בית האחיות בקיבוץ: עם גינה פרועה ומבואה רחבה, אך בלי חלל פתוח

כשאביטל אבן הר החליטה לבנות את בית משפחתה, בעלה ושלושת ילדיהם (13, 10, 8), בהרחבה של קיבוץ מגל, היה ברור שאחותה, רינת אביגדור, תהיה בסביבה. כל חייהן האחיות מחוברות: החל בילדותן בקיבוץ אשדות יעקב שבעמק הירדן, דרך החיים בתל אביב כבחורות צעירות, עבור במגורים במושב ניצני עוז כשהקימו משפחות, ועד המעבר למגורים בהרחבה קיבוצית: כשאבן הר עברה להרחבה בקיבוץ מגל, אביגדור ומשפחתה עברו להרחבה בקיבוץ בחן (שני הקיבוצים נמצאים בצפון-מזרח עמק חפר).

"הפראות של הגינה מאזנת את הקווים הישרים" (צילום: לימור הרצוג אהרוני)

את הבית החדש של אבן הר - בית דו-קומתי בן 190 מטרים רבועים על מגרש בשטח חצי דונם - עיצבו האחיות כפרויקט של "סקאלה", סטודיו לעיצוב פנים שהקימו יחד לפני שש שנים. "לא היה לי קשה לתכנן לעצמי", אומרת אבן הר, "להפך, קל יותר. את שלב התכנון סיימנו מהר, תוך חודשיים".

"מבאה גדולה זה לא רק עניין פרקטי"

חזית הבית, שתוכנן בצורת H, יוצאת דופן ברחוב לא רק בזכות חלונות ברזל שחור, שחלקם מקושתים, אלא גם בזכות מבואת כניסה חיצונית, מקושתת גם היא. המבואה מקורה ומרווחת, יש בה ארון נעליים גדול, כיסאות עץ ועציצים, והיא משקפת את משנתה של אבן הר: "כשאני מתכננת מבואות רחבות ידיים ללקוחות", היא מספרת, "הם מבקשים להקטין ומסבירים שחבל על המטראז' וחבל על הכסף. אבל בעיני, מבואה גדולה היא לא רק עניין פרקטי, אלא גם חלק מהתפיסה של הבית".

המבואה החיצונית. "חלק מתפיסת הבית" (צילום: לימור הרצוג אהרוני)

אל הבית מוביל שביל כניסה מרוצף באבנים אפורות, מוקף בגינה פרועה. "הפראות של הגינה", אומרת המעצבת, "מאזנת את הקווים הישרים ואת הסימטריה המסודרת של המבנה".

"חלל ציבורי פתוח לא עבד לי"

לא רק מבחוץ הבית ייחודי. בתוכו אין חלל פתוח לסלון ולמטבח, כמקובל היום. "בבית הקודם שלנו", אומרת אבן הר, "החלל הציבורי היה פתוח וזה לא עבד לי. משהו בעירוב הפריע לדינמיקה של היום יום. כאן רציתי שהבית יהיה מחולק לחללים בהשראת בתים באירופה, שבהם המרחב לא מעורבב ופתוח. אני חושבת שזה גם קשור בגיל של הילדים, כבר אין צורך לראות כל דקה איפה הם".

דלת הכניסה נפתחת מול חלון גדול, מחולק בגריד ברזל לריבועים, ועטוף בלבנים. החלון מכניס אור ומשמש רקע לגרם מדרגות מפלדה. לצדו, מתחת למדרגות, פינת ישיבה.

בין הקשתות: מבט אל קשת הסלון מקשת המטבח (צילום: לימור הרצוג אהרוני)

קשת רחבה, מימין לדלת הכניסה, מובילה אל "חדר האוכל", בלשון בני הבית - מטבח ופינת אוכל במראה כפרי, המרוצפים באריחי קרמיקה מעוטרים. על התקרה קורות עץ חשופות צבועות בגוון חום. המטבח פונקציונלי. חזיתות הארונות בלבן ובאפור, ואי קטן צבוע בירוק משמש "לשתיית התה של הבוקר". שולחן האוכל הוא "מרכז העניינים", כדברי בעלת הבית, וסביבו אוסף כסאות. לצד הקיר שמאחורי שולחן האוכל שידה בגוון שמנת ומעליה ציור של האמן אבנר בן גל. בין המטבח לפינת האוכל יש דלת יציאה לגינת תבלינים ואל החצר האחורית.

"חדר השינה הוא הסלון שלנו"

קשת רחבה, משמאל לדלת הכניסה, מובילה לסלון הפעיל, שבו הילדים מבלים את שעות הפנאי שלהם. לכן נבחרה לו ספה פינתית גדולה, שמושביה מרופדים בבד קטיפה ירוק. לספה, שמעליה שני חלונות גדולים ומקושתים, הותאמה כורסה מבית סבתא.

חלונות מקושתים מעל ספת הסלון. הכורסה מבית סבתא (צילום: לימור הרצוג אהרוני)

לאורך אחד מקירות הסלון בנויה מדרגה רחבה מחופה באריחי אבן, ועליה מונחים, כדקורציה, ספסל עץ קטן וארגזי פירות המשמשים כספרייה. רצפת הסלון מחופה באריחי גרניט שמזכירים אריחי שומשום, ודלתות זכוכית רחבות מובילות למרפסת מרוצפת, מקורה בפרגולה וצופה אל הרחוב.

בחדר השינה של ההורים. המיטה בין שני חלונות (צילום: לימור הרצוג אהרוני)

חדר השינה של ההורים מצוי בחלקה הפנימי של הקומה, והוא מופרד מהחלק הציבורי במבואה קטנה. המיטה ניצבת בין שני חלונות שמחופים בווילון שקוף עם קונטור שחור, ותלויים מקרניז שחור. בקצה הארון הגדול יש נישה עם מראה, המשמשת כמדף להניח בגדים. דלת זכוכית מובילה מחדר השינה לפינת אוכל חיצונית. "חדר השינה", אומרת אבן הר, "הוא הסלון שלנו. אנחנו יושבים בו ומדברים ומבלים את זמן האיכות שלנו ביחד". חדר הרחצה הצמוד מרוצף באריחים בגווני בורדו ואפור, והקיר מחופה באריחי קרמיקה. מעל משטח עץ תלויים מראה ומדף בגימור פליז.

פרקט בקומת הילדים

גרם מדרגות הפלדה מוביל אל הקומה השנייה, שבה שני חדרי ילדים, פינת משחק וטלוויזיה, חדר רחצה וחדר כביסה, והיא מחופה בפרקט.

גרם המדרגות. שחור-לבן(צילום: לימור הרצוג אהרוני)

שני הילדים הצעירים חולקים חדר משותף גדול. בין המיטות שלהם מפריד ארון ספרייה. פריטי הריהוט תוכננו כך שבעתיד, כשהחדר יפוצל לשניים, יקבל כל ילד מיטה וארון ספרייה משלו. עד אז, בכדי ליצור לכל אחד פינה משלו, נצבע קיר אחד באפור, ושני בטורקיז.

בחדרו של הבן הבכור(צילום: לימור הרצוג אהרוני)

החדר של הבן הבוגר כולל אוסף פריטים ישנים - שאריות של רצפת גלריה מחפות חלק מהקיר; המיטה הבסיסית מורכבת על גלגלים; ובחדר יש ארגזים, שטיח קש, כורסת איקאה ותמונות שהוכנו מעטיפות של תקליטים ישנים.

(תכנית: סקאלה עיצוב פנים)

• קבלן מבצע: דורון גניש
• חלונות בלגיים: מעוז אוחנה
• פרגולות: רד ווד בנייה בעץ
• נגרות: נגריית האומן
• ריצוף וחיפויים: אלוני, קבוצת חסון
• ריהוט: דליה ארמוני, סימפלי ווד, טולמנ'ס
• תאורה: טרנדלייט
• גינון: איתמר אקשטיין
• וילונות: סקאלה
• מדרגות: קו נבון
• שטיחים: מיקלולה
• סטיילינג לצילומים: לינוי לנדאו
• הדפסים: דנה ניצני, גלריית ארטוש