לתכנון דירה קטנטנה אפשר לגשת משתי נקודות מוצא שונות במהותן: האם הדירה תכלול את כל הפונקציות הנדרשות - רק בפרופורציות ממוזערות; או שאפשר לצאת מהשבלונה המוכרת ולהציע פתרונות לא סטנדרטיים, אך שימושיים ויעילים? כשהמעצבת מעיין זוסמן הוזמנה לתכנן דירה בת 54 מטרים רבועים למשפחה בת ארבע נפשות, היא שילבה בפרויקט משתי הגישות.
בעלי הדירה, הנמצאת בבניין ותיק ברחוב שקט במרכז תל אביב, הם זוג צעיר - הוא כלכלן, היא אשת חינוך - הורים לשני בנים (הבכור תלמיד בבית ספר יסודי והשני תינוק). בני הזוג התגוררו בדירה יותר מעשר שנים, כאן נולדו הבנים, וכשהרגישו שהחלוקה הקיימת שלה לא מתאימה יותר למשפחה המתרחבת, החליטו לשפץ. "כשהם הגיעו אלי", מספרת זוסמן, "הם אמרו שהם מחוברים רגשית לדירה, ולכן החליטו, למרות גודלה, להישאר לגור בה ולהשקיע בשיפוץ".
בקשותיהם המוקדמות של בני הזוג כללו דברים אופייניים לבית משפחתי סטנדרטי: אמבטיה ושני חדרי שירותים; פינת אוכל; ובמטבח - אי, מקרר גדול ושאר המכשירים המוכרים. מלבד אלה, התעקשו על שני חדרי ילדים נפרדים, עם חדר מרווח יחסית לבן הגדול, כך שיכיל שולחן להכנת שיעורי בית. כדי לבחון האם החלום שלהם ניתן למימוש ב-54 מטרים רבועים, סיכמו עם המעצבת על סקיצה ראשונית של אפשרויות הפרישה של הדירה. "די מהר הבנו שזה אפשרי", אומרת זוסמן, "והם נתנו לי אור ירוק להתקדם לתכנון מפורט".
האילוץ לתכנן שני חדרי ילדים הכריח את זוסמן להישאר בסכמה של דירה "רגילה", ומנע ממנה לחפש חלופות מקוריות יותר לאזור הילדים. התוצאה נמצאת, בסופו של דבר, על קו התפר בין שתי הגישות התכנוניות לדירה קטנה: מצד אחד, המעצבת נענתה לבקשות הלקוחות; מצד שני מצאה, בתוך המגבלות, פתרונות חכמים וקומפקטיים, שנותנים ערך מוסף.
ארון במקום קירות גבס
במקור כללה הדירה שלושה חדרי שינה, שתפסו את מירב השטח. האזור הציבורי שלה, עם הסלון והמטבח, היה קטן מאוד. "היה ברור מההתחלה", אומרת זוסמן, "שכדי לעמוד בכל הדרישות צריך לתכנן במיוחד את כל הריהוט בבית, כך שיתאים למידות המיוחדות של החדרים וייצור כמה שיותר מקומות אחסון לא שגרתיים". את ההבנה העקרונית הזו היא תרגמה לאלמנט נגרות מרכזי, שמארגן את הדירה כולה: ארון דו-צדדי שמתחיל בכניסה לדירה ומסתיים בוויטרינה שבסלון. הדלתות שלו נסתרות, הטריקה שקטה, וכשהן סגורות הוא נראה כמו קיר לבן.
"הארון הזה", מסבירה זוסמן, "הוא מקסום השימושיות. הוא מחליף את קירות הגבס ומחלק את הדירה לאזור ציבורי ופרטי. הדלתות לחדרים הן חלק אינטגרלי ממנו, והוא מכיל חללי אחסון משני צדדיו - כלפי חדרי השינה וכלפי הסלון".
בכניסה: חדרון לתינוק ותא למכונת כביסה
דלת הדירה נפתחת למבואה צרה ומוארת. משמאל מתחיל קיר הנגרות, שכאן מכיל ארון למעילים ונעליים ונישה למפתחות ולדואר. מימין תוכנן חדרון לתינוק, שבו שולב ארון מכונת הכביסה. גודלו ומיקומו של החדרון לא אידאלי, אבל זו היתה פשרה שבני הזוג הסכימו לה כדי לקבל חדרי ילדים נפרדים. מיד אחרי החדר, מימין, תוכנן המטבח, פתוח לסלון הקטן.
קצת לפני המטבח, משמאל, נפתחת בקיר הארונות דלת לחדר ההורים. המיטה הזוגית הוקפה בארון בגדים עמוק, שתוכנן בהזמנה מיוחדת. הארון ממסגר את הקיר שבגב המיטה במעין נישה, היוצרת אזור מוגן ואינטימי יותר. על הקיר הודבק טפט כחול עמוק, עם דוגמה גרפית מוזהבת.
גם המיטה תוכננה במיוחד, וכוללת תחתיה מקום לאחסון. שתי נישות קטנות בדפנות הפנימיות של הארון מחליפות את שידות הצד המקובלות. בקצה החדר יש חדר שירותים קטן. "היה ברור שלא יהיו בדירה שני חדרי רחצה", אומרת זוסמן, "אבל על אסלה נוספת הוחלט לא לוותר".
חדר הרחצה: במרכז הדירה, מול המטבח
התחנה הבאה בקיר הארונות היא הכניסה לחדר הרחצה, והארון שלצדה פונה פנימה, לשימושי הרחצה. החדר צר וארוך, אך כל הפונקציות, כולל אמבטיה באורך מיוחד של 1.30 מטרים, ממוקמות בו בנוחות. קיר עם חלון חוצץ בינו לבין שירותי ההורים, לטובת אוורור טבעי לשני החדרים. מיקומו של חדר רחצה במרכז הבית, מול המטבח, אינו מקובל, אך העובדה שדלת הכניסה אליו נראית כמו חזית ארון חלקה, ואינה מעידה על מה שיש מאחוריה, הופכת את הבחירה הזו לאפשרית.
בהמשך הקיר נמצאת הכניסה לחדרו של הבן הבכור. החדר אינו גדול, אך הסידור הפנימי שלו מעניק הרגשה של מרחב יחסי. יש בו מיטת נוער רגילה, וארון על קיר שלם משמש לאחסון משחקים ובגדים. במרכז הארון, בנישה שעוטפת גם חלון, הוצב שולחן כתיבה קטן. שאר החדר פתוח למשחק.
לא חסרות דוגמאות עכשוויות של חדרי ילדים המשנים את צורתם בהתאם לפעילות שמתרחשת בהם במשך היום, אבל זוסמן העדיפה, במודע, ליצור כאן מצב קבוע. "העדפתי לא להיכנס להרפתקאות שצריך לעבוד בשבילן, כמו חדר שמשתנה בהתאם לשעות היממה, או מיטות נשלפות. לדעתי, בית צריך לשרת אותנו, ולא אנחנו אותו".
פינת האוכל: שולחן נשלף על מסילה
קיר הנגרות הארוך מסתיים בפינת האוכל, שמפרידה בין חדרו של הבן לסלון. "המשפחה מאוד אוהבת לארח ולבשל", מספרת זוסמן, "ולמרות גודלה של הדירה הם רצו שתהיה אופציה נאותה לאירוח". באמצעות קיר הנגרות יצרה נישה עמוקה, שבתוכה, צמוד לקיר, יש ספסל ישיבה, המשמש גם לאחסון. שולחן האוכל נע על גבי מסילות: ביומיום הוא נדחף כלפי הקיר, ומאפשר סלון מרווח מעט יותר, ובשעת אירוח הוא נשלף, וניתן לשבת משני צדדיו.
האי העמוק במטבח, שרוחבו 80 סנטימטרים, משמש לישיבה, לעבודה ולאחסון דו צדדי. בארון הגבוה שמולו מוסתרים שני מקררים אינטגרליים צרים. פינת הישיבה הסלונית שבהמשך קטנה, גובלת בוויטרינה רחבה ופונה אל שולחן האוכל. מסך טלוויזיה יש רק בחדר ההורים.
"הספה בסלון, שולחן הקפה והכיסאות הם הרהיטים היחידים בבית שנקנו ולא נעשו בהזמנה מיוחדת", מספרת זוסמן, "כל אלמנט אחר כאן תוכנן במיוחד, והכל משמש גם לאחסון. אפילו הקרניז של המזגן, שרץ לאורך כל קיר הנגרות, נפתח בחלקו הלא פעיל ומשמש לאחסון מזוודות". למרות קוטנו היחסי של החלק הציבורי בדירה, הוא פתוח והמשכי ומאפשר פינות ישיבה שונות, הפונות כולן לעבר מרכז החלל.
צבעוניות: לבן, אלון, כחול
גם לאסתטיקה יש תפקיד משמעותי ביצירת תחושה של חלל מרווח מכפי גודלו. "התקרה בבית", אומרת זוסמן, "נמוכה יחסית (2.60 מטרים), וזה לא תורם לתחושת מרחב. לכן, מבחינת העיצוב, השתדלתי ללכת על ניקיון מקסימלי - צבעוני וחומרי". הנגרות בבית לבנה וכך גם אריחי הקרמיקה בחדרי הרחצה, משטחי העבודה במטבח ואפילו הברזים. הרצפה כולה כוסתה בפרקט אלון מובהר, שחוזר גם כתוספות קטנות בנגרות.
הצבע הנוסף היחיד הוא כחול נייבי ("הצבע היחיד שבני הזוג התחברו אליו, והוא משתלב טוב עם הלבן והאלון הבהיר"). הכחול מופיע בקירות חדר השינה ופינת האוכל, באריחי הרצפה בחדר הרחצה ובארון הכיור שבו. הוא גם ממסגר נישות ומדפי נוי במטבח ובחדר התינוק. השימוש בצבע נוסף אחד מייצר שקט ואחידות, ועם זאת, מכניס עניין לשילוב הכה שכיח של לבן ואלון בהיר.
לניקיון האסתטי תורמת גם התאורה, שהיא ברובה טכנית - שקועה או צמודה לתקרה. רק מעל האי במטבח ובחדר הרחצה תלויה תאורה דקורטיבית. בשביל להבטיח את מקסימום הפרטיות והשקט האפשריים, הותקנו בארונות ובקירות פלטות בידוד כפולות.
המחיר: קטן אינו בהכרח זול
התקציב הכולל של שיפוץ הדירה עמד על כ-450 אלף שקלים, תקציב לא נמוך ביחס למטר רבוע. עיצוב חלל קטן אינו בהכרח יותר זול: כדי להוציא את המירב מכל מטר רבוע צריך להשקיע. "לתכנן בית קטן זה יותר מאתגר", מסכמת זוסמן. "זה מכריח לחשוב על פתרונות יצירתיים ולא שגרתיים. גם השיפוץ יותר מאתגר, כי הכל קטן וכל סנטימטר קובע". לדבריה, בני הזוג מאושרים: "הם מאוד מרוצים שלא נאלצו לעזוב את דירתם, ומרגישים שלא חסר להם דבר. הם אפילו דיווחו לי שחצי מהארונות עדיין ריקים. הם מתכננים להישאר בדירה בשנים הקרובות, ואומרים שיעזבו אותה רק אם יחליטו להרחיב עוד את המשפחה".
- קבלן: עידן מור
- נגרות: עימאד הנגר
- רהיטים (ספה, כסאות אוכל, כסאות בר, כורסה בחדר התינוק) - טולמנ'ס אאוטלט
- טפט בגב מיטת ההורים: ferm living
- תאורה: קרני תכלת
- כלים סניטריים וריצוף: מודי
---------------------------------------------------------
עוד ארון שפותר הכל, הפעם בדירת רווק זעירה. לחצו על התמונה לכתבה:
