פייק איט טיל יו מייק איט: הישראלית שמלמדת סלבס לדבר בלי מבטא

הדר שמש חלמה להתנתק מהשורשים ומהשפה העברית. היא עברה לניו-יורק ולמדה משחק, אך נאלצה לחזור לארץ. אחרי שנה קשה, פרסמה מודעה ששינתה את חייה

הדר שמש: "אנשים לא רצו לדבר איתי בגלל הישראליות שלי. אז החלטתי לא לספר שאני ישראלית והצגתי את עצמי בשם ג'וליה. השם שהמצאתי הביך אותי בשנים שלאחר מכן" (צילום: גל חרמוני)
הדר שמש: "אנשים לא רצו לדבר איתי בגלל הישראליות שלי. אז החלטתי לא לספר שאני ישראלית והצגתי את עצמי בשם ג'וליה. השם שהמצאתי הביך אותי בשנים שלאחר מכן" (צילום: גל חרמוני)
 

האישה הזאת עם כוס האמריקנו ביד, שמלמדת לדבר אנגלית בערוץ יוטיוב פופולרי ונשמעת ממש כמו אחת מהגירלס? קוראים לה הדר שמש (37), היא צברית, נשואה ואמא לשניים, נולדה באילת וגדלה בפתח־תקווה למשפחה ישראלית לאללה. כל החיים שלה מתנהלים בעברית ובבית ילדותה נשמעה אנגלית רק כשהטלוויזיה הייתה פתוחה על "סיינפלד". היא העבירה בסך הכל חמש שנים מחייה בארצות־הברית, אחרי הצבא, ובכל זאת, שום אמריקאי לא יחשוד בה שהיא לא ניו־יורק סיטי גירל. הסוד טמון במבטא שלה. הוא נשמע אותנטיק, סוליד אנד קרדיבל (אותנטי, משכנע ואמין). היא אף פעם לא נתקעת, והיא מנגנת את השפה כמו שצריך, בכל משפט מחדש.

 

כדי להישמע דוברת אנגלית מבטן ולידה היא פשוט אימנה את שרירי הפה, ניתחה הגאים, ליהטטה עם הלשון, למדה את כל מרכיבי השפה והלהג אנד פייקד איט טיל שי מייד איט. עכשיו היא מלמדת את כל מי שרוצה לשפר את המבטא שלו ולהישמע אמריקאי באמצעות ערוץ יוטיוב, בבית הספר התל־אביבי שלה ובשיעורים פרטיים.

 

ערוץ היוטיוב של הדר, "Accent's Way English with Hadar":

 

 

עד שהגעתי לשיעור אצלה, הייתי בטוחה שאני יודעת לבטא נכון מילים בסיסיות, כמו אינטרנט, טוונטי ופוקוס. היא הסבירה שיש קיצורים ואותיות שקטות ששכחו ללמד אותנו בבית הספר, ושיש לומר: "אינרנט", "טווני" ו"פווקס". "המטרה היא לא להגיע למבטא מושלם אלא לסגל לעצמנו את האלמנטים שייתנו לנו ביטחון ויגרמו לנו להישמע ברורים ואפקטיביים, כדי שנצליח להעביר את המסר", היא מסבירה. "אתמול שמעתי מישהי בבית קפה שסיפרה שהיא קיבלה הצעת עבודה מגניבה, אבל זה ידרוש ממנה לדבר הרבה באנגלית והיא פוחדת. הפחד עוצר אותנו. אנחנו יכולים לטפל באספקט הפסיכולוגי שלו או לקבל כלים שיחזירו אלינו את הכוח".

 

איך עושים את זה?

"צריך לתרגל, לדבר הרבה באנגלית, להקליט את עצמנו, לשמוע אנגלית ולנתח אותה. כשישראלים מדברים אנגלית לפעמים הם משתמשים בקול אחר, גבוה יותר. הם משקיעים בו מאמץ רב וזה יוצר מתח על מיתרי הקול. החרדה מתחילה מהפיזיוּת, אני מציעה להם לחזור לקול הטבעי, והצעד הזה כבר מרגיע אותם ומשפר את היכולות שלהם".

 

המפגש הראשון של שמש עם השפה האנגלית היה בכיתה ה': "הייתה לי מורה לאנגלית עם מבטא ישראלי חזק, עד

"הייתה לי מורה לאנגלית עם מבטא ישראלי חזק, עד היום אני זוכרת את ההגייה, את הקול שלה ואיזה משעמם היה לי"

 היום אני זוכרת את ההגייה, את הקול שלה ואיזה משעמם היה לי. למרות זאת, בגיל 14 פיתחתי אובססיה לסדרות אמריקאיות כמו 'חברים'. הייתי מקליטה את הפרקים, צופה בהם בריפיט ומשננת את הדיאלוגים. לא חשבתי על זה כתרגול אנגלית, אלא יותר התעניינתי בסדרה, בפיבי, ברייצ'ל, במהות של הדמויות ואיך שהן מדברות - ובעיקר פינטזתי שאני גרה בניו־יורק עם החברים שלי".

 

היא למדה בעירוני א' בתל־אביב במגמת תיאטרון, שירתה בצבא כמדריכת סימולטור וכל הזמן המשיכה לחלום על התפוח הגדול: "איך שהשתחררתי עליתי על מטוס. בניו־יורק חיכתה לי אחותי, וזהו בערך. הייתי בת 20, רציתי להתחיל מחדש, להתנתק מהשורשים ומהעברית ולהצליח בגדול. ברגע מכריע אחד - נכנסתי למועדון ג'אז בוויליג' ושאלתי אם מחפשים עובדים. השנה המטורפת שלי שם שינתה את חיי. הייתי פותחת את המקום ועובדת עד שבע בבוקר, שישה ימים בשבוע על הבר. רק שם למדתי את האנגלית האמיתית, הביטויים והניבים. לא היו אז סמארטפונים, לא הייתי בקשר רציף עם הבית ולא דיברתי עברית בכלל במשך שנה, דבר שאפשר לי קפיצה משמעותית ברמה, אך בעוד הניסוחים וההבעה השתפרו, המבטא שלי נותר ממש ישראלי.

 

"תמיד שאלו מאיפה אני, ולא שכחו להחמיא לי על 'המבטא האקזוטי'. בתחת שלי אקזוטי! אני קיוויתי בשלב הזה לשמוע שזה מאוד מפתיע שאני לא אמריקאית. אלו היו ימי האינתיפאדה השנייה, ואני זוכרת שיחות קשות. אנשים לא רצו לדבר איתי בגלל הישראליות שלי. אז החלטתי לא לספר לאף אחד שאני ישראלית והצגתי את עצמי בשם ג'וליה".

 

הדר שמש: "אנשים לא רצו לדבר איתי בגלל הישראליות שלי" (צילום: גל חרמוני)
    הדר שמש: "אנשים לא רצו לדבר איתי בגלל הישראליות שלי"(צילום: גל חרמוני)

     

    למה דווקא ג'וליה?

    "בבחינת בגרות במגמת תיאטרון שיחקתי את יוליה, שאמרה שהיא עוזבת את העבר שלה כדי לברוח עם רומיאו, והחלטתי לעשות בדיוק כמוה. השם שהמצאתי כל כך הביך אותי בשנים שלאחר מכן, יצרתי קשרים משמעותיים, בן

    "בבחינת בגרות במגמת תיאטרון שיחקתי את יוליה, שאמרה שהיא עוזבת את העבר שלה כדי לברוח עם רומיאו, והחלטתי לעשות בדיוק כמוה"

    זוג, חברים טובים, חלקם פונים אליי עד היום כאל ג'וליה".

     

    עד שתוקף הוויזה שלה פג, הספיקה שמש להיכשל באודישן לבית הספר הנחשב ג'וליארד ("הייתי מחרידה, אובראקטינג רצח") ולעבור בהצלחה אודישן לבית הספר למשחק סירקל אנד דה סקוור ("גם שם הייתי די גרועה, אבל התקבלתי"). עם בוגרי בית הספר המכובד בברודוויי נמנים קווין בייקון, פיליפ סימור הופמן, ליידי גאגא ומילי אביטל, אך בשנים שבהן היא למדה, היא הייתה הישראלית היחידה בו והתלמידה היחידה בכיתה שלא נולדה עם האקסנט הנכון.

     

    "בסדנאות המשחק כל הזמן ביקשו מאיתנו להוריד מסכות כדי להיות כנים ואותנטיים, אבל כמה שניסיתי לא הצלחתי להתחבר לטקסט. מילים כמו Love או Hate לא הפעילו אצלי את התחושות של אהבה ושנאה. נכנסתי למשבר ומה שהציל אותי היה שיעורי המבטא. לי דילן, מאמנת הדיאלקט של השחקנים הכי מפורסמים בהוליווד, הייתה מלאת תשוקה לעניין. למדתי ממנה שאנגלית מורכבת מהגאים ומצלילים ושזה הרבה יותר פשוט לדבר במבטא ממה שחושבים".

     

    "בשנה הראשונה תרגלנו מבטא אמריקאי דרומי, מבטא קנדי, מבטא קליפורני ומבטא של אפסטייט ניו־יורק. זה ממש עשה לי סדר. בשנה השנייה עבדנו על מבטאים נוספים: סקוטי, אירי, בריטי, צרפתי ורוסי, תוך למידה מתודית.

    "הייתי הכי טובה בכיתה כי השקעתי בשיעור הכי הרבה ובסוף השנה הראשונה שיחקתי את ליידי מקבת במבטא סקוטי"

    הקשבנו לשחקנים, ניתחנו טקסטים וביצענו דיאלוגים. הייתי הכי טובה בכיתה כי השקעתי בשיעור הכי הרבה ובסוף השנה הראשונה שיחקתי את ליידי מקבת במבטא סקוטי".

     

    "זה היה תהליך מטורף - לא רק לעבוד על שייקספיר, אלא לעבוד גם על המבטא הסקוטי. כל דבר קטן כזה העלה אותי עוד מדרגה ביכולות ובאמונה במה אני מסוגלת. בשנה השלישית הצטרפתי לקבוצת תיאטרון קטנה, השתתפתי בכמה הצגות ואז נגמרה הוויזה וב־2006 חזרתי לארץ".

     

    בישראל לא ספרו אותי

     

    כאן לא התרגשו מזריחת השמש הניו־יורקית. היא לא הצליחה לקדם את עצמה, לא השיגה תפקידים, ובינתיים התחילה לעבוד במסעדת אורקה והפכה למנהלת המסעדה. "זה לקח לי את כל הזמן ונתן לי תירוץ לא לדחוף את עצמי כשחקנית כי ממש פחדתי, המעבר גמר אותי. אחרי חמש שנים בארצות־הברית הגעתי למדבר. לא ספרו אותי, אף אחד לא שמע על בית הספר שבו למדתי, לא הייתה לי נגישות לאודישנים ולא היה לי אומץ לפנות לסוכנים.

     

    "זו הייתה שנה ממש קשה, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, שחררתי את החלום להפוך לשחקנית וחשבתי שאולי הכיוון שלי הוא עסקי המסעדנות. כיוון שלא עשיתי מספיק כסף, כתבתי מודעה על שיעורים פרטיים

    "כתבתי מודעה על שיעורים פרטיים במבטא אמריקאי. להפתעתי, מישהו התקשר והגיע לשיעור שהמצאתי באותו יום"

    במבטא אמריקאי, ותליתי אותה באזור המשרדים בהרצליה. להפתעתי, מישהו התקשר והגיע לשיעור שהמצאתי באותו יום על הגיית ה־th. הוא נורא התלהב ואני גם עפתי על עצמי וגם הרווחתי מאה שקל וגם כיוון חדש לחיים".

     

    את מגשימה את עצמך כמאמנת מבטא או שהחלום לשחק עדיין קיים?

    "כשעבדתי במסעדה תמיד הייתה לי תחושת החמצה. בעבודה הזאת מצאתי את הנישה שלי, אני מבטאת את עצמי, מתחברת עם אנשים ויוצרת שינוי. אני אמנם לא משחקת על הבמה, אבל בשיעורים ובסרטונים שלי אני מרגישה נוכחת לא פחות מאשר בהצגה שייקספירית".

     

    איך משיעור מאולתר ללקוח אחד הפכת את הנישה למקצוע?

    "יצרתי שיח, יצרתי עניין: נכנסתי לפורומים בשם בדוי ושאלתי אם מישהו יודע איפה אפשר לשפר את המבטא האמריקאי. אחר כך נכנסתי תחת שם משתמש אחר והצעתי להתאמן באנגלית מצפייה בסדרות או... ללכת ללמוד אצל הדר שמש (פלוס מספר הטלפון שלי). התכתבתי עם עצמי וזה עבד. אחת התלמידות שהשגתי דחפה אותי

    "אחת התלמידות שהשגתי דחפה אותי להקים אתר, שהיה הראשון מסוגו, התוצאה הראשונה בגוגל, כך שכל מי שחיפש מבטא באנגלית הגיע אליי"

    להקים אתר, שהיה הראשון מסוגו, התוצאה הראשונה בגוגל, כך שכל מי שחיפש מבטא באנגלית הגיע אליי. בתוך שנה עבדתי עם מספיק תלמידים כדי שזה יהיה הדבר היחיד שאני עושה ונרשמתי לתואר שמעולם לא השלמתי בבלשנות וספרות אנגלית באוניברסיטת תל־אביב, כדי ללמוד עוד על פונולוגיה, פונטיקה ורכישת שפה".

     

    לעבוד על מבטא נשמע כמו משהו נורא שטחי. כאילו, למה לי להישמע אמריקאית?

    "אנחנו קוראים וכותבים באנגלית כל היום, אבל לא מתנסים מספיק באנגלית המדוברת. זה לא פחות חשוב מהרחבת אוצר המילים ומחוקי הדקדוק. עיסוק במבטא מלמד המון על השפה ועוזר להתגבר על המחסומים באנגלית. תחושת המסוגלות מובילה לפריצת דרך".

     

    היפים והאמיצים

     

    את פריצת הדרך האמיתית שלה עשתה שמש כשהתחילה ללמד את הסלבס המקומיים לדבר באקסנט הנכון. רשימת התלמידים שלה ארוכה וכוללת שמות, כמו אגם רודברג, יהודה לוי, אנחל בונני, ג'ודי ניר מוזס, קרן פלס, אביב אלוש, רותם סלע, מגי אזרזר, מיכאל מושונוב, דאנה איבגי, חן אמסלם, רן דנקר, עפר שכטר ונטע ריסקין.

     

    יהודה לוי, מדווח מלוס־אנג'לס: "אני עובד עם הדר על המבטא שלי בניסיון להישמע איכשהו אמריקאי, זאת משימה קשה בפני עצמה. היא מורה מדהימה, טובה במה שהיא עושה מ־Z TO A" (צילום: אביב חופי)
      יהודה לוי, מדווח מלוס־אנג'לס: "אני עובד עם הדר על המבטא שלי בניסיון להישמע איכשהו אמריקאי, זאת משימה קשה בפני עצמה. היא מורה מדהימה, טובה במה שהיא עושה מ־Z TO A"(צילום: אביב חופי)

       

      מי היה הראשון?

      "הראל סקעת, שעבד על האנגלית שלו לקראת האירוויזיון של 2010. בהתחלה עבדנו בעיקר על השיר ואחר כך על המבטא בדיבור. בעקבותיו הגיעה אליי השחקנית יעל גרובגלס, הכנתי אותה לאודישנים וגם עבדנו על ה־th, היא הגיעה עם אנגלית מהבית, אבל היה לה קצת מבטא אירופי, עשינו את הפיין טיונינג ולימים היא הייתה לכוכבת 'ג'יין הבתולה'. דרכה הגיע מיכאל אלוני ואחריו יובל שרף וכל השאר".

       

      יובל שרף: "היו המון שנים שלא העזתי לדבר אנגלית, נורא התביישתי. אני עובדת עם הדר קרוב לחמש שנים והיא ממש עוזרת לי, היא מכינה אותי לכל אודישן שיש לי בחו"ל. רק אצלה הבנתי את המהות של השפה, הטכניקה, האינטונציה" (צילום: דנה קופל)
        יובל שרף: "היו המון שנים שלא העזתי לדבר אנגלית, נורא התביישתי. אני עובדת עם הדר קרוב לחמש שנים והיא ממש עוזרת לי, היא מכינה אותי לכל אודישן שיש לי בחו"ל. רק אצלה הבנתי את המהות של השפה, הטכניקה, האינטונציה"(צילום: דנה קופל)

        "הסוכנים כבר מכירים אותי ושולחים אליי את השחקנים לקראת אודישנים. כולם רוצים להיות מוכנים לרגע שבו האופציה הבינלאומית תגיע. חלק מהם מסגלים לעצמם מבטא אמריקאי לגמרי ואת האחרים אני מלמדת איך עובדים עם טקסט".

         

        יש הנחות סלב?

        "דווקא לסלבס? האמת שאין לי בבית טלוויזיה, אז אני לא תמיד יודעת מי מהתלמידים שלי סלבריטי, אבל אני נהנית לעבוד איתם על דיאלוגים, אודישנים ותפקידים. יצא לי גם ללמד פוליטיקאים, שרים וחברי כנסת אבל רוב התלמידים שלי הם מתחום ההייטק. היה לי תלמיד חמוד מגוגל, שלקח אצלי שיעורים פרטיים. אזרתי אומץ וביקשתי ממנו לבדוק אם החברה במקרה תרצה ממני הרצאה על 'מבטא אמריקאי בעשרה צעדים'. מאה עובדים הגיעו להרצאה שלי, וגוגל התגלתה כלקוח המושלם. אני מעבירה את הקורס לשלוש קבוצות במקביל כבר שלוש שנים, וזה נורא חיזק לי את הביטחון וגם עזר לעסק".

         

        אנחל בונני: "לפני כמה שנים התחלתי להיפגש עם הדר על בסיס שבועי. היום אני משחק כמו אמריקאי לכל דבר, הרבה בזכותה. יש לנו חיבור מגניב, הרבה מעבר למורה ותלמיד" (צילום: עודד קרני)
          אנחל בונני: "לפני כמה שנים התחלתי להיפגש עם הדר על בסיס שבועי. היום אני משחק כמו אמריקאי לכל דבר, הרבה בזכותה. יש לנו חיבור מגניב, הרבה מעבר למורה ותלמיד"(צילום: עודד קרני)

           

          איך הגעת לשני מיליון צפיות ב־136 סרטונים ביוטיוב?

          "הייתי בסוף ההיריון עם הילדה השנייה כשהעליתי ליוטיוב שני סרטונים כדי לקדם קורס אינטרנטי. חזרתי לסרטים כעבור כמה ימים וראיתי שהם הגיעו ל־100 אלף צפיות. הבנתי שהנושא מעניין אנשים, אז החלטתי להקים בלוג (accentsway.com), להעלות סרטון כל שבוע ולייצר מאגר לקוחות דרך ניוזלטר. בעלי מעצב גרפי אז הוא מצלם אותי, עוזר לי עם האתר ומתפעל את הצד הדיגיטלי של העסק".

           

          "החיסרון שלא גדלתי בסביבה דוברת אנגלית התגלה כהיתרון היחסי שלי, זה הדבר שמפריד אותי ממאות מורי

          "החיסרון שלא גדלתי בסביבה דוברת אנגלית התגלה כהיתרון היחסי שלי, זה הדבר שמפריד אותי ממאות מורי אנגלית אחרים ביוטיוב"

           אנגלית אחרים ביוטיוב. אני לא רק מלמדת איך לבטא את המילים, אני יודעת בדיוק אילו טעויות עושים מי שאינם דוברי אנגלית ומה הם חושבים כשהם מרכיבים משפטים. כיום יש לערוץ היוטיוב שלי 40 אלף מנויים מכל העולם, מרביתם הודים, ברזילאים, וייטנאמים, מעט ישראלים ועוד המון צפיות מארצות־הברית".

           

          ארצות־הברית?

          "כן. למרות שאמריקאים כבר התרגלו לדבר עם לא־אמריקאים, הם עדיין נתקלים במכשול התרבותי שמתבטא בשפה, ואף אחד לא רוצה שכל משפט שלו ייענה ב'וואט?'".

           

           

           

          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
          הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד