בני זוג תל אביביים - היא רופאה והוא ביוטכנולוג שעוסק בחקר המוח - רכשו לפני כשנה דירה בבניין בשכונת נגה, על גבול יפו. הם בני שלושים ומשהו, הורים לשלושה ילדים קטנים (6.5, 5 ותינוקת). במשך שנים התגוררו בשכונת פלורנטין, אך את זמנם הפנוי נהגו לבלות בבתי הקפה ובגן המשחקים בשכונת נגה הסמוכה. "היינו באים לפה המון", מספרת האם, "כיף פה, מלא משפחות צעירות כמונו, ונורא רצינו לגור פה. התחלנו לחפש דירה כשהמחירים פה כבר עלו, ומאז הם עלו עוד יותר".
במהלך החיפושים הגיעו לדירה בבניין חדש, שנבנה ב-2015; בניין בן חמש קומות ו- 14 דירות. הדירה, ששטחה כ-120 מטרים רבועים המתפרשים על שתי קומות (ארבע וחמש), עמדה ריקה במשך זמן רב ולא הצליחה להימכר בגלל התוכנית הלא קונבנציונאלית שלה: יש לה שתי כניסות, אחת בכל קומה; חדרי השינה ממוקמים בקומת הכניסה, התחתונה; החלק הציבורי - סלון ומטבח - ממוקם בקומה העליונה, תחת גג הבניין המשופע; וגרם המדרגות במרכז הבית תופס חלק נכבד מהמרחב, שאינו נרחב - הסלון קטנטן, המטבח פתוח אליו, ואין מקום לפינת אוכל.
נתוני הפתיחה הבעייתיים הם תוצאה של רצון היזם למקסם את זכויות הבנייה. הוא העדיף לייצר, בקומה הסטנדרטית התחתונה, יותר חדרי שינה, כדי שהבית יימכר כדירת 4 חדרים, על חשבון גודלו של הסלון, שעלה לקומה שמתחת לגג. בנוסף, הוא ניצל את השטח שמתחת לגג המשופע והשתמש בו כ''שטח עיקרי''. לפי החוק, חלל שנמצא מתחת לגג משופע נחשב כשטח עיקרי רק מגובה 1.80 מטרים, כך שהיזם ''הרוויח'' אשליה של סלון גדול יותר, אך חלקו נמוך מאוד (הדירה הסמוכה, אגב, בנויה הפוך - החלל הציבורי שלה בקומה התחתונה, ובקומה שתחת הגג יש פחות חדרי שינה).
שם קוד: דירה משודרגת
המבנה המוזר של הדירה שלח את בני הזוג להתייעץ עם אחותה של האם, האדריכלית שירה מוסקל, השותפה יחד עם מעצבת הפנים הדס רוט במשרד הלל אדריכלות ועיצוב פנים. "הם חשבו שהדירה לא מתאימה להם", מספרת מסקל, "אבל לאחר שבאנו וראינו את הנכס, הבנו איך אפשר להפוך את הדירה למתאימה. הם העלו בעיות, ואנחנו נתנו פתרונות. לפני ההחלטה על הרכישה הם קיבלו מאיתנו תוכנית העמדה, עם הערכה של עלויות השיפוץ".
בז'רגון המקצועי נקראת דירה כזו "דירה משודרגת" - כזאת שיש בה כבר עיצוב ראשוני, הכולל חלוקה לחדרים, בחירה של ריצוף, כלים סניטריים וחיפויים (שבמקרה הזה נבחרו ברמה גבוהה יותר מהסטנדרט). על העיצוב הראשוני כאן אחראית האדריכלית שרון מעין, והיא הוסיפה אלמנטים שאינם מקובלים בדירות קבלן חדשות, כמו גרם מדרגות קל שעשוי ברזל ומדרכי עץ, וקיר בטון חשוף בכניסה לקומת החדרים.
"מה שפיתה את הזוג לרכוש את הדירה", אומרת מסקל, "זו העובדה שיש בה אלמנטים מיוחדים. מה שנשאר לנו לעשות הן כמה התאמות, ובעיקר להשקיע בהלבשת החדרים. מהבחינה הזו, זה היה פרויקט קליל ביחס לפרויקטים אחרים שלנו, ולכן היה מאוד כיף".
בקומה התחתונה: המבואה הפכה לפינת משפחה
דלת הכניסה לקומה התחתונה נפתחת מול גרם המדרגות וקיר הבטון המקורי של הבניין, שיחד עם ריצוף באריחים דמויי בטון מעניקים לקומה טון מחוספס. כדי לרכך את המראה ולהפוך את המבואה, שמחברת בין כל חדרי השינה, לשימושית - היא עוצבה כפינת משפחה קטנה, עם ספת רביצה מתחת למדרגות, ופינת יצירה קטנה ממול.
סביב המבואה נמצאים חדר הרחצה ושלושת חדרי השינה, שהיו כבר היו מתוכננים ומרוצפים בפרקט אלון. המעצבות רק שילבו בהם את הסגנון שאהוב על בני הבית, בשיתוף מלא עם אם המשפחה. "היא היתה הביצועיסטית", הן מספרות, "הלכה ואספה את כל הפריטים, ושלחה לנו להתייעצות ואישור". הלבשת הבית מתבססת על שילוב עכשווי - רקע לבן ופריטים בשחור, אפור ועץ טבעי - אך ניכר דגש על פריטים לא אחידים של יצרנים מקומיים קטנים, כולם מסביבות השכונה.
השדרוגים בחדר השינה
חדר ההורים גדול ומרווח. יש לו מרפסת פרטית קטנה עם ויטרינת אלומיניום גדולה (שדרוג 1: ארגז התריס מוטמע בקיר ולא בולט. שדרוג 2: גריל המזגן לא סטנדרטי). הקיר הארוך פוצל לארון בגדים גדול ולבן עם ידיות עץ, ובהמשכו - קיר טלוויזיה עם מדפי עץ צרים בגוון הפרקט.
השימוש בעץ הגושני חוזר גם מסגרת המראה שנשענת על הקיר ובמנורות הקריאה, לצד חומרים טבעיים נוספים בגוון דומה - שולחנות הצד עם בסיס השעם וסלי הנצרים. את הגוונים האפורים מספק הטקסטיל - השטיח, ריפוד המיטה, המצעים וכריות הראש הגדולות; והנגיעות השחורות בתמונה ובעבודת המקרמה שמעל המיטה הזוגית.
בחדרי הילדים: אביזרים משוק הפשפשים
בחדרי הילדים הבסיס זהה, אבל הצבעוניות רבה יותר. לתינוקת יש חדר פרטי עם מרפסת קטנה. על הפרקט פרוש שטיח עגול ועליו כרית רביצה גדולה באפור, ומסביב רהיטים קטנים - מיטת לול אליפטית עם כילה, סולם מדפים למשחקים, "אוניברסיטה" - עשויים כולם עץ טבעי. על הקיר תלויים אוסף צבעוני של בובות בד, לוכדי חלומות ארוגים ועבודות רקמה קטנות.
הממ"ד משמש כחדרם של שני הילדים הגדולים. הבסיס לבן, הריהוט והאביזרים באפור, שחור ועץ. את הצבעוניות מעניקים הספרים, המשחקים והפריטים הקטנים של החיים. האח והאחות חולקים מיטת קומתיים מעץ, שנעשתה בהזמנה, ובגבה דופן עץ שניתן להתקין עליה מדפים לספרים ומשחקים.
בחדר יש גם שולחן כתיבה ומדפים לבנים מאיקאה, לצד מדפים בצורת בית שעשוי מרשת ברזל שחורה, שבעלת הבית ליקטה, יחד עם שאר האביזרים הרבים בחדר, בחנויות קטנות בשכונה ובשוק הפשפשים.
בקומה שני חדרי רחצה, אחד לילדים ואחד להורים, שגם בו שילוב צבעוני עכשווי:
בקומה השנייה: מעלית מביאה את האורחים לסלון
אל החלל הציבורי של הדירה בני הבית עולים במדרגות, ואילו האורחים נכנסים אליה ישר מהמעלית, שעולה עד קומת הגג של הבניין. את פניהם מקבל החלל הכפול של גרם המדרגות, ולצדו קיר צר שעליו אלמנט נגרות המשלב גב מדפים שחור, ודלפק למכונת קפה שמתחתיו שולב מקרר שקוף. "רצינו ליצור מול הכניסה קיר אווירה, אבל גם עוד מקום אחסון למטבח", מסבירה רוט, "וכך נוצר השילוב בין השניים".
הקומה הזו קטנה בשטחה מהקומה התחתונה, ועל פניו גודל החללים בה נראה בלתי אפשרי למשפחה עם שלושה ילדים. מלבד המבואה, יש כאן חלל אחד בן 17 מטרים רבועים סך הכל, וגם הוא בעל קיר משופע (שהוא גג הבניין). החלל הזה כולל את המטבח (9 מטרים רבועים), בהמשכו את הסלון (8 מטרים רבועים), ובקצהו כניסה לשירותי אורחים קטנים (שמיקומם מעורר תמיהה עוד יותר מאשר גודל הסלון).
"היינו צריכות להיות מאוד מדויקות בסלון", מסבירה מוסקל, "לבחור ספה קלילה ולא להעמיס". מלבד הריהוט הדקיק והמונוכרומטי, הקיר האחורי נצבע באפור בהיר, וחלון האלומיניום המאסיבי הוחלף בחלון בלגי שחור ועדין (שדרוג 3: אין חלונות קבלן וארגזי תריס בסלון). "התוצאה", אומרות המעצבות, "היא בעצם שתי פינות משפחה - אחת למטה ואחת למעלה, במקום סלון אחד גדול".
בין הסלון למטבח מפריד אי ארוך, המשמש כמשטח עבודה. עליו יש דלפק אכילה מוגבה מעץ, ומאחוריו קיר ארונות אלכסוני, שמלווה את שיפוע הגג. בקיר הארונות הוטמע המקרר. המטבח כולו לבן, שמקל על מראה החלל הקטן.
אזור ביניים: גם בפנים וגם בחוץ
את בעיית המרחב הצפוף והעדרה של פינת אוכל משפחתית פתרו המעצבות באזור ביניים: מעבר לוויטרינה שפונה למרפסת הגג הן יצרו מעין הרחבה של חלל הפנים. האזור מרוצף בהמשך לסלון, תחום בקירות הבניין ומקורה בפרגולה של המרפסת. החלל הזה, בין פנים לחוץ, משמש כאזור אירוח חצי פתוח, עם שולחן אוכל גדול ולצדו נדנדה. גם סגנונו מחבר בין אלמנטים של פנים (מסגרות הברזל השחורות) לאלמנטים של חוץ (מעמד העציצים התלוי).
"המחשבה הזו של חלל ביניים נהדרת", אומרת בעלת הדירה, "אנחנו חיים ומארחים בעיקר כאן". מעבר לאזור הביניים הזה משתרעת מרפסת גדולה (כ-70 מטרים רבועים), מכוסה בדק, ועליה רהיטי גן בצבעוניות המונוכרומטית שמאפיינת את הדירה.
לייצר משהו יוצא דופן ולהישאר במסגרת התקציב
בחירה בדירה כזו אינה מובנת מאליה. "החלוקה הזו היתה התלבטות", מספרת אם המשפחה. "פחדנו בעיקר מהגודל של הסלון ומזה שאין פינת אוכל. אבל במסגרת התקציב שהיה לנו, שאותה מתחנו מאוד, הבנו שאם אנחנו רוצים לגור פה בשכונה - זה מה שנוכל להרשות לעצמנו. ואנחנו מאוד נהנים מהדירה, על כל מגבלותיה".
גם מוסקל ורוט מרוצות מהתוצאה. "היו כאן שני גורמים שהתחברו", הן אומרות, "מצד אחד הבנו שהמגבלות של הדירה הן דווקא אלו שעושות אותה מיוחדת ושונה. בגלל המגבלות האלה, המחיר שלה היה יחסית אטרקטיבי. בנוסף, חומרי הגמר היו ברמת גבוהה יותר מאשר בדירת קבלן סטנדרטית. לנו, החיבור בין שני הנתונים האלו נתן אפשרות להתבטא בעיקר באמצעות נגרות והלבשה; לייצר משהו יוצא דופן בנוף הקבלני, ועדיין להישאר במסגרת התקציב".
אז מתברר שיש גם דירות קבלן מסוג אחר. דירות שמצליחות לנצח, לפחות חלקית, את המסגרת המקובלת והשכיחה, ולהציע פתרונות מגורים קצת יותר מעוררי השראה. "אנחנו רואות במקרה הזה את הביטוי האמיתי לכוחו של העיצוב", מסכמות המעצבות, "דירה שלא הצליחה להימכר הפכה לבית משפחתי מוצלח. אבל", הן מוסיפות מיד, "רק בתל אביב יצליחו למכור כזה חלל. בשום מקום אחר בארץ לקוחות לא יסכימו ללכת על זה".
- נגרות: נדב שליט
- מנורות מעל האי: מחסני תאורה
- טקסטיל: אורית טראוב
- רהיטים וחפצי נוי: אייטמס גלרי, שבירו ריהוט גן, אסף רהיטים, fine lab, pieces, אסופה, גלוריה מונדי, contrast, one bedroom, bellakoola, fibers, basic studio, שלום ג'רבי
------------------------------------------------------
לחצו על התמונה לעוד דירות קבלן שהצליחו לצאת מהסטנדרט:
