הזמרת לקוית הראייה מורן מזוז ירדה 40 קילו: "שואלים אם התפנצ'רתי"

הזמרת שריגשה את המדינה ב"כוכב נולד" הספיקה להשתקם מתאונה קשה, להפחית כמחצית ממשקלה ולחיות עם בן זוג שהוא גם מנהל אישי. כעת היא גם מאמנת כושר

מורן מזוז. "היום אני לא מאמינה בדיאטות" (צילום: אביגיל עוזי)
מורן מזוז. "היום אני לא מאמינה בדיאטות" (צילום: אביגיל עוזי)

הסטודנטים בשלוחת גני־תקווה של מכון וינגייט הופתעו לראות לצדם בשנה שעברה פנים מוכרות על ספסל הלימודים. לסטודנטית החדשה קוראים מורן מזוז. כן, ההיא שהייתה ב"כוכב נולד". בגיל 34 היא החליטה להוסיף לעצמה עוד תואר: מאמנת כושר, ובדצמבר האחרון קיבלה תעודה רשמית שהפכה אותה, לדבריה, למאמנת הכושר העיוורת ("לקוית ראייה", היא מחדדת) היחידה בישראל.

 

"כשהתחלתי לעשות ספורט, כל מדריך כושר אמר לי משהו אחר", היא משחזרת. "יום אחד אמרתי: 'די, אני רוצה ללמוד הכל, אנטומיה ופיזיקה ותזונה. בהתחלה חששתי שלא אצליח להסתדר בגלל המוגבלות שלי, אבל המורים הנגישו לי את חומר הלימוד. סיימתי בציונים טובים".

 

אז זהו, את נוטשת את המוזיקה?

"מה פתאום, המוזיקה היא החיים שלי. אני לא מתכננת הסבה מקצועית, אבל ארצה לעבוד עם עיוורים ובעלי מוגבלויות בעתיד".

 

בשנים האחרונות מזוז פעילה למען זכויות נכים ובעלי מוגבלויות בכנסת. לצד ח"כ אילן גילאון וח"כים נוספים, היא מנסה להוביל חקיקה, שתסייע לנכים

בפרט ולאוכלוסיות מוחלשות בכלל. בכנס למען השוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, שהתקיים בחודש מרץ לפני שנה בהנחיית לינוי בר־גפן, מזוז עלתה לבמה ונתנה נאום מרגש. היא הובילה את קמפיין הנגישות של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שנועד להנגשת המרחב הציבורי, ומשמשת פרנזטורית של החברה הישראלית "אורקם" (OrCam‏), התקן הראייה הממוחשב של מייסדי מובילאיי, שמזהה טקסטים ומעביר אותם למערכת קולית.

 

 

לטובת מי שלא זוכר: מזוז היא מכוכבות העונה השביעית של "כוכב נולד" (2009), שלמרות כל ההימורים לא הגיעה לגמר וסיימה במקום החמישי (בעונה ההיא, אגב, זכתה רוני דלומי). לפני שש שנים היא עברה תאונת דרכים קשה. זה קרה, כמה סמלי, בערב שבו שודר גמר העונה העשירית של "כוכב נולד". היא יצאה להליכה מביתו של ארז, החבר שלה, בפתח־תקווה, חצתה כביש באור ירוק (בערב, לדבריה, היא רואה טוב יותר ומסוגלת לחצות כביש לבד) ואופנוען שלא הבחין בה פגע בה. במשך שבוע וחצי הייתה מורדמת. היא סבלה מפגיעת ראש, חמישה שברים בגולגולת ושברים ביד ורגל ימין, וחצי מדינה באה לבקר אותה בבית החולים בילינסון. כשהתעוררה ועברה למחלקת נפגעי ראש בבית לוינשטיין, הבינה שקיבלה את חייה במתנה.

 

מאז היא עסוקה בלמצות את החיים במלואם, חזרה בהדרגה להופיע (בניהול החבר שלה) והשלימה את המהפך החיצוני שעברה עוד לפני התאונה - השילה ממשקלה 20 ק"ג, נוסף על 21 ק"ג שירדה עוד לפני כן. "התאונה שלי הייתה הגורם לכך שהלכתי ללמוד אימון כושר", היא אומרת. "השיקום שלי והשברים שהיו לי לימדו אותי הרבה על גוף האדם, כמה שהגוף שלנו חכם ויודע לרפא את עצמו. כשבאתי ללימודים כבר ידעתי הרבה על שרירים ועל מבנה השלד, וגם ידעתי כמה חשובה פעילות גופנית לתפקוד היומיומי שלנו בכל גיל, ואף פעם לא מאוחר להתחיל להתאמן ולהתחזק".

 

 

חטפתי הרבה כאפות

מזוז, שנולדה וגדלה בנתיבות, התעוורה, לדבריה, בגיל חמישה חודשים. "אמא שלי מספרת שהיה יום אחד שבו לא הפסקתי לבכות. היה לי חום והם לא הבינו מה זה. כשהגיעו איתי לטיפת חלב אחרי היום הזה, גילו שאני לא עוקבת אחרי צעצועים. כנראה הגוף עבר איזשהו שינוי. עד היום קשה לרופאים להבין מה קרה".

 

לקות הראייה שלה מאפשרת לה לראות צללים וגופים גדולים, אבל לא פרטים קטנים. בנוסף, היא סובלת מניסטגמוס (ריצוד, תנועות לא רצוניות מהירות של העיניים). "יש לך שיער שחור, אבל הוא נראה לי גם אדום", היא אומרת לי בבית הקפה שבו אנחנו נפגשות. "תווי פנים אני לא רואה. אם אראה אותך ברחוב, לא אזהה אותך. אבל כן התחלתי לקרוא 'לאשה' לפני כמה חודשים עם 'אורקם', שמצלם לי את הטקסטים".

 

למה את לא נעזרת במקל או בכלב נחייה?

"לגבי כלב זה לא ילך, אני סטרילית משוגעת. אם אני מלטפת כלב, אני חייבת לשטוף ידיים אחר כך. גדלנו בבית טוניסאי סטרילי, ואני מסתובבת עם מחטא. ניסיתי מקל ולא הצלחתי כי יש לי שרידי ראייה, אני לא מתלהבת מזה. אני גם רואה קצת, אז בקניון הזה למשל כבר למדתי להסתדר".

 

כשאובחנה כבעלת לקות ראייה, מבחינת ההורים שלה זה היה "שוק וסוף העולם", כך היא אומרת בהרצאות על חייה. "אני הבת האמצעית, אחותי הגדולה נולדה רגילה ואחריה אני, וזה היה לא פשוט. אמא שלי לא ידעה באיזו מסגרת לשים אותי. כשאמרו לה: 'שימי את מורן במוסד של עיוורים', היא ענתה: 'הבת שלי תישאר איתי בבית ולא תלך למקום כזה'. למזלי, התאפשר לי בסוף ללמוד במסגרת משולבת במערכת החינוך הרגילה. כשהייתי בבית ספר נעזרתי באמא שלי והייתה לי מכונת ברייל בבית. אמנם חטפתי הרבה כאפות, עברתי ילדות לא פשוטה ותמיד הסתכלו עליי כעל אחרת, אבל מצד שני, הייתי מאוד חברותית. אמא שלי אומרת שזה היה המזל שלי".

גם המוזיקה הצילה אותה, אז כמו היום. בגיל ארבע וחצי שמעה את השכנה מנגנת באורגנית וביקשה גם כזו. בתמיכת העירייה ויחיאל זוהר, אז פעיל חברתי והיום ראש העיר נתיבות, נרכש למענה פסנתר. בגיל שבע החלה המורה שלה לפסנתר ללמד אותה גם פיתוח קול, ומגיל תשע וחצי הופיעה בתיאטרון העירוני והשתתפה בקונצרטים ברוסית, כי המורה שלה הייתה עולה חדשה מרוסיה. הכישרון שלה לשיר ולרגש דיבר במקומה.

 

ועדיין, עד כיתה י"א סבלה מבעיות חברתיות, עד שב־5 בדצמבר 1999 השתנו חייה: באותו יום התארחה בתוכנית של דודו טופז, ששברה אז שיאי רייטינג. "הייתי בת 16 והייתה עליי כתבה בעיתון 'שבע' בדרום'", היא משחזרת את נסיבות הגעתה לתוכנית. "משם 'קפה טלעד' הביאו אותי לתוכנית הבוקר עם ירדנה ארזי ודובי גילהר, ולמחרת פנו אליי מהתוכנית של דודו טופז ואני התחלתי לנהל לעצמי את החיים. שרתי בתוכנית שני שירים של סלין דיון, השיר של 'טיטאניק' ו־The Power of Love".

 

 

ומה קרה?

