יש לך הסבר למה?
"הכביסות והגיהוצים שברו אותה. זה אינסופי, וזה מה ששובר את כולן. אם היית יודעת כמה עוזרות היו צריכות להגיע אליי לראיון עבודה, שמעו בטלפון שיש בבית שישה ילדים ונעלמו. העוזרת הקודמת אמרה, 'אל תספרי שיש לך שישה ילדים'. אמרתי לה, 'מה את רוצה שאני אגיד? אני לא יכולה לשקר'. היא אמרה, 'תגידי שהילדים במסגרות חינוכיות, שהילד הגדול שלך נמצא הרבה אצל חברים, תפיידי את הבעיה'. אבל הכביסות שלו פה! שקלנו להגלות איזה שני ילדים כדי שזה ייראה פחות (צוחקת), אבל זה לא באמת אפשרי".
איך מסתדרת משפחה עם שישה בלי עוזרת לפני הניקיונות לפסח?
"אני מביאה כרגע כל מיני עוזרות לפי שעה, אבל זו משכנתה. כרגע אני עושה את הכביסות לבד, מטגנת שניצלים עם כפכפי אצבע וגולגול בשיער, ושנייה אחרי אני עולה על עקבים, לובשת בגדים יפים והולכת להופיע עם עודד".
בית של עדן הראל ועודד מנשה ברמת־השרון נמצא בימים האחרונים על ארגזים. בשנים האחרונות הסיע מנשה בכל בוקר את ילדיו לבית ספר תורני ברעננה ועמד שעות בפקקים, ולאחרונה החליטו להתייעל. הם עוזבים את העיר (שאליה הגיעו ב־2010, אחרי ארבע שנים בזכרון־יעקב), ועוברים להוד־השרון עם ששת ילדיהם: נועם (15), אוריה (עשר), ישי (שבע), אביגיל (ארבע וחצי) תמרי (שלוש וחצי) ואביתר (בן חצי שנה).
בשעת בוקר מוקדמת היא פותחת את הדלת בחיוך רחב, לובשת שמלה יפה ולא עושה מעצמה עניין. בעגלה מחייך אביתר, תינוק כחול עיניים, ולצד העגלה מונחת שמיכה סרוגה מרהיבה
שסרגה הראל. כן, יש לה זמן גם לסרוג, וגם לעשות יוגה. בימים אלה עולה "אגדת המלך שלמה", סרט ילדים ישראלי שהיא מדבבת בו (לראשונה בחייה). לאחרונה סיימה לימודי רוקחות טבעית, ועכשיו היא מתחילה לימודי פרמקלצ'ר (חקלאות בת קיימא), והיא גם נבחרה להנחות עם מנשה את המשדר המרכזי של עמותת "פתחון לב" לפסח (רשת13).
אני מנסה להבין רק דבר אחד: מתי יש לך זמן?
"את הדברים שלי אני עושה רק בבוקר, כשהילדים במסגרות, ואז עודד או בייביסיטר שומרים על אביתר. כמעט כל ערב אני עובדת. אנחנו, כנשים, צריכות לייצר לעצמנו את האיים הקטנים האלה שלנו. אם לא הייתי עושה את זה, אני לא יודעת אם הייתי בנאדם שמח".
איך את עושה את זה?
"ילד אחד זה קשה יותר משישה ילדים. הייתי אם חד־הורית לילד אחד וזה היה סיוט. לא הצלחתי לעשות כלום, חוץ ממה שהייתי חייבת כדי לפרנס אותו ואותי. זה שותה אותך. שישה ילדים מעסיקים אחד את השני. הם חבורה. כשאני צריכה רגע לארגן משהו, אוריה בן העשר לוקח את האחים לגן שעשועים ליד הבית. הוא אחראי על ילד בן שבע, ילדה בת ארבע וחצי וילדה בת שלוש וחצי, ומחזיק איתם שעתיים. בסדר, עוד מעט הוא יהיה בגיל ההתבגרות ויגיד לי, עזבי אותי, אין לי כוח".
אפרופו מתבגרים: בפורים האחרון החליט נועם, בנה הבכור מנישואיה הראשונים למוזיקאי אייל (אילזי) אייזנשטרוס, לצבוע את שערו לבלונד. כשהסתיים החג, מאחר שידע שלישיבה
התיכונית של בני עקיבא אי־אפשר להגיע בשיער מחומצן, עשה קרחת ודיווח לאמו בטלפון. "הופתעתי קלות", היא משתנקת, "אמרתי לו, אתה זוכר שיש לנו עוד מעט צילומים ל'לאשה'? שחררתי. יום אחד הוא יהיה בן 30 ויגיד, 'איך נתת לי להצטלם ככה?'"
איזו אמא חשוב לך להיות?
"אני מאפשרת לילדים שלי חופש, כי אני זוכרת את הילדה שאני הייתי, שהעדיפה ללכת לים ולא לשבת על הכיסא בכיתה. אני אמא נינוחה, אבל הילדים גם יכולים ללחוץ על הכפתורים שלי ולשגע אותי. כשנועם רצה לעשות עגיל בגבה, כמעט התעלפתי. הוא ילד מקסים שבודק גבולות, ואמרתי, עד כאן".
נראה שאת מסתדרת מצוין. אפילו חזרת לא מזמן לשדר ב־MTV כמה שעות.
"הזמינו אותי להגיש את מצעד שנות ה־90, אלה השנים שלי, הספייס גירלז, כאלה. גם הכרתי את כולם. צילמנו באולפן בתל־אביב, ומדהים היה לראות שזה כמו לרכוב על אופניים.
לא שכחתי כלום. מובן שלבשתי מחטב מאצבעות הרגליים עד הראש, ולא נשמתי".
אין בך געגוע?
"אני בת 42 ויש צעירות ממני, יפות ממני, מוצלחות ממני, זה הזמן שלהן. אני עשיתי את שלי בזמן שלי, ועכשיו אני צריכה לעשות דברים אחרים. גם אם לא הייתי דוסית, לא הייתי מסתובבת במכנסונים קצרים וגופיית ספגטי. אני מכבדת את הגיל שלי ואת המקום שלי כאישה".
יוצא לך לראות תמונות שלך מגיל 19?
"הראו לא מזמן אצל גיא פינס. אני נהנית לראות את זה, אני לא בהתכחשות לעבר שלי, אבל אני יודעת שכאשר המצלמה כבתה היו ריקנות ועצבות, והיו שאלות שבערו בי ולאף אחד לא הייתה תשובה בשבילי, עד שלא יכולתי יותר".
- הראיון המלא עם עדן הראל בגליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים
