הכל אחר, חביבי: החיים החדשים והזוגיות החדשה של יובל דור

    הזמר הידוע מהלהקה המצליחה, שהיה נשוי לזמרת מפורסמת, חי כעת במושב, הרחק מהשואו ביזנס, עם מורה שצעירה ממנו ב-17 שנה, אותה הכיר באופן כמעט מיסטי

    זיו ארדמן

    |

    20.03.18 | 03:22

    יובל דור ופזית גלר. "ברגע שהסתכלתי בעיניים שלה, הרגשתי שיש כאן סוג של חיבור שהוא מאוד גבוה" (צילום: עמית גרין)
    יובל דור ופזית גלר. "ברגע שהסתכלתי בעיניים שלה, הרגשתי שיש כאן סוג של חיבור שהוא מאוד גבוה" (צילום: עמית גרין)
    עם אשתו הראשונה, שלומית אהרון.  "היחסים איתה מצוינים. יש בינינו, ותמיד היה, המון כבוד, וזה העיקר" (צילום: שלום בר טל)
    עם אשתו הראשונה, שלומית אהרון. "היחסים איתה מצוינים. יש בינינו, ותמיד היה, המון כבוד, וזה העיקר" (צילום: שלום בר טל)
    דור (מימין) עם מנדלמן, אהרון ורוטשטיין בהכל עובר חביבי. "רציתי לעשות משהו יותר מהותי מבידור" (צילום: סהר יעקב, לע"מ)
    דור (מימין) עם מנדלמן, אהרון ורוטשטיין בהכל עובר חביבי. "רציתי לעשות משהו יותר מהותי מבידור" (צילום: סהר יעקב, לע"מ)
    דור וגלר. "שמנו מזרן על הרצפה, והתנחלתי שם" (צילום: עמית גרין)
    דור וגלר. "שמנו מזרן על הרצפה, והתנחלתי שם" (צילום: עמית גרין)

    יובל דור ופזית גלר עשויים ליצור רושם שהם בני זוג כבר כמה עשורים. הוא בן 67, זמר, לשעבר חבר להקת הכל עובר חביבי; היא בת 50, מורה ותיקה לכיתות א'-ב', שפיתחה שיטה חינוכית ייחודית. כאיש במה ותיק, שגם התראיין אינספור פעמים, הוא הדברן מביניהם, אבל בעת הצורך היא מעירה לו בשקט: "אמרנו שעל זה אני מספרת" - והוא משתתק מיד. התנהלות כזו מאפיינת זוגות ותיקים, אבל הזוגיות של דור וגלר היא בת ארבע שנים בלבד.

     

    >> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    כשהכירו, היו מאחורי דור נישואים בני 23 שנה לזמרת שלומית אהרון, שהביאו לעולם שני ילדים – טליה (37) ודניאל (32) - ואילו גלר הייתה אחרי נישואים וקשר ממושך נוסף ואם לשלושה. את המפגש ביניהם הם מתארים בעיניים נוצצות ובהתלהבות, כאילו היה סיפור דרמטי, שיש בו, עבור שניהם, הרבה מן המיסטי.

     

    גלר: "ראיתי את יובל לראשונה כשהוא הגיע למופע במפגש מורות בקיבוץ שדות ים. זה היה כמה שנים לאחר שסיימתי את הקשר הזוגי האחרון שלי, ובשנים האלה הייתי נזירה".

     

    דור: "גם אני הייתי נזיר".

     

    תסבירו.

    גלר: "מגיל 38 ועד שפגשתי את יובל, בגיל 46, דאגתי להיות לבד ונהניתי מאוד מחיי הנזירוּת.  אהבתי לגדל את ילדיי וליהנות מהחיים, לקרוא ולישון לבד במיטה. בתקופה הזו למדתי המון על עצמי, דרך עצמי ודרך כאב. למדתי מהם החיים האלה, וחשבתי שזה לא יהיה נורא אם אחיה כל חיי בלי בן זוג".

     

    "הייתי בנזירוּת במשך תקופה לא קצרה, וזה היה מצוין. עברתי תקופה של חיפוש, של להסתכל יותר פנימה, לא כל כך לראות אנשים ולצאת למקומות ולמסיבות. יותר ללמוד, להיות בשקט, לנגן"

    דור: "גם אני הייתי במשך תקופה לא קצרה בנזירוּת, וזה היה מצוין. עברתי תקופה של חיפוש, של להסתכל יותר פנימה, לא כל כך לראות אנשים ולצאת למקומות ולמסיבות. יותר ללמוד, להיות בשקט, לנגן".

     

    גלר: "באותו יום קמתי בלי חשק לאותו מפגש מורות והחלטתי לא להיכנס לאף הרצאה, אבל ראיתי שיהיה מופע של יובל דור, ואמרתי לעצמי: לזה כן אלך. כשהוא נכנס, הוא היה עם מזוודה שחורה, אני הבטתי בו, ואין לזה הסבר: הרגשתי שזה זה. אני לא אדם שמחזר, אבל אמרתי: אני אצור איתו קשר. כתבתי אז את הספר שלי, 'חינוך מואר', ושלחתי לו קטעים לקריאה. התחילה תקשורת של מיילים ומעט שיחות טלפון, ואני ידעתי כל הזמן שזה יקרה".

     

    דור: "קראתי את מה שהיא שלחה לי, וחשבתי: נחמד. היא הציעה להיפגש, אבל הבהרתי לה שאני לא מעוניין לפגוש בחורות. מדי פעם, בערך כל חודש, היא הייתה מרימה טלפון והיינו משוחחים. כך זה נמשך שנתיים".

     

    גלר: "אמרו לי: 'הבן אדם לא רוצה קשר. תצאי לדייטים עם אחרים'. לא הסכמתי, הרגשתי שמשהו פה צריך לקרות".

     

    כעבור שנתיים נעתר דור לפגישה, אבל אז הבריז ממנה ברגע האחרון. גלר התעקשה לקבוע פגישה נוספת, והם נפגשו בתל אביב. "ברגע שהסתכלתי בעיניים שלה, הרגשתי שיש כאן סוג של חיבור שהוא מאוד גבוה", מספר דור. "הרגשתי שיש כאן משהו שעלינו לעשות ביחד, מלבד לפתח קשר של אהבה, והיא לא הבינה על מה אני מדבר". שבועות אחדים לאחר מכן ארז דור מזוודה, עזב את תל אביב ועבר לגור בבקתת העץ של גלר וילדיה במושב. "שמנו מזרן על הרצפה, והתנחלתי שם", הוא מספר, והיא מוסיפה: "הוא נכנס כבן משפחה מהרגע הראשון. הילדים קיבלו אותו מיד". מאז חלפו ארבע שנים, וכיום הם גרים בבית שעברו אליו במושב אומץ שבעמק חפר, עובדים יחד, ולאחרונה גם מופיעים יחד.

     

    צפו ביובל דור מבצע עם הכל עובר חביבי את "תלווי אותי" שהלחין:

     

     

    ובמופע סולו מהשנים האחרונות:

     

     

    הייתי אדם אחר

     

    המופע המשותף החדש של דור וגלר, "הבנת הנקרא של הלב", משלב שירים, שיחות על תקשורת וסיפורים מתחום החינוך ומהווה חיבור של עבודותיהם השונות בעשורים האחרונים. לדור הייתה קריירה מצליחה בתחום המוזיקה. היא החלה בלהקת חיל התותחנים, שם הכיר את עמי מנדלמן ואת קיקי רוטשטיין, שאיתם הקים את שלישיית אף אוזן גרון:

     

     

    ב-1975 חברו השלושה לזמרת שלומית אהרון, ומהחיבור הזה נוצרו הכל עובר חביבי, מההרכבים המצליחים במוזיקה הישראלית במשך שנים רבות – וכן נישואיו הראשונים של דור. בשנים האחרונות חזרה הלהקה להופיע, אבל בלעדיו. "רציתי לעשות משהו יותר מהותי מבידור", הוא אומר. "בזמנו עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ולא חשבתי שאהיה זמר. ההצלחה של הלהקה גרמה לכך שמצאתי את עצמי על במות כל הזמן. אחרי הלהקה חזרתי ללמוד ועשיתי תואר שני בתרפיה בשילוב אמנויות בלסלי קולג'".

     

    במהלך הלימודים הכירו לו את ד"ר מרשל רוזנברג, פסיכולוג אמריקאי שפיתח מודל של "תקשורת לא אלימה", והוא נעשה אחד מתלמידיו הקרובים והעמיק בלימוד גישתו. "בכל פעם שהוא היה מגיע לארץ, הייתי אוסף אותו משדה התעופה, מלווה אותו למלון כמו שוליה שמלווה מאסטר, ומקשיב למה שהוא אומר ובעיקר למה שהוא לא אומר. פעמים רבות הדברים החזקים ביותר היו ללא מילים. לאט-לאט למדתי שהדבר החשוב ביחסים הוא האנרגיה האנושית, לא הדיבור".

     

    "לי ולשלומית היו שנים של הרבה מאוד אושר, אבל יצרנו יחד, כתבנו והופענו יחד, עבדנו 24 שעות יחד – והיה לזה מחיר. הייתי אדם עם פחות שקט, עם תחושה שאני צריך לממש משהו שאני לא יודע מהו"

    בהמשך החליט שכדי ללמוד את תורתו של רוזנברג, הוא צריך להעביר אותה לאחרים. כדי ליישם זאת, יצר מופעי יחיד שבהם הוא מבצע שירים מוכרים ומקשר אותם לנושאים של תקשורת, רגשות, צרכים ובקשות (ראו סרטון למעלה). "אני מנסה להעביר לאנשים אפשרות לסוג מסוים של סבלנות", הוא מסביר, "למקום שבו אתה מאפשר לעצמך להיות בשקט ולהרגיש שלושה דברים: מה עובר עליך, מה עובר עליי, ומה קורה בעולם הקשר שלנו. אני רוצה לעורר באנשים את המודעות לעובדה שהכי חשוב זה להשקיע ביחסים – עם הילדים, עם בן הזוג וגם עם עצמי".

     

    הדברים שאתה עוסק בהם כיום שונים מאוד מאלה שמעסיקים בדרך כלל אמנים מצליחים. איך אתה מרגיש עם השינוי שעברת?

    "אני מרגיש יותר ויותר שליו ושמח עם הדרך שבחרתי. אני חושב שאם תשאל את רוב האמנים, אפילו את המאוד מצליחים, תשמע מהם שלמעט תקופה של הצלחה מאוד גדולה, הם חווים תסכול גדול, כי אתה מאוד תלוי בחסדי הקהל, גם לפרנסה. אמנים במובן הטהור של המילה, שמתעסקים באמנות שלא כקרדום לחפור בו, יש רק יחידים. אני יכול להגיד שאני מאושר מזה שאני משלב בין כמה כישרונות ואהבות שיש לי – אני אוהב לנגן ולשיר, אוהב חומרים פילוסופיים ופסיכולוגיים, ואוהב לאלתר".

     

    כאמן מצליח ומפורסם לא הגעת לסיפוקים דומים?

    "אני חושב שבמובנים רבים הייתי אדם אחר. לי ולשלומית היו שנים של הרבה מאוד אושר, אבל הייתה לנו גם משימה משותפת: יצרנו יחד, כתבנו והופענו יחד, עבדנו 24 שעות יחד – והיה לזה מחיר. הייתי אדם עם פחות שקט, עם תחושה שאני צריך לממש משהו שאני לא יודע מהו. מצד אחד, מאוד נהניתי מעולם הבידור; נהניתי להסתובב בכל העולם ולהופיע, אבל היה משהו פנימי שהרגשתי שאני לא יודע מהו ושאני לא יודע איך להביא אותו לידי ביטוי. זה תסכול מאוד גדול, בעיקר כי זה דבר שאתה לא יודע לתת לו שם. היום אני יודע שזה קשור בללמד משהו, בהוויה".

     

    דור בהכל עובר חביבי, עם דודו פישר ונעמי שמר. "הייתי אדם עם פחות שקט" (צילום: מיכאל קרמר)
      דור בהכל עובר חביבי, עם דודו פישר ונעמי שמר. "הייתי אדם עם פחות שקט"(צילום: מיכאל קרמר)

      דור וגלר. "לא חשבתי שאהיה זמר" (צילום: עמית גרין)
        דור וגלר. "לא חשבתי שאהיה זמר"(צילום: עמית גרין)

         

        יש חגיגה

         

        המסלול של גלר היה שונה. בזמן שדור הופיע בארץ ובחו"ל, עם הלהקה ובמחזות זמר ("עלובי החיים", "אחים בדם"), וכן כתב והקליט להיטים ("הלילה", "תלווי אותי", "בלוז מדרגות הרבנות") - היא עבדה בהוראה ופיתחה את שיטתה החינוכית הייחודית, "חינוך מואר", המאופיינת ביחס מכבד במיוחד לילדים וביצירת דיאלוג נטול כפייה עימם. אבל למרות העובדה שכל אחד מהם הגיע מרקע אחר, ואולי דווקא בגללה, היה זה דור שהפציר בגלר לפרסם את חוויותיה ולהעלות אותן לפייסבוק. כיום יש לדף הפייסבוק חינוך מואר כ-3,000 עוקבים, ומתנהל בו שיח ער בין מורים.

         

        "מההתחלה פיתחתי דרך הקרובה לעולם הילד", אומרת גלר. "היה לי חשוב שאני אהנה ושהילדים ייהנו. תמיד זה היה חריג, ונגד תוכנית הלימודים באיזשהו אופן, אבל תמיד זה גם השיג את המטרות של משרד החינוך. ראיתי שככל שאני קרובה יותר לעצמי ולילדים, יש חגיגה. שאלו אותי אם אני מפזרת ריטלין בכיתה. הסוד הוא פשוט להיות – להיות נוכחת, להקשיב. אני מתחברת לעצמי; כלומר, יוצרת מקום שאני אוהבת ברמה הפיזית - בכיתה, ביחסים עם הילדים. אין שם שנאה ואין כעס. אתה לא עובד כי מכריחים אותך להעביר חומר. אם אני רוצה להעביר לילדים ערכים של כבוד, של קשר, של התחשבות – אני צריכה לחיות את זה. ואני משתדלת ככל יכולתי להיות במקומות האלה".

         

        "אם תשאל את רוב האמנים, אפילו המצליחים, תשמע שלמעט תקופה של הצלחה מאוד גדולה, הם חווים תסכול גדול, כי אתה תלוי בחסדי הקהל, גם לפרנסה. אמנים במובן הטהור של המילה יש רק יחידים"

        את בעצם מעבירה "חינוך דמוקרטי" או "חינוך פתוח" בבית הספר הרגיל.

        "כן, זה מה שבעצם עשיתי. הדרך היא המון דמוקרטיה, הרבה אפשרויות בחירה. האם אני רוצה ללמוד לקרוא? אם כן, אחפש משהו שיעניין אותי. זה יכול לקרות בבית ספר רגיל, בחינוך רגיל. בכל רגע אני בודקת עם התלמידים מה מתאים להם. אלה שמשהו לא מתאים להם – יש להם אלטרנטיבות".

         

        החיבור בין "החינוך המואר" של גלר ל"תקשורת המקרבת" של דור הניבו לא רק מופע משותף, אלא גם ערכת קלפים, ספר הדרכה למורים וסדנאות שהם מעבירים, אבל דור לא פוסל אפשרות לחזור לעולם שממנו בא. "הייתי רוצה לעשות עוד דברים בתחום המוזיקה", הוא אומר. "יש לי הרבה חומר שכתבתי; הוא במגירה, ועוד לא מצאתי איך ועם מי לעבוד עליו. עולם המוזיקה מאוד השתנה. הכל השתנה: התעשייה, חברות התקליטים, השירים ששומעים היום".

         

        מה דעתך על המוזיקה של היום?

        "חסרים לי דברים משמעותיים. חסרים לי, בעצם, שלושה דברים מרכזיים: טקסט, מלודיה והרמוניה. מה שיש היום זה בעיקר קצב והפקה, וזה כנראה מגיע מאיזושהי עייפות מהשירים הסטנדרטיים. נכנסה השפעה של הראפ, יש דגש על ניואנסים, כמו איזה סלסול אתה עושה - והמלודיה הוזזה הצידה. יש סוג של רדידות, אבל זה מכריח אותך לפתח ולחזק שרירים שהיו יותר רפויים".

         

        יש סיכוי שתחזור לעבוד עם חביבי?

        "כן. אני לא פוסל אפשרות להקליט משהו חדש במסגרת הלהקה".

         

        ואיך היחסים עם גרושתך?

        "מצוינים. ביני לבין שלומית יש, ותמיד היה, הרבה כבוד, גם כשנפגשים וגם כשנפרדים – וזה העיקר. יש לנו שני ילדים ונכדה, אז זה המון שמחה".

         

        ______________________________________________________

         

        לבחורה הזו יש קשר הדוק (מאוד!) ליובל דור. הקליקו על התמונה:

         

        "אני מגיעה ממשפחה של חנונים". הקליקו על התמונה (צילום: יריב כץ)
        "אני מגיעה ממשפחה של חנונים". הקליקו על התמונה (צילום: יריב כץ)

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "הכל אחר, חביבי: החיים החדשים והזוגיות החדשה של יובל דור"
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד