ליאת הר לב: "חזרתי תוך ארבע דקות לעבוד. אני לא מכירה משהו אחר"

בספטמבר האחרון, כשליאת הר לב הייתה בשבוע ה־38 להריונה, היא החליטה לנסוע לחופשה בכנרת עם בעלה בועז ובנה זוהר בן השנתיים. "במשפחה של בועז כולם אמרו: 'בשביל מה את נוסעת עד הכנרת, משוגעת, את רוצה ללדת בטבריה?' אבל אני הרגעתי את כולם שיש לי לפחות עוד חודש, כי את זוהר ילדתי בשבוע 42. עד כדי כך הייתי קול".

ואז?

"בלילה האחרון פתאום התחילה איזו התרחשות, הבטן שלי השתגעה, וכבר שמנו ווייז לבית חולים פוריה בטבריה, אבל אני רציתי לחזור לתל־אביב. כשהגענו לתל־אביב הרופא שלי אמר לי: 'אין לך מי שפיר, את צריכה ללדת עכשיו'. לא הסכמתי. אני משוגעת. משכתי עוד יומיים בבית, כי רציתי ללדת בלידה טבעית אחרי שביליתי שנים בטיפולי פוריות. אני גאה לומר שילדתי את שני הילדים שלי בלידות טבעיות בלי אפידורל, רק עם בועז ואמא שלי".

איך עברה הלידה?

"מי זוכר? למי אכפת? כשאת בהיריון כל העולם הוא ההיריון שלך, ואת יכולה לאכול עליו את הראש שעות, וביום שאת יולדת את לא זוכרת מתי היית בהיריון".

עם בעלה בועז קונפורטי. "אמרנו שבכל פעם שאני שוב לא בהיריון, אנחנו חוגגים את הרווקות שקיבלנו לעוד חודש"(צילום: דנה קופל)

נלחמת על כל דקה

בדיוק כפי שידעה שלא תלד בטבריה ושאפידורל לא יהיה מעורב בסיפור, כך ידעה ליאת הר לב (39) לאורך טיפולי הפוריות שעברה שיום אחד היא תהיה אמא. גם לבעלה, השחקן בועז קונפורטי (44), זה היה ברור. "אני מסתובבת בעולם עם ידיעה פנימית לגבי כל מיני דברים", היא מחייכת.

הידיעה הזו לא תמיד חפפה למציאות, שאכזבה אותה פעם אחר פעם אחר פעם, אבל כל זה לא חשוב עכשיו, כשהיא מציצה בשעון ומעדכנת שבקרוב תצטרך לצאת הביתה להיניק את אנה, בת ארבעה חודשים. 

עכשיו ברור איך חזרת לעצמך. אין לך דקה לנשום, שלא לומר, לאכול.

"זה בגלל ההנקה. יש לי כמויות מטורפות של חלב. הילדה שלי נולדה שניים וחצי קילו ותוך חודשיים של הנקה היא שוקלת חמישה קילו. הכפילה את המשקל, שזה מטורף. יש לי קצפת בציצים.

 את לא מבינה כמה אני אוכלת בתקופות של הנקה. הילדים שלי הופכים לבובונים ואצלי הכל נשאב".

זו שנה מרגשת בחייה, וגם מאוד עמוסה. בגלל הפיצול של ערוץ 2, התארכה העונה של "ארץ נהדרת" (שמשודרת בימי שני ב־21:00 בערוץ קשת 12) מארבעה חודשים לשמונה, והיא עובדת כמו משוגעת. חופשת לידה מוארכת? באמת הצחקתם אותה. "המערכת באה לקראתי", היא מסבירה.

חזרת לעבודה די מהר אחרי הלידה.

"אני מתכננת דברים מאוד גרוע", היא מגחכת. "תאריך הלידה הצפוי של שני הילדים שלי היה יום פתיחת העונה של 'ארץ נהדרת'. חזרתי תוך ארבע דקות לעבוד. אני לא מכירה משהו אחר. כל מה שנאמר ונכתב על אמהות וקריירה וכמה שזה קשה, אז זה פי אלף יותר קשה! אני נלחמת על כל דקה עם שניהם, ומוכנה לא לישון ולא לחיות, משום שהעבודה שלי היא הרבה יותר מעבודה, היא החיים שלי, הכיף שלי, היצירה שלי. לוותר על זה, זה לוותר על עצמי. כשתיגמר העונה אוכל לפצות את עצמי ואת הילדים".

עם אסי כהן בדמות הזוג אירנה ושאולי. גולשות "לאשה" בחרו בה כדמות החביבה עליהן(צילום: מיכל אפרתי)

לדלג על ההתקרבנות

המקום הנעים שבו נמצאת הקריירה שלה מאפשר לה להיזכר בתחילת דרכה בתוכנית, לפני שש שנים, כשהגיעה בעיצומם של טיפולי הפריות כואבים.

מה עזר לך באותה תקופה?

"ההחלטה המאוד ברורה של בועז ושלי לא לחוות את תקופת הטיפולים כסיוט. אמרנו מיד, אנחנו נדלג על ההתקרבנות, לא נהיה הזוג המסכן שזה לא קורה לו. אני זוכרת שאמרתי לו פעם אחת: 'כמה פעמים אישה יכולה להיות לא בהיריון?' ואז אמרנו שבכל פעם שאני שוב לא בהיריון, אנחנו חוגגים את הרווקות שקיבלנו לעוד חודש, ועושים כל דבר שיהיה בעייתי לעשות אחר כך".

מה הרופאים אמרו?

"אף אחד לא הבטיח לנו כלום, למרות שעל פניו לא הייתה שום בעיה. אני בנאדם אופטימי בצורה קצת מפגרת, בלי שום בסיס. לא חשבתי שזה יכול לא לקרות. גם הרבה זמן לא התקדמתי להפריות. בזמן שרופאים אמרו: 'חבל על הזמן שלך, מתוקה', ביליתי שנתיים בניסיונות יותר רכים. וכשעשיתי הפריה, בכלל חשבתי שעושים הפריה אחת וזהו".

"לא רציתי ילד כללי. רציתי ילד מבועז. אם אני אמות מחר, אני לפחות יודעת שזכיתי לאהוב"(צילום: גיא כושי ויריב פיין, סגנון: חיה וידר)

כמה הפריות עברת?

"אני חושבת שעשיתי יותר מ־20 הפריות או משהו כזה. לא חשבתי שזה אפשרי לא להיכנס להיריון בפעם הראשונה. בסוף זה קרה, והיום אני יכולה להגיד לנשים במצבי, שזה קורה בסוף. לפעמים זה לא קורה בסוף, אבל יש סיכוי טוב שזה יקרה. אם מישהו היה אומר לי שאני לא אזכור את המספר המדויק של ההפריות שעשיתי, הייתי צוחקת עליו. זה בכל זאת טיול של הרדמה מלאה וכל השאר. עזבי, עם מה שעברתי, אספתי ערימות של חומרים לסדרה קומית על הפריות, כולל בדיחות על מרדימים וחומרי הרדמה. הרווחתי את הזכות המפוקפקת לכתוב על זה".

עד כמה תקופת ההפריות איתגרה את הזוגיות שלכם?

"תקופת הפריות מפרקת או מצמידה בברית מאוד חזקה. ההפריה הראשונה הייתה באמת נורא קשה ומכאיבה, ועד שהצלחתי להרים את הראש גיליתי שזה לא עבד ואני לא בהיריון. ואז אמרתי לבועז, אני לא מאמינה שעברתי את כל הגיהינום הזה בשביל כלום. הוא אמר לי משפט יפה, שאני בטח אהרוס עכשיו, שהוא היה מעדיף לעבור את זה במקומי, אבל שאסור לי לחשוב שזה היה בשביל כלום, כי בין כל הדברים שזה גורם לך להבין, אתה מבין גם כמה אתה רוצה את זה, וכמה אנחנו אוהבים אחד את השני ורוצים ילד אחד מהשני ומוכנים לעשות את ה'טיול' הזה. זה נתן לי כוח. את באמת גדלה על הספרות הקלאסית, שאם לא מצליח לכם, זו כנראה לא אהבת אמת וביום שתפגשי את אהובך האמיתי, הכל יסתדר. אבל אני לא רציתי ילד כללי. רציתי ילד מבועז. אם אני אמות מחר, אני לפחות יודעת שזכיתי לאהוב".

• הראיון המלא עם ליאת הר לב בגליון לאשה החדש, השבוע בדוכנים