לאיש מהקהל,
אני יודעת שיצאת מאוכזב. לא מהביצועים, אני מקווה, אלא מאקורד הסיום במפגש הקצר בינינו מאחורי הקלעים. כמו לא מעט מהצופים, גם אתה המתנת בציפייה ובסבלנות מרגשת זמן רב אחרי שכבר כבו האורות וההופעה הסתיימה, וכמו בכל הופעה כמעט – אחרי שקצת מסדירים נשימה ועוברים למדי ב' – שמחתי לפגוש אותך מאחורי הקלעים, ולשמוע בהתרגשות את הדברים היפים שביקשת לחלוק.
וגם לך הייתה חוויה לחלוק, אני יודעת. ועד כמה שאני באמת רוצה תמיד להיות שם כדי להקשיב, לפעמים אני פשוט לא יכולה. הופעה על הבמה גם היא חוויה, ובכל פעם היא שונה ומיוחדת.
"כשהצדק שלך והצדק שלי נפגשו שם מאחורי הקלעים, אתה התאכזבת ואני התעצבתי ושנינו יצאנו משם צודקים ושותקים. כי כמו שמבאס להיות הצד שמתאכזב, לא פחות מבאס להיות הצד שמאכזב"
אין שתי הופעות דומות, וכל אחת מהן דורשת התגייסות מלאה, המון תשומת לב ועבודה קשה.
על הבמה אני נותנת הכל, מרוכזת מהשנייה הראשונה ועד ההשתחוות האחרונה, ממוקדת מטרה. כמות האנרגיות שדורשת הופעה מותירה אותי בסופה מרוקנת. וכשנותנים הכל – כבר אין יותר מה לתת.
כשעמדת שם מולי, אחרי שהמתנת שיסתיימו כל טקסי הסלפי המתבקשים, ולא יכולתי להקדיש את הזמן שביקשת כדי לחלוק איתי את החוויה – ראיתי את האכזבה על פניך ומשהו בי נצבט.
שנינו צודקים, כל אחד בדרכו. אתה ברצון ובציפייה למשוך עוד רגע את חוויית המופע ולחלוק עם האמן שרק לפני רגע עוד עמד על הבמה, מה חשת בזמן ההופעה, וגם אני – ברצון ובצורך שלי לסיים את ההופעה ולהמשיך בדרכי, חזרה אל הבית, אל שגרת החיים, אל עצמי.
וכשהצדק שלך והצדק שלי נפגשו שם מאחורי הקלעים, אתה התאכזבת ואני התעצבתי ושנינו יצאנו משם צודקים ושותקים. כי כמו שמבאס להיות הצד שמתאכזב, לא פחות מבאס להיות הצד שמאכזב.
אז רק רציתי שתדע שחשבתי עליך אחר כך, ותיארתי לעצמי שבטח היה לך משהו נורא נחמד לומר. ובלי לדעת מהו, אני אומרת לך "תודה" ושזה בכלל לא מובן מאליו ותמיד מחמם את הלב, גם כשבלב אין מקום להכיל את הסיטואציה; ושאני מקווה, באמת מכל הלב, שחזרת הביתה עם שיר בלב.
- ירדנה ארזי מבצעת את "ישראל שלי", השיר הרשמי של חגיגות יום העצמאות ה־70, מנחת ועידת "ישראל סיפור הצלחה" של "ידיעות אחרונות" ו־ynet ומופיעה עם להקת הגבעטרון.
- לכל המכתבים בפרויקט המכתב שלא נכתב, גרסת ה-VIP
