החייל שנפצע קשה וניצל בנס כותב שירים לזמרים ידועים ומעלה מחזמר

מאור סבג (28) הספיק להיות חרדי אדוק, תלמיד ישיבה מרדן, פצוע אנוש ונער מלא מוטיבציה שחלם לשרת בשייטת. עכשיו הוא מוזיקאי חילוני, אבל אלוהים עדיין איתו

זהר אליה

|

10.01.18 | 02:49

מאור סבג בחזרות בתיאטרון באר שבע. "גם היום אני אדם מאמין, אבל אני גם נמצא במקום שבו מאוד טוב לי, כך שאני מרגיש מאוזן"  (צילום: הרצל יוסף)
מאור סבג בחזרות בתיאטרון באר שבע. "גם היום אני אדם מאמין, אבל אני גם נמצא במקום שבו מאוד טוב לי, כך שאני מרגיש מאוזן" (צילום: הרצל יוסף)
עם נסרין קדרי. "סבתא שלי התרגשה עד דמעות" (צילום: הרצל יוסף)
עם נסרין קדרי. "סבתא שלי התרגשה עד דמעות" (צילום: הרצל יוסף)

אחרי שהתעקש על שירות קרבי ונפצע קשה, אחרי שהתחזק בדת ואחר כך יצא בשאלה, אחרי שלמד בישיבה בירושלים ומשם עשה מעבר חד לבית הספר למוזיקה רימון - מאור סבג מרגיש שהמוזיקה היא באמת המקום שלו. לא צבא, לא דת: רק שירים, צלילים וכלי נגינה. הוא כבר ניגן עם עידן רייכל, עדן בן זקן ויובל דיין, הלחין לישי ריבו ולגלית גיאת (ראו קליפים בהמשך הכתבה), ואם מישהו חושב שהדרמות של חייו הן חומר גלם למחזמר, אז כן, יש לו כבר אחד כזה - "סוליקא" שמו. סבג כתב אותו יחד עם תאיר סיבוני והלחין את השירים, רפי ניב ביים, וההפקה מוצגת עכשיו בתיאטרון באר שבע עם נסרין קדרי ורעות אלוש בתפקיד הראשיים.

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

מחזמר הוא ז'אנר אמנותי מורכב, וגם יוצרים מנוסים מתקשים לעיתים להתמודד איתו, ולכן מפתיע לגלות שניסיונו של סבג בתחום הזה מצומצם מאוד, גם כצופה. "עם כל העיסוק שלי במוזיקה, איכשהו יצא שרק לפני שנתיים ראיתי מחזמר בפעם הראשונה בחיי", הוא מספר. "זה היה 'גולדי חזיות', שהוצג בחג המחזמר בבת ים, ויצאתי ממנו בהיי מטורף. זאת הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בחיבור של כל כך הרבה אמנויות - מחול, מוזיקה, משחק, סיפור, תפאורה, תלבושות. באותו לילה כבר התחלתי להלחין מחזמר".

 

צפו בקטע מתוך "סוליקא":

 

 

הייתי במצב נפשי לא טוב

 

עד שראה את האור על במת המחזמר, ידע סבג (28) מעברים קיצוניים בין מסגרות מוזיקליות מחד ודתיות מאידך. הוא נולד ברחובות למשפחה דתית-לאומית; מגיל צעיר ניגן בפסנתר ובלט בכישרונו, אבל כשהיה בכיתה ט' שמע על הישיבה לחינוך תורני-סביבתי במצפה רמון והחליט שהוא רוצה לנסות אותה, גם אם יאלץ לוותר על המוזיקה למענה. "הישיבה הזו הייתה שונה מבתי הספר הדתיים, שהם מאוד נוקשים. אני טיפוס הרפתקן שאוהב לנסות ולהעז, אז החלטתי ללכת על זה. זאת הייתה חוויה מדהימה: יצאתי מהבית, הכרתי אנשים חדשים ממקומות שונים, וכל ההתייחסות אליי הייתה כאל אדם בוגר".

 

"אחד הרופאים אמר לי שהוא ראה המון חולים במצב כמו שלי, ושרובם לא שורדים כאלה רמות פציעה, או נשארים צמחים או משותקים, כך שאני צריך להגיד תודה. כך עשיתי"

אחרי שנתיים בישיבה יצא לילה אחד בלי רשות כדי לבקר חברים. אחרי שהוא לא נמצא במיטתו בבוקר שלמחרת, הוחלט לסלק אותו מהישיבה. סבג חזר הביתה המום ומאוכזב, ובמשך כמה חודשים התלבט מה לעשות עם עצמו. למזלו, באותה תקופה נפתחה בתל אביב ישיבה תיכונית לאמנויות, והוא הצטרף אליה וחזר כך למוזיקה. כשהמנהל יצחק נתן הבחין בכישרונו, שלח אותו ללמוד אצל המורה הוותיקה לפסנתר חנה שלגי. "היא אמרה שעדיין לא היה לה תלמיד דתי", מחייך סבג, "קיבלה אותי, ובשנה אחת אצלה התקדמתי כמו שלא התקדמתי במשך חמש שנים אצל מורים אחרים. היא רצתה להביא אותי לרמה שתאפשר לי להיות בצבא מוזיקאי מצטיין, אבל אני חלמתי שנים להיות חייל קרבי, והייתי צריך לבחור. מאוד התלבטתי, ובסוף החלטתי ללכת עם הלב שלי ולנסות להתקבל ליחידה מובחרת.

 

"הלכתי לגיבוש של שייטת 13. אחרי כמה ימים שם העירו אותנו בלילה כדי לצאת למסע, ואני מעדתי על חוט שהיה מתוח בין שני אוהלים. הוא נתקע לי בצוואר, ואני עפתי לאחור ואיבדתי את ההכרה. פינו אותי לרמב"ם במצב קשה, עם שבר בגולגולת ודימום מוחי. לא יכולתי לאכול, כי הלסת נשברה. גם עצם הבריח נשברה, וכשהייתי זז במיטה, נקרעתי מכאבים. לא שמעתי באוזן ימין, גמגמתי, ושוב ושוב שאלתי מה קרה לי, כי גם הזיכרון שלי נפגע. שכבתי כמה חודשים במחלקה הנוירוכירורגית, ואחר כך עברתי שיקום של שנה וחצי. הייתי במצב נפשי לא טוב: חשבתי על כל התכנונים שעשיתי ועל כל החברים שלי שמתגייסים בזמן שאני שוכב בבית חולים עם כאבים.

 

"למרות הכל, השתדלתי להסתכל על חצי הכוס המלאה. אחד הרופאים שטיפלו בי אמר לי שהוא ראה המון חולים במצב כמו שלי, ושרובם לא שורדים כאלה רמות פציעה, או נשארים צמחים או משותקים, כך שאני צריך להגיד תודה. כך עשיתי. הרגשתי שקרה לי נס".

 

סבג מנגן בפסנתר בילדותו. "אני טיפוס הרפתקן שאוהב לנסות ולהעז" (צילום: אלבום פרטי)
    סבג מנגן בפסנתר בילדותו. "אני טיפוס הרפתקן שאוהב לנסות ולהעז"(צילום: אלבום פרטי)

     

    סבג מנגן בפסנתר בתיאטרון באר שבע בשבוע שעבר. "ההורים התרגלו" (צילום: הרצל יוסף)
      סבג מנגן בפסנתר בתיאטרון באר שבע בשבוע שעבר. "ההורים התרגלו"(צילום: הרצל יוסף)

       

      הרגשתי שהדת חונקת אותי

       

      אחרי ההחלמה הוא שוב מצא את עצמו בצומת דרכים. "שוב הייתי צריך להחליט מה אני עושה. מצד אחד, הצבא לא רצה לגייס אותי; מצד שני, במהלך ההחלמה מאוד התחזקתי מבחינה דתית, אז החלטתי ללכת ללמוד בישיבה בשדרות. אחרי שנה שם רציתי לעבור למקום עוד יותר תובעני מבחינה דתית ולימודית, אז עברתי לישיבה חרדית בירושלים. שלוש שנים בכלל לא ניגנתי; רציתי רק ללמוד תורה ולקיים מצוות. אחר כך קיבלתי פריצת דיסק בגב. לא יכולתי אפילו לשבת, אז למדתי לבד, במיטה בחדר, ולא מצאתי את עצמי. עזבתי את הישיבה וחזרתי הביתה, שם היה לי יותר זמן לטפל בגב. הלכתי ללמוד בבית ספר למוזיקה של דתיים, מזמור, אבל אחרי שנה הרגשתי שאני רוצה משהו אחר ונרשמתי לרימון, שם נחשפתי למוזיקאים ולסגנונות שונים ומשונים והתחלתי להלחין ולעבד. זאת הייתה חוויה מדהימה".

       

      תוך שנה עברת מישיבה חרדית למעוז החילוניות והליברליות. מהפך?

      "לרימון הלכתי כדי ללמוד מוזיקה - משהו מקצועי שלא קשור לערכים ולמוסר - אבל במקביל, הרגשתי שהדת חונקת אותי והופכת למעמסה. המערכת הדתית מלאה חוקים שצריך לעמוד בהם, ובישיבה הייתי עסוק כל הזמן בביקורת עצמית ובשאלות איפה אני לא בסדר. חשתי צורך לשחרר, להרפות ולנשום. זה היה תהליך איטי. גם היום אני אדם מאמין, אבל אני גם נמצא במקום שבו מאוד טוב לי, כך שאני מרגיש מאוזן".

       

      איך התמודדו הוריך עם כל המעברים והמהפכים שעברת?

      "בהתחלה היה להם קשה להכיל אותם. מבחור שהולך ביוזמתו לישיבה, פתאום עזבתי את אורח החיים הדתי. אבל כל תזוזה של ילד קשה להורים, והוריי בעיקר רצו שיהיה לי טוב. הם תמיד דאגו, אבל נתנו לי את המרחב שלי, ונראה לי שבסך הכל הם כבר התרגלו. כיום הם מאוד שמחים וגאים בי".

       

      ומה מצב הגב?

      "אחרי שניסיתי הכל וכבר הייתי לקראת ניתוח, יום אחד הכאב עבר. לא יודע איך להסביר את זה. אולי פשוט התרגלתי לכאב".

       

      צפו - ישי ריבו מבצע את השיר "בנחל קדרון" שהלחין מאור סבג:

       

       

      צפו - גלית גיאת מבצעת את השיר "קח אותי" שהלחין מאור סבג:

       

       

       

      סיפור סבתא

       

      מאז הלימודים ברימון רצופה דרכו של סבג בהצלחות מקצועיות, ששיאן ב"סוליקא". ההצגה הועלתה לראשונה בחג המחזמר בבת ים 2016, וסבג זכה שם בפרס המלחין הטוב ביותר. "המחזמר מבוסס על סיפור דתי שסבתא שלי הייתה מספרת לנו, על נערה יהודייה במרוקו בשם סוליקא", אומר סבג. "כשסבתא שלי ראתה את ההצגה, היא התרגשה עד דמעות".

       

      ועם כל ההצלחה, ועל אף שהוא עוסק בתחום מוחצן ומיוחצן, סבג נשאר צנוע, מאופק ושליו. "המלחינים נמצאים מאחורי הקלעים, לא בפרונט של הבמה, וטוב לי עם זה", הוא אומר. "אולי הצניעות הזו היא משהו שהוטמע בי בישיבה. אני מתייחס לעצמי ברצינות ומאמין שכל מה שעברתי קרה מכוונה טובה. אני גם מאמין שמה שיוצא מהלב, נכנס אל הלב".

       

      ואחרי כל מה שעברת, איך אתה מגדיר את עצמך היום?

      "כששואלים אותי היום מי אני, אני כבר יכול להגיד בפה מלא שאני מוזיקאי ופסנתרן. אני לא מנהל יותר אורח חיים דתי, אבל מאמין שאלוהים נמצא איתי בכל רגע".

       

      ________________________________________________

       

      לאן נעלם הזמר הג'ינג'י מהקיבוץ שהיה מלך שירי א"י? הקליקו על התמונה:

       

      "לא הייתי רוצה שיכתבו עליי מה שכתבו על נחצ'ה היימן בשנותיו האחרונות". הקליקו על התמונה (צילום: זהר שחר)
      "לא הייתי רוצה שיכתבו עליי מה שכתבו על נחצ'ה היימן בשנותיו האחרונות". הקליקו על התמונה (צילום: זהר שחר)

       

       
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "החייל שנפצע קשה וניצל בנס כותב שירים לזמרים ידועים ומעלה מחזמר"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד