בקיץ האחרון פנו המאייר אור "רוגו" גלילי ואמו, אשת יחסי הציבור אורית גלילי, אל הלב והארנק של הציבור הישראלי בקמפיין הד סטארט למימון המונים. "אני ROGO ויש לי שני חלומות", כתב אז גלילי, כיום בן 19. "האחד, שאמא שלי תחיה, השני ROGO". רוגו הוא מותג אופנת הרחוב החדש של גלילי, שעד אז צייר על חולצות באופן פרטי. הקמפיין זכה לפרסום בכלי התקשורת השונים והשניים גייסו 213,114 שקל, קצת יותר מהיעד שהציבו לעצמם בגובה 200 אלף שקל. "האמת שדי הופתעתי שהצלחנו לגייס את כל הסכום ושהציבור הישראלי תרם", אומר גלילי השבוע, "זה נתן לאמא שלי חיים מחדש, וגם חיים למותג. זה חיזק אותנו ומילא את שנינו באופטימיות. האווירה היום בבית פחות אפלה מבעבר. יש תקווה לחיים".
לפני כשלוש שנים וחצי חלתה גלילי בפתאומיות במחלת ריאות. חיידק טורף חרב את זוג ריאותיה ובמשך ארבעה חודשים היתה מונשמת ומורדמת בבית החולים. מאז היא יוצאת ונכנסת מבתי חולים ומחוברת למכונת חמצן, תוך שהיא מגדלת את בנה היחיד אור לבדה. הוריו של אור התגרשו כשהיה בן שנתיים ומאז הוא מתגורר עם אמו. השניים חולקים דירה בשכונת פלורנטין בתל אביב, שם גם נמצא הסטודיו שלו. גלילי מספר כי הוא בקשר הדוק עם אביו, שלאחרונה החלים ממחלת הסרטן. "גנים לא מדהימים", הוא אומר בסרקזם, "אבל אני אהיה בסדר".
הכסף שגייסו נועד בראש ובראשונה לסייע לאיכות החיים של אמו, שהתחדשה בקלנועית המאפשרת לה להתנייד, להתקיים בכבוד, ולבדיקות נוספות להן היא זקוקה לפני ההשתלה. "זה מאפשר לנו קרקע יציבה", הוא אומר. חלק נוסף מהכסף יועד כהון ראשוני להקמת מותג האופנה שלו, שאותו התחיל כבר כתלמיד תיכון במגמה לסוציולוגיה ומדעי המדינה במסלול למצוינות בתיכון הכפר הירוק, עם חולצות מאוירות בצבעי שחור-לבן. כעת הוא משיק קולקציה ראשונה של חולצות וסווטשירטים עם איורים צבעוניים בעיצובו, שנמכרת אונליין באתר המותג במחיר 160 שקל לחולצה, לצד אפשרות להזמין איורים בהזמנה אישית.
"רוגו הוא מותג יוניסקס, אבל הוא פונה בעיקר לגברים. הווייב הוא וניס-ביץ' וסגנון אוברסייז", הוא מסביר. "האיורים שלי הם טייק-אוף על אמנות קלאסית (למשל הולדת ונוס של בוטיצ'לי, א"י) או משחקי מחשב משנות ה-80. המעבר לאיורים צבעוניים בחודשים האחרונים מאפשר לי להעז יותר ולבחון את הגבולות שלי. כל דגם ממוספר ומגיע במהדורה מוגבלת, ואני שואב השראה ממותגים כמו סופרים וסטוסי. אני חושב שגם המחיר שלי לחולצה יחסית הוגן".
שם המותג הוא גרסה מאצ'ואיסטית יותר, לדבריו, לכינוי שדבק בו מילדות – רוגי, קיצור של רוגעלך. התשוקה לאופנה התפתחה אצל גלילי בגיל צעיר, אך רק כשהיה בן 15, לאחר ניתוח לקיצור קיבה שעבר, הצליח להפוך את החלום למציאות והחליף את האהבה לסניקרס ("יש לי אוסף של 80 זוגות נעליים") לבגדים.
"שקלתי בשיאי 160 קילו, והיום אני שוקל כחצי, 85 קילו", הוא מגלה, "רק לאחר קיצור הקיבה התחלתי להתלבש באמת כמו שאני אוהב. עד אז הייתי קונה ברשתות בגדים להמונים, וכשהתחלתי לרזות, אפילו כשהייתי במשקל של 130 קילו, התחלתי לקנות לעצמי חולצות וסווטשירטים של מותגי אופנת רחוב. יכולתי ממש לקנות בגדים".
את מראה האוברסייז הנינוח הוא מבקש להנחיל גם במותג שלו. "אני דוגל במידות אמריקאיות (הרחבות יותר ממידות אירופאיות הנמכרות בישראל ומותאמות ללקוח הישראלי, א"י), ואוהב ללבוש רחב. הגבר הישראלי, לפחות לפי מה שאני רואה סביבי עכשיו בבית הקפה, מעדיף את החולצות שלו קרובות לגוף, שלא לומר צמודות".
בצילומי הקולקציה החדשה מדגמן הקולנוען הצעיר איתמר שירי-לידר, אחיינו של המוזיקאי עברי לידר. בהתאם לרוח הזמן, גם החברות בין גלילי ללידר נולדה באינסטגרם, כשהמוזיקאי עקב אחר עבודתו של המעצב הצעיר. לקראת הוצאת הסינגל "מוגזם" של לידר, הוא הזמין את גלילי ליצור קולאז'ים אמנותיים לאינסטגרם, והתוצאה היא שורה ארוכה של דימויים הומוריסטיים, בהם אפשר לראות את לידר במגוון סיטואציות: על רקע הבית הלבן, לצד לימוזינה גדולה עם השם Moogzam, שגם מעטר את השלט המפורסם על גבעות הוליווד. "הפכנו לחברים דרך האינסטגרם ואנחנו בקשר יומיומי", אומר גלילי, "עברי גם הביא את הרעיון שנצלם את איתמר, והיחסים בין שתי המשפחות מאוד חזקים. לשמחתי, הוא מפרגן לי בכל הזדמנות שיש".
______________________________________________________
ואיך הפכה ירושלים לכוכבת של הפקות אופנה בעולם?
