אני בת 15 עם צמות אתיופיות בכל הראש, קעקועי חינה, שמלה הודית, יושבת וצוחקת בחושה עם חברים ליד הים. קריקטורה של נערה ישראלית באילת. זה גם היה הקיץ האחרון לחייו של אבי. כחודש אחרי שהתמונה הזו צולמה הוא נפטר מסרטן ריאות עם גרורות במוח.
כלומר, מתחת לחיוך הזה הייתי מבועתת. לכן אמא שלי הסכימה בכלל שאסע לחופשונת הזאת - כי היא חסה עליי. זו בדיוק תמצית הישראליות בעיניי: ממד או סטנדרט ציבורי שתמיד מתלכד עם האישי. דיוקן ממלכתי נוצץ שמורכב למעשה מהרבה־הרבה פצעים פרטיים.
"התמונה הישראלית שלי" - בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט
נעם פרתום(צילום: טל שחר)
הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
