אחרי שנים שעמד נטוש, בית הכומר הטמפלרי הפך למלון ''כרמלה''

    105 שנים לאחר הקמתו הפך "בית הכומר שניידר" בחיפה למלון ''בנינוח גרמני-יקי". לתוכנית שימור המבנה אחראית העירייה, מהגדלת אחוזי הבנייה במגרש נהנה היזם

    אביטל ברוידא

    |

    09.05.18 | 08:06

    את הבית הטמפלרי המקורי בנה לעצמו ב-1913 הכומר הגרמני מרטין שניידר, שעמד בראש "מיסיון הכרמל". אחרי מותו  עבר הבית גלגולים וידיים, עד שבית המשפט  פסק שאסור להרוס אותו, וחייב את העירייה להכין לו תוכנית שימור. היזם שרכש אותו החליט להקים בו מלון בוטיק עם 19 חדרים ובית קפה שפתוח לקהל
    את הבית הטמפלרי המקורי בנה לעצמו ב-1913 הכומר הגרמני מרטין שניידר, שעמד בראש "מיסיון הכרמל". אחרי מותו עבר הבית גלגולים וידיים, עד שבית המשפט פסק שאסור להרוס אותו, וחייב את העירייה להכין לו תוכנית שימור. היזם שרכש אותו החליט להקים בו מלון בוטיק עם 19 חדרים ובית קפה שפתוח לקהל
    במשך כעשור עמד הבית נטוש ומוזנח. חיפאים וותיקים עדיין זוכרים אותו מהימים שפעל בו "המועדון" - מועדון חברים של איש חיי הלילה רפי שאולי
    במשך כעשור עמד הבית נטוש ומוזנח. חיפאים וותיקים עדיין זוכרים אותו מהימים שפעל בו "המועדון" - מועדון חברים של איש חיי הלילה רפי שאולי
    תהליך השחזור והשיפוץ של המבנה נמשך שנתיים. גג הרעפים הוחזר למראהו המקורי. החזיתות חודשו, אך לא נערכו בהן שינויים, למעט החלפת החלונות. בחזית האחורית נוסף לבית גרעין עם מדרגות, מעלית וממ"דים
    תהליך השחזור והשיפוץ של המבנה נמשך שנתיים. גג הרעפים הוחזר למראהו המקורי. החזיתות חודשו, אך לא נערכו בהן שינויים, למעט החלפת החלונות. בחזית האחורית נוסף לבית גרעין עם מדרגות, מעלית וממ"דים
    בחדרים רהיטים עשויים עץ כהה, שנעשו בהזמנה. החזון של הבעלים-היזם היה "לחבר בין סגנון טמפלרי לעכשווי", כהגדרתו
    בחדרים רהיטים עשויים עץ כהה, שנעשו בהזמנה. החזון של הבעלים-היזם היה "לחבר בין סגנון טמפלרי לעכשווי", כהגדרתו
    לחלק מהחדרים יש מרפסות פרטיות קטנות, שפונות לים, או לגן האם הסמוך. החדרים בקומה העליונה גדולים, ונהנים מתקרה גבוהה ומשופעת, הודות לגג הרעפים שמעליהם. על הרצפה אריחי ציפחה
    לחלק מהחדרים יש מרפסות פרטיות קטנות, שפונות לים, או לגן האם הסמוך. החדרים בקומה העליונה גדולים, ונהנים מתקרה גבוהה ומשופעת, הודות לגג הרעפים שמעליהם. על הרצפה אריחי ציפחה
    פינת ההמתנה הנעימה בכניסה למלון. החלל המרכזי מרוצף באבן בהירה, יש בו בית קפה עם מטבח פתוח כלפי שולחנות ארוחות הבוקר (שמציצים מאחור)
    פינת ההמתנה הנעימה בכניסה למלון. החלל המרכזי מרוצף באבן בהירה, יש בו בית קפה עם מטבח פתוח כלפי שולחנות ארוחות הבוקר (שמציצים מאחור)
    בהבדל מחדרי האירוח הבהירים, המסדרונות והטרקלינים הקומתיים כהים. התאורה מוסיפה נופך דרמטי. עבודות האמנות על הקירות הן של תמרה מורגנשטרן
    בהבדל מחדרי האירוח הבהירים, המסדרונות והטרקלינים הקומתיים כהים. התאורה מוסיפה נופך דרמטי. עבודות האמנות על הקירות הן של תמרה מורגנשטרן
    בשיפוץ  הפך שיפוע המגרש לשני מפלסים נפרדים. במפלס התחתון נחפרה חצר גדולה עבור החדרים שבקומת הקרקע, והמפלס העליון הושווה לגובה הרחוב
    בשיפוץ הפך שיפוע המגרש לשני מפלסים נפרדים. במפלס התחתון נחפרה חצר גדולה עבור החדרים שבקומת הקרקע, והמפלס העליון הושווה לגובה הרחוב

    הבית הטמפלרי ברחוב התשבי 130 בחיפה, "בית הכומר שניידר", עמד במשך שנים נטוש ומוזנח. לפני שבע שנים סיפרנו עליו בערוץ האדריכלות של Xnet, במסגרת סדרת כתבות על בתים נטושים ברחבי הארץ. בשנים שחלפו מאז אותה כתבה ניצל הבית מהריסה, ובשנה שעברה הפך ל"כרמלה" - מלון בוטיק מחודש, שמאחוריו שני בנייני מגורים חדשים, כעסקת חבילה.

     

    בעליו המקוריים של הנכס, מרטין שניידר, היה כומר גרמני שעמד בראש "מיסיון הכרמל" (כיום ניצבים במקום המיסיון "מגדלי פנורמה"). המושבה הטמפלרית שאליה השתייך שניידר התרכזה, בראשית המאה שעברה, במושבה הגרמנית, ואולם הוא בחר לבנות לעצמו, ב-1913, בית נופש סמוך למיסיון, שבו התארחו אנשי דת גרמנים.

     

    בימים שעמד נטוש שימש בית הכומר משכן לדרי רחוב
      בימים שעמד נטוש שימש בית הכומר משכן לדרי רחוב

       

      יניב ברמן עשה בו אז סיבוב מצולם:

       

       

      המבנה בן ארבע הקומות מאופיין במרכיבים טמפלריים מוכרים - גג רעפים אדום, גמלון בחזית הבית, קשתות בחלק מהחלונות ומרפסות בולטות מעל הכניסה

      הראשית. אך בניגוד לרוב מבני האבן במושבה הגרמנית, ביתו של הכומר חופה בטיח, והאבן שימשה בו רק לעיטור החזיתות והחלונות. סביב הבית השתרעו בשעתו גנים ובריכות נוי, שתכנן וטיפח הגנן של שניידר, גוטפריד מאייר. כיום נותר מהם גן האם הצמוד, שהיה בזמנו חלק מהאחוזה והפך לגן ציבורי.

       

      בית המשפט החליט, העירייה הכינה תוכנית

       

      כיוון שהבניין לא היה בבעלות פרטית, לאחר מותו של הכומר הוא עבר מיני גלגולים וידיים. היו בו חנות עתיקות ומסעדה יפנית, ולחיפאים רבים הוא זכור כ"מועדון"- מועדון החברים של איש חיי הלילה רפי שאולי. אחרי שהמועדון נסגר, עמד הבניין נטוש במשך יותר מעשור, והפך למשכנם של דרי רחוב.

       

      באותן שנים התחולל מאבק על גורלו בין העירייה לבין הבעלים הקודמים של המגרש, עו"ד יוסי לוי. העניין התגלגל לבית המשפט, שפסק כי הבניין העתיק לא ייהרס, אך הוא חייב את העירייה לערוך לו תכנית שימור. זה מקרה יוצא דופן שבו העירייה בעצמה הכינה תוכנית שימור לבניין בבעלות פרטית. במסגרת התוכנית שלה, אפשרה העירייה ללוי לבחור את השימוש שייעשה בו, ואף הגדילה את זכויות הבנייה בחלקו האחורי של המגרש.

       

      אחד משני בנייני המגורים שהקים היזם, בזכות הגדלת זכויות הבנייה במגרש  (צילום: אביטל ברוידא)
        אחד משני בנייני המגורים שהקים היזם, בזכות הגדלת זכויות הבנייה במגרש (צילום: אביטל ברוידא)
         

         

        היזם החדש, קבלן "חיפאי מלידה", קנה את המבנה מיורשיו של לוי והחליט להפוך אותו למלון בוטיק. את זכויות הבנייה מימש בשני בנייני מגורים, בני שש קומות כל אחד, 38 דירות בסך הכל, ושלוש קומות חניה תת קרקעית. "לא הכניסו אותי למועדון של רפי שאולי", הוא צוחק, "אז החלטתי שאני רוכש אותו בתור עונש".

         

        השחזור והשיפוץ נמשכו שנתיים

         

        שימור בית הכומר והסבתו לבית מלון נמשכו שנתיים, שבמהלכם עבר שחזור חיצוני, בשיתוף מחלקת השימור של העירייה. תהליך העיצוב נחלק לשניים: על התכנון והחלוקה מחדש הופקד משרד האדריכלים של האדריכל בוקי צוקר; ואילו את סגנון עיצוב הפנים התוו היזם ואשתו, שהיו שותפים פעילים בתהליך.

         

        גג הרעפים הושב למקורו, בחזית הקדמית לא ערכו שינויים, אך החלונות הוחלפו
          גג הרעפים הושב למקורו, בחזית הקדמית לא ערכו שינויים, אך החלונות הוחלפו

           

          במהלך השימור, שהיה חיצוני בלבד, הוחזר גג הרעפים האדום למקור, החזיתות חודשו והחלונות הוחלפו. בחזיתות של ארבע הקומות המקוריות לא שונה דבר, אך בחלקו האחורי והנסתר של המבנה הוצמד לו גרעין חדש, הכולל חדר מדרגות, מעלית וממ"דים.

           

          גם פיתוח הנוף תוכנן מחדש, כך שיתאים לייעודו העכשווי של הבית. בשיפוץ הפכה הטופוגרפיה ההררית של המגרש לשני מפלסים נפרדים. במפלס התחתון נחפרה חצר גדולה עבור החדרים שבקומת הקרקע, והמפלס העליון הושווה לגובה הרחוב, והוא משמש ככניסה הראשית למלון וכמרפסת גדולה של בית הקפה.

           

          לאחר שהסתיים השיפוץ הושכר הנכס ל"פנחס וגסטון", בעלי מותג הצימרים הידוע ממושב לימן. הם מפעילים כיום את המלון, הכולל בארבע קומותיו 19 חדרים, בארבע קטגוריות. את המגע הסגנוני הסופי - שילוב בין אלמנטים מזרחיים מהודרים לקלאסיקה אירופית מאופקת - נתנו המפעילים במשותף עם רוני וטל רונן, בעלי סטודיו העיצוב "עד הוואזה".

           

          לחבר בין הסגנון הטמפלרי לעכשווי 

           

          שביל כניסה מוביל מהרחוב, לאורך גינה מטופחת, אל הכניסה הראשית. חלל קופסתי ריבועי, בעל חלונות ויטרינה גדולים, בולט מהמבנה הראשי, ומאכלס את דלפק הקבלה ופינת המתנה נעימה בסגנון תקופתי. בחלל המרכזי, המרוצף באבן בהירה, יש בית קפה עם מטבח פתוח כלפי שולחנות ארוחות הבוקר, גם הם בסגנון תקופתי.

           

          פינת ההמתנה בחלל הכניסה
            פינת ההמתנה בחלל הכניסה

             

            בתקרה, במרכז החדר, היכן שבעבר היה גרם המדרגות, יצרו מעין תבליט דקורטיבי-אוריינטלי, וסביבו פס אור נסתר. השטיח תואם בצבעוניות להדפסים הגרפיים שמעטרים את קירות הטרקלין הלבנים - עבודות של האמנית תמרה מורגנשטרן. גשר קטן מוביל מהטרקלין אל מרפסת אבן גדולה המשמשת את בית הקפה הפתוח לקהל.

             

            חדרי האירוח פזורים בין הקומות. בקומת הקרקע, הנמוכה מפני הרחוב, יש סוויטת פטיו עם מרפסת פנימית, מוקפת צמחייה. לחדרים בקומה הראשונה יש מרפסות פרטיות קטנות שפונות לים, או לגן האם הסמוך; החדרים בקומה העליונה גדולים ונהנים מתקרה גבוהה ומשופעת, הודות לגג הרעפים שמעליהם.

             

            חדר עם מרפסת פרטית. בהיר ומואר
              חדר עם מרפסת פרטית. בהיר ומואר

               

              חדר בקומה העליונה. תקרה משופעת תחת גג הרעפים
                חדר בקומה העליונה. תקרה משופעת תחת גג הרעפים

                 

                החזון של הבעלים-היזם, בעל חברת י.מ כוכב, היה "לחבר בין סגנון טמפלרי לעכשווי", כהגדרתו. החדרים, מוארים ובהירים, מרוצפים באבן ציפחה אפורה-חומה. הקירות צבועים בלבן ובתכלת בהיר. רהיטים, עם פריטי עץ כהה, עוצבו בהזמנה בהשראת הסגנון הקולוניאליסטי, ולצדם ספות ושטיחים מודרניים יותר. מעל המיטות בחדרים תלויות עבודות נוספות של מורגנשטרן - דוגמאות גרפיות מוטבעות על משטחי עץ. בכל חדר דוגמה שונה.

                 

                חדרי הרחצה מרווחים, ונשמר בהם אותו סגנון - ספק רומנטי, ספק קלאסי - עם קירות בהירים, אביזרים וכלים סניטריים מעוגלים ומעוטרים, וצבעוניות של שחור-לבן. האווירה הכללית היא של הקפדה

                מפנקת, אבל לא של פאר ראוותני.

                 

                אביזרים מעוגלים וצבעי שחור-לבן בחדרי הרחצה
                  אביזרים מעוגלים וצבעי שחור-לבן בחדרי הרחצה
                   

                   

                  דלתות העץ של החדרים מעוטרות וצבועות בגוון כחול כהה, ובניגוד לחדרים הבהירים והמוארים, המסדרונות והטרקלינים שביניהם חשוכים. רצפת הציפחה מתחברת בהם לקירות אפורים כהים. בטרקלינים הקומתיים יש ספות עץ מרופדות וריהוט בסגנון קולוניאליסטי תואם. גופי תאורה דקורטיביים מברזל שחור מעניקים תחושה דרמטית. על הקירות עבודות של מורגנשטרן, הפעם ציורים של דמויות נשיות.

                   

                  "מלון מוקפד בעל ניחוח גרמני-יקי", מגדיר המנהל בפועל. ברקע ''מגדלי פנורמה'', שהוקמו על שטח המיסיון לשעבר (צילום: אביטל ברוידא)
                    "מלון מוקפד בעל ניחוח גרמני-יקי", מגדיר המנהל בפועל. ברקע ''מגדלי פנורמה'', שהוקמו על שטח המיסיון לשעבר(צילום: אביטל ברוידא)

                     

                    "התוצאה הסופית", מסכם גל דובדבני, מנהל המלון בפועל, "היא מלון בוטיק מוקפד, בעל ניחוח גרמני-יקי, שמבקש להתחבר לעברו המקורי של הבניין ולהחזיר עטרה ליושנה".

                     

                    • כמה: מחיר לילה בחדר זוגי נע מ-650 שקלים (באמצע השבוע, בחדר מסוג ''קלאסיק'') עד 1,200 שקלים (בסופי שבוע, בחדר ''גרנד'').

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "אחרי שנים שעמד נטוש, בית הכומר הטמפלרי הפך למלון ''כרמלה''"
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד