כשמני סונינו טס לפריז לפני כשנתיים וחצי להופעה חד-פעמית עם חברתו מילדות, שרון ללום, הוא לא העלה על דעתו שבתוך זמן קצר הוא ימצא את עצמו גר בעיר האורות באופן קבוע ושותף בצמד מצליח שמייצר להיטים ומופיע באולמות יוקרתיים. עד אז עבדו שני המוזיקאים הישראלים בשלט רחוק – הוא גר בארץ, היא חיה בפריז והופיעה בכל אירופה - אבל כשהייתה להם הזדמנות להופעה משותפת בבירת צרפת, הם קפצו על ההזדמנות, ובעקבות ההצלחה החליט סונינו לוותר על חלומו לעבוד כאדריכל בישראל ולהתחיל לנסות להגשים חלום אחר – להיות מוזיקאי מצליח בחו"ל.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
עוד בערוץ אנשים:
- המכתב האחרון שכתבה חנה סנש לפני שנפלה בשבי: "הכל בסדר"
כשהגיע לפריז, הפתיעה אותו ללום עם קבלת פנים חמה במיוחד. "הוא נחת", מספרת ללום, "ליוויתי אותו מתחנת הרכבת אליי הביתה, וחברים שלי חיכו לו אצלי כאילו הוא המשיח. כולם רצו לדעת מי זה הבחור שאני עובדת איתו".
"זה היה מדהים", ממשיך סונינו. "שרון ארגנה מסיבה בדירה שלה, ואני נכנסתי לתוך חלום: נוף של מגדל אייפל מהמרפסת, המון אנשים יפים שמדברים בשפה שאני לא מבין, כולם נחמדים - ואני עומד שם, עדיין עם מזוודה ארוזה. חודשיים ישנתי אצלה בסלון".
כיום, כשנתיים אחרי אותה נחיתה, שני המוזיקאים הישראלים ידועים בצרפת כצמד Sharon Meni. לפני כשנה הם הוציאו אלבום ראשון ובו הסינגל "Slow Motion", שהצליח לפרוץ את המעגל המצומצם של מוזיקת האינדי ולהגיע לתחנות רדיו מרכזיות גם בצרפת וגם בארץ. כשהשיר יצא, הוא זכה לביקורות חמות מצד מבקרי מוזיקה, והשניים החלו לקבל הזמנות להופעות. "בינואר האחרון, למשל, הופענו על סירת הופעות בקנאל סן מרטין בפריז, והיה מפוצץ, ערב מדהים", מספרת ללום. "הלוואי שיהיו לנו כאלה כמה שיותר".
הקשיבו ל-"Slow Motion":
המוזיקה בחרה אותי
ללום וסונינו, שניהם בני 29 מראשון לציון, הכירו בתיכון והיו משתתפים בטקסים, כשללום שרה וסונינו מעבד ומלווה אותה בפסנתר. עם סיום התיכון התגייסה ללום ללהקה צבאית, וסונינו לתזמורת צה"ל, ובזמנם הפנוי הם היו מופיעים יחד בפאבים ובאירועים פרטיים. אחרי השחרור החלה ללום ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים, ואילו סונינו בחר בלימודי אדריכלות בטכניון, אף שגם השותפה שלו וגם "כל העולם" אמרו לו שהוא עושה טעות.
ללום: "אספר לך סיפור. הוא ליווה אותי בפסנתר באודישנים לאקדמיה; עשינו את 'עטור מצחך', שזה שיר מאוד מוגדר, אתה מנגן פרטיטורה - אבל הוא הביא את הטאץ' שלו, וקלטו את זה. כשסיימתי לשיר, הבוחנת שאלה אותו: 'ומה איתך? אתה בא לאקדמיה?' והוא בצניעות אמר שלא".
סונינו: "היו לי מחשבות ללכת לאקדמיה, אבל היה לי חלום ילדות להיות אדריכל, והייתי חייב לעשות 'וי' על זה. אבל גם בטכניון הייתי המעבד המוזיקלי של כל האירועים, עבדתי עם מוזיקאים לשעבר והצלחתי להתפתח גם שם".
ללום, מצידה, הצטרפה תוך כדי לימודיה באקדמיה למופע המוזיקלי "ווקה פיפל", ובהמשך הוצע לה, בשל שליטתה בצרפתית, להצטרף לצוות הצרפתי שלו. ב-2012 עברה לפריז. אחרי כשנתיים של הופעות שם ניגשה לאודישנים לגרסה הצרפתית של "The Voice", התקבלה והעפילה עד רבע הגמר. "קצת נחבאתי אל הכלים שם", היא אומרת. "הגעתי, ראיתי מה הולך והבנתי שהאנשים סביבי משתמשים במוזיקה ככלי, כשהיעד האמיתי שלהם הוא להתפרסם או לאהוב את עצמם יותר. אני הבנתי שם שהמוזיקה בחרה אותי, שהתשוקה הזו בחרה אותי ושאני רוצה להיות רק בזה".
באותה תקופה קיבלה טלפון מהפרטנר הישראלי הוותיק שלה. "מני התקשר אליי כשהייתי בברצלונה עם 'ווקה פיפל' ואמר לי: 'שומעת? שנינו עושים מוזיקה אלקטרונית, אז אולי נעשה שיר? תשלחי לי טקסט'. הסכמתי, שלחתי לו טקסטים, הוא עבד על זה קצת ושלח לי התחלה של משהו. ככה נולד השיר 'Slow Motion', שבזכותו הקמנו את הצמד".
במקביל לעבודתה בצמד היא משתתפת בלהקה של יוצאי ריאליטי צרפתים שמבצעת גרסאות כיסוי לשירים מוכרים לצד חומר מקורי. בקיץ שעבר הופיע ההרכב בישראל, וללום לקחה את חבריה לסיור בתל אביב. "הסתובבנו בשוק הכרמל והגענו לפינה שבה מירי אלוני שרה. היא ראתה את אחד מהחבר'ה שלנו שהחזיק גיטרה, והזמינה אותו לשיר. הוא התחיל שיר של סלין דיון שאנחנו שרים יחד בהופעה, ושאר החברים לחצו שאצטרף אליו. הם ממש צעקו לי: 'שירי! שירי!'"
והיא אכן שרה, והקסם שהתרחש באותו יום קיצי בשוק הכרמל, צולם, הועלה לרשתות החברתיות וגרף יותר משני מיליון צפיות. "מי היה מאמין?" תוהה ללום. "חשבתי שהאלבום שלנו יביא הצלחה כזו, ופתאום סתם סרטון שלי שרה ברחוב נוגע ככה באנשים".
ועכשיו, שאלה פולנית
סונינו הגיע לפריז לראשונה שבועיים לפני הפיגוע בתיאטרון בטאקלאן, שבו מצאו את מותם 89 איש. הוא וללום הלכו באותו ערב להופעה שנערכה באולם אחר בפריז. "נגמרה ההופעה, יצאנו החוצה, ואז אמרו לנו לחזור לאולם", נזכרת ללום. "סגרו אותנו שם עד ארבע לפנות בוקר. זה היה לילה סיוט".
"זה אכן היה לילה לא פשוט", ממשיך סונינו, "אבל יש בפריז חיים נורמליים, למרות איומי הטרור. גם בפריז וגם בארץ אנשים רוצים לחיות בסבבה".
"זו תקופה הפכפכה", מוסיפה ללום, "אבל מה שרואים מכאן לא רואים משם. יש לנו פה חברים מכל הצבעים והסוגים. בתקופה הראשונה שלי כאן הייתי מדברת הרבה עם נהגי מוניות, שכולם מצפון אפריקה, והרגשתי שאני יותר קרובה אליהם מאשר לתרבות הצרפתית. אנחנו באים מאותה תרבות, מאותו חום".
בינתיים הם מתכוונים להישאר בפריז. "אנחנו בתקופה של יצירה", אומר סונינו, "עובדים על שירים חדשים ועל פרויקטים נוספים. עבדנו על מחזמר. אנחנו גם משתפים פעולה עם אמנים אחרים. אני חושב שגדלתי מאוד בשנתיים האלה בפריז. הרגשתי כאילו שאיזו רוח דוחפת אותי לפה, לעבודה עם שרון, וזה לגמרי מוכיח את עצמו".
ללום: "בזכות העיר הזאת אני נותנת לעצמי את הצ'אנס לחלום. יש פה המון מקום לתרבות ולאמנות, וזה עושה לי טוב. העיר הזו מדהימה, נותנת לנו מעוף".
ועכשיו יש לי שאלה פולנית.
"יש לי תחושה שאני יודעת מה השאלה. התשובה: בחיים לא שכבתי איתו".
התכוונתי לשאול אם אתם זוג.
סונינו: "איך ידעת שזה הכיוון, שרון? מרשים".
ללום: "אמרתי לך, מני, אני מכשפה. אז לא. רגע, אנחנו אמורים בכלל להגיד את זה? הרי אמרנו שנשאיר מתח מיני".
אז נחליט שאת אומרת "אין תגובה"?
"סגור".
______________________________________________________
המוזיקאים האלה חיים בישראל, ומכאן יוצאים להופעות בכל העולם. הקליקו על התמונה:
