עומר דץ: "ההורים שלי מדהימים
    יחד. והלוואי שאבא יהיה ראש עיר"

    בנם של אורנה ומשה דץ שמח על השת"פ המקצועי שלהם וגם מפרגן לשאיפות החדשות בתחום המוניציפלי. ומה חדש אצלו? תפקיד בהצגה ושינוי סטטוס

    איתי חכמה

    |

    07.03.18 | 02:00

    עומר דץ בחדר ההלבשה של הסטודיו למשחק. "אני יודע מה אני אוהב ומה לא, ואיפה הגבולות שלי" (צילום: דנה קופל)
    עומר דץ בחדר ההלבשה של הסטודיו למשחק. "אני יודע מה אני אוהב ומה לא, ואיפה הגבולות שלי" (צילום: דנה קופל)
    עם ההורים אורנה ומשה והאח יועד. "אני גאה בהורים שלי" (צילום: דנה קופל)
    עם ההורים אורנה ומשה והאח יועד. "אני גאה בהורים שלי" (צילום: דנה קופל)
    בהצגה "שם פרטי". "הלכתי ללמוד כי אני רוצה להתפרנס מעולם הבמה גם בעוד 30-15 שנה"  (צילום: רדי רובינשטיין, הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין)
    בהצגה "שם פרטי". "הלכתי ללמוד כי אני רוצה להתפרנס מעולם הבמה גם בעוד 30-15 שנה" (צילום: רדי רובינשטיין, הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין)
    עומר דץ. "שם המשפחה לא פתח לי שום דלת. אם אני מקבל משהו שלא מגיע לי, אני מודע לכך ולא מעריך את זה" (צילום: דנה קופל)
    עומר דץ. "שם המשפחה לא פתח לי שום דלת. אם אני מקבל משהו שלא מגיע לי, אני מודע לכך ולא מעריך את זה" (צילום: דנה קופל)

    לפני כשנתיים וחצי, זמן קצר אחרי שהתחיל את לימודיו בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, החליט עומר דץ לשבור בדרך מקורית את המחיצות שהפרידו בינו לבין שאר התלמידים: הוא הצמיד לחולצתו פתקים, שעל כל אחד מהם רשם סטיגמה שהחברים עשויים להדביק לו בלי להכיר אותו, רק בגלל הרקע המשפחתי שלו. "כתבתי את כל הסטיגמות שיכולות לעלות לגביי לפני שפתחתי את הפה ולפני שלמדו להכיר אותי: 'מתנשא', 'פרוטקציונר' - אסוציאציות שכנראה עלו לכל אחד לראש", הוא מספר. "אחר כך תלשתי את הפתקים האלה ולא אמרתי כלום. רציתי להיות חשוף, נטול אגו, בלי מסכות. רציתי להגיע למקום שממנו באמת אפשר ללמוד ולהתמסר. רציתי שילמדו אותי איך משחקים צב, איך להיות כלב ים. שום דבר לא הביך אותי".

     

    >> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

     

    עוד בערוץ אנשים:

     

     

    ההחלטה "להיות חשוף, נטול אגו, בלי מסכות" הייתה חלק ממהלך לא שגרתי שהוא ביצע באותה תקופה. השתתפותו בתוכנית "הכוכב הבא" הביאה לו פרסום רב; הוא כבר הוציא שני סינגלים והתכוון לעבוד על אלבום, אבל רגע לפני שניסה להשתלב בשוק המוזיקה כזמר, החליט לעצור הכל ולהתחיל ללמוד משחק. הוא גם עזב את הבית הנוח בגבעתיים ושכר דירה בכרם התימנים בתל אביב, לא רחוק מהסטודיו. את התוצאות של המהלכים הללו ניתן לראות בימים אלה על במתו של בית הספר, בהצגה "שם פרטי", קומדיה צרפתית שדץ מגלם בה דמות של נגן טרומבון, "איש קלאסי ושקט שנמנע ממריבות עד שמצמידים לו אקדח לרקה", הוא אומר. "אני מאוד אוהב את הדמות הזו".

     

    צפו בקדימון:

     

    מתוך "שם פרטי" בסטודיו של יורם לוינשטיין

    מתוך "שם פרטי" בסטודיו של יורם לוינשטיין

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לסתום לאנשים את הפה

     

    עומר דץ (24), בנם הבכור של אורנה ומשה (יש לו אח, יועד, הצעיר ממנו בארבע שנים), נולד בשיא ההצלחה של הצמד, והלידה שלו הייתה אירוע מספיק חשוב כדי שתמונתו תתנוסס על השער האחורי של "ידיעות אחרונות". "הרגשתי שההורים שלי הם של כולם", הוא אומר. "נולדתי למציאות שכולם מכירים אותם. יש סיפור שההורים שלי תמיד מספרים, שהייתה להם הצגת חנוכה בהיכל התרבות בתל אביב, אני הייתי שם, ובסוף ההצגה עמדתי בתור עם כל הילדים האחרים כדי להצטלם איתם. היה לי מאוד נורמטיבי שזה העולם של ההורים שלי, וזו כנראה הסיבה שגם אני נכנסתי אליו. התרגלתי אל אחורי הקלעים".

     

    המשיכה הראשונית שלו הייתה למוזיקה. "מאז שאני זוכר את עצמי, תפסתי כל כלי אפשרי וניגנתי בו. למדתי לבד לנגן בגיטרה, אחר כך בפסנתר, ואפילו למדתי לנגן בדרבוקה עם מורה דרוזי. משם המשכתי לתופים ולסקסופון. הייתי מפוזר, אבל מוזיקה היא משהו שתמיד היווה עבורי פורקן. גם רציתי להשתתף בכל פסטיגל אפשרי, אבל הוריי לא רצו לשמוע על זה. הם ניסו לתת לי את כל הסיבות למה לא כדאי לי להיות על הבמה".

     

    אורנה ומשה דץ, 1987. "ניסו לתת לי את כל הסיבות למה לא כדאי לי להיות על הבמה" (צילום: שלום בר טל)
      אורנה ומשה דץ, 1987. "ניסו לתת לי את כל הסיבות למה לא כדאי לי להיות על הבמה"(צילום: שלום בר טל)

       

      בכל זאת, כשהיה בכיתה ח' החליט לגשת לבחינות לבית הספר לאמנויות תלמה ילין בלי שהוריו ידעו על כך, והתקבל למגמת תיאטרון. "ברגע שהתקבלתי, זה נראה להורים שלי רציני יותר. בגיל 16 חשבתי שעולם התיאטרון מאוד מעניין, והצטרפתי לסוכנות של זוהר יעקובסון. זוהר שלחה אותי לאודישן ראשון בחיים, והתקבלתי". במשך שתי עונות הוא הופיע בתפקיד יונתן בן שושן בסדרת הטלוויזיה "עד החתונה", ותוך כדי העבודה הבין שלמרות לימודיו בתלמה ילין, אין לו מספיק כלים כדי לשחק ברמה של שאר השחקנים. "הרגשתי שאני לא באמת יודע מה אני עושה", הוא נזכר, "אבל הייתי מאוד טבעי. היה לי אינסטינקט טבעי למשחק".

       

      וגם שם משפחה מפורסם.

      "הוא לא פתח לי שום דלת. אם אני מקבל משהו שלא מגיע לי, אני מודע לכך ולא מעריך את זה. כיום אני עובד מאוד קשה כדי להתמקצע, כדי לסתום לאנשים את הפה ולהוכיח שאני אצליח לרגש אותם ולהגיע אליהם".

       

      לאחר חצי שנה בתלמה ילין החליט לעבור לתיכון בליך, "כי רציתי שיהיה לי זמן לחברים אחר הצהריים". באותה תקופה הגיש תוכניות בערוץ ניקלודיאון ובערוץ 24, ועם סיום התיכון התגייס ללהקת חיל האוויר. "קרעתי את התחת בשירות. עשיתי קרוב ל-300 הופעות, כולל במבצעים עמוד ענן וצוק איתן. הרגשתי שנותנים לי לעשות מה שאני יודע הכי טוב - להרים לחיילים. בשנה האחרונה של השירות הרגשתי שאני צמא לעשייה מוזיקלית".

       

      תראו אותו במדים:

       

       

      כשאבא שותק

       

      באותה תקופה התקשר אליו יואב צפיר, הבמאי והעורך של "הכוכב הבא", והציע לו להצטרף לתוכנית. "הוא אמר לי: 'תיגש לאודישן, ובמידה שתעבור ולא תרצה להשתתף - הכל בסדר. בוא תראה איך אתה מרגיש לפני שאתה אומר לא'. הרגשתי שאין סיבה שאפסול השתתפות בריאליטי. זו פלטפורמה לעשות מוזיקה, וחשבתי שזו אחלה במה להוכיח את עצמי".

       

      וכך, בעודו חייל בשירות סדיר הוא הגיע לאודישן, זכה לפרגונים חמים מהשופטים והתקבל. "באותו רגע הרגשתי שבא לי על זה. נכנסתי לתוכנית וביצעתי 17 שירים עד חצי הגמר. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפתי לביקורת. הייתי יורד מהבמה ומגלה איך היה הביצוע שלי לפי כמות האס-אם-אסים, מספר העוקבים שנוספו לי באינסטגרם ובעיקר לפי שיחת הטלפון מאבא שלי, שהייתה מגיעה רק אחרי ביצוע טוב. בשתיקה שלו יש סאבטקסט".

       

      לאולפן לא הגיעו הוריו, לבקשתו. "אם הם היו מגיעים, הייתי עסוק בשאלות אם הם יושבים טוב, אם מציקים להם. רציתי להתרכז בתהליך שעברתי עם עצמי".

       

      דץ ב"הכוכב הבא":

       

       

      אחרי שהתוכנית הסתיימה, הרגיש צורך לחשב מסלול מחדש והחליט ללמוד משחק. "הלכתי ללמוד כי אני רוצה להתפרנס מעולם הבמה גם בעוד 30-15 שנה. אני רואה את ההורים שלי ממציאים את עצמם כל פעם מחדש, ומבין שרק ככה אפשר לשרוד בתחום הזה. ידעתי שאני חייב להגדיל את עצמי ולהיות ממוקד יותר, וזה משהו שבית הספר הקנה לי". בית הספר, לדבריו, גם עזר לו להכיר את עצמו טוב יותר. "אני יודע מה אני אוהב ומה לא, ואיפה הגבולות שלי".

       

      במהלך הלימודים החליט שהפעם אין לו בעיה עם זה שהוריו יגיעו להצגות שלו, והם אכן באים, לא רק להצגות. "אני גאה בהורים שלי ושמח שהם מגיעים לפה גם כדי להביא לי אוכל בחזרות. זה מקום מוגן, מקום שאני רוצה שהם יראו בו את ההתפתחות שלי". אביו, שאותו הוא מגדיר כחברו הטוב ביותר, מלווה אותו לכל אורך הדרך. "הוא איש גאון בעיניי מבחינה מקצועית, שיווקית, שכלית ונפשית, ואני יכול רק ללמוד ממנו. הוא יודע עליי הכל ונותן לי הכוונות נכונות וטובות. אני מדבר איתו כמו עם איש מקצוע, לא רק עם אבא".

       

       

      האב והבן דץ. "הוא איש גאון בעיניי" (צילום: דנה קופל)
        האב והבן דץ. "הוא איש גאון בעיניי"(צילום: דנה קופל)

         

        כשנפרדו הוריו, החליט האב להרחיק אותו ואת אחיו מהתקשורת. "הוא היה מאוד חכם, אז בשבוע שזה יצא בעיתונים, הוא לקח אותי ואת אחי לחו"ל לשבוע. היינו מנותקים ולא נתקלנו בתגובות הילדים בבית הספר. כשחזרנו, עוצמת האש פחתה". בני הזוג המשיכו לעבוד יחד גם אחרי הפרידה. הם גם יופיעו יחד בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות, ובנם הבכור שמח על כך. "מקצועית, אין כמו ההורים שלי יחד. כשהם ביחד על הבמה, זה קסם. הם ממש מדהימים יחד".

         

        הוא עצמו לבד עכשיו, אחרי שנפרד לא מכבר ממי שהייתה חברתו. לאחרונה התבשר שיש מצב שבקרוב יהיה לא רק הבן של הדצים, אלא גם הבן של ראש עיריית גבעתיים: מתברר שמשה דץ שוקל להצטרף למרוץ. "הלוואי שזה באמת ייצא לפועל", אומר עומר דץ. "אין בן אדם שאוהב את גבעתיים יותר ממנו, ואני מאמין שאם יש לו רצון וכוח לקחת את זה על עצמו, הוא יכול לעשות בעיר שינוי ענק".

         

        ______________________________________________________

         

        גם לו יש הורים מפורסמים. הקליקו על התמונה:

         

        "בעבר היו לי ספקות אם אני מספיק טוב או שאני מצליח רק כי אני בן-של". הקליקו על התמונה (צילום: ענבל  מרמרי)
        "בעבר היו לי ספקות אם אני מספיק טוב או שאני מצליח רק כי אני בן-של". הקליקו על התמונה (צילום: ענבל מרמרי)

         

         
        הצג:
        כל התגובות לכתבה "עומר דץ: "ההורים שלי מדהימים יחד. והלוואי שאבא יהיה ראש עיר""
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד