ככל שהילדים קטנים יותר והחום שלהם מטפס גבוה יותר - כך עולה גם מפלס הלחץ שלנו ההורים, ופעמים רבות שלא לצורך. אז לפני שאתם טסים עם הילד למיון, או מעירים אותו באמצע הלילה כי הוא מרגיש לוהט - כמה תשובות לשאלות בוערות:
1. האם חום מסוכן לילד והאם חייבים להקפיד להוריד אותו בכל מצב?
בעיקרו של דבר חום אינו מצב מסוכן אלא עדות לכך שהגוף נלחם במחולל מחלה כלשהו (נגיף, חיידק או אחר). מחקרים שנערכו בנושא לא הצליחו להוכיח שחום מחמיר את המחלה או גורם לסיבוכים. למעשה, הדאגה הגדולה שחום בילדים מעורר בהורים יחד עם הרצון שלהם להוריד אותו, גם אם הוא אינו גורם לילד אי נוחות, נחשבים לפחד לא רציונלי. תופעה זו אף זכתה לכינוי "פוביית החום של ההורים" במאמר שהתפרסם בכתב העת הרפואי JAMA.
באופן כללי, במצבי מחלה המלווים בחום צריך לעקוב אחר ההרגשה של הילד, ההתנהגות שלו וצריכת הנוזלים שלו שהם המדדים האמיתיים למחלה. עם זאת, מאחר שלעתים החום גורם לילדים להיראות מאוד חולים או להרגשה כללית רעה, הורדתו באמצעות תרופה מיטיבה את מצבם ועשויה להקל גם על אבחון המחלה.
>> תרופות זה לא משחק ילדים: 12 דברים שאתם חייבים לדעת
2. מה בעצם נחשב לחום? מאיזו טמפרטורה צריך להתחיל לדבר על עליית חום?
החום שלמעשה "מעניין אותנו" הוא החום הפנימי של הגוף, והוא נבדק באיברים שונים: מצח, אוזן, פה, בית השחי, פי הטבעת. איזו טמפרטורה מוגדרת כעליית חום? תלוי באיבר שבו ביצעתם את הבדיקה, שכן בכל איבר של הגוף החום נמדד במספר אחר: אם הוא נמדד באוזן, במצח או בפי הטבעת, הרי שיש להתחיל לדבר על חום בילדים רק החל מ־38.2 מעלות צלזיוס. בפה, לעומת זאת, טמפרטורה של 37.8 מעלות כבר נחשבת לחום.
3. מהי הדרך המדויקת ביותר למדוד חום?
ככל שהאיבר שבו מתבצעת המדידה רחוק ממרכז הגוף, כך הוא משקף את הטמפרטורה הפנימית של הגוף פחות בנאמנות. מדידת חום בפי הטבעת היא הדרך המדויקת ביותר. גם מדידה בפה מדויקת, אך רק כשעושים זאת בצורה נכונה: קצה המדחום נמצא מתחת ללשון, הפה סגור, וחלפו 15 דקות מאכילה או שתייה. לעומת זאת, מדידה בבית השחי, באוזן ובמצח מדויקת פחות. לכן אם רוצים לדעת באמת כמה חום יש לילד, אפשר להתייחס לתוצאה המתקבלת ממדידה באיברים אלה כאל מדידה התחלתית. אם התוצאה גבוהה, יש לבדוק שוב בפי הטבעת או בפה.
4. האם חום בהכרח מעיד על מחלה? האם הוא יכול לנבוע מבקיעת שיניים או מהלבשה וכיסוי של הילדים בבגדים ובשמיכות חמות?
צריך להתייחס לחום כאל אינדיקציה למחלה. בקיעת שיניים, על פי מחקרים שבדקו זאת, אינה מהווה גורם לעליית חום, אם כי סברה זו גם לא הופרכה לגמרי. במילים פשוטות, אם לילד יש חום, צריך לנסות למצוא את הסיבה לו ולא להאשים את בקיעת השיניים באופן אוטומטי, בייחוד אם מדובר בחום הגבוה מ־39 מעלות. באשר לביגוד חם ולשמיכה עבה, אלה יכולים לגרום לעליית חום קלה בלבד, וגם במקרה הזה אי אפשר להסביר באמצעותם חום של 38.5 מעלות ומעלה.
5. מתי צריך להגיע לרופא?
התשובה תלויה בגילו של הילד ובמידת החום. אם מדובר בתינוק בן פחות מארבעה שבועות שמעלה חום, צריך להגיע מיד למיון ילדים. גם עם תינוקות בני שלושה חודשים ומטה צריכים להגיע לרופא או למיון בכל פעם שחומם עולה. כשמדובר בתינוקות שגילם מעל שלושה חודשים, אין צורך להבהיל אותם לרופא אם החום עלה במקצת, אלא אם כן בנוסף לחום הם לא שותים ונראים מטושטשים וחלשים.
ככלל, ילדים בכל גיל צריכים להגיע לרופא אם מופיעים המצבים הבאים: חום גבוה מאוד, פרכוסים, חום שאינו יורד לגמרי במשך יותר משבעה ימים, גם אם הוא עולה רק לכמה שעות.
6. האם יש הבדל ביעילות התרופות השונות להורדת חום?
שני סוגי החומרים הפעילים השכיחים בתרופות לשיכוך כאב והורדת חום הם פרצטמול (כמו אקמולי) ואיבופרופן (כמו נורופן ואדוויל), ותרופות המכילות אותם יעילות ובטוחות באותה המידה. במקרים שבהם החום של הילד עולה במהירות ועדיין אי אפשר לתת לו מנה נוספת של תרופה המבוססת על אותו חומר פעיל (פרצטמול או איבופרופן), שילוב של השניים (לתת פעם את האחת ובפעם הבאה את השנייה) מגביר את יעילות הורדת החום ואיננו מגדיל את הסיכון.
עם זאת, מאחר שיש סכנה שההורים יטעו וישלבו בטעות שתי תרופות מאותה משפחה - דבר העלול להביא להרעלה שעלולה להיות מסוכנת - מומלץ לדבוק באותה תרופה שניתנה ולהשתמש באמצעים לא תרופתיים להורדת החום (כמו למשל אמבט פושר או רטיות) עד למועד שבו יהיה אפשר לתת מנה נוספת של התרופה.
7. נתתי לילד תרופה והוא הקיא. מה עלי לעשות?
אם החום לא גבוה, עדיף לא לתת את התרופה פעם נוספת. אם החום גבוה, מכיוון שאי אפשר לדעת כמה מהתרופה הילד קיבל או לא, עדיף לתת תרופה מהסוג השני (אם נתתם פרצטמול, תנו איבופרופן - ולהפך) כדי להימנע מסיכון להרעלה.
8. האם כדאי להעיר ילד ישן שחום גופו עולה כדי לתת לו תרופה להורדת חום?
התשובה היא: לא, כך לפחות על פי הנחיות איגוד רופאי הילדים האמריקאי. מומחי האיגוד גורסים שמוטב לתת לילד לישון מאשר להעיר אותו לצורך נטילת תרופה להורדת חום. בכל מקרה, חשוב לזכור שלא לתת לילד תרופה במצב של שכיבה, למעט פתילות.
ייעוץ מקצועי: ד"ר שי בן־שחר, מומחה לרפואת ילדים וגנטיקה רפואית, בית החולים "דנה דואק" לילדים, המרכז הרפואי תל אביב
