כמעט לכל אישה ישראלית ששירתה בצה"ל בשנות ה־80 וה־90, יש את התמונה הזו מהטירונות ליד העץ. אני זוכרת שנורא חיכינו ליום הזה של הצילום. כשאני רואה את התמונה הזו, אני מחייכת מול הילדה הזו שהיא מאוד שונה ממי שאני היום. היא הייתה קצת יותר תמימה ופחות אופטימית.
אני אוהבת מאוד את צה"ל ואני סבורה שהוא כור ההיתוך הכי חשוב שיש לנו במדינה, המקום שבו לכל אחד יש הזדמנות להמציא את עצמו מחדש.
התחלתי לדגמן כמה שנים לפני שהתגייסתי ונפתחו לי אופציות בעולם. היו לי כמה ימים של ספקות אם להתגייס או לא, אבל הבנתי שאם לא אלך לצבא, אצטער על כך כל החיים, כי להיות חיילת זו תמצית הישראליות. אף שהיה לי שירות צבאי לא פשוט וישבתי בכלא - זה היה מלמד ועוצמתי והיו שם גם דברים נורא יפים.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט