מלי לוי: "יש דמויות שלא נותנים לי לשחק בטענה שאני נראית טוב מדי"

היופי המטעה, הבמאים שלא נתנו צ'אנס, המבקרים שקטלו והשחוּר בהוליווד. מלי לוי צלחה את כל המכשולים בדרך לקריירת משחק משגשגת: "היום אני חיה את החלום"

"דוגמנות זה מקצוע מסוכן. אם הבת שלי תרצה לדגמן, אני בטוח אהיה שם בשביל לשמור עליה" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
"דוגמנות זה מקצוע מסוכן. אם הבת שלי תרצה לדגמן, אני בטוח אהיה שם בשביל לשמור עליה" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
"המראה שלי הוא עקב האכילס שלי במקצוע הזה" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
"המראה שלי הוא עקב האכילס שלי במקצוע הזה" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
מלי לוי לא מאמינה בעין רעה. כלומר, היא ממש משתדלת לא להאמין בעין רעה, כי היא חושבת שאם היא תאמין יותר מדי, אז העין תגיע. בלי להאמין בכלל, לפני ארבעה חודשים היא קיבלה תפקידון ראשון בסרט אמריקאי, נסעה להצטלם בבולגריה, ואז קרה מה שקרה.

 

"קיבלתי תפקידון בסרט 'המלאך' של אריאל ורומן, שעוסק בסיפור של סוכן המוסד אשרף מרואן. נורא התרגשתי וביקשתי משמעון (בן הזוג שמעון גרשון; מ"ז) לטוס איתי, וביום הצילום הראשון בבולגריה התעוררתי בבוקר עם עין נפוחה, דלקת עיניים היסטרית. נראיתי כמו פקינז. חיכינו לרופא, וכל הסט ישב וחיכה עד שהעין שלי תירגע.

 

"בערב יצאנו לאכול עם עוד שחקנים מהקאסט, כולל אורי פפר החמוד. אני הולכת לשירותים עם הטלפון שלי, השטן, וכשאני יוצאת אני מסמסת ולא שמה לב שיש עשר מדרגות מתחתיי. אני מתגלגלת אותן ומתרסקת למטה, תוך כדי שאני מתפללת שלא שברתי משהו. למרות שהתנפחה לי הרגל כמו בלון, לא הסכמתי להתפנות למיון כי ידעתי שילכו הצילומים. אחרי לילה מהגיהינום אני מדדה לצילומים ומגלה שאני לא יכולה לנעול עקבים כי הרגל פשוט לא נכנסת. אני מלאה במשככי כאבים וממשיכה לעבוד.

 

"בסוף היום יש לי סצנה עם השחקן האמריקאי טובי קבל, שמשחק בסרט את בעלי, סוכן מוסד ישראלי, שאמור לקחת לי את הילדה מהידיים כשאני במיטה. טובי הוא בן אדם גדול, הוא מרים את הילדה ותוך כדי מתיישב ומועך לי את הקרסול השני, ואני שומעת את הקול של המעיכה און קאמרה. וזהו, לא יכולה ללכת ברגל ימין, לא ברגל שמאל. בדרך הביתה אמרתי לשמעון: אני לא מוכנה לעלות איתך על מטוס, יש עליי נאחס, ואני רוצה שיהיה שם מישהו בשביל הילדים כשהמטוס מתרסק. מה זה? זה שחוּר!".

 

"המראה שלי הוא עקב האכילס שלי במקצוע הזה" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
    "המראה שלי הוא עקב האכילס שלי במקצוע הזה"(צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)

     

    שנתיים של "לא" באודישנים

    אז זו הייתה החוויה ההוליוודית הראשונה של מלי לוי. בת 37, אמא לשלושה ילדים, נשואה כבר טריליון שנים לשחקן הכדורגל במיל' שמעון גרשון, ומי שהצליחה לבצע בהצלחה מעבר מטייטל של דוגמנית לכזה של שחקנית רצינית. קל זה לא היה.

     

    "שנתיים שלמות עשיתי אודישנים ושמעתי רק 'לא'. אבל לא היה רגע שרציתי להרים ידיים. יש לי אופי נוראי. אם משהו לא הולך, אז אני הולכת יותר חזק ויותר אגרסיבי"
    "המראה שלי הוא עקב האכילס שלי במקצוע הזה. עדיין יש דמויות שלא נותנים לי לשחק בטענה שאני נראית טוב מדי", היא אומרת. "כשהתחלתי הייתי יושבת וצועקת לסוכנים שלי: אני רוצה לעשות 'בטיפול', לא טלנובלות! והם היו עונים לי: אבל מלי, לא רוצים לראות אותך. אף אחד לא חשב שמלי לוי הדוגמנית מתאימה לתפקיד ריאליסטי, נושך וכואב. לאנשים היה קשה לתת לי צ'אנס. כשכבר נתנו לי לבוא לאודישן, זה היה כדי לעשות ג'סטה לסוכן שלי. ראיתי את זה בעיניים שלהם. שנתיים שלמות עשיתי אודישנים ושמעתי רק 'לא'. אבל לא היה רגע שרציתי להרים ידיים. יש לי אופי נוראי. אם משהו לא הולך, אז אני הולכת יותר חזק ויותר אגרסיבי.

     

    "אסטרטגית ירדתי למחתרת. אמרתי הרבה מאוד לא, גם להרבה קמפיינים והרבה כסף. היה לי מזל שיכולתי להרשות לעצמי, אבל זו הייתה חשיבה לטווח ארוך. היום אני יודעת שיש לי מקצוע שאני אעסוק בו עד שאמות. בדוגמנות לא יכולתי לומר את זה. זה הניצחון האישי שלי. זה היה מאוד קשה, פגע לי מאוד בביטחון, אבל זה היה חזק ממני".

     

    עכשיו לוי כבר לא צריכה לדמיין. בימים אלו היא מצטלמת לשלושה פרויקטים במקביל: "מלכות", סדרת פשע נשית של גל זייד שתעלה בקרוב בהוט, שבה היא משחקת לצד ריטה, דאנה איבגי וליהי קורנובסקי; "תיק נעדר", דרמת מתח על פי רב המכר של דרור משעני שתשודר בקשת; וסדרת מתח נוספת בשם "עיר מקלט" של עוזי וייל ל"יס".

     

    "ככה זה, או שהכל ביחד או חודשים בלי כלום. עכשיו אני מצלמת יום יום ויש לי פיצול אישיות רציני. אני כבר לא יודעת מי אני. אני מסתובבת עם שלוש דמויות פלוס עם עצמי. אבל אני לא מתלוננת, אני חיה את החלום. זה בדיוק מה שרציתי".

     

    על שער Gostyle. "לאנשים היה קשה לתת לי צ'אנס" (צילום: דניאל קמינסקי)
      על שער Gostyle. "לאנשים היה קשה לתת לי צ'אנס"(צילום: דניאל קמינסקי)

       

      לפני שלוש שנים המבקר רוגל אלפר כתב שאין לך טיפת כישרון ושלעולם לא תהיי שחקנית בביקורת על הסדרה "חשודה". יש לך תחושה שהוכחת לו משהו?

      "מהביקורת של רוגל לא יכולתי לקחת כלום. זו לא הייתה ביקורת מקצועית. מה שאני זוכרת מהדבר הזה הוא בעיקר את היום שאחרי ואת הפידבקים של אנשים באינסטגרם וברשתות ובתקשורת. עידו רוזנבלום, שאני לא ממש מכירה, יצא להגנתי וכתב מאמר שלם.

       

      "אני לא חושבת שהייתי גרועה בסדרה ההיא. היו בה בעיות, למשל העובדה שהיא צולמה כסרט שבסוף פיצלו אותו לפרקים. זה היה הסרט הראשון שלי. אחריו יצא 'זינוק בעלייה', שעליו כבר קיבלתי ביקורות טובות, ואז 'פלאפל אטומי', שהייתי מועמדת עליו לפרס אופיר. יצאו לי שישה סרטי קולנוע בבת אחת באותה תקופה, זה היה מטורף".

       

      הזוגיות שלנו מחזיקה את הבית

      כבר 18 שנים שהיא חובקת גבר אחד. מי שהיה שחקן הנבחרת ושחקן הפועל תל אביב שמעון גרשון, והיום הוא כותב ספרים ותסריטים ובעל בית קפה ברמת החייל, הוא אהבת חייה. "הייתי בת 19, ויעל גולדמן ואני חיינו אז בפריז", היא מספרת על ההיכרות איתו. "אחרי חצי שנה חזרתי לארץ בהפתעה ליום ההולדת של אבא שלי, ובשדה התעופה בדרך חזרה לפריז נכנסתי לחנות דיסקים, ומתוך שברון לב וגעגועים שידעתי שעוד יגיעו, העמסתי את כל המוזיקה הישראלית שמצאתי. כולי עם דמעות עיניים.

       

      "שמעון היה שם עם הקבוצה שלו, נכנס לחנות וראה אותי ככה. הוא לא הכיר אותי ואני לא אותו. אף אחד מאיתנו לא היה מוכר בשלב ההוא. סיפרתי לו מה עובר עליי והוא אמר לי: 'אני אעשה לך היכרות עם המוזיקה העברית'. הוא ליווה אותי לגייט, ובדרך עברנו ליד סטימצקי והיה שם שער 'לאשה' שהתנוססתי עליו. ואני, ילדה משוויצה, אמרתי לו: 'הנה, זו אני על השער'. הוא היה בשוק, כי היה לי בכלל צבע שיער אחר.

       

      "מאותו רגע, כל יום שישי הוא התקשר לדירה בפריז לומר לי שבת שלום והיינו מדברים שעה. ככה חודשיים וחצי. אחר כך חזרנו לארץ והתחלנו לצאת, ואז גיליתי שכמה ימים לפני שהכרנו הם היו במחנה אימונים בחו"ל, ומישהו הביא 'לאשה' והוא ראה את השער איתי ואמר לחבר שלו: 'אלוהים, תן לי אותה - ואני מסודר'. וכך היה".

       

      לכל זוג יש משברים וגם לנו היו. יש תקופות שאני שק החבטות שלו, ויש תקופות שהוא שק החבטות שלי" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
        לכל זוג יש משברים וגם לנו היו. יש תקופות שאני שק החבטות שלו, ויש תקופות שהוא שק החבטות שלי"(צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)

         

        שניכם עברתם שינויים גדולים בשנים שחלפו, כולל הפרישה שלו מהכדורגל.

        "ברור. התקופה ששמעון פרש הייתה תקופה מטלטלת. לצאת ממסגרת שדואגת לך להכל אל החיים האמיתיים זה לא פשוט. תביני שאפילו כרטיס קופת חולים לא היה לו לפני זה. אבל הוא צלח את זה כמו גדול, והיום שמעון כותב, זה הדבר העיקרי שהוא עושה. יש לו שני ספרי ילדים שהיו רבי מכר ועכשיו הוא כותב את השלישי, וחוץ מזה הוא כותב סרט, מחזה וסדרה. הוא נורא אוהב את זה וטוב בזה. חוץ מזה יש לנו את בית הקפה ברמת החייל.

         

        "עברנו מלא, לכל זוג יש משברים וגם לנו היו. יש תקופות שאני שק החבטות שלו, ויש תקופות שהוא שק החבטות שלי".

         

        אז איך בכל זאת שורדים ביחד 18 שנים?

        "אנחנו יוצרים את הזוגיות בכל פעם מחדש. היו גם תקופות כאלה, שכל אחד היה מרוכז בעצמו, שלא שאלנו ולא התעניינו, וראינו כמה זה עושה לנו רע"

        "אנחנו יוצרים את הזוגיות בכל פעם מחדש. היו גם תקופות כאלה, שכל אחד היה מרוכז בעצמו, שהינו עייפים, שלא שאלנו ולא התעניינו, וראינו כמה זה עושה לנו רע. הבנו שהזוגיות שלנו זה הדבר שמחזיק את כל הבית ואי אפשר להזניח את זה. המטרה שלנו לא הסתיימה בלעשות ילדים, עכשיו צריך לעשות אהבה שמשחררת ומאפשרת ולא חונקת, ולקחת השראה מדברים טובים. ועוד משהו חשוב: שיהיו סביבנו אנשים בזון שלנו, ולא כאלה שמדרדרים".

         

        למה את מתכוונת?

        "סמים. המון אנשים עושים סמים היום, כנראה בעיקר בתחום שלי. גם כאלה שהם כמוני וכמוך, הורים לילדים. וזה עושה אותם אחרים לגמרי. הם מרגישים בשמיים, הליבידו שלהם מאוד מתחזק, פתאום בא להם גם על זה וגם על זה וגם על זה.

         

        "עכשיו, זה לא שאני מפחדת מזה - אם למישהי מתחשק לעשות את זה כחוויה חד פעמית עם הבעל שלה, יאללה, לכו על זה. אבל הקטע הזה של לעשות קוק כל יום? למה? ופתאום אכפת לה אם היא שווה בעיני ההוא או ההיא? עבורי, שמעון והילדים הם הדבר הכי חשוב בעולם. אם יש משהו שמאיים על זה, אני ארחיק אותו ממני. אני חנונית וטוב לי עם זה. סתם, אני אפילו לא מרגישה חנונית, אני נורמלית בעיניי".

         

        אז היו חברים שהחלטתם להרחיק?

        "כן. זו תעשייה של אנשים שחווים הרבה חוסר ביטחון עצמי, וזה לא נעים, אז הם עושים סמים בשביל להדחיק. אני אומרת שיש עוד דרכים להתמודד. לכו לפסיכולוג, קחו קואוצ'ר, לכו לימימה. יש אינספור דרכים להרגיש את זה אמיתי, מבפנים".

         

        דוגמנות זה מקצוע מסוכן

        גרשון ולוי גרים בצהלה, בבית שבנו ונכנסו אליו לפני ארבע שנים, עם שלושת ילדיהם: נועם (11), היאלי (8) ודניאל, בן שנה וחצי. "לג'נגל עם שלושה זה מצריך מאמצים אחרים", לוי אומרת, "ואף פעם לא יהיה לי תחליף כאמא שלהם, לא משנה כמה עזרה אני אקח. אני חוזרת מצילומים בתשע בערב וכולם מחכים לי. זה מחכה לי בשביל לספר לי משהו, זאת צריכה שאני אארוז לה מתנה, הקטן צריך מלא חיבוקים ונישוקים, ומה עם דון הכלב שבכלל שכחו אותו?

         

        "אחרי נועם והיאלי חשבתי שכבר סגרתי את הבאסטה. זהו, קיימתי את מצוות פרו ורבו. הם גדלו וכבר הרגשנו שוב רווקים, יצאנו בערבים, לטוס לחו"ל כבר לא היה ביג דיל. אבל פתאום הרחם שלי התחיל לדבר. גם אמא שלי עזרה לו. עשתה עליי עבודה של שנה בחפירות. לה יש חמישה ילדים. פתאום השתכנעתי. השתכנעתי שלא יהיה מי שידאג לי כשאני אהיה קשישה. אחד יגור בחו"ל, אחד יחזור בתשובה – מי יטפל בי? זו מחשבה שמכניסה בי חרדה אמיתית. אני צריכה לעשות גם את הרביעי, אבל אין לי כוח!".

         

        הוליווד? "כרגע לא בא לי לוותר על מה שיש לי בארץ" (צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)
          הוליווד? "כרגע לא בא לי לוותר על מה שיש לי בארץ"(צילום: דניאל קמינסקי, סטיילינג: שלו לבן)

           

          בִתך היאלי כבר הצטלמה לקמפיין ואף מתחזקת מעמד של כוכבת מיוזיקלי. את חושבת שהיא תלך בדרכך?

          "חוויתי את הסליז, כשמזמינים אותך למסיבות בערב, ואת הדוגמניות שאת רואה שמזריקות בין האצבעות כדי שאף אחד לא יראה. אבל אני לא מצטערת על כלום"

          "דוגמנות זה מקצוע מסוכן. אם היא תרצה לדגמן, אני בטוח אהיה שם בשביל לשמור עליה. בתור דוגמנית את חווה המון הטרדות ומילים שלא במקום. אני התחלתי לדגמן בגיל 14 ולמזלי, כשהתחלתי כל הזמן מישהו התלווה אליי, אבל באיזשהו שלב נסעתי כבר לבד, וחוויתי את זה: את הסליז כשמזמינים אותך למסיבות בערב, ואת הדוגמניות שאת רואה שמזריקות בין האצבעות כדי שאף אחד לא יראה. אבל אני לא מצטערת על כלום, זה נתן לי המון עצמאות ובגרות וזה עשה לי טוב.

           

          כמעט שיחקת עם בראד פיט, אבל אנג'לינה הטילה וטו.

          "טוב, ברור לך שזה שקר מוחלט, כן? באמת הלכתי לאודישן לסרט שלו והתקבלתי, ופתאום התגלה שזה מצולם במדינות ערב ולי אין דרכון אירופאי, אז זה נפל על זה. מבחינתי זה היה נורא, אבל נשארתי עם התחושה שאם אני מכוונת, זה יכול לקרות".

            

          היית לוקחת את המשפחה ועוברת לנסות להצליח בחו"ל?

          "מי שתגיד שזה לא החלום שלה היא שקרנית, כי זה להביא את עצמך לטופ. זה מצריך ממך כוח ומחיר, וכרגע אני לא במקום הזה, ולא בא לי לוותר על מה שיש לי בארץ.

           

          "עכשיו היינו חודש באל־איי, אני ושמעון והילדים. זה היה דווקא בשביל שמעון, כי הוא כותב, וערכנו שם פגישות והכל נראה כל כך מלבלב ומדהים ושזה עוד שנייה הולך לקרות, אבל פתאום אמרתי: איך אני אעשה את זה לילדים? איך אני אעביר אותם לפה ואנתק אותם מהחברים שלהם? ואז אחזיר אותם אחרי שנה כי לא ילך? חוץ מזה, אנחנו כלום שם. זה לחזור להיות נובאדי".

           

          סטיילינג: שלו לבן /// איפור: תהילה גוטליב /// שיער: שגיא דהרי /// ע' סטיילינג: ליאת ל. אדרי

           

          הכתבה המלאה במגזין Gostyle

           

          הגיליון החדש של מגזין Gostyle - עכשיו בדוכנים
          הגיליון החדש של מגזין Gostyle - עכשיו בדוכנים
           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד