זאת לא הפעם הראשונה שתאלין עושה היסטוריה. בשנת 2016 היא נבחרה למלכת היופי הטרנסג'נדרית בתחרות "מיס טרנס ישראל", שנערכה לראשונה בארץ. היא אף ייצגה את המדינה בתחרות "מיס טרנס סטאר" העולמית בברצלונה, ספרד, שם קטפה את המקום השני.
"אני רגילה לפרוץ גבולות ואני שמחה שיש לי את ההזדמנות", היא אומרת. "הבנתי שאני יכולה לשנות דעות של אנשים וזו מתנה מאלוקים. זה נכון לא רק בנושא הטרנסיות, אלא בנוגע לכל בן אדם שהוא שונה, כי אני מכילה המון בתוכי: אני ערבייה־נוצרייה, ישראלית, גדלתי בנצרת, היום אני בתל־אביב, זה שילוב של הרבה עולמות, וחוויתי המון. אם אני מציגה את זה בצורה הנכונה אני יכולה להביא יותר נאורות, קבלה ואהבת חינם. הלוואי שדרך התחרות הזאת אני אצליח באמת להעביר את המסרים האלו".
למרות כל מה שהיא מייצגת, חשוב לתאלין להסביר ש"אני לא נכנסת לתחרות עם דגל הגאווה. אני נכנסת כבן אדם, עם כל המכלול שלי. הסיבה שנכנסתי לתחרות היא שלא הסתפקתי בתואר מיס טרנס. רציתי משהו בלי הגדרות. אנחנו קודם כל בני אדם. אני מקווה שאביא משהו חדש ובכל שנה בתחרות יתמודדו נשים טרנסג'נדריות".
את תהליך שינוי המגדר היא החלה רק לפני כשלוש שנים. כבר שנה ושמונה חודשים היא מתחזקת זוגיות יציבה עם ג'ימי, ערבי־מוסלמי, והשניים אף חושבים להתחתן בקרוב.
במשפחה שלה לא ידעו איך להתמודד עם השינוי שעברה. כיום היא בקשר עם אמה ועם אחותה, אך עם אביה לא דיברה מאז. "אני מאוד רוצה להפתיע את ההורים שלי עם הבשורה הזאת", היא אומרת, "אני מאמינה שזה ישמח אותם. מאז חוויית 'האח הגדול' אבא שלי התרכך, ונראה לי שהתחרות הזאת יכולה לשנות את היחסים בינינו. שמעתי מאמא שלי שכשזכיתי בתחרות מיס טרנס היא סיפרה לו על זה והוא אמר לה: 'בסדר, היא התמודדה מול טרנסג'נדריות'. עכשיו, כשהוא יראה שזו תחרות עם בנות, אני מקווה שזה יעשה לו משהו ואני חושבת שאנחנו נשלים. הוא יבין שיש לו ילדה, וילדה יפה, שמתחרה בתחרות מלכת היופי. אני מקווה שזה מה שיקרה. משפחה זה ערך עליון מבחינתי. זה הכי חשוב. אני בעצמי רוצה להיות עוד כמה שנים עם בעל אוהב וילדים מאושרים".
וגם התחרות הזו, מתברר, היא רק תחנה במרוץ של תאלין. "אני אוהבת לחלום ולשאוף רחוק. כשנכנסתי לתחרות כבר ראיתי בדמיוני את מיס יוניברס. ההשפעה שלי צריכה להיות שם. העולם רעב וצמא לנאורות ולקבלה. אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אבל במדינות סביבנו, ששולחות נציגות לתחרות העולמית, טרנסיות לא יכולות לחיות. בישראל אנשים יכולים לחיות בשלום עם עצמם קודם כל. אני עשיתי שלום בין הגוף לנפש שלי. במקום אחר יכלו לרצוח אותי. אני רואה תיעודים איך זורקים הומואים, עוד לפני שהם הופכים לטרנסיות, מגגות של בניינים. לחיות בישראל זו זכות עבורי והייתי רוצה שכל העולם יידע את זה. ככה יוכלו לחקות אותנו ולתת תקווה לשונים בחברה. אנחנו ב־2018 ויש מקום לכולם".
מלבד תאלין אבו חנא עלו לתחרות עוד 11 מתמודדות: ולנטינה קובלנקו, חן יעקב, שירז כליף, לילי שינדלינג, אופק קארה, אירה ניקישין, ניקול רזניקוב, סימה מלסה, אמה איתן, מיכל מורדוב ונטלי בינימינוב.
