''שביל העצמאות'' מסמן 10 אתרים היסטוריים בתל אביב לחגיגות ה-70

בין בית העצמאות שבו הוכרזה הקמת המדינה לבית הכנסת הגדול: פס מוזהב מתחקה אחר הממשק בין הקמת העיר העברית הראשונה לסיפור הקמת המדינה

אורן אלדר

|

19.03.18 | 14:27

רבים כבר הבחינו בפס המוזהב שהוצמד למדרכות בלב ת''א. יש גם מי שהספיק להחליק עליו (צילום: ריקי רחמן)
רבים כבר הבחינו בפס המוזהב שהוצמד למדרכות בלב ת''א. יש גם מי שהספיק להחליק עליו (צילום: ריקי רחמן)
אבני הדרך, שמציגות את האתרים ההיסטוריים כאשר עוברים לצדם, מורכבות מלוחות פליז מעוגלים עם לוגואים מאוירים של המבנים והפסלים (צילום: אורן אלדר)
אבני הדרך, שמציגות את האתרים ההיסטוריים כאשר עוברים לצדם, מורכבות מלוחות פליז מעוגלים עם לוגואים מאוירים של המבנים והפסלים (צילום: אורן אלדר)
בין האתרים: מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן, בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, מוזיאון ההגנה בשדרות רוטשילד  - וכמובן בית העצמאות שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה (צילום: ריקי רחמן)
בין האתרים: מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן, בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, מוזיאון ההגנה בשדרות רוטשילד - וכמובן בית העצמאות שבו הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה (צילום: ריקי רחמן)
חלק מהמבנים ייפתחו לראשונה לציבור ביום העצמאות, ובהם השלוחה התל אביבית של בנק ישראל בפינת נחלת בנימין ורחוב לילינבלום. מבנה בסגנון הבינלאומי שתכנן האדריכל דב קוצ'ינסקי (צילום: אורן אלדר)
חלק מהמבנים ייפתחו לראשונה לציבור ביום העצמאות, ובהם השלוחה התל אביבית של בנק ישראל בפינת נחלת בנימין ורחוב לילינבלום. מבנה בסגנון הבינלאומי שתכנן האדריכל דב קוצ'ינסקי (צילום: אורן אלדר)
 וכאן, בכיפה הגיאודזית שמוקמת במורד שדרות רוטשילד, יוקרן במסך של 360 מעלות טקס הכרזת המדינה (צילום: אורן אלדר)
וכאן, בכיפה הגיאודזית שמוקמת במורד שדרות רוטשילד, יוקרן במסך של 360 מעלות טקס הכרזת המדינה (צילום: אורן אלדר)
מפת האתרים שנכללים בשביל העצמאות (מפה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
מפת האתרים שנכללים בשביל העצמאות (מפה: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
איך תיראה הכיפה כשתהיה מוכנה?

כיפה גיאודזית קטנת-ממדים מוקמת בימים אלה בקצה שדרות רוטשילד בתל אביב. היא מזכירה מעט את תפאורת ״ארץ נהדרת״, שבה גדר ההפרדה שמקיפה את הקומיקאים חנוטה בעוד שכבה של כיפה הרמטית, אבל כאן לא מדובר בביקורת על ישראל המסתגרת מאחורי חומות, אלא בתוכן ממלכתי מאוד: בתוך הכיפה הזו, שמוקמת בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה (תחת השם המבטיח "שער הדמוקרטיה"), יוקרן ב-360 מעלות טקס ההכרזה על הקמת המדינה ועוד אירועים מרכזיים שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית.

 

זו אחת האטרקציות שמכינה עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף משרדי התיירות והמורשת, בקילומטר המרובע שתוחם את הרחובות אחד העם, הרצל, שדרות רוטשילד ואלנבי, לקראת יום העצמאות ה-70 למדינה.

 

שביל העצמאות. אחרי שורה של שבילים קודמים שהעירייה הקימה וזנחה, מגיע תורו (צילום: ריקי רחמן)
    שביל העצמאות. אחרי שורה של שבילים קודמים שהעירייה הקימה וזנחה, מגיע תורו(צילום: ריקי רחמן)

     

    לאחר שבשנות התשעים חנכה את ״מסלול התפוז״ (שהוסר מאז), ובחגיגות ה-100 להיווסדה חנכה את ״השביל הלבן״, ״השביל הירוק״ ו״השביל הכחול״ (שמרצפות הזכוכית שלו עדיין קיימות בעיר, גם אם קשות לאיתור או לקריאה) באותם אתרים ממש - עכשיו מגיע תורו של ״שביל העצמאות״, שיכול להיקרא גם ״שביל הזהב״, בגלל סימונו בלוחות פליז מוזהבים, חלקלקים למדי.

     

    10 אתרים לאורך קילומטר

     

    ״שביל העצמאות״ מחבר 10 אתרים היסטוריים שמחברים בין הקמת המדינה לבין תולדות העיר. ההשראה הישירה מגיעה מחלוץ הז׳אנר, ״שביל החירות״ בבוסטון, שהוקם בשנות ה-50 ומסמן את האתרים בלוחות מתכת עגולים (כשהמסלול עצמו מסומן בלבנים אדומות). יוזמות דומות הנצו ברחבי העולם, כשבבוסטון עצמה נוספה למסלול גם גרסה אלטרנטיבית - ״שביל המורשת השחורה״, שמספר את סיפור שחרורם של האפרו-אמריקאים.

     

    מי ברשימת האתרים התל אביביים? בראש ובראשונה בית העצמאות בשדרות רוטשילד, שבו הוכרזה המדינה (זה היה ביתו הפרטי של מאיר דיזנגוף, ושימש באותה עת כמבנה הראשון של מוזיאון תל אביב); מוזיאון ה״הגנה״ (שהיה ביתו הפרטי של אליהו גולומב ושימש כמטה החשאי של הארגון); בניין בנק ישראל בפינת הרחובות נחלת בנימין ולילנבלום (שפוצץ על ידי לוחמי אצ״ל); בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי (בו היה סליק נשק של הלח״י).

     

    פסלו של מאיר דיזנגוף רכוב על סוס, לצד בית העצמאות (שהיה ביתו של דיזנגוף עצמו) (צילום: ריקי רחמן)
      פסלו של מאיר דיזנגוף רכוב על סוס, לצד בית העצמאות (שהיה ביתו של דיזנגוף עצמו)(צילום: ריקי רחמן)

       

      אתרים אחרים שנכללים במסלול קשורים יותר להקמתה של העיר העברית הראשונה, בהם הקיוסק הראשון בפינת רחוב הרצל ושדרות רוטשילד; מגדל שלום (על חורבות גימנסיה הרצליה); בית עקיבא וייס שנמצא מולו (מהאחרונים שנותרו על תילם מהקמת שכונת אחוזת בית); וגם שלושה פסלים-אנדרטאות: מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן, שמתארת את הקמת העיר (והועברה לשדרות רוטשילד ממקומה המקורי בכיכר ביאליק); האנדרטה למקימי העיר (שהוקמה על חורבות מגדל המים הראשון בעיר); ופסלו של דיזנגוף הרכוב על סוס, מול בית העצמאות.

       

      "אבני הדרך" שמסמנות את האתרים הם לוחות פליז מעוגלים שעליהם הוטבעו לוגואים מאוירים של המבנים והפסלים. את המידע המשלים יוכלו הצועדים לקבל במפות, שיחולקו במרכז מידע שיוקם בקיוסק בשדרה, ושיציע גם סיורים מודרכים במהלך החגיגות. מי שיעדיף סיור עצמאי, יוכל להוריד אפליקציה ייעודית ולקבל את המידע שם. אך בניגוד לשלטים שהוצבו בעבר ב"מסלול התפוז", ומול אתרים חשובים באדריכלות "העיר הלבנה", כאן אין אף שלט הסבר קבוע – כך שאחרי פירוק מרכז המידע ואריזת המפות, המידע ייעלם ויישאר רק באפליקציות.

       

      בית העצמאות ייסגר לשיפוצים

       

      המבנים שלאורך השביל ייפתחו לכבוד שנת העצמאות למבקרים, ובחלק מהם מדובר בחשיפה נדירה. כזה הוא, למשל, מבנה בנק ישראל, שהאדריכל דב קוצ׳ינסקי (מתכנן מעונות העובדים ברחוב מזא״ה בעיר ומעונות העובדים ברחוב עזה בירושלים) תכנן בסגנון הבינלאומי. המבנה נבנה במקור ל״בנק אשראי״, אך שימש את הבריטים כלשכת גיוס ולכן שימש מטרה לפעולת האצ״ל. מאז הקמת המדינה הוא משמש כשלוחה התל אביבית של בנק ישראל, וכעת מוקם בו מרכז מבקרים שייפתח לקראת יום העצמאות.

       

      האנדרטה למייסדי העיר בפינת רוטשילד ונחלת בנימין. ברקע משמאל: בית העצמאות, שייסגר בקיץ לשיפוץ ממושך (צילום: ריקי רחמן)
        האנדרטה למייסדי העיר בפינת רוטשילד ונחלת בנימין. ברקע משמאל: בית העצמאות, שייסגר בקיץ לשיפוץ ממושך(צילום: ריקי רחמן)

         

        המבנים השונים פותחים מבט על האדריכלות המשתנה של העיר. לצד הסיפור המוכר של הריסת גימנסיה הרצליה למען הקמת מגדל שלום, יש מבנים שמציגים תקופות שונות במבנה אחד. מוזיאון ההגנה מורכב משני נדבכים: ביתו המקורי של גולומב, שקיבל את צורתו הנוכחית בשנות ה-20 על ידי האדריכל יוסף ברלין (מי שתכנן בין היתר את קולנוע מוגרבי, את בתי התאומים ברחוב מזא״ה ואת בנק אנגלו-פלשתינה בשדרות ירושלים, שנהרס השנה); ומבנה המוזיאון, שהורכב מעל הבית המקורי, בתכנון יוחנן רטנר (מי שתכנן את מבנה המוסדות הלאומיים בירושלים).

         

        גם בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי מורכב ממבנה מקורי (בתכנון יהודה מגידוביץ׳, מהנדס העיר הראשון), שבסוף שנות ה-60 נוספה לו קולונדת עמודים היקפית בתכנון אריה אלחנני. הקולונדה נבנתה בהשפעה ישירה ממבני השלטון שתכנן אוסקר נימאייר בברזיליה, אך גם כתגובה לקולונדת העמודים ההיקפית במתחם בית הכנסת, שתכנן זאב רכטר עשרות שנים קודם לכן.

         

        השעון העברי בקיר הצפוני של בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. במקום ספרות - אותיות (צילום: אורן אלדר)
          השעון העברי בקיר הצפוני של בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. במקום ספרות - אותיות(צילום: אורן אלדר)

           

          בסיור בשביל החדש עם איתן שוורץ, מנכ״ל מינהלת ״עיר עולם״, הוא אמר כי בקיץ הקרוב ייסגר בית העצמאות לשיפוצים שיימשכו שלוש שנים - לאחר עיכובים

          של שנים רבות - במטרה לשמר את האייקון המובהק של הכרזת המדינה, שהחוק הממשלתי לשימורו עבר כבר ב-2009. במסגרת פרויקט השימור, בתכנון האדריכלים אורי גלזר ונילי גל-מסטר, יוסרו תוספות שונות שהורכבו על המבנה לאורך השנים, כדי להשיב את מראהו מתקופת הכרזת המדינה. במקביל ייבנה פיר מדרגות ומעליות שקוף בחזית המערבית, וייחפר מרתף למשרדים ולמערכות טכניות מתחת למבנה כולו.

           

          ומה בנוגע לחומר החלקלק שממנו עשוי השביל כולו? מתברר שהוא נבחר אחרי התמודדות של כמה חומרים חלופיים על התואר, אבל לא מספק את הסחורה. שוורץ מודע לתלונות השונות על סכנת ההחלקה, בעיקר אחרי גשם ושעות ההפעלה של הממטרות, ואומר כי המינהלת מחפשת פתרון לבעיה.

           

          תכנון והקמת שביל העצמאות: דיסק-אין

           

           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "''שביל העצמאות'' מסמן 10 אתרים היסטוריים בתל אביב לחגיגות ה-70"
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד