משעמם? כך תמצאו את הדבר שגורם לילדכם להרגיש שהזמן טס

ליהיא בת 4 מתאימה גדלים של מיכסים שונים לסרטוט שלהם(צילום: מורן ערד)

שעמום וזרימה

בשנות השישים, פסיכולוג בשם מיהיי ציקסנטמיהיי (נשבעת שזה השם שלו) מצא את מה שהוא מכנה ״חוויה פסיכולוגית מיטבית״. היא מתרחשת כשאנחנו, מבוגרים וילדים כאחד, עסוקים במשימה כלשהי עד שאנחנו הופכים להיות ״אחד״ איתה. הוא קרא לזה ״זרימה״ או באנגלית Flow.

זרימה מתרחשת כשאנחנו מבצעים פעולה שמעמידה לנו אתגר. לא אתגר גדול מדי, שאז היא הופכת למתסכלת. לא אתגר נמוך מדי, שאז היא הופכת למשעממת. אתגר במידה מסוימת לצד עניין מאוד גדול שיש לנו באותה משימה. היא מעמידה לנו איזשהו אתגר אינטלקטואלי.

הסימן המובהק לזרימה מתרחש כשאנחנו ״צוללים״ פנימה אל המשימה ומאבדים את תחושת הזמן. לא עסוקים בהאם אנחנו רעבים או צמאים, מה קורה סביבנו או איזו הודעה פספסנו בווטסאפ. כלום לא מעניין אותנו מלבד המשימה בה אנחנו עסוקים. זה יכול להיות דוח שאת כותבת, מצגת אותה את מכינה, ניסוי מדעי בו את מרוכזת. זה משתנה ומאוד אישי, אבל תוכלי לזהות את חוויות הזרימה כשאת עסוקה במשהו וכשאת מרימה את הראש את קולטת ש״עפו״ להן שלוש שעות שלמות.

לפוסטים הקודמים של אמא מאמנת:

• למה אני כותבת רק לאמהות?
• חוג אמא: מתי בפעם האחרונה נפגשתם באמת עם הילד שלכם?
• בררו לפני שאתם מתערבים ושופטים: "ילדים, אתם רבים או משחקים?"
• חינוך? זה לא מה שילדי המאה ה-21 צריכים לקבל מהוריהם
  

עם ילדים, חווית זרימה חשובה מאין כמוה, כיוון שהיא מאמנת אותם לעבוד בריכוז ומחווטת במוחם הצעיר קשרים חדשים וחשובים.

רק מה הבעיה? לפעמים, כשאנחנו רואות ילד מרוכז עד מאוד כבר כמה דקות ארוכות בפאזל, לגו או יצירה שהוא מכין ונדמה לנו שאנחנו חייבות ״לבדוק דופק״, לוודא שאנחנו בשליטה, אז אנחנו ניגשות להחמיא לו על הדרך שבה הוא עובד, על התוצר שהכין או סתם לבדוק אם הוא רעב או צמא או כל התשובות נכונות.

וכאן, הפרעה קלה לזרימה של הילד עלולה לעתים לגרום לאיבוד עניין שלו במה שעד כה מאוד מאוד העסיק אותו, אפשר לו להתרכז, להתעניין ולחקור בעצמו את טיב הפעולה בה הוא עסוק.

ככה לא שומרים על זרימה. איך כן? חפשו בסוף הכתבה(צילום: עדי מרגלית באבו)

כמה הצעות לזמן זרימה

אם מכאן תוכלי לאתר ולזהות את חוויות הזרימה של הילד שלך אמליץ לך על כמה אפשרויות:

1. אל תפריעי לו

התבונני בו, בדקי מהו הדבר, מהי המיומנות שמעסיקה אותו כל כך ובאיזו דרגת ביצוע או קושי הוא נמצא. אם תעקבי אחריו בסקרנות תוכלי לגלות מתי הוא בשל לקפיצת מדרגה, לעלות בדרגת הקושי של המיומנות.

2. נסי לגלות את החוזקה שלו

לרוב ילדים חווים זרימה במשימות שמעידות באופן מסוים על חוזקות שלהם - יצירה, ריקוד, מוסיקה, תכנון, בניה. אם תעקבי אחריו בסקרנות תוכלי להבין במה הילד שלך חזק ותוכלי לתת במה ומקום לאותן חוזקות (מוזמנת לקרוא גם את הטור הזה, בנושא עידוד).

3. סדרו את החדר

אם החדר של הילד שלך מציע לו משחקים או תרגילים המבוססים על תחומי העניין שלו, סביר להניח שהוא יוכל להעסיק את עצמו למשך זמן ארוך יותר ולך יהיה זמן לשתות קפה חם.

4. לא כולל מסכים

טלוויזיה ומסכים עלולים להיראות כמו זרימה. הם לא! משום שאינם מעמידים אתגר אינטלקטואלי, אלא רק סקרנות. הם לפעמים נראים כמו זרימה, אבל הם בעצם בהייה.

רומי, בת 4, לומדת התאמת מספרים(צילום: ענבל שושטרי)

שעמום ותלות

לפעמים השעמום של הילד שלנו הוא סימן פשוט לתלות גורפת בך כאמא ולכן צריך לעבוד על כמה שיותר על עידוד העצמאות ובמרחבים שונים, לא רק כשהוא צריך אותך ולך בא לקרוא ספר.

ככל שההגשה של המשחק תהיה אטרקטיבית יותר, אסתטית יותר, כך היא תגרה את הילד, ממש תקרא לו אליה מתוך המדף(צילום: עדי מרגלית באבו)

מרחב לזרימה - כמה הצעות:

אז אם את מזדהה ומבינה מה אפשר לעשות אחרת, אזמין אותך לכמה אפשרויות:

אפרת לקט, אמא לשניים, מחברת הספר "אמא מאמנת", ממקימי בית הספר המונטסורי בכפר הירוק, מרצה בארץ ובעולם ומכשירה אמהות להיות המאמנות של ילדי המאה ה-21.

• ליצירת קשר עם אפרת .
• לאתר של אפרת .
• לספר של אמא מאמנת .