אני פוגשת את בל לראשונה במרכז הנוער הגאה "איגי", המקום שבו היא מבלה בשנים האחרונות את זמנה בתמיכה בבני נוער טרנסג'נדרים. "המקום הזה הוא בית בשבילי, אני מדריכה נערות טרנסג'נדריות ופועלת לקידום מעמדן בחברה", מספרת בל בגאווה. כבר בדקות הראשונות קשה מאוד שלא להתחבר אליה. הרגישות, הכנות, האינטליגנציה, חדות הלשון וההומור העצמי מדבקים וגורמים לך לראות הרבה מעבר לגבר שעשה שינוי מין.
היא נולדה לפני 35 שנה (לשם ניסים עגמי) בחולון למשפחה ממוצעת בת חמש נפשות שכוללת עוד אח ואחות, עד היום שבו הפכה מנער לנערה, 17 שנה לאחר מכן. "המצחיק הוא", היא מספרת, "שבזמן ההריון של אמא שלי היא ממש התפללה לבת נוספת, ואחותי, מצידה, התפללה גם לאחות. אז אם שואלים מי 'אשם' בכל הדבר הזה, זאת לא אני", היא צוחקת.
שמחה להיות טראנסית
"לא הייתי רוצה להיוולד אישה", בל אומרת כבר בתחילת הריאיון, "ממש לא".
תסבירי.
"לא הייתי בשום אופן מוותרת על ההזדמנות שניתנה לי כאישה טראנסית. זו חוויה שאין דומה לה. אני זן אחר. התהליך והמסע שעברתי עיצבו אותי והביאו אותי להיות מי שאני כיום. אני מעזה להגיד על עצמי דברים שאחרים חוששים להגיד. אני מחבקת את המקום שבו אני נמצאת ואני חיה בדרך שהאמנתי בה כבר בגיל מאוד צעיר, שנכונה ומתאימה לי. בזכות מי שאני יצרתי לעצמי קריירה מאוד מצליחה. אני מרגישה שאני אדם שמח ומשמח, אז למה שאני ארצה חיים אחרים?".
האמת הזו לא פשוטה, בטח לא לפני 20 שנה, אך גם לא היום, בישראל של 2018.
"נכון, היא לא פשוטה. יחד עם זאת היא לא סוף העולם. אני חושבת שברגע שהבנתי שזה מי שאני, לא יכולתי לחיות אחרת. למזלי הרב המשפחה הקרובה שלי, ובעיקר אמא שלי, שהיא כל עולמי, תמכו בי מהרגע הראשון והיה לי קל הרבה יותר מאשר ילדות שאני פוגשת במסגרת פעילותי ב'איגי'".
מתי את מרגישה שמשהו בוער בך, שאת לא ילד ככל הילדים?
"לקראת גיל עשר התחלתי להרגיש מבולבלת. במיוחד בפורים. הימים האלה היו מאוד קשים עבורי. אמא שלי תמיד השקיעה בתחפושות, אבל אלה היו תמיד תחפושות של בנים כמו זורו או סופרמן. מסביבי הבנות התחפשו בעיקר לנסיכות ואני קינאתי בהן. זה לא שבגיל עשר הרגשתי שאני רוצה להיות אישה, אבל הבנתי שיש לי משיכה לצד הנשי שלי".
איך בכל זאת מספרים בגיל כל כך צעיר על התחושות?
"סביב גיל 15 אמא שלי התחילה לדבר איתי ואמרה שהיא יודעת מה אני רוצה להיות והיא מבקשת שאני אשתף אותה. המשפט הראשון שאמרתי לה היה: 'אני הומו', מיד תיקנתי ואמרתי: 'אני רוצה להיות אישה' והתפרצתי בבכי מטורף. היא חיבקה אותי כל כך חזק ואמרה לי: 'לא משנה מה תחליט, אני איתך. אעשה הכל למען האושר שלך. אם תרצה להיות בת, מהיום אתה הבת שלי'.
"התחלתי להגשים חלום. קיבלתי את ברכת הדרך החשובה ביותר ומהרגע הזה לא עניין אותי אף אחד. לא עניין אותי מה יגידו, מי יצחק, מה ירכלו ואם יקבלו אותי. כשחזרתי באותו יום הביתה אמא שלי שואלת אותי: 'מה שלומך, יפה שלי?' ומגישה לי שקית עם בגדים של נערה, ואיך לא? חזייה.
"הבית שלנו הפך מהר מאוד לבית של כל החברות שלי. הן היו מגיעות הביתה בחזות של בנים עם שקיות מלאות בבגדי נשים וישנות אצלי בכל סופ"ש. אמא שלי תפרה לנו שמלות וחצאיות, ובשישי בערב אחרי הארוחה היינו מתארגנות אצל אמא שלי בבית, מתחפשות לנשים ויוצאות לבלות. היינו חוזרות הביתה, מורידות את הבגדים, מסירות את האיפור, והן היו חוזרות הביתה כבנים".
איך קמים בבוקר והולכים לבית הספר?
"בחזות החיצונית שלי הייתי בן נשי, ואנחנו מדברים על חולון לפני 20 שנה, כן? הבנתי שאם אני לא רוצה שירביצו לי, אני צריכה להיות מצחיקה. גרמתי לילדים לאהוב אותי ולרצות להיות בקרבתי. זו הייתה ההישרדות שלי. אמנם לא חטפתי מכות, אבל שילמתי מחירים אחרים. הגעתי למצב שהעבירו אותי מבית ספר אחד לאחר, תעודות שבכולן היה ציון 'מספיק', אז החלטתי בכיתה י' שבאמת הספיק לי ועזבתי את הלימודים".
דיברנו על הקבלה האבסולוטית של אמא. איך מגיב אבא לעניין?
"הקשר עם אבא שלי התנתק בגיל מאוד צעיר, כשההורים התגרשו, והוא לא קשור לתהליך שעברתי. בפעם האחרונה שאבא שלי ראה אותי עוד הייתי נער. לפני כארבע שנים אחותי ילדה והיה אירוע משפחתי. הגעתי לאירוע ואבא שלי עמד בכניסה עם אחותי בקבלת הפנים. הגעתי אליו, לחצתי לו את היד, והוא אמר לי: 'נעים מאוד, אני אבא של מירי, איזו יפה את. את יודעת איפה את יושבת?' עד עצם היום הזה הוא לא מדבר איתי. אין בי כעס כלפיו, אני מבינה שהוא לא יכול".
נעים להכיר, בל אגם
איך בחרת את השם?
"אם תדעי כמה שמות היו לי, זה יצחיק אותך בטירוף. בתחילת הדרך הייתי אוולין, ואחריה הגיעה רויטל. בסוף הבנתי שאני רוצה לקרוא לעצמי בל – בל הנסיכה מ'היפה והחיה'. סיבה נוספת הייתה בחורה שהכרתי בתל אביב שהיתה מדהימה וקראו לה בל. הכי מתאים לי בל, לא?!".
לפני ארבע שני וחצי החלה בל בפעילות עם נערות טרנסג'נדריות במסגרת הארגון "איגי". "עד היום הדרכתי כ־100 נערות. הילדות האלה הן מרכז החיים שלי. היו ימים שחזרתי הביתה ולא הפסקתי לבכות ממה ששמעתי. נחשפתי לחיים של אלימות ובדידות נוראית שאיתן מתמודדות הבנות.
"אני גם שותפה לדירת המעבר, שבעצם מצילה נערות מהרחוב. הן מקבלות אפשרות להיות בדירה שבה מתגוררות כעשר נערות בשנה. מעבר לכך הן מקבלות כסף מהביטוח הלאומי, אפשרות ללימודים ולשילוב ולתעסוקה. זה היה נראה חלום בתחילת הדרך, האמונה שלי הייתה כל כך חזקה והחלום התגשם".
אם הזכרנו את המילה אמונה, איך היא מתיישבת עם הבחירה שלך?
"אני אדם מאמין. ייתכן שהאמונה שלי שונה או אחרת מהמקובל, אבל אני מרגישה שייכת לאלוהים כמו כולם. אנשים חושבים שאלוהים רואה ומפרש דרך חיים כפי שאני בחרתי בה כחטא, אבל אני לא חושבת כך. אלוהים שלי הוא אלוהים של אהבה, קבלה וסובלנות. אם אלוהים לא היה רוצה שאני אהיה פה, לא הייתי. אלוהים שלי רוצה שנהיה אנשים טובים, אנשים של נתינה, ולא מתעסק בזהות שלי, אלא בדברים שמעבר לה".
האמונה בדרך הביאה את בל לפעילות מאוד ענפה בכנסת ישראל.
הישג מרשים מאוד.
"אמת, לפני כמה שנים התקיים כנס של השדולה הגאה והוזמנתי לנאום בפני חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית. הנאום היה מאוד אסרטיבי, ולא מהמקום של הקורבן, כפי שהורגלו עד אז, ובסיומו כולם עמדו על הרגליים ומחאו לי כפיים. חברת הכנסת מירב בן־ארי ניגשה אליי ואמרה לי שמהרגע הזה מבחינתם אני הנציגה של הקהילה בכל הוועדות הקשורות לקידום הקהילה.
"אני, 'איגי' ומירב הפכנו למשולש מנצח! הצלחנו לקדם את תהליך שינוי המין דרך מרפאות שהוקמו בבתי חולים. התקציב של ארגון 'איגי' גדל מאוד, התמיכה מביטוח לאומי, יצירת מקומות עבודה לבנות טרנסג'נדריות, וכמובן תהליך שינוי המין היום שנעשה בארץ ובמימון ממשלתי מלא. אלה המלחמות שעשינו בשלוש השנים האחרונות בכנסת".
"יש לה ביצים"
בימים אלה את מככבת בסדרה "גולסטאריות" בהוט ומתגלה כליהוק הטוב ביותר של העונה. לא חששת להופיע בסדרה שבמרכזה כדורגל, מעוזם של הגברים?"אנשים הרימו גבה בהתחלה בכל מה שנגע ל'גולסטאר'. שאלו אותי אם אני לא פוחדת להיכנס למקום שמזוהה כל כך עם גברים, כדורגל. מבחינתי לא הייתה שאלה. אני לא צריכה להוכיח לסביבה שאני נשית יותר מכל אישה אחרת.
"חשוב היה לי להשתתף בסדרה כי רציתי להבהיר שאני לא צריכה להוכיח לאף אחד בעולם הזה שאני אישה. אני לא חייבת להיות עדינה ונשית 24/7, אני יכולה להיות גם אחת שמביאה את הצדדים הגבריים שלה למסך, כמו כל אישה אחרת. נסרין, חברתי הטובה בסדרה ובכלל, כבר העידה עליי באחד הפרקים: 'יש לה ביצים'.
"מהר מאוד הפכנו להיות חבורת נשים מנצחת. המאמנים שייע וג'ובאני הפכו להיות חברים. ג'ובאני התוודה בפניי על החששות שהיו לו בהתחלה ועל האהבה הגדולה שהוא רוחש כלפיי כיום. זכיתי בחבר, הוא מדהים. לאור ההצלחה הגדולה הוט הכריזה על צילומי עונה שנייה, ואני, מבחינתי, התמכרתי לכדורגל".
מה הדבר הבא?
"חתמתי לאחרונה חוזה על מופע יחיד של שעה וחצי שירוץ בכל הארץ. אני חוזרת במופע לילד שהייתי, עם כל השאלות ולא תמיד עם התשובות. מופע שמשרטט את הדרך שעברתי עד היום. זו חוויה מרגשת וקומית על מה זה אומר להיות אישה טראנסית ואני מאוד נרגשת מהעובדה שאביא את הסיפור שלי למקומות שהם לא תל אביב".
איפור, שיער וניהול: מיקי בוגנים /// סטיילינג: גיתית דבוש
הראיון המלא עם בל אגם- בגיליון החדש של גו סטייל
