פביליון ברמת השרון: זה לא ביתן זמני, וגם לא בית חד קומתי

במבט מהחצר האחורית שלה, הווילה ברמת השרון נראית חד קומתית, למרות שאינה כזו. את ההשראה לעיצוב המבנה, שנראה מבחוץ כתיבה פחוסה, קיבלה, לדבריה, מעצבת הפנים טל גולדשמיט-פיש, מ"פביליון" - מבנה זמני, ביתן, שמאפיין בדרך כלל תערוכות וירידים.

"האווריריות, הפשטות, הבוסתן סביב הבית והתחושה שהמבנה בעל קומה אחת, כל זה מכניס את הבית לקטגוריה של פביליון", מסבירה המעצבת, "אבל הטוויסט הוא, שבניגוד לפביליון, שבו יש קומה אחת בלבד, כאן התיבה 'מסתירה' מרתף, קומת חדרי ילדים ומרחב ציבורי".

רישום ראשוני. השראה מביתן זמני(שרטוט: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

הבית המקורי הוקם בשנות השמונים על מגרש בן כחצי דונם. הוא היה בית עם גג רעפים אדום, שהתפרש על ארבעה מפלסים וחצי, וביניהם מהלכי מדרגות קצרים. לרוכשיו החדשים היה ברור שהוא אינו תואם את צורכיהם ושהסגנון שלו דורש עדכון רציני.

הבית המקורי לא התאים לצורכי הרוכשים החדשים. היה ברור גם שצריך לעדכן את הסגנון (צילום: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

על פניו, במצבים כאלה, יותר פשוט להרוס את הישן ולהתחיל מחדש כדף חלק. אך משיקולי זמן ותקציב ביקשו בני הזוג, הורים לשני ילדים גדולים, להשאיר את הבית הקיים כבסיס, ולעשות לו שיפוץ מאסיבי. "כשבני הזוג הגיעו אלי", מספרת גולדשמיט-פיש, "הם ידעו שהבית כפי שהוא לא מתאים להם, אבל לא היתה להם אמירה ברורה מבחינת הסגנון האדריכלי המבוקש. הם רצו בית מוקף בוסתן, בלי דשא, ומוסתר מהרחוב על ידי גדר חיה". 

לצמוח לרוחב, לא לגובה

גולדשמיט-פיש היא מעצבת פנים, ובפרויקטים שמשלבים אדריכלות היא נעזרת בבעלי מקצוע חיצוניים, לשם התנהלות מול הרשויות וחתימה על תוכניות אדריכליות. הבסיס לתכנון החדש, היא מסבירה, היה להגדיל את הבית, אך לא כלפי מעלה אלא דווקא לרוחב, כך שיטושטש העומס של הקומות ותתקבל תחושה של מרחב ואור.

חלקים נרחבים מהבית המקורי נהרסו(צילום: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

כדי לממש את הרעיון נהרסו חלקים נרחבים מהבית המקורי. על תלם נשארו רק המרתף, ומפלס חדרי הילדים. מפלס הכניסה, גרם המדרגות והקומה העליונה נהרסו ונבנו מחדש. כיום מתפרש הבית, בן שלושה מפלסים וחצי, על פני כ-220 מטרים רבועים.

(חתך: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

גולדשמיט-פיש יצרה בחזית שלושה רבדים בעלי דרגת שקיפות משתנה: הרובד הראשון הוא הגדר שמקיפה את המגרש - חלקה התחתון אטום וחלקה העליון עשוי מסגרת ברזל לבנה בדוגמה אוורירית; הרובד השני הוא מסדרון חוץ פתוח חלקית, תחום בשדרת לוברים מברזל; והרובד השלישי הוא מעטפת הבית - קירות אטומים בחלקו הפרטי, ופתוחים בוויטרינות גדולות בחלקו הציבורי.

משחקים של שקיפויות משתנות בחזית(צילום: עמית גירון)

בתכנון החדש תקרת קומת הכניסה הוגבהה לשלושה מטרים וחצי, והתאחדה עם תקרת מפלס חדרי הילדים, כך שלשני המפלסים יש תקרה רציפה. קומת הכניסה, ששטחה כ-60 מטרים רבועים, נמתחה כלפי חוץ, לכיוון צפון ומערב, מעבר לגבולות הבית החדשים, באמצעות גגון דק מבטון ורצפת בטון מרחפת.

כך נוצרה מסגרת בטון עמוקה שעוטפת את שתי החזיתות העיקריות של הבית (מערב וצפון), ויוצרת מעין אזור ביניים. שדרת הלוברים נבנתה ממערב, בחזית הכניסה, ומלבד תרומתה החזותית יש לה יתרונות של הצללה ואוורור. בחזית הצפונית זו מרפסת מקורה בבטון, המשך ישיר של הקומה, ללא תוספת פרגולה ש''מודבקת'' אליה.

במקום פרגולה: מסגרת בטון שנמשכת מתוך הבית(צילום: עמית גירון)

בקומת הכניסה יש סלון ומטבח, והיא פתוחה כלפי החצר בשתי ויטרינות גדולות. בפנים, כמו במרפסת, רצפת בטון מוחלק, ועיצוב הפנים מתאפיין בקו מינימליסטי, בגוונים בהירים של אפור, בז' ולבן, עם אלמנטים בנויים מברזל שחור.

בלי שולחן אוכל ובלי טלוויזיה בסלון

בעלי הבית ביקשו מהמעצבת בקשה לא מקובלת - לוותר על שולחן אוכל בתוך הבית, מכיוון שאינם מרבים לארח, ולהסתפק באכילה סביב האי במטבח, ובשולחן אוכל במרפסת. הם אולי לא מרבים לארח, אבל בהחלט מבשלים, והמטבח מרווח וממוקם במרכז החלל, פתוח כלפי הסלון.

המטבח פתוח אל הסלון. האי משמש לבישול ולאכילה (צילום: עמית גירון)

ארון מזווה לבן ונפרד (פרי סטנדינג) נשען על קיר אחורי בגמר המדמה בטון, ומולו יש אי לבן ואלגנטי באורך ארבעה מטרים וחצי. האי משמש כעמדת בישול וכשולחן האוכל המשפחתי. מעליו תלוי גוף התאורה Rhythm של המעצב אריק לוי.

המטבח גובל בצד אחד בקיר שתוחם את המפלסים, ומוטמע בו מזווה קטן עם דלתות ברזל וזכוכית ולצדו ספריית ברזל שחורה, ממוסגרת בנישה בנויה. אלו מכניסים קצת צבע למטבח הלבן. בסלון ספה פינתית גדולה הניצבת סמוך לקירות הזכוכית ההיקפיים, ופונה פנימה, אל המטבח. סידור הרהיטים כאן אינו נגזרת של מיקום הטלוויזיה, כיוון שאין כאן מסך.

גרם המדרגות החדש עשוי מדרכי מתכת דקיקים, ולכל גובה החלל (על כל מפלסיו) מלווה אותו כמעקה מסך ברזל שחור בדוגמת מלבנים אוורירית, דומה לגדר המגרש החיצונית.  

מעקה הברזל האוורירי מזכיר את הגדר החיצונית של הבית (צילום: עמית גירון)

החצר מזכירה רישום יפני

במרפסת הבטון הגדולה והמוצלת שבהמשך לסלון הוצב שולחן אוכל ארוך מעץ מלא. מרבד של דיכונדרה ירוקה עוטף את הבית מכל צדדיו ומעניק תחושה שהוא "שתול" בתוך גן. צמחי מטפס עתידים לכסות את הגדר ההיקפית ולהסתיר את הרחוב.

בחצר מוביל שביל של אבנים לקצה המגרש, שם יש ''אי'' קטן מבטון מוחלק, ועליו פינת קפה אינטימית. ההצבה של אי הבטון בגן, השילוב עם הצמחייה וריהוט הברזל האמורפי, מזכירים את רישומיו היפים של האדריכל היפני Junya Ishigami, שהפך (למרבה ההפתעה שלי) את השרטוטים הגרפיים העדינים שלו לסדרת רהיטי גן עבור חברת Divani Living.

יחידת ההורים מוצנעת כלפי חוץ

מעל תיבת הבית המלבנית ''יושבת'' תיבה קטנה יותר, לבנה ואטומה. זהו המפלס הגבוה שנבנה כולו מחדש, ובו תוכננה יחידת ההורים. "רצינו להצניע את המסה הזו כלפי חוץ", מסבירה גולדשמיט-פיש, "לכן הפכנו אותה לקובייה לבנה נטולת פתחים וקישוטים, ויצרנו לה פטיו פנימי המוסתר מהרחוב בקיר אטום".

יחידת ההורים בקומה העליונה מפנה לרחוב קיר אטום (צילום: עמית גירון)

מעלה המדרגות במפלס ההורים(צילום: עמית גירון)

חלונות חדר הרחצה של ההורים וגרם המדרגות פונים אל הפטיו הגבוה, שמחדיר לקומה אור ואוויר. חלון נוסף בחדר ההורים נמצא בגב הבית. הסגפנות הצורנית הזו מבקשת להסיט את תשומת הלב מהקומה העליונה, המנותקת משאר מפלסי הבית, ולהתמקד בתיבה התחתונה, הקלילה והפתוחה.

חדר הרחצה של ההורים ממשיך את הקו הנקי ונטול הקישוטיות של הבית. הרצפה, הקירות ומשטחי הכיור עשויים כולם מקוריאן לבן. "רצינו לתת תחושה של חלל צחור", מסבירה המעצבת, "ללא חיבורים ותפרים של החומר".

חדר הרחצה של ההורים כולו מקוריאן לבן - רצפה, קירות ומשטחים(צילום: עמית גירון)

חדרי הבנים נמצאים במפלס האמצעי, ולכל אחד מהם חדר רחצה פרטי. "בני הזוג החליטו להשקיע בעיצוב הפנים של קומת הכניסה", מספרת גולדשמיט-פיש, "ובחדרי הילדים להשאיר בשלב זה את הרהיטים מהבית הקודם". קומת המרתף היא ה"מערה הגברית" של בעל הבית. יש בה מכשירי כושר וטלוויזיה, ולצדם ממ"ד וחדר כביסה.

תוכנית קומת הכניסה ומפלס הילדים(תוכניות: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

תוכנית מפלס ההורים(תוכניות: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

תוכנית המרתף(תוכניות: סטודיו טל גולדשמיט פיש)

• מפקח: עומר קרחי
• מסגרות (מדרגות, גדרות ולוברים): ערן בלאט
• חלונות: M.D. מערכות אלומיניום
• דלתות פנים: אינובייט
• מטבח: בולטהאופ
• ריהוט: הביטאט
• תאורה: קמחי תאורה