על הנייר, הפרופיל של עפרי כהן נשמע הכי רחוק מעולם האופנה. הסטודנטית לסיעוד בת ה־27, שמתגוררת בקיבוץ לוחמי הגטאות, אפילו לא העזה לחלום על היום שבו גווינת פאלטרו תעשה לה לייק. אבל היום הזה הגיע, ובגדול. בשלהי 2013 כהן פתחה חשבון אינסטגרם ששמו Spotlighttime@. החשבון, שנפתח כדי לתת במה למעצבים צעירים מרחבי העולם, הפך בתוך כמה שנים לזירת התעניינות רוחשת, כזו שכמה ממובילי הדעה הנחשבים בתעשייה עוקבים אחריה ואפילו מקבלים ממנה השראה.
"מאז שהייתי ילדה קטנה יש שלושה דברים שמושכים אותי במיוחד", מספרת כהן, "תרבויות שונות, אופנה, ועד כמה שזה יישמע כמו קלישאה, הרצון לעזור לאנשים. זה גם מה שהוביל אותי לבחירת המקצוע שלי - סיעוד. זמן קצר אחרי שהשתחררתי מהצבא, כשהיה לי קצת זמן לחשוב, פתחתי את העמוד מתוך רצון לאפשר חשיפה למעצבים מוכשרים וצעירים שעדיין לא קיבלו במה ראויה. אני זוכרת שב־2014 נתקלתי במעצבת נעליים מדהימה מפרו ואמרתי לעצמי: לא יכול להיות שאני היחידה שמכירה אותה! היה לי מעין רצון עז שאנשים יחוו את אותה התרגשות שאני חווה כשאני רואה את הנעליים שלה".
לאן שאפת שהעמוד הזה יתפתח? ראית בו פלטפורמה למשהו נוסף?
"העמוד הוקם ופועל גם היום במטרה אחת - לעזור למעצבים צעירים ולא מוכרים לפרוץ. לא האמנתי שהוא יהפוך לעמוד המטורף שהוא היום. בתחילת הדרך פיתחתי שיטות למצוא את הקולות החדשים האלו. לאתר את המעצבת הזו מרומניה או את זו שפועלת בקמבודיה. ככל שהעמוד צבר תאוצה ההצעות התחילו להגיע אליי, ועכשיו הפעילות שלו מתבססת על שילוב בין מלאכת האיתור שלי למעצבים שמגיעים אליי או כאלו שיוצרים קשר".
טוב, איך זה קרה?
"אני נמצאת בקשר הדוק עם רואץ'. הוא מבקש שאעדכן אותו במעצבים מסקרנים שאני נתקלת בהם כי אני קולעת בדיוק לטעם שלו. הקשר בין שחר לביני התחיל מהתעניינות שלי בעיצובים שלה. היא הביאה משהו חדש שאף אחד לא עשה פה לפני ולגמרי מתאים לפלטפורמה העולמית. חשבתי על זה שזנדאיה יכולה מאוד לאהוב את העיצובים שלה ויצרתי קשר עם רואץ'. לאחרונה העמוד גם זכה לפרגון משרה ג'סיקה פרקר, שכתבה לי באופן אישי שהוא מאוד מרשים ושהתוכן שלו מעניין".
זנדאיה בשמלה של שחר אבנט:
יש לך תחושת שליחות מיוחדת כלפי המעצבים המקומיים?
"כמובן. לאחרונה גם הצלחתי להכניס את שחר ל'ווג' האיטלקי. אני כל הזמן מחפשת מעצבים חדשים, בודקת עבודות של בוגרים שסיימו מוסדות כמו בצלאל, שנקר או ויצ"ו ודואגת להתעדכן".
כתבות ל"ווג" איטליה בין מבחן בגריאטריה לפרמקולוגיה
הקשר עם "ווג" איטליה – אם נתעכב על הפרט הממש לא שולי שכהן שזרה בשיחה – גם נוצר בזכות העמוד המצליח של כהן, כאשר שרה מיינו, העורכת של Vogue Talents, החלה לעקוב אחריה. "מיינו התרשמה מהיכולת שלי לגלות כישרונות מהתחום והציעה לי לכתוב על המעצבים שאני מסמנת כדבר הבא. היא האמינה בי מהרגע הראשון ואני אסירת תודה לה. היא נותנת לי יד חופשית בכתיבה, ובין מבחן בגריאטריה לפרמקולוגיה אני מנסה לשלב גם את זה".
יש סיכוי שתחליפי את מסדרונות בתי החולים בחברה לחיזוי טרנדים או בייעוץ למותגי אופנה?
"סיעוד הוא לגמרי המקצוע שבו בחרתי והלימודים כרגע קודמים לַכל. יש לי ארבע שנים של לימודים, ואחרי שאסיים אראה לאן דברים יובילו, אבל הלב שלי נמצא בתחום הסיעוד. אני לא רואה את הזוהר של עולם האופנה והוא גם לא ממש קורץ לי. אני מתעסקת בתחום הספציפי הזה מתוך ההבנה של החשיבות של העשייה שלי למעצבים צעירים. אני מקבלת הרבה פניות ממעצבים שאומרים לי ששיניתי להם את החיים ושבזכות העמוד הם זכו לשיתופי פעולה מדהימים. זה מאוד מרגש עבורי".
את נמנעת מכל חשיפה אישית שהיא בעמוד שלך. מדוע?
"הספוטלייט הוא לא עליי אלא על המעצבים ואני לא מעוניינת להיות בפרונט. אני חושבת שהדרך שבה בניתי את העמוד תרמה למוניטין שלו. מבינים שאני לא מונעת מאינטרסים של קידום עצמי, אלא באמת פועלת למען מעצבים צעירים. העמוד הוא לא עליי אלא על התשוקה שיש בתוכי - תשוקה לגלות לאחרים את הדברים שמהם אני מתרגשת".
ואם בכל זאת נשים לרגע ספוטלייט על המלתחה הפרטית שלך, מה נגלה?
"שהסנדלר לגמרי הולך יחף. המשפחה והחברים נהנים להסתלבט על איך שאני מתלבשת. מצד אחד אני מתעסקת באופנה וכותבת ל'ווג', ומצד שני אני מתלבשת כאחרונת הקיבוצניקיות".
ספרי לנו על שני מעצבים שאת צופה להם עתיד מזהיר.
"Zhi Chen הוא מעצב צעיר שמשלב בעיצובים שלו בדים מיוחדים וצבעוניות נועזת. הוא אמיץ, לא מפחד ליצור דברים שונים ואני מאוד אוהבת שהוא לא מיינסטרימי. מעצבת הכלות הישראלית העולה ענבר פריימן עושה דברים מדהימים ואין לי ספק שהיא הולכת לכבוש את עולם עיצוב שמלות הכלה".
שמלה של ענבל פריימן:
