, כדי שיבין שזה מקום טוב ובטוח עבורו וזה המקום שלו להירדם ולישון לאורך הלילה. במקביל, יש לעבוד על גורמי התלות הנוספים הקיימים, כדוגמת ניהול האכלות בלילה בצורה נכונה וללמד את התינוק לקחת את המוצץ בכוחות עצמו.

הסוד העיקרי בתהליך כזה, בו אנו מקנים לילד שלנו הרגלי שינה טובים ובריאים, הוא להיות עקביים ואחידים במסר שאנו מעבירים לו. כלומר, להחליט מראש על דרך פעולה המתאימה לכם, לשניכם - להחליט האם זה משהו שאתם יכולים ומסוגלים לעשות לבד או שמא אתם צריכים ייעוץ וליווי מקצועי צמוד. להיות בתוך התהליך ב-100% שלכם ובשיתוף פעולה. כך הילד לומד להבין שיש כללים חדשים בבית, שהכללים חלים עם שני ההורים בצורה זהה ויהיה לו פחות צורך לבדיקת גבולות חוזרת ונשנית. בהצלחה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

• ליצירת קשר עם סיגל .
• לאתר של סיגל .
• לפייסבוק של סיגל .