בני זוג בתחילת שנות ה-50 לחייהם, בעלי חברה קבלנית למבני תעשייה והורים לשלושה בנים מתבגרים (16 וחצי, 14 וחצי ו-13), בנו וגרו מזמן בעמק חפר: ביתם הראשון היה בשער אפרים, ואחריו התגוררו במשך שש שנים בהרחבה של קיבוץ בחן. "אהבנו מאוד את הבתים האלה", הם מספרים, "אבל החלום האמיתי שלנו היה לגור ליד הים. התחלנו את החיים הזוגיים שלנו במושב חבצלת, ולגור שוב באזור, ליד הים, זו מבחינתנו מעין סגירת מעגל". לכן בנו את ביתם השלישי במושב ותיק במערב העמק.
לא רק הים היה חשוב. בעלת הבית היא בת קיבוץ שכן, וגם הקרבה להוריה המתבגרים היוותה שיקול בבחירת מיקומו של הבית החדש. "חיפשנו מקום שקט", מספרים בני הזוג, "מחוץ להמון הסוער, ומצאנו את המגרש הזה, בן קצת יותר מדונם. חיכינו שהמחיר שלו ירד קצת, וקנינו אותו עם בית הישן שהיה עליו".
שטחו של הבית הישן היה 180 מטרים רבועים, אך מלכתחילה היה ברור לבני הזוג שהוא ייהרס, והתכנון החדש יתחיל מאפס. את האדריכלים ליחן ויובל אמיצי (אמיצי אדריכלים) הם מצאו, לאחר חיפושים ממושכים, באינטרנט.
כבעלי ניסיון עם בתיהם הקודמים, הגיעו בני הזוג אל האדריכלים עם רצונות מגובשים: בית על קומה אחת, בלי מדרגות, אגפים נפרדים לילדים ולהורים, אזור ציבורי אחד לכל המשפחה, עם שולחן אוכל שהוא מרכז החיים המשפחתיים וחצר גדולה.
האדריכלים תכננו מבנה בן 300 מטרים רבועים, שיושב על המגרש בצורת האות ר', מפנה כלפי חוץ חזיתות ישרות וסגורות ונפתח מאחור לעבר חצר גדולה. נקודת הפתיחה לתכנון הייתה, לדברי האדריכלים, האור הטבעי, האוויר והסירקולציה שלו בבית. "ההפניה של הבית", מסביר אמיצי, "היא תוצאה של משטר הרוחות, השמש, ואיך מתמודדים עם הצללה".
קיר הלבנים החצויות: דומיננטי
מהרחוב ניבטת חזית לבנה ואטומה, שממנה חורגת תיבה מלבנית של בטון חשוף, עם חלונות סרט מחופים בתריסים נאספים שחורים (היורדים על כל הפתחים הגדולים בבית). שביל גישה מאבן גרניט אפורה מוביל משער ברזל, דרך גינה קדמית, לכניסה מקורה, אלכסונית, עם דלת ברזל מאסיבית.
הדלת נפתחת אל חלל מלבני גבוה במיוחד (3.45 מטרים), הפרוש בין שני הקירות הדומיננטיים של הבית: בכיוון צפון - קיר ויטרינה שפונה לחצר, המוצלת גם בקיץ; ובחזית הדרומית - קיר לבנים שרץ לכל אורך הבית. זהו קיר כפול ואטום, עם מרווח פנימי בין שתי השכבות, המונע קרינת שמש ישירה.
מבחוץ, בדרך אל דלת הכניסה, כשהוא ממשיך את האלכסון של שביל הגישה, נראה הקיר הזה לבן ופשוט. אך לאחר דלת הכניסה, בתוך הבית, הוא מתעקל, נשבר בעדינות, ומתיישר. בצד שבתוך הבית יש לקיר מראה מונומנטלי יוצא דופן, הודות לחיפויו בלבנים חצויות, שחלקן הפנימי חשוף ומעניק לקיר מראה חומרי ומחוספס. "הלקוחות", מספרת אמיצי, "רצו אלמנט ייחודי שאינו נגרות, ואני דאגתי שמא המראה לא יהיה 'חם' מספיק. התחלנו לבדוק לבנים, ובסוף, באמצעות המניפולציה שעשינו, התקבל המראה החם שחיפשנו, בלי ליפול לקיטש".
בחלקו העליון של הקיר הזה בולט פס שחור - "הגריל" של מיזוג האוויר (המזגן עצמו מותקן בתוך הקיר הכפול). בין קיר הלבנים לתקרת הבטון תוכננו חלונות סרט גבוהים, המאפשרים כניסה של שמש נמוכה. החלונות עשויים מזכוכית דקיקה ומגבירים, בזכות הניגוד החומרי, את המראה הדרמטי של הקיר. אחד החלונות, בעל מסגרת שחורה, נפתח לטובת זרימה של האוויר.
קיר טלוויזיה ייחודי ופרגולות ללא ריתוך
בני הזוג לא פוחדים מחומריות גסה ומחוספסת. הם ביקשו מהאדריכלים להמשיך את המראה הבטוני, שהחל בחזית הקדמית של הבית, גם בתוכו - עם רצפת בטון מוחלק ותקרת בטון חשוף. "אנחנו אוהבים את זה", הם אומרים, "והיה לנו גם חשוב שהכל יהיה פרקטי. לא מעניין אותנו אם זה נראה יוקרתי, היה לנו חשוב שיהיה החומר הנכון".
במרכז החלל הפתוח תוכנן סלון מרווח, הפונה לקיר טלוויזיה ייחודי. "חיפשנו מה תהיה המהות של הקיר הזה", מספר אמיצי, "לבסוף הגענו לקומפוזיציה של מדפי ברזל דקיקים על דופן אחורית של אלון בהיר, ומסגרת עבה של MDF שחור" (שהוא יותר חזק ועמיד מצבע). רצפת הבטון המוחלק ממשיכה מהסלון החוצה למרפסת שמלווה את החלק הציבורי לכל אורכו.
המרפסת מקורה בפרגולה מברזל שחור וכיסוי במבוק, המצלה גם על הבית עצמו, ויש בה פינת ישיבה. קונסטרוקציית הפרגולה בנויה, לבקשת בעל הבית המתמצא במסגרות, ללא ריתוך. "הכל בהברגה", מסביר אמיצי. "יצרנו פרטים מיוחדים. כל האלמנטים הגיעו מהמפעל צבועים והתחברו בשטח בהברגה בלבד. זו מגבלה שבדיעבד העשירה את השפה האדריכלית". משטח הבטון המוחלק בחצר מסתיים, מצד אחד, בדק עץ שבמרכזו בריכת שחייה מלבנית, מחופה אבן גרניט אפורה (כמו בשביל הכניסה). בהמשך לדק, יש חלקת דשא.
במטבח: הבנים מכינים לעצמם סנדוויצ'ים בבוקר
השילוב החומרי של אלון מסורק ו-MDF שחור חוזר גם במטבח, שנמצא בקצהו הסגור יותר של המרחב הציבורי. הנגרות מגדירה את גבולות המטבח, המורכב משתי דפנות של ארונות גבוהים. באחת מהדפנות מדפים פתוחים, מקרר אינטגרלי ומזווה; ובשנייה - שטחי אחסון ובמרכזה פעור משטח עבודה קטן.
במרכז המטבח אי גדול במיוחד. "ביקשנו מהאדריכלים משטח שיש גדול", מספרים בני הזוג, "כדי ששלושה אנשים יוכלו לעבוד עליו ביחד". הם חשבו על הבנים, שמכינים לעצמם את הכריכים בכל בוקר. משטחי העבודה ודפנות האי עשויים קוריאן בגוון כהה. "הגיאומטריה הפנימית של הבית מורכבת מנגרות לא פחות מהקירות עצמם", מסבירים האדריכלים. "מבחינתנו, אדריכלות ועיצוב פנים הם אחד, והנגרות היא חלק אינטגרלי מהתכנון".
לב החלל והבית הוא שולחן האוכל, שניצב בין המטבח הפתוח לסלון. "אנחנו בית מאוד מארח", מסבירים בני הזוג, "ורצינו מרכז אחד לכל המשפחה, ששולחן האוכל הוא הלב שלו". השולחן, שעשוי מפורניר שורש בגוון כחול-אפור, ניתן להגדלה משישה מקומות ישיבה ביומיום ל-14 מקומות בזמן אירוח.
אגף ההורים: כשרוצים להתנתק מהבלגן
החלק הציבורי של הבית מפריד בין אגף ההורים, המצוי מצדו האחד, לאגף הבנים מצדו השני. "התכנון הזה, שהם בצד אחד של הבית, אנחנו בשני וכולנו נפגשים במרכז, הוא נהדר", אומרת בעלת הבית. "לכל אחד יש את הפרטיות המוחלטת שלו. ומרגע שאנחנו גרים כולם באותו המפלס", היא מוסיפה, "המשפחתיות שלנו השתנתה לחלוטין לטובה. אנחנו הרבה יותר יחד".
יחידת ההורים, שנמצאת מאחורי קיר הטלוויזיה בסלון, נהנית מוויטרינה גדולה, שנפתחת למרפסת פרטית מוקפת דשא, בחלקו האחורי של המגרש. המרפסת מקורה גם היא בפרגולה מברזל ובמבוק, התלויה על קיר הבטון החשוף, שתחום במסגרת של קירות לבנים החורגים החוצה מהמבנה. "כאן יש לנו את הפינה השקטה שלנו", אומרת בעלת הבית, "כשאנחנו רוצים להתנתק מכל הבלגן של הבנים והחברים שלהם בבריכה".
חדר השינה עצמו עוצב בפשטות. המיטה במרכזו פונה אל תיבת נגרות, הכוללת חדר ארונות ומסתירה את הכניסה לחדר הרחצה.
אגף הילדים: מאורגן לאורך מסדרון
אגף הילדים כולל שלושה חדרים וחדר רחצה משותף, ממ"ד, חדר כביסה עם יציאה לחצר, שירותי אורחים וכניסה אחורית אל הבית, הסמוכה לחניה. כל הפונקציות האלה מאורגנות משני צדיו של מסדרון ארוך בעל תקרה גבוהה, שחלונות עליונים מכניסים אליו אור טבעי ויוצרים זרימה של אוויר.
חדרי הבנים מסודרים זה לצד זה לאורך החזית הקדמית של הבית (עם חלונות הסרט הבולטים). החדרים זהים בגודלם ובעיצובם, עם נגרות מותאמת אישית: ארון גדול עם מדפים פתוחים לתצוגה, מיטה רחבה ושולחן עבודה שפונה לחלון.
הרצפה באגפים הפרטיים מחופה בפרקט אלון טבעי והתקרות נמוכות יותר וצבועות לבן. בכל חדרי הרחצה בבית (הורים, ילדים ואורחים) הבסיס הוא שולחן כיור מפורניר אלון עטוף בקוריאן בהיר, וחיפוי הקירות והרצפה משתנה מחדר לחדר.
האגף הרביעי: כניסה ישירה למטבח
מצד מערב, בהמשך לחדרי הילדים, תוחם את החצר אגף נוסף, הפונה לבריכת השחייה ומשמש כחדר משפחה ואירוח, בעיקר לילדים ולחבריהם. בחלקו האחורי של האגף חניה מקורה, שממנה אפשר להיכנס ישר למטבח. "הכניסה הזו מהחניה או מהבריכה ישר למטבח", אומרים בני הזוג, "היא הדבר השימושי ביותר בבית". את המגרש כולו מקיפה חומת בטון חשוף, מחיצות קלות עשויות ברזל ובמבוק, ורצועת דשא עם צמחייה נמוכה ועצי הדר.
- אלומיניום: תריסי אורי קונסטנטין
- נגרות: נגרית גורדן
- ריהוט: לופט וקסטיאל
- תאורה: אקסלוסיב
- קוריאן: קוריאן טאצ'
- כלים סניטריים וחיפוי שירותי אורחים: מודי
- פרגולות וגדרות: קנה קש
- סטיילינג לצילום: יפעת וכרמית | אקססוריז: TWO M