לימור גולדשטיין כותבת לאקס שגרם לה להתאכזב כל פעם מחדש

אהוב ישן,

בשבוע הראשון שפגשתי אותך, התקשרתי לאמא שלי וסיפרתי לה שפגשתי את בעלי. הכרנו במסיבה של חבר משותף. משכת את תשומת לבי מרחוק ושאלתי על אודותיך. אמרו לי שאתה איש עסקים שחי בחו"ל, אבל בדרך לחזור לארץ, וגם אתה שאלת עליי. התאהבתי בך בעוצמות מטורפות. אמרת לי את כל מה שנפשי התגעגעה וביקשה לשמוע. בתוך חודש שכרנו בית חלומות, הכל נראה מושלם. טיילנו בעולם, טרפנו אותו ואחד את השני.

לא באמת התכוונת לחזור ארצה. זאת אומרת, האמנת שכן, אבל לא באמת עשית דבר כדי לחזור, ולאט־לאט הבנתי שבעצם אני גרה כאן ואתה שם. ובכל פעם אמרת, ובאמת האמנת, שאוטוטו, רק אחרי העסקה הזאת, והנה בינואר, לא, בעצם במרץ, אוטוטו פסח ואתה מקפל את העסק.

בהתחלה הייתי טסה אליך וכואבת בהלוך וכואבת בחזור. אחר כך היית מגיע לכאן לעתים רחוקות יותר ויותר, ואני חיכיתי ושנאתי לחכות, ובכל פעם שנשברתי ואמרתי די, טסת מיד בחזרה והבטחת שהנה זה קורה ושאני אהבת חייך. בכיתי בכל פעם שהלכת, לא הבנתי איך

אתה מוותר עלינו, למה אתה לא מסוגל לעמוד בהבטחות שלך. הכאבנו זה לזה עד בלי די, אף אחד מאיתנו לא היה מסוגל לשנות את חייו בשביל האחר.

חייתי לבד בדופלקס היפה ששכרנו, והוא הלך והתפרק, כמו דימוי מטורף לאהבה שלנו - הגג דלף, החלונות נסדקו. לימים התברר שהבעלים של הדירה קנה אותה למאהבת שלו ושאשתו החוקית היא זו שעיצבה ותכננה את הבית. כמות הקללות שהיא הכניסה בכל לבנה ולבנה הייתה עוצמתית במיוחד.

בכיתי בכל פעם שעשינו אהבה, כי ידעתי שעוד מעט תלך. לקח לי שנה לאסוף כוחות ולעזוב אותך באמת, לשכור בית לבד ולוותר עליך. בדרך עוד החזרת אותי אינספור פעמים, המשיכה אליך הייתה חזקה ממני.

גם אחרי שנפרדנו, הייתי עוברת על פני הדירה ששכרת לא רחוק ממני, בוהה באור בחלון, ולא פעם נשברת ועולה אליך. לימדת אותי שאהבה היא כאב ואכזבה, וככה חשבתי הרבה אחרי שנעלמת סופית מחיי.

היום אתה חומר ביד היוצרת והשחקנית שאני. כשאני צריכה לגלם אישה שבורה מאהבה, אני מעלה אותך באוב ומשתמשת בזיכרונות ממך כדלק ליצירה. היום אני יודעת שיש אהבות שמחות שמולידים איתן ילדים, ושאהבה בריאה היא כוח ועוגן. אני לא יודעת איפה אתה גר היום, נעלמת מהארץ ומחיי (תודה לאל), כאילו היית חלום.

רציתי להגיד לך תודה על כל הכאב. למדתי ממך, מאיתנו, לזהות אהבה טובה כשהיא מגיעה לפתחי והשארת בידי חומר מצוין לעוד הרבה תפקידים.

• לימור גולדשטיין, שחקנית ומגישה, מככבת בהצגות "פילומנה" בתיאטרון הבימה ו"הים הכחול העמוק" בתיאטרון בית ליסין.