"למחרת הפכתי למפורסמת. שנים הייתי הכבשה השחורה של הכיתה, ופתאום כולם התלהבו ממני. חברתית, התהפכו לי החיים. השגתי לחברים מהתיכון כרטיסים לתוכנית, ראו שאני מקושרת. דודו נתן לי מתנה, מחשב נייד עם פלט קולי וצג ברייל והגדלה, שעלה כ־70 אלף שקל. אמא שלי נלחמה שנים להשיג לי מכשיר כזה, ולא הצליחה. היה לי רק מחשב רגיל. בזכות הלפטופ ההוא והפרסום בטלוויזיה נהייתי מה־זה קולית בכיתה. הפכתי להיות מהילדה הפחות מקובלת להייטקיסטית של הכיתה. השתפרתי בלימודים, כי התחלתי להקליד הכל מהר על המחשב, הפלט הקולי היה מקריא לי את הטקסט המוקלד וזה הקל עליי את החיים. אני מבינה ששירתתי את הרייטינג של התוכנית, אבל זה עדיין שינה לי את החיים, ולמרות שיש לגבי דודו חילוקי דעות, אני זוכרת את הטוב. אמנם הפרסום הזה נמוג מהר, אבל היו לי בגרויות ולא היה לי זמן להתעסק בזה".

 

אמביציה גדולה להצליח לא חסרה לה. כשקיבלה פטור מצה"ל, הגישה ארבע פעמים טפסים כדי להתנדב, ולבסוף שירתה כמש"קית חינוך בבית ספר לטיסה ("הדרכתי, כתבתי הדרכות, תיאמתי הרצאות ועשיתי להם ערבי שירה בציבור"). אחרי הצבא עשתה תואר ראשון בתקשורת במכללת ספיר ותואר שני בפוליטיקה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בן־גוריון, ועבדה כעוזרת מחקר וכמדריכה בתערוכת "דיאלוג בחשיכה". "היה לי קשה למצוא עבודה, שמו לי ברקסים כל הזמן. מקומות עבודה ותמיד סירבו לי, כי לא רצו להתאים את עצמם מבחינה לוגיסטית, גם בחברת סלולר וגם כקלדנית בבית משפט".

 

גם ל"כוכב נולד" היא לא התקבלה מיד. בעונה השנייה לא צלחה את האודישנים, בעונה השביעית ניסתה שוב - והפעם הצליחה. "הייתי בת 25, בשנה ראשונה של תואר שני, ממש לא האמנתי בעצמי. חוסר ביטחון מוחלט. התקבלתי לתוכנית ועשיתי אותה 'על עיוור', כי ראיתי אנשים בקהל, אבל אני לא רואה תווי פנים, ולכן אם לא שמעתי מחיאות כפיים, לא יכולתי לנחש מה חושבים. זה היה קשה".

 

הגעת למקום חמישי. חשבת שתזכי?

"די האמנתי שאגיע לגמר, כי זו התחושה שקיבלתי מסביבי. דנה אינטרנשיונל היא אישיות מדהימה. קל לה לקבל את השונה כי היא בעצמה עברה תהליך דומה ולכן האמנתי לכל מילה שהיא אמרה. גם למרגול האמנתי".

 

כשהודחת מהתוכנית, התפרצת על השופטים בשידור חי. מה קרה שם?

"שבועיים לפני שהודחתי אמרו לי: 'את שרה שירים שקטים, תלכי על יותר רועש'. הלכתי על יותר רועש, אמרו לי: 'לא'. כשהם הדיחו אותי, התעצבנתי עליהם. אמרתי להם: 'כשהעזתי, אמרתם לי לא להעז, וכשלא העזתי אמרתם להעז. אני רוצה להגיד לכם, אתם מדברים שטויות ואתם לא רציניים'. זה נאמר בשידור חי. הם לא הגיבו".

 

את מתחרטת על ההתנהלות שלך?

"אין מה לעשות, נפגעתי והייתי חייבת להתגונן. אני לא מצטערת שאמרתי את זה. זו תוכנית ריאליטי, מה אכפת לי".

 

לא חששת שהמגבלה שלך היא גימיק עבור התוכנית?

"אחד הדברים שהכי הפחידו אותי הוא הציניות של הקהל. שאולי יגידו משהו כמו: 'אה, הנה הביאו לקוית ראייה, בטח גימיק'. את יודעת איך זה, תמיד מסתכלים על זה ככה. אני זוכרת שהתדיינתי כל הזמן עם טדי (חברת ההפקה של 'כוכב נולד', אמ"ר) וביקשתי מהם להסתכל עליי קודם כל כזמרת. ייאמר לזכותם שהם הוציאו אותי בסדר גמור, וידעו לעשות מהלימון לימונדה. אני מרגישה אמנית ורק אחר כך כל השאר, למרות שאני חלילה לא מתכחשת למוגבלות שלי".

 

איך נראו החיים שלך אחרי התוכנית?

"יש מורן שלפני 'כוכב נולד', ומורן שאחרי. אחרי התוכנית הייתה נפילת מתח, והמזל שלי הוא שהיו לי לימודים לתואר שני וזה פיקס אותי. לאף אחד מהאנשים שהיו איתי בעונה לא היה קל אחרי שהתוכנית נגמרה. אבל טמירה ירדני המפיקה יצאה מצוינת איתי. עד היום, תשע שנים אחרי התוכנית, מזהים אותי ברחוב. אני שמחה שאני לא רואה איך אנשים מסתכלים עליי, אחרת לא הייתי מתנהלת בטבעיות.

"בשנת 2013, אחרי תאונת הדרכים שעברתי, ארז הביא אותי לקדם־האירוויזיון. הוא חשב שזה יעזור לי לצאת מהקשיים הבריאותיים והוא צדק, למרות שלא זכיתי בסופו של דבר" (המנצחת בקדם־אירוויזיון הייתה מורן מזור, זוכת העונה הראשונה של "אייל גולן קורא לך", אמ"ר).

 

 

 

קפה עם סוכר

לפני תשע שנים, זמן קצר אחרי "כוכב נולד", הכירה מזוז את בן זוגה - המפיק ארז דלאל (42), מומחה לסאונד והגברה, נכה על כיסא גלגלים כתוצאה מתאונה. השניים מתגוררים בבית פרטי יפה בשכונה שקטה בפתח־תקווה, והוא מנהל את עסקיה ואת לוח ההופעות שלה (היא מופיעה בקהילות יהודיות בחו"ל וברחבי הארץ ומלווה זוגות לחופה. ב־2 באפריל תופיע בפארק רחובות לצד יהורם גאון ואמנים נוספים בערב מחווה לנשיא המנוח יצחק נבון). בקרוב תוציא שני סינגלים חדשים ומפתיעים. בעבר הוציאה חמישה סינגלים, אחד מהם הקליטה עם אהובה עוזרי ז"ל, אך אף אחד מהם לא נכנס לפלייליסט של גלגל"צ. "אני לא מתלוננת", היא אומרת. "מספיק שאני מקבלת את האהבה ברחוב. בגלגל"צ לא מודדים את האהבה של הקהל אליי. הם רוצים, יעבירו, לא רוצים, הכל בסדר".

לאחרונה התארסו מזוז ובן זוגה, אבל שניהם לא לחוצים להתחתן. "אנחנו ליברליים", היא אומרת.

 

איך הכרת את ארז?

"דרך חברה שלי. תמיד אמרתי לעצמי שאני רוצה גבר עם איכויות ולא התפשרתי. אני לא אצא עם בחור מטומטם בגלל שאני לא רואה טוב. ידיד אמר לי פעם, 'כמו בתיבת נח: כלבלב עם כלבלב וחתול עם חתול', ורצו להכיר לי מישהו עם לקות ראייה. לא רציתי. אני לא בעד. ארז ידע שאני לקוית ראייה, וגם הוא נכה ויושב על כיסא גלגלים כתוצאה מתאונה שקרתה לפני עשר שנים, נפל עליו שער בניין. הוא איש עם מוח מבריק, סוחר, שמנהל אותי מצוין.

"היו לי לפניו מערכות יחסים עם גברים בלי מוגבלות בכלל, אבל איתו התחברתי הרבה יותר. לא יודעת למה. הא אוהב לחיות, בן 42 עם ראש צעיר וזורם. הוא אמיתי, מאוד מזכיר לי את אמא שלי, תמיד יגיד לי את האמת בפרצוף, וגם אני כזאת".

 

בזכותו, היא אומרת, עשתה את המהפך החיצוני וירדה במשקל בסך הכל כ־40 ק"ג. היום היא שוקלת 55 ק"ג פלוס־מינוס, ומודיעה כבר בתחילת פגישתנו שהיא שותה קפה עם סוכר ומקפידה על תפריט מאוזן. "אני לא מהמשוגעות", היא אומרת, "זה הסוד, לכן הצלחתי הפעם".

 

 "אם אני עולה 100 גרם, אני מתאבלת. רק מי שהיה פעם שמן, מבין אותי". מזוז לפני המהפך (צילום ימין: אלבום פרטי, צילום שמאל: אביגיל עוזי)
    "אם אני עולה 100 גרם, אני מתאבלת. רק מי שהיה פעם שמן, מבין אותי". מזוז לפני המהפך(צילום ימין: אלבום פרטי, צילום שמאל: אביגיל עוזי)
     

     

     

    איך התחיל המהפך החיצוני שלך?

    "המשקל הכי גבוה שלי היה לפני עשר שנים, 93.800 ק"ג. כשהכרתי את ארז הייתי במשקל 82 ק"ג, כמו שנראיתי ב'כוכב נולד', והוא אמר לי בכנות: 'את יפה בפנים, יש לך פרצוף מתוק, אבל עודף המשקל שלך מפריע לי, אני לא רוצה לצאת עם שתי בחורות'. נעלבתי, חשבתי שזה רדוד, הלחץ שלו שיגע אותי, אבל יודעת מה? כל הכבוד לו. היום, כשאני במשקל הנוכחי, אני מבינה שאלה חיים אחרים. פעם לבשתי מידה 46 במכנסיים. הייתי נכנסת לחנויות בגדים ולא מוצאת כלום. ניסיתי את כל הדיאטות, וירדתי ועליתי, אבל תמיד הייתי טיפוס שמן. היום אני לא מאמינה בדיאטות".

     

    אז איך ירדת במשקל?

    "התחלתי ללכת למכון כושר שלוש פעמים בשבוע. לא הלכתי לתזונאית, בניתי לעצמי לבד תפריט שלפיו אני חיה היום. אני לא מאמינה בלאכול ארבעה גרגירי שעועית, חצי ביצה, רבע תפוח אדמה וחצי אבוקדו. זה לא עובד. הכנסתי המון ירקות, קטניות ודגנים, הורדתי גלוטן ובעיקר - למדתי לאכול בכמויות הנכונות. זו מלחמה יומיומית, אני יודעת בכל רגע מה אני מכניסה לפה. אני יוצאת לאירוע או למסיבה, רואה שולחן ענקי מלא חטיפים, אנשים אוכלים לידי פסטה ועוגות ושוקולדים, ואני לא נוגעת. אם ביום שבת בא לי קצת עוגה, אני לוקחת. לא צריך להשתגע ולהלקות את עצמך. זה פשוט לא יעבוד אם אחיה בקיצוניות. כושר נורא עוזר, אבל בסוף זה 70 אחוז תזונה ו־30 אחוז כושר".

     

    איך הסביבה הגיבה לשינוי?

    "אנשים ברחוב אומרים, 'מורן, התפנצ'רת?! את לא אותה אחת'. הפנים שלי השתנו. בחנויות בגדים אני במכנסיים מידה 34־36 ובחולצות אקסטרה סמול, אבל תמיד אצטרך להילחם, ואם אני עולה 100 גרם, אני מתאבלת. רק מי שהיה פעם שמן מבין אותי. כשהייתי שמנה, הסטייליסטית של 'כוכב נולד', ליאת אשורי, הייתה מסכנה והסתבכה עם למצוא לי בגדים, כי אני רציתי שמלות בלי שרוולים ולא הייתי כל כך מציאותית לגבי מה מחמיא לי ומה לא.

     

    "היום מנחים אותי שני עקרונות: האחד, העובדה שאני לא רואה כל כך טוב, לא אומרת שאנשים לא מסתכלים עליי ורואים אותי ולכן חשוב לי להיות תמיד מטופחת. השני, מי שיש לו בעיה איתי - יש לו בעיה עם עצמו, שיזוז קצת ויפתח לעצמו את האופקים. לאורך כל השנים אנשים ניסו להוריד לי את הביטחון העצמי ואני תמיד נלחמתי. אני לא קלה, משום שאני צריכה לשרוד. בעקבות סיפור חיי הבנתי שכשאנשים רואים מישהו חלש, מורידים אותו עוד יותר. אבל אותי אף אחד לא יחליש".

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רון קדמי, סגנון: אורטל בן אבי)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: רון קדמי, סגנון: אורטל בן אבי)
     
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הזמרת לקוית הראייה מורן מזוז ירדה 40 קילו: "שואלים אם התפנצ'רתי""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד