הישרדות 2018: מישהו מצא את החיידקים הטובים שלי?

חיידקי הפרוביוטיקה עוזרים לנו לשמור על מערכת עיכול תקינה ומספקים גם הגנה חיסונית חשובה, אבל איך נעזור להם לשרוד את כל הדרך המסוכנת אל המטרה?

תחום הפרוביוטיקה מתפתח באופן דרמטי בשנים האחרונות ומחקרים מדעיים חדשים ממשיכים לגלות עוד ועוד עדויות על תרומתו לבריאות שלנו (צילום: Shutterstock)
תחום הפרוביוטיקה מתפתח באופן דרמטי בשנים האחרונות ומחקרים מדעיים חדשים ממשיכים לגלות עוד ועוד עדויות על תרומתו לבריאות שלנו (צילום: Shutterstock)

נפתח עם נתון מעניין: כ-70% ממערכת החיסון שלנו, מקורה במעיים שלנו. קראתם נכון - 70%! לא קשה לדמיין מה עלול לקרות למערכת החיסונית שלנו במצב של חוסר איזון במערכת העיכול.

 

רובנו מכירים את חיידקי הפרוביוטיקה כמי שעוזרים לנו לשמור על מערכת עיכול תקינה, אך לא רק – חשוב לדעת שהחיידקים הטובים מספקים גם הגנה חיסונית. בתקופת החורף, כשמערכת החיסון שלנו נמצאת תחת מתקפה, תוספת של חיידקים טובים הינה חשובה במיוחד.

 

מה זה בכלל פרוביוטיקה?

זהו  שם כולל לחיידקים ידידותיים המתקיימים בגופנו ומסייעים באופן פעיל לתפקודו התקין. השחיקה היומיומית, תזונה לקויה ושימוש באנטיביוטיקה, מפרים את האיזון של החיידקים – מצב העלול להוביל לבעיות עיכול וחולשה חיסונית. לכן ממליצים הרופאים ליטול פרוביוטיקה (חיידקים טובים) לשמירה על איזון הפלורה במעי.

 

תחום הפרוביוטיקה מתפתח באופן דרמטי בשנים האחרונות ומחקרים מדעיים חדשים ממשיכים לגלות עוד ועוד עדויות על תרומתו לבריאות שלנו. בקונגרס ארגון הפרוביוטיקה העולמי (IPA) שייתקיים בקרוב בברצלונה, יוצגו פיתוחים חדשניים וטכנולוגיות מחזית המחקר התזונתי.

 

אלף הימים הראשונים*

התפתחות המיקרוביוטה של המעיים בשנים הראשונות לחיים מושפעת באופן ישיר מתזונת הילוד, סביבתו המשפחתית, המחלות והטיפול אותו הוא מקבל וכמובן מגיוון וכמות החיידקים הטובים שמצויים אצלו במעיים.

 

חוקרים טוענים כי לאוכלוסיית החיידקים הטובים ישנה חשיבות גדולה ביותר באלף הימים הראשונים לחיים, בעיקר בכל הקשור להבשלה של מערכת עיכול בריאה ומערכת חיסונית חזקה. לחריגות ופגיעה במיקרוביוטה בתקופה זו עלולות להיות השלכות ביצירת מחלות אימונולוגיות, כמו אסתמה ומחלות אטופיות.

 

שחיקה היומיומית, תזונה לקויה ושימוש באנטיביוטיקה, מפרים את האיזון של החיידקים (צילום: Shutterstock)
    שחיקה היומיומית, תזונה לקויה ושימוש באנטיביוטיקה, מפרים את האיזון של החיידקים(צילום: Shutterstock)

     

    בשוק תוספי התזונה קיים מגוון רחב של מוצרי פרוביוטיקה שונים, אז איך יודעים לבחור מה הכי מתאים לנו? רצוי להתייעץ עם גורם מוסמך שיודע להתאים פורמולציית חיידקים למצבים שונים, לטיפול היעיל ביותר.

     

    סדרת היהלום ופטנט הציפוי הכפול ™LAB2PRO

    סופהרב, החברה המובילה בישראל בתחום ייצור עצמי של תוספי תזונה, משווקת קו מוצרי פרוביוטיקה רחב המתאים לכלל האוכלוסייה. סדרת היהלום של סופהרב היא סדרת פרוביוטיקה שפותחה מתוך ההבנה שחיידקים טובים בדרך כלל "נאבדים בדרך", ולא תמיד מגיעים ליעד שלהם - המעיים.

     

    חיידקי הפרוביוטיקה רגישים מאוד ועלולים לאבד את יציבותם כאשר נחשפים ללחות וחמצן ובעיקר לחומציות הקיבה וללחצים המכאניים שהיא מייצרת. בתכשירי פרוביוטיקה סטנדרטיים, אחוז גבוה מהחיידקים נהרס עוד לפני שהם מגיעים למעי. המעבר והשהייה בקיבה, ברמת חומציות גבוהה, מחסל יותר מ-90% מהחיידקים החיים.

     

    לכן פיתחה סופהרב סדרת פרוביוטיקה המכילה חיידקים פרוביוטיים בעלי פעילות וכושר הישרדותי גבוהים במיוחד וכן חיידקים בעלי פטנט ייחודי - הציפוי הכפול.

     

    פטנט הציפוי הכפול – או בשמו פטנט היהלום, ייחודי בישראל וקיים רק בחיידקים של חברת סופהרב. הציפוי הכפול עוטף כל חיידק וחיידק, מקנה להם עמידות בפני החומציות הגבוהה של הקיבה ומבטיח את הגעתם למעי להשפעה מקסימלית על מערכת העיכול.

     

    סדרת היהלום מבית סופהרב: 1. ביו-25; 2. ביו פלוס; 3. ביו בליס; 4. ביו בליס קידס באבקה; 5. ביו קראן (צילום: סולגאר)
      סדרת היהלום מבית סופהרב: 1. ביו-25; 2. ביו פלוס; 3. ביו בליס; 4. ביו בליס קידס באבקה; 5. ביו קראן

       

      25 מיליארד חיידקים בכמוסה

      תוסף התזונה ביו 25 עם פטנט היהלום מבית סופהרב משקף את המיטב, המגוון והעצמה שיש לתחום הפרוביוטיקה להציע. הפורמולה מספקת 11 זני חיידקים פרוביוטיים פטנטים שונים במינון של 25 מיליארד חיידקים פעילים בכמוסה אחת בלבד. החיידקים בפורמולה הם בעלי פטנט הציפוי הכפול, המבטיח את הגעתם בדיוק למקום בו הם אמורים להתרבות ולפעול.

       

      עוד בסדרת היהלום מבית סופהרב: ביו פמייל, ביו פלוס, ביו קראן/ביו קראן פורטה, וביוטיקיד באבקה לילדים.

       

      * מקור: Pediatr Allergy Immunol. 2014 Aug;25(5):428-38

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד