פתי מאמין: מחקר קובע שלהורים נמאס כבר לקרוא מחקרים

בפברואר האחרון התפרסם מחקר מסעיר ושנוי במחלוקת מטעם אוניברסיטת תומפסון הוצ'קינס הבריטית, לפיו 90 אחוז מכלל ההורים בעולם המערבי מאמינים לכל דבר שאומרים להם. שיטת הבדיקה הייתה כדלקמן: החוקרים, בסטטוסקופים ועניבות, עצרו אנשים ברחוב ושאלו אותם כמה שעות ביום ילדיהם מבלים בחברת טאבלט. לא משנה מה הייתה תשובתם, העירו החוקרים לאותו אדם שהוא טועה. שעה ביום זה לא מספיק, כי הילד יגדל להיות מרדן. גם שעתיים זה לא טוב, כי הילד יגדל להיות מפונק. אפס שעות זה בכלל גרוע, כי הילד יגדל להיות היפי עם אקדח, וכהנה וכהנה. מסקנת המחקר: הרוב המוחלט של הנשאלים האזין להסברי החוקרים, הנהן בעצב ומיהר הביתה, כדי לתקן את עולמו. כי מי יתווכח עם חבורה של רופאים עם פרצופים רציניים? אף אחד. המחקר תוייק, נשלח לכלי התקשורת ופתח את כל מהדורות החדשות באירופה באותו הערב.

כל הסיפור הזה הוא כמובן שקר. אני המצאתי אותו. אין אוניברסיטה כזאת, אין לדעת מראש מה יהיו ילדים כשיגדלו ואף חוקר לא יוצא לרחוב עם סטטוסקופ. ולמרות כל הנאמר לעיל, תוצאות המחקר הבדיוני אמיתיות ומדויקות. אני חותמת לכם ש-90 אחוז מקוראי הפסקה הראשונה אמרו חחחח, הבריטים האלה גם כן, אלו חיים בסרט ויאמינו לכל דבר, חחחח, אין להם אופי. כי למה להרים גבה? אנשים מאמינים לכל דבר שמתפרסם במילים רציניות ובפונט אריאל. כלומר, לא את, אני יודעת שברור לך שזה לא עובד ככה, אבל כל השאר כן. גם אני. לפחות שלוש או ארבע פעמים בשבוע אני נתקלת בכותרת "מחקר חדש קובע שילדים - - -" ואני נכנסת וקוראת ואומרת וואו איזה קטע, ואחר כך אני מתווכחת עם אנשים רק כדי להשתמש במשפט "שתדע לך שעשו מחקר שאומר ש". וגם אלו שאני מדברת איתם, גם הם יגידו את זה, כי לכל מחקר יש מחקר נגדי שמוכיח את ההפך (באמת, גילו את זה במחקר מיוחד על מחקרים).

רוצים לדעת איך לגדל את הילדים שלכם? תשאלו את עצמכם. ואותם(צילום: Shutterstock)

אוקיי, גם זה מצוץ מהאצבע. אין לי סבלנות למחקרים על הורות וגידול ילדים, ואני אף פעם לא קוראת אותם. זה תמיד נראה לי כמו טקסט אידיוטי שאנשים ממציאים רק כדי שיהיה איפה לדחוף פרסומת לתירס גמדי משומר. הרי אין נקודה שלא נחקרה ונבדקה ונמעכה ונהפכה לצד השני, מהפריית הביצית ועד ללשכת הגיוס, והורים הם סאקרים של מחקרים. תינוק, פעוט, ילד, נער – מחקרים מחקרים מחקרים מחקרים. לכל שאלה תשובה. מי עשה את המחקר? מי השתתף בו? כיצד נדע שהוא אכן נעשה? וואלה, לא נדע. אבל זה פורסם, ויש בו הרבה שמות של אוניברסיטאות ומדענים ופרופסורים מארצות שאין בהן קיץ וזה נשמע סבבה, אז אנחנו זורמים.

לא הייתי קוראת לפסקה השלישית אמת טהורה, אבל גם לא שקר מוחלט. כן טאבלטים, לא טאבלטים. כן ממתקים, לא ממתקים. אין לזה סוף. במקום לחיות את חיינו לפי השקפת עולמנו ולקוות שהילדים שלנו יצאו סבירים, כולנו שקועים עד צוואר במסקנות של אנשים אחרים ובניסיון "לעשות את הדבר הנכון". מי אתה, הדבר הנכון? מה אתה? מה אתה רוצה מחיינו? איך קרה אתה שולט בנו, אם אתה לא קיים? הגיע הזמן שנתייחס למחקרים כמו שהם – חומר קריאה סביר, מתובל בתוכן שיווקי, עם קצת אמת מדי פעם, וזהו. רוצים לדעת איך לגדל את הילדים שלכם? תשאלו את עצמכם. ואותם. ויאללה, שמישהו כבר יפרסם מחקר שקובע שהורים הם בסך הכול בני אדם.