המשבר הראשון שלהם בחיים: כך תתמודדו עם שינויי גיל 4 חודשים
בכי, קושי בהירדמות וחוסר מנוחה. מה קורה שם איפשהו בין גיל 3-5 חודשים שמשנה לכם ולבייבי את כל ההרגלים? סיגל פולר, יועצת שינה, מסבירה
אחד הדברים שהסביבה הכי אוהבת לעשות להורים צעירים זה להפחיד ולהלחיץ אותם. זה מתחיל כבר משלב ההריון. שיקום הזוג שלא שמע את המשפט "תשלימו עכשיו שעות שינה. אחרי זה לא יהיה זמן" ואז אתם יולדים, עוד לא מספיקים לעכל וההפגזות מתחילות. "חכו, תיכף יתחילו הגזים" / "אל תתנו מוצץ. הוא עוד קטן" / "תנו מוצץ כדי שיתרגל" / "אל תרדימו בידיים" וכמובן סביב גיל 3 חודשים מתחילים להזהיר אתכם ממשבר ארבעת החודשים. "אם חשבתם שעד עכשיו היה קשה, חכו לגיל 4 חודשים" (זה ציטוט אישי שנאמר לי ו-וואו כמה שהיה קשה לפני כן. רציתי למות כשאמרו לי את זה).
הטרימסטר הרביעי שלכם
אני בטוחה שאף אחד לא חשב שמשימת ההורות היא קלה. יש אתגרים רבים כבר משלב ההריון שלא עוצרים גם לאחר השחרור שלהם מצה"ל כי הם תמיד יישארו הילדים, אתם תמיד תדאגו, תהיו מוטרדים ותחשבו שאתם יודעים יותר טוב מהם, אבל אני אישית פחות מתחברת למסעות ההפחדה האלה. בואו נהנה מכל רגע ולא נהיה מוטרדים ממחשבות על השלב הבא. הוא יגיע בין אם נרצה ובין אם לא.
יחד עם זאת, אני נתקלת לאחרונה בהמון הורים לתינוקות שרק נולדו שפונים אלי להתייעצות כדי לשאול מה מומלץ לעשות מבחינת השינה ואיך להתמודד עם משבר ארבעת החודשים במידה והוא כבר מתחיל להראות את אותותיו, אז אני מקיימת את הבטחתי אליהם וכותבת את הכל עבורם ועבור הורים נוספים הזקוקים לכך.
לפני שאגע במשבר ארבעת החודשים, כמה מילים על ההתחלה. שלושת החודשים הראשונים של התינוק נקראים הטרימסטר הרביעי ולא בכדי. התינוק רק לפני שניה יצא מהרחם החם, המוגן, העוטף, אל עולם גדול, מלא גירויים, קולות ורעשים. זו הסתגלות לא פשוטה והוא צריך מכם, ההורים שלו, המון חום, ידיים ופשוט להיות שם בשבילו ולהכיל אותו.
אל תחששו להרדים על ידיים / ציצי / בקבוק / מנשא וכד'. הוא לא מפתח הרגלים עדיין. הוא זקוק למגע, לחום ולעתים לתנועה כדי להירדם. אפשרו לו את זה. התמסרו לכיף של להרגיש תינוק ישן בידיים שלכם (נשבעת שזה עובר מהר ואחרי זה צריך להתחנן אפילו בשביל חיבוק). אני שומעת מהרבה אימהות טריות שמפחידים אותן לא להרדים על הידיים כי הילד יתרגל, ירצה תמיד ידיים ועוד כל מיני המצאות. אז חייבת להגיד לטובת כל אותן מתלבטות וחוששות שזה ממש לא נכון. התינוק לא יהיה מפונק, לא יגיע לגיל 10 וירצה ידיים כי זה מה שקיבל בתחילת חייו.
זינוק התפתחותי
ובכל זאת מגיע השלב בו כן מתחילים קצת יותר להתבסס הרגלים, אז אני כאן כדי לשפוך קצת אור על מה ולמה. כמובן שכל הורה יעשה מה שמתאים לו ולתינוקו. אני רק נותנת עצות לטובת מי שמעוניין בסופו של דבר להגיע להירדמות עצמאית ושינה רציפה.
משבר ארבעת החודשים מתרחש בין גיל שלושה לחמישה חודשים. המשבר קורה יחד עם קפיצה התפתחותית גדולה ומשמעותית בחייו של התינוק. הוא מתחיל להיות מודע לסביבה שלו ולגירויים הרבים בה והוא מבין שהוא אדם נפרד מאימו. כל אלו מובילים לערנות רבה יותר, קושי בהרפיית הגוף ובהתמסרות לשינה.
כשתינוק רגיל להירדם בדרך אחת עיקרית מתפתחת אצלו עמידוּת. כלומר, מה שעבד עליו ועזר לו להירדם, יפסיק לעבוד או שייקח לו המון זמן עד שיצליח. כלומר, נראה הרדמות ארוכות יותר ומלוות בבכי ולרוב גם יותר יקיצות בלילה.
החדשות הרעות הן שאי אפשר ממש להימנע מהמשבר מראש, אך יש דברים שאפשר לעשות כדי להקל מעט ולעזור בהמשך. טיפ מאוד חשוב שאני יכולה לתת הוא לגוון בשיטות ההרדמה. כלומר, לא להרדים בדרך אחת בלבד, אלא לשלב (פעם ידיים, פעם הנקה, פעם מיטה וכו'). כך תימנע התפתחות תלות אחת שתתקבע ויהיה קל יותר להרדים את התינוק במגוון דרכים שונות.
דבר נוסף הנוגע בעיקר ליקיצות הלילה שמתרבות (מזכירה - מגיל 3 חודשים ומעלה) הוא לשים לב שאתם לא חוזרים אחורה ולא מכניסים גורמי תלות חדשים לתינוק. כלומר, אם לפני המשבר התינוק היה רגיל להתעורר כל שעתיים לאכול, הוא לא רעב פתאום כל חצי שעה. אם לא עברו השעתיים, החזירו את התינוק לישון ללא אוכל. אחרת אתם תרגילו ותלמדו אותו שבכל פעם שהוא מתעורר יש אוכל ותמצאו את עצמכם עם תינוק שמתעורר כל חצי שעה לאכול (ולא, לצערי זה לא ייעצר מעצמו עם סיום המשבר).
שיהיה המון בהצלחה. מאחלת לכולם לילות שקטים ורגועים. עם חלוף המשבר, בגיל חמישה חודשים, אפשר להתחיל ללמד את תינוקכם הירדמות עצמאית. מוזמנים לפנות אלי לשאלות או בקשות לכתבות הבאות.
נשואה לליאור ואמא לתומאס, שבזכותו ובזכות המון לילות לבנים והרדמות מורטות שיער הגעתי לאיפה שאני עכשיו. מאמינה בהעצמת ההורים, חיזוק האינטואיציה שלהם ומתן כלים להתמודדות עתידית.